ונתבאר, שקומת מ''ה החדש נתפשטה ג''כ לעולם שלם בפני עצמו כמו עולם הנקודים וטעם הדבר הוא, כמו שנתבאר בקומת הנקודים, שהוא מכח כפילת המסך גם מבחי''ד. (כנ''ל באות קט''ז), כי הגם שהארת הזו''ן דא''ק שהאיר דרך הטבור והיסוד לג''ר דנקודים החזירה הצמצום א' למקומו, וה''ת ירדה מנקבי עינים לפה, שעי''ז יצאו כל אלו הקומות דגדלות נקודים, (כנ''ל באות ק''א ע''ש), אמנם כל אלו הקומות חזרו ונתבטלו ונשברו, וכל האורות נסתלקו, וע''כ חזר הצמצום ב'ע למקומו, והבחי''ד חזרה ונתחברה בהמסך.

ולפיכך גם במ''ה החדש שיצא מהמצח נוהג ג''כ ב' בחינות קטנות וגדלות כמו בעולם הנקודים, אשר תחילה יוצאת הקטנות, דהיינו לפי העוביות המגולה בהמסך, שהוא קומת ז''א דהתלבשות המכונה חג''ת, וקומת מלכות דעוביות הנק' נה''י מטעם ג' הקוין שנעשה בקומת מלכות, שקו ימין נק' נצח וקו שמאל נק' הוד וקו אמצעי יסוד. אמנם כיון שאין מבחי''א רק בחינת התלבשות בלי עוביות ע''כ אין בה כלים, ונמצאה קומת חג''ת בלי כלים, והיא מתלבשת בהכלים דנה''י, וקומה זו נקראת עובר, שפירושו שאין שם אלא שיעור עוביות דשורש, שנשאר בהמסך אחר הזדככותו, בעת עליתו לזווג בהמצח דעליון, שקומה היוצאת שם, היא רק קומת מלכות. אמנם בפנימיותה יש בחינת ה''תפ בגניזו, והוא בחינת ה''ת במצח ואחר שהעובר מקבל הזווג בהעליון יורד משם למקומו, (כנ''ל באות נ''ד), ואז מקבל מוחין דיניקה מהעליון שהם עוביות דבחי''א,צ בבחינת ה''ת בנקבי עינים, ועי''ז קונה כלים גם להחג''ת, מתפשטים החג''ת מתוך הנה''י, ויש לו קומת ז''א.

והנה אח''ז עולה פעם ב' למ''ן להעליון ונקרא עיבור ב'. ומקבל שם מוחין מע''ב ס''ג דא''ק, ואז יורדת הבחי''ד מנקבי עינים למקומה לפה (כנ''ל באות ק''א), ואז נעשה הזווג על בחי''ד במקומה, ויוצאות ע''ס בקומת כתר, והכלים דאח''פ מתעלים וחוזרים למקומם בראש, ונשלם הפרצוף בע''ס דאורות וכלים. ואלו המוחין נקראים מוחין דגדלות של הפרצוף. וזהו קומת פרצוף הא' דאצילות, הנק' פרצוף הכתר או פרצוף עתיק דאצילות.

וכבר ידעת, שאחר שביה''כ חזרו ונפלו כלהו אח''פ מהמדרגות כל אחד להמדרגה שמתחתיו. (כנ''ל באות ע''ז, ובאות ק''ו). ונמצאים אח''פק דקומת כתר דנקודים בגו''ע דקומה חכמה, ואח''פ דקומת חכמה בגו''ע דקומת בינה, וכו', ולפיכך בעת העיבור ב' דגדלות דפרצוף הא' דאצילות הנקרא עתיק, שחזרו ונתעלו האח''פק שלו כנ''ל, הנה עלו עמהם יחד גם הגו''ע דקומת חכמה ונתקנו יחד עם האח''פ דקומת עתיק, וקבלו שם עיבור הא'.

ואחר שהגו''ע דחכמה קבלו קומת העיבור והיניקה שלהם, (כנ''ל באות קכ''א). חזרו ועלו לראש דעתיק, וקבלו שם עיבור ב' שלהם למוחין דגדלות, וירדה הבחי''ג למקומה לפה, ויצאו עליה ע''ס בקומת חכמה, והכלים דאח''פ שלהם חזרו ועלו למקומם בראש, ונשלם פרצוף החכמה בע''ס דאורות וכלים. ופרצוף זה נקרא פרצוף אריך אנפין דאצילות.

ועם אח''פ הללו דא''א עלו ביחד גם גו''ע דקומת בינהר כנ''ל, וקבלו שם עיבור הא' ויניקה שלהם. ואח''ז עלו לראש דא''א לעיבור ב', והעלו האח''פ שלהם וקבלו המוחין דגדלות, ונשלם פרצוף הבינה בע''ס דאורות וכלים. ופרצוף זה נקרא או''א וישסו''ת, כי הג''ר נקראות או''א, והז''ת נקראות ישסו''ת.

ועם אח''פ הללו דאו''א, עלו ביחד גם גו''ע דזו''ן, וקבלו שם העיבור א' שלהם והיניקה, ובזה נשלמים הזו''ן בבחינת ו''ק לז''א, ונקודה להנוקבא. והנה נתבארו ה''פ מ''ה החדש שיצאו בעולם האצילות בבחינת קביעות, הנקראים עתיק א''א או''א וזו''ן, שעתיק יצא בקומת כתר, וא''א בקומת חכמה, ואו''א בקומת בינה, וזו''ן בו''ק ונקודה, שהוא קומת ז''א. ובאלו ה' הקומות לא יארע שום מיעוט לעולם. כי בהג''ר, אין מעשי התחתונים מגיעים להם שיוכלו לפוגמם, והז''א ונוקבא, שאליהם מגיעים מעשי התחתונים, היינו דוקא בהכלים דאחורים שלהם, שמשיגים בעת הגדלות, אבל בהכלים דפנים, שהם גו''ע באורות דו''ק ונקודה, הנה גם בהם לא יגיעו מעשי התחתונים. ולפיכך נבחנים ה' הקומות הנ''ל, לבחינת מוחין הקבועים באצילות.

וסדר הלבשתם זא''ז ולהפרצוף א''ק, הוא, כי פרצוף ש עתיק דאצילות אע''פ שיצא מראש הס''ג דא''ק (כנ''ל באות קי''ח), מ''מ לא יכול להלביש מפה ולמטה דס''ג דא''ק רק למטה מטבור, כי למעלה מעבור דא''ק הוא בחינת צמצום א' ונק' עקודים. והן אמת, שפרצוף עתיק, להיותו בחינת ראש הא' דאצילות, עדיין אין הצמצום ב' שולט בו, וא''כ היה ראוי שילביש למעלה מטבור דא''ק. אמנם כיון שהצמצום ב' כבר נתקן בפהת1ת2 דראשו, בשביל שאר פרצופי אצילות שממנו ולמטה, ע''כ אינו יכול להלביש רק למטה מטבור דא''ק. ונמצא קומת עתיק מתחלת מטבור דא''ק, והיא מסתיימת בשוה עם רגלי א''ק, דהיינו למעלה מנקודה דעוה''ז. וזהו מפאת פרצופו עצמו, אמנם מפאת התקשרותו עם שאר פרצופי אצילות, שמבחינתם עחן שהוא כלול ג''כ מצמצום ב', הנה מבחינה זו הוא נבחן שרגליו מסתיימים למעלה מפרסא דאצילות, כי הפרסא הוא הסיום החדש של הצמצום ב' כנ''ל באות ס''ח.

ופרצוף הב' דמ''ה החדש הנק' א''א, שהוא נאצל ויצא מפה דראש עתיק, הנה קומתו מתחיל ממקום יציאתו, דהיינו מפה דראש עתיק ומלביש את הז''ת דעתיק המסתיימים למעלה מפרסא דאצילות, כנ''ל. ופרצוף הג' הנק' או''א, שנאצלו מפה דראש א''א, הם מתחיליםא מפה דראש א''א ומסתיימים למעלה מטבור דא''א. והזו''ן מתחילים מטבור דא''א ומסתיימים בשוה עם סיום א''א, דהיינו למעלה מפרסא דאצילות.

ותדע, שנל קומה וקומה מה''פ אלו דמ''ה החדש בעת שיצאה, ביררה וחיברה לעצמה חלק מהכלים דנקודים, שנעשה לה לבחינת נוקבא. כי הנה בעת שיצא פרצוף עתיק, לקח וחיבר אליו, כל הג''ר דנקודים, שנשארו שלמים בעת שביה''כ, דהיינו בחינת הגו''ע שבהם שיצאו בעת קטנותם. הנקי כלים דפנים, (כנ''ל באות ע''ו) שבקטנות הנקודים לא באו עמהם רק מחציתה העליונה דכל מדרגה, שהם גו''ע ונקבי עינים, ומחציתה התחתונה דכל אחת, הנק' אח''פ, ירדו להמדרגה התחתונה, עש''ה. ולפיכך נבחן שפרצוף עתיק דמ''ה החדש לקח לו מהכלים דנקודים, את מחציתה העליונה דכתר, ומחציתה העליונה דחו''ב, וז' השרשים דז''ת הכלולים בג''ר דנקודים, והם נעשו לבחינת פרצוף נוקבא אל העתיק דמ''ה החדש. ונתחברו יחד זה בזה. והם המכונים מ''ה וב''ן דעתיק דאצילות, כי הזכר דעתיק נק' מ''ה, והכלים דנקודים הנ''ל שנתחברו אליו נקראים ב''ן, (מטעם הנ''ל באות קי''ט. ע''ש). וסדר עמידתם הוא פו''א, העתיק דמ''ה בפנים והעתיק דב''ן באחוריו.

ופרצוף א''א דמ''ה החדש, שיצא בקומת חכמה, בירר וחיבר אליו את חציו התחתון דכתר הנקודים, שהם האח''פ דכתר, שבעת הקטנות היו בהמדרגה שמתחת הכתר, דהיינו בחכמה ובינה דנקודים (כנ''ל באות ע''ז), ונעשה לבחינת נוקבא אל הא''א דמ''ה החדש. ונתחברו יחד זה בזה. וסדר עמידתם הוא ימין ושמאל, שא''א דמ''ה שהוא הזכר עומד בימין, וא''א דב''ן שהיא הנוקבא, עומדת בשמאל. ומה שפרצוף עתיק דמ''ה לא לקח גם את חציו התחתון דכתר נקודים, הוא, כי עתיק מתוך שהוא ראש הא' דאצילות, שמעלתו גבוה מאד, לכן לא חיבר אליו רק הכלים דפנים דג''ר דנקודים, שבהם לא אירע שום פגם בעת השבירה, מה שאין כן בחצי הכתר התחתון, שהם אח''פ שהיו נפולים בעת הקטנות בחו''ב, ואח''כ בעת הגדלות עלו מחו''ב ונתחברו בהכתר דנקודים (כנ''ל באות פ''ד), אשר אח''כ בעת שבירת הכלים, חזרו ונפלו מהכתר דנקודים ונתבטלו, כנ''ל, הרי המה כבר נפגמו עם נפילתם וביטולם, ואינם ראוים משום זה לעתיק, ולכן לקח אותם א''א דמ''ה.

ופרצוף או''א דמ''ה החדש, שהם בקומת בינה, ביררו וחיברו להם את חצים התחתון דחו''ב דנקודים, שהם האח''פ דחו''ב, שבעת הקטנות היו נפולים בהז''ת דנקודים, אלא אח''כ בעת הגדלות נקודים, עלו ונתחברו לחו''ב דנקודים (כנ''ל באות צ''ד), ואשר בעת שביה''כ חזרו ונפלו להז''ת דנקודים ונתבטלו (כנ''ל באות ק''ז), ואותם ביררו להם או''א דמ''ה לבחינת נוקבא אליהם, והם מכונים ז''ת דחכמה וו''ת דבינה דב''ן, כי בחינת החסד דבינה נשארה עם הג''ר דחו''ב דב''ן בפרצוף עתיק, ולא נשאר בחציה התחתון דבינה כי אם ו''ת מגבורה ולמטה. ונמצא הזכר דאו''א הוא קומת בינה דמ''ה, והנוקבא דאו''א היא ז''ת דחו''ב דב''ן. ועמידתם הם בימין ושמאל, או''א דמ''ה בימין, ואו''א דב''ן בשמאל. והישסו''ת דמ''ה שהם הז''ת דאו''א, לקחו המלכיות דחו''ב דב''ן.

ופרצוף זו''ן דמ''ה החדש, שהם בקומת ו''ק ונקודה, ביררו וחיברו אליהם, את הכלים דפנים דז''ת דנקודים מתוך שבירתם בבי''ע, דהיינו בחינת הגו''ע של הז''ת דנקודים (כנ''ל באות ע''ח), והם נעשו לנוקבא אל הזו''ן דמ''ה ועמידתם הוא בימין ושמאל, הזו''ן דמ''ה בימין, והזו''ן דב''ן בשמאל.

והנה נתבאר המ''ה וב''ן שבה''פ אצילות, אשר ה' הקומות דמ''ה החדש, שיצאו בעולם האצילות, ביררו להם מהכלים הישנים ששימשו בזמן הנקודים, ונתקנו להם לבחינת נוקבא הנקראת בשם ב''ן. שהב''ן דעתיק נעשה ונתקן ממחציתן העליונה דג''ר דנקודים, והב''ן דא''א ואו''א נבררו ונתקנו ממחציתן התחתונה דג''ר דנקודים, ששמשו להם בעת גדלות דנקודים וחזרו ונתבטלו. והב''ן דזו''ן נברר ונתקן מהכלים דפנים, שיצאו בעת קטנות דנקודים, שבעת הגדלות נשברו ונפלו ביחד עם הכלים דאחורים שלהם.