ז' עיקרים כוללים יש להבחין בג' העולמות בי''ע: הא' הוא, מהיכן נעשה המקום לג' העולמות הללו. הב' הוא, שיעורי קומת פרצופי בי''ע ועמידת העולמות בראשונה, בעת שנאצלו ויצאו מהנוקבא דאצילות. הג' הוא, כל אלו שיעורי קומה מהמוחין דתוספת ומצב עמידתם, שהשיגו מטרם חטאו של אדה''ר. הד' הוא, המוחין שנשתיירו בפרצופי בי''ע ומקום נפילת העולמות לאחר שנפגמו בחטאו של אדה''ר. הה' הוא, המוחין דאמא שקבלו פרצופי בי''ע אחר נפילתם למטה מפרסא דאצילות. הו' הוא, בחינת פרצופי האחור דה''פ אצילות שירדו ונתלבשו בפרצופי בי''ע ונעשו להם לבחינת נשמה לנשמה. הז' הוא, בחי' המלכות דאצילות שירדה ונעשית בחינת עתיק לפרצופי בי''ע.

הנה הבחן הא' כבר נתבאר (לעיל מאות ס''ו ואילך), שמפאת עלית המלכות המסיימת שמתחת הסיום רגלי א''ק, למקום החזה דז''ת דנקודות דס''ג, הנעשה בזמן צמצום ב', יצאו ונפלו ב''ש תתאין דת''ת ונהי''ם למטה מנקודת הסיום החדשה שבחזה דנקודות, ואינם ראויים עוד לקבל אור העליון, ונעשו מהם המקום לג' העולמות בי''ע: שמב''ש תתאין דת''ת נעשה מקום עולם הבריאה, ומג' ספירות נה''י נעשה מקום עולם היצירה, ומהמלכות נעשה מקום עולם העשיה. עש''ה.

והבחן הב' שהוא שיעורי קומת פרצופי בי''ע ומקום עמידתם בעת יציאתם ולידתם מבטן הנוקבא דאצילות. דע, שבעת הזאת כבר השיג הז''א בחינת חיה מאבא, והנוקבא כבר השיגה בחינת נשמה מאמא. וכבר ידעת שאין הזו''ן מקבלים המוחין מאו''א אלא בדרך עליה והלבשה, כנ''ל באות קמ''ב ע''ש. וע''כ נמצא הז''א מלביש את אבא דאצילות הנק' או''א עילאין. והנוקבא מלבשת לאמא דאצילות הנק' ישסו''ת. ואז הנוקבא דאצילות ביררה והאצילה את עולם הבריאה בכללות ה''פ שבו.

וכיון שהנוקבא עומדת במקום אמא, הרי היא נחשבת למדרגת אמא, כי התחתון העולה לעליון נעשה כמוהו. ולפיכך עולם הבריאה שנבררה על ידה נבחנת למדרגת ז''א, להיותה מדרגה תחתונה להנוקבא שהיא בחינת אמא והתחתון מאמא הוא ז''א. ונמצא אז עולם הבריאה, שעומדת במקום ז''א דאצילות מתחת להנוקבא דאצילות, שהיתה אז בחינת אמא דאצילות.

ועפי''ז נבחן עולם היצירה שנברר ונאצל ע''י עולם הבריאה שהוא אז במדרגת הנוקבא דאצילות, להיותה מדרגה תחתונה לעולם הבריאה שהיה אז בחינת הז''א דאצילות, והתחתון מהז''א היא בחינת נוקבא. אמנם לא כל הע''ס דעולם היצירה הם בחינת הנוקבא דאצילות אלא רק הד' ראשונות דיצירה בלבד. והטעם הוא, כי יש ב' מצבים בהנוקבא, שהם פב''פ ואב''א, שבהיותה פב''פ עם הז''א קומתה שוה אל הז''א, ובהיותה אב''א, היא תופשת רק ד' ספירות תנה''י דז''א. ומשום שאז היה מצב כל העולמות רק אב''א, לא היה בבחינת הנוקבא אלא ד''ס לבד, וע''כ גם עולם היצירה אין לו במקום הנוקבא דאצילות, רק ד''ס ראשונות שלו, ושאר ששה תחתונות דיצירה, היו בששה ספירות ראשונות דעולם הבריאה של עתה. דהיינו ע''פ תכונות מקום בי''ע שבהבחן הא' הנ''ל (באות קמ''ה), ששם נפלו העולמות בי''ע אחר חטאו של אדה''ר, ושם היא מקום קביעותם עתה.

ועולם העשיה שנברר ע'זי עולם היצירה נבחן למדרגת בריאה של עתה, כי מתוך שעולם היצירה היה אז במדרגת הנוקבא דאצילות נמצא המדרגה שמתחתיה, עולם העשיה, שהוא בבחינת עולם הבריאה של עתה. אלא מתוך שרק הד''ר דיצירה היה בבחינת הנוקבא דאצילות, והשש תחתוניות שלה היו בעולם הבריאה, לכן גם עולם העשיה שמתחתיה, נמצאים רק הד''ר שלו בבחינת ד''ס תחתונות דעולם הבריאה, והשש התחתונות דעולם העשיה היו במקום שש ראשונות דעולם היצירה של עתה. ונמצאו אז י''ד הספירות, שהם נהי''ם דיצירה של עתה וכל הע''ס דעולם עשיה של עתה, היו ריקנות מכל קדושה, ונעשו למדור הקליפות, כי רק הקליפות היו נמצאות במקום י''ד ספירות הללו. כי העולמות דקדושה נסתיימו במקום החזה דעולם היצירה של עתה כמבואר. והנה נתבאר מדרגות שיעורי הקומה של פרצופי בי''ע ומקום עמידתם בעת שנאצלו בראשונה.

ועתה נבאר הבחן הג', שהוא שיעורי קומה דפרצופי בי''ע ומצב עמידתם, שהיה להם מהמוחין דתוספת, מטרם חטאו של אדה''ר. והוא כי ע''י הארת תוספת שבת היה להם אז ב' עליות, הא' בשעה חמשית בערב שבת, שבו נולד אדה''ר, שאז מתחיל להאיר תוספת שבת, בסוד הה' דיום הששי. ואז השיג הז''א בחינת יחידה, ועלה והלביש לא''א דאצילות, והנוקבא בחינת חיה, ועלתה והלבישה לאו''א דאצילות, והבריאה עלתה לישסו''ת. והיצירה עלתה כולה לז''א, והד''ס ראשונות דעשיה, עלו למקום הנוקבא דאצילות, והשש תחתונות דעשיה, עלו במקום שש ראשונות דבריאה. ועליה הב' היתה בערב שבת בין הערבים, שע''י תוספת שבת, עלו גם הו' תחתונות דעשיה למקום הנוקבא דאצילות, והיו עומדים עולם היצירה ועולם העשיה בעולם האצילות במקום זו''ן דאצילות בבחינת פב''פ.

ועתה נבאר הבחן הד', שהוא קומת המוחין שנשתיירו בבי''ע, ומקום נפילתן לאחר החטא. והוא, כי מחמת פגם חטאו של עצה''ד, נסתלקו מהעולמות כל המוחין דתוספת, שהשיגו ע''י ב' העליות הנ''ל, והזו''ן חזר לו''ק ונקודה. וגי העולמות בי''ע, נשתיירו בהם רק המוחין שיצאו בהם בראשונה בעת אצילותם, שעולם הבריאה היה במדרגת הז''א שפירושו ו''ק, וכן היצירה ועשיה בשיעור הנ''ל (באות קמ''ח), ונוסף ע''ז, כי נסתלק מהם כל בחינת אצילות ונפלו למתחת הפרסא דאצילות בתכונת מקום בי''ע שהוכן ע''י צמצום ב', (כנ''ל באות קמ''ה). ונמצאו ד''ת דיצירה וע''ס דעולם העשיה, שנפלו ועמדו במקום הי''ד ספירות של הקליפות, (כנ''ל באות קמ''ט). הנק' מדור הקליפות ע''ש.

הבחו הה', הוא המוחין דאמא, שקבלו בי''ע במקום נפילתן. כי אחר שיצאו הבי''ע מאצילות, ונפלו למתחת הפרסא דאצילות, לא היה בהם אלא בחינת ו''ק, (כנ''ל באות קנ''א), ואז נתלבשו הישסו''ת בהזו''ן דאצילות, ונזדווגו הישסו''ת מבחינת התלבשות בזו''ן, והשפיעו מוחין דנשמה לפרצופי בי''ע במקומם, שעולם הבריאה קבל מהם ע''ס שלמות בקומת בינה. ועולם היצירה קבל מהם ו''ק. ועולם העשיה רק בחינת אב''א.

הבחן הו', הוא בחינת נשמה לנשמה, שהשיגו פרצופי בי''ע מפרצופי האחור דה''פ אצילות, כי בעת מיעוט הירח, נפל פרצוף האחור דנוקבא דאצילות ונתלבש בפרצופי בי''ע, והוא כולל ג' פרצופין המכונים, עבור, יניקה, מוחין ובחינת המוחין נפלה לבריאה, ובחינת היניקה נפלה ליצירה, ובחינת העיבור נפלה לעשיה, ונעשו בחינת נשמה לנשמה לכל פרצופי בי''ע, שהיא בחינת חיה אליהם.

הבחן הז', הוא הנוק' דאצילות שנעשתה לרדל''א ולהארת יחידה בבי''ע. כי נתבאר שבעת מיעוט הירח, נפלו ג' הבחינות עי''מ דפרצוף האחור דנוקבא דאצילות ונתלבשו בבי''ע. והם בחינת אחורים דט''ת דנוק', שהם עי''מ, שנה''י נק' עיבור, וחג''ת נק' יניתה, וחב''ד נק' מוחין. אמנם בחינת האחור דבחינתז הכתר דנוקבא, נעשתה לבחינת עתיק לפרצופי בי''ע. באופו שבחי' עיקר אורותיהם דפרצופי בי''ע של עתה, הם מהשירים שנשארו בהם אחר חטאו של אדה''ר, שהוא בחינת הו''ק דכל פרט מהם (כנ''ל באות קנ''א). ובחינת נשמה, קבלו ממוחין דאמא (כנ''ל באות קנ''ב). ובחינת נשמה לנשמה, שהוא בחינת חיה, קבלו מט''ת דפרצוף האחור דנוקבא. ובחינת יחידה, קבלו מבחינת האחור דכתר דנוקבא דאצילות.