שבחי הבעש''ט-[הבעש''ט מקרב למדן]
בקהילת קודש מז'בוז' היה אחד שלא היה שלם עם הבעל שם טוב, ואצלו היה מלמד למדן מופלג בכל דרכיו משכיל, אשר גם הוא היה מרחיק עצמו מהבעל שם טוב. ורצון הרב היה מאוד לקרבו לעבודת השם, כי הוא היה מוכן לכל טוב, אבל נפלא מאוד בעיניו איך יפול דבר, כי היה מתרחק מאוד, ובפרט שגם בעל הבית שלו היה לו לשמירה מעולה.
פעם אחת בליל שבת חלם איך שהוא מטייל בקהילת קודש מז'בוז' בכל העיר, וראה פלטין אחד נאה ומהודר בהידור היותר אפשרי. ויתמה מאוד על זה ולא שבעה עינו בראייתו, כי כל מה שמרבה לראות הוא רואה יותר נפלאות. אחר כך שם אל ליבו, כי הנה כל זה ההידור הוא רק מעוצם חומר הבניין, ומכל שכן כשאסתכל בהדרת יפי המלאכה והציורים. וכאשר נתן אל ליבו להעמיק ביפי המלאכה נתפלא מאוד על זה, כי ממש בכל שטח קטן הוא חכמה ומלאכה אשר לא נראה דוגמתו בכל העולם. וליבו ראה הרבה חכמה, ונמשך אחריו בכלות הנפש ממש. ושוב אמר אל ליבו, כיוון שחיצוניות הפלטין הוא מהודר כל כך, מכל שכן פנימיות הפלטין בודאי אין ערוך אליו.
וכשניגש אל החלון לראות בפנימיותו וירא והנה הבעל שם טוב וכל סיעתא קדישא דיליה מסובין על השולחן, והבעל שם טוב אומר דברי תורה. ונתלהב ליבו להיכנס לפני ולפנים, ורץ אל הדלת, וכשרצה להיכנס דחף אותו המשרת, ולא הניחו להיכנס בפנים, ונצטער מאוד על זה. עם כל זה בגודל חשקו ורצונו לשמוע דבר ה' עמד אצל החלון ושמע כל דבריו הקדושים. וייקץ והנה חלום. והתחיל לחזור הדברי תורה ששמע, והנה מתוק מדבש, והחזיר אותם שתיים ושלוש פעמים. אבל בהיות שהיה עדיין ערך חצות לילה הוכרח לישון עוד הפעם.
ויהי בבוקר כשקם ממשכבו, והנה החלום הוא זוכר בבירור גמור, אבל הדברי תורה נשכחה ממנו לגמרי. ונצטער מאוד על זה עד שממש היה כמבולבל מרוב צער ולא ידע איך להתפלל. ובעת סעודת שחרית ישב כמשתומם. אמר בעל הבית אליו: מה יום מיומיים? אם חלם למעלתו איזה חלום לא טוב, נטיבנו בפני תלתא דרחמי לו ~ [שלושה מאוהביו]. ולא ענהו. ואפשר היה הולך בעצמו להבעל שם טוב, אך שזוכר ההרחקה שהרחיקו המשרת בחלום, והתיירא מאוד פן יהיה בהקיץ גם כן ודי לו חרפה ובוז. והיה כך כל היום בצער גדול.
והיה בעת סעודה שלישית ציוה הבעל שם טוב: לכו לבית הנגיד הידוע וקראו לי את המלמד שיבוא לכאן. ויפלא מאוד בעיניהם, אבל תיכף כשפתח השליח את הדלת ואמר למלמד: הבעל שם טוב קרא את מעלתו שיבוא אליו! מיד דלג על השולחן ורץ כמשוגע בלי טוזליק. ואז שמע כל אותם הדברי תורה ששמע בלילה, ומיד נתעלף. וכששב רוחו בקרבו אמר הבעל שם טוב אליו בבדיחותא: אם היית שומע דבר חדש היית מתפעל כל כך, אבל אין זה דבר חדש, כי מכבר שמעת את כל זה בלילה. והבין כי דבר ה' הוא, ומאז נתקרב אליו בכל ליבו ונעשה צדיק גמור.