שבחי הבעש''ט-קובץ 4 - [רבי דוד מקהילת לאלימייע מגלה את הבעש''ט]
שבחי הבעש''ט-קובץ 4 - [רבי דוד מקהילת לאלימייע מגלה את הבעש''ט]
שמעתי מהרב רבי גדליה וגם מחמי מעשה שהיה: רבי דוד מגיד מישרים דקהילת קודש קאלימייע נסע אחר מעות חנוכה, ותעה בדרך ובא לבית הבעל שם טוב לעת ערב, והוא יושב בבית התבודדותו. ושאל אותה על בעלה היכן הוא, והשיבה כי צריך לילך למוכסן לעזור לו להשקות בהמותיו. ואמר מגיד מישרים הנ"ל: מה אני אוכל בכאן? והשיבה: בעלי שחט עוף אחד. וראו הסכין, ואם ייטב בעיניכם אבשל התרנגולת. וראה הסכין והוטב בעיניו. והלכה הצדקת והודיעה לבעלה ובא לביתו. ועשה עצמו גם כן כמו שבא מן המוכסן, ושימש לפניו כדרך קטן לפני גדול, והציע לו בעצמו את המיטה, והעמיד לו מים וכלי ששופכים, והוא ואשתו ישנו כדרך בן כפר.
ובחצות הלילה עמד הבעל שם טוב, כי שמעתי שלא היה ישן כי אם שתי שעות. וישב בתחתית התנור בחשאי והיה עוסק במה שהיה עוסק בחשאי. ונתעורר רבי דוד מגיד מישרים הנזכר, וראה אור גדול תחת התנור, וסבור שהודלקו ונבערו ה'שפענער' ~ [הקורות] שעל התנור, והתחיל לעורר את אשתו ואמר: חנה, חנה, אש בוער על התנור!
והשיבה לו: אני אישה, בטרם אלביש את עצמי ואתכסה בצעיף יבער יותר ותתחזק האש, רחמנא ליצלן, ימחל הרב על כבודו כי מים יש אצלו ויכבה.
ולקח הכלי עם מים השופכים והלך לכבות האש. וכשבא לתנור ראה שהבעל שם טוב יושב ואור זורח עליו. ואמר לו הרב דקהילתנו מפה לאוזן כי האור עמד עליו כקשת.
כשראה המגיד מישרים זה נתעלף, והוצרכה חנה לעורר את הבעל שם טוב ולבלבלו כדי שיעורר את המגיד מישרים הנזכר מן ההתעלפות.
ובבוקר אמר רבי דוד מגיד מישרים הנ"ל: כך ראיתי, אמור לי מה זאת. והשיב: אין אני יודע, אני אמרתי תהילים, אפשר שנתדבקתי בה' יתברך והיה זה. וגזר עליו רבי דוד, וגילה את עצמו לפניו. ומהיום ההוא והלאה היה רבי דוד מגיד מישרים הנ"ל נוסע אליו בכל פעם לשמוע ממנו דברי תורה. וכששמעו חבריו ממנו תורתו, אמרו: מאין לך זה? והשיב: מעני ואביון אחד.
ומאז כששמע רבי דוד שהוכיח רבי גרשון את הבעל שם טוב בגידופים, אמר לו: הנח לו כי הוא חכם יותר מכם. כי הבעל שם טוב גזר עליו שלא יגלה.