ונתבאר היטב סוד עלית מ''ן וספירת הדעת, שהם בחינת הכלים דפנים דז''ת דנקודים שנמשכו ועלו לאו''א, כי או''א קבלו אור החדש דע''ב ס''ג דא''ק מן הזו''ן דא''ק בסוד נקודת השורק, והורידו הה''ת מנקבי עינים שלהם אל הפה, והעלו את הכלים דאחורים שלהם שהיו נפולים בהז''ת דנקודים, שמתוך כך עלו גם הכלים דפנים דז''ת הדבוקים בהכלים דאחורים דאו''א (עי' לעיל אות פ''ט ואות צ''ד), ונעשו הז''ת דנקודים שם בבחי' מ''ן, והחזירו או''א בבחינת פב''פ. ומתוך שה''ת שהיא בחי''ד כבר חזרה למקומה במקום הפה, ע''כ הזווג דהכאה שנעשה על המסך הזה דבחי''ד, הוציא ע''ס שלמות בקומת כתר באור היחידה (כנ''ל באות פ''ד), ונמצאים הז''ת הנכללות שם בסוד מ''ן, שגם הן קבלו אורות הגדולים ההם דאו''א. וכל זה הוא רק בבחינת ממטה למעלה, כי או''א הם בחינת הראש דנקודים, ששם נעשה הזווג המוציא ע''ס ממטה למעלה. ואח''ז מתפשטים ג''כ לבחינת גוף דהיינו ממעלה למטה, (כנ''ל באות נ') ואז נמשכו הז''ת עם כל האורות שקבלו באו''א, אל מקומם למטה. ונגמר הראש והגוף של פרצוף הגדלות דנקודים, והתפשטות זו נבחן לבחינת הטעמים דפרצוף גדלות הנקודים. עי' לעיל אות כ''ו.

כי גם בפרצוף נקודים נבחנים ד' הבחינות: טעמים נקודות תגין אותיות (כנ''ל באות מ''ז וההמשך ע''ש). כי כל הכחות שישנם בעליונים, הכרח הוא שיהיו גם בתחתונים, אלא בתחתון נתוספים ענינים על העליון. ונתבאר שם שעיקר התפשטות כל פרצוף נק' בשם טעמים, ואחר התפשטותו נעשה בו הביטוש דאו''מ באו''פ, שע''י הביטוש הזה מזדכך המסך בדרך המדרגה, עד שמשתוה לפה דראש, ומתוך שאור העליון אינו פוסק, נמצא אור העליון מזדווג בהמסך בכל מצב של עוביות שבדרך זיכוכו, דהיינו, כשמזדכך מבחי''ד לבחי''ג, יוצא עליו קומת חכמה, וכשבא לבחי''ב יוצא עליו קומת בינה, וכשבא לבחינה א' יוצא עליו קומת ז''א, וכשבא לבחינת שורש יוצא עליו קומת מלכות. וכל אלו הקומות שיוצאים על המסך בעת הזדככותו נקראים בשם נקודות. והרשימות הנשארים מהאורות אחר הסתלקותם נק' בשם תגין, והכלים הנשארים אחר הסתלקות האורות מהם נק' בשם אותיות.ח ואחר שהמסך מזדכך כולו מהעוביות דגוף, נמצא נכלל בהמסך דפה דראש בהזווג אשר שם, ויוצא עליו שם פרצוף שני. עש''ה כל ההמשך בטעמם ונימוקם.

והנה ממש על דרך זה נעשה גם כאן בפרצוף נקודים, כי גם כאן יוצאים ב' פרצופין: ע''ב, ס''ג, זה תחת זה, ובכל אחד מהם, טעמים, נקודות, תגין אותיות. וכל ההפרש הוא, כי ענין הזדככות המסך לא נעשה כאן מחמת הביטוש דאו''מ באו''פ, אלא מחמת כח הדין דמלכות המסיימת שהיה כלול בהכלים ההם, כנ''ל באות צ', ומטעם זה לא נשארו הכלים הריקים בהפרצוף אחר הסתלקות האורות, כמו בג' הפרצופין גלגלתא ע''ב ס''ג דא''ק, אלא נשברו ומתו ונפלו לבי''ע.

והנה פרצוף הטעמים שיצא בעולם הנקודים, שהוא פרצוף א' דנקודים, שיצא בקומת כתר, כבר נתבאר (לעיל באות ק''א), שיצא בראש וגוף, שהראש יצא באו''א, והגוף הוא התפשטות הז''ת מפה דאו''א ולמטה. והנה התפשטות הזאת שמפה דאו''א ולמטה נקרא מלך הדעת, והוא באמת כללותט כל הז''ת דנקודים, שחזרו ונתפשטו למקומן אחר העלית מ''ן, אלא מתוך ששרשם נשאר באו''א לקיום והעמדה לפב''פ דאו''א, (כנ''ל באות צ''ח), שנק' שם בשם מוח הדעת המזווג לאו''א, לפיכך גם התפשטותם ממעלה למטה לבחינת גוף נק' ג''כ בשם הזה, דהיינו מלך הדעת,י והוא מלך הא' דנקודים.

ונודע, שנל הכמות והאיכות שבע''ס דראש מתגלה ג''כ בהתפשטות ממעלה למטה לגוף, ולפיכך כמו שבאורות דראש חזרה וירדה מלכות המזדווגת ממקום נקבי עינים למקום הפה, וגו''ע ונ''ע שהם הכלים דפנים חזרו וחיברו להם את הכלים דאחורים, שהם האח''פ, והאורות נתפשטו בהם, כן בהתפשטותם ממעלה למטה לגוף נמשכו האורות גם לכלים דאחורים שלהם, שהם התנהי''מ שבבי''ע למטה מפרסא דאצילות. אמנם לפי שכח מלכות המסיימת(כ) שבפרסא דאצילות מעורב בכלים ההם, ע''כ תיכף בפגישת האורות דמלך הדעת בכח הזה, נסתלקו לגמרי מהכלים ועלו לשורשם, וכל הכלים דמלך הדעת נשברו פנים ואחור, ומתו ונפלו לבי''ע, כי הסתלקות האורות מהכלים הוא כמו הסתלקות החיות מגוף הגשמי, הנק' מיתה. ואז נזדכך המסך מהעוביות דבחי''ד, מאחר שהכלים האלו כבר נשברו ומתו, ונשאר בו רק עוביות דבחי''ג.

וכמו שנתבטלה העוביות דבחי''ד מהמסך דגוף מחמת השבירה, כן נתבטלה העוביות ההיא גם בהמלכות המזדווגת של ראש באו''א, כי העוביות דראש ועוביות דגוף, דבר אחד הוא אלא שזה כח וזה פועל (כנ''ל באות נ). ולכן נפסק הזווג דקומת כתר גם בראש באו''א, והכלים דאחורים, שהם האח''פ שהשלימו לקומת כתר, חזרו ונפלו להמדרגה שמתחתיה דהיינו להז''ת. וזה מכונה ביטול האחורים דקומת כתר מאו''א. ונמצא שכל קומת הטעמים דנקודים, ראש וגוף, נסתלקה.

ומתוך שאור העליון אינו פוסק מלהאיר, נמצא שחזר ונזדווג על העוביות דבחי''ג הנשאר בהמסך של ראש באו''א, ויצאו ע''ס בקומת חכמה. והגוף שממעלה למטה, נתפשט לספירת החסד, והוא מלך הב' דנקודים. וגם הוא נמשך לבי''ע ונשבר ומת, ואז נתבטלה גם העוביות דבחי''ג מהמסך דגוף ודראש כנ''ל, וגם הכלים דאחורים, האח''פ שהשלימו לקומת חכמה זו דאו''א, חזרו ונתבטלו ונפלו למדרגה שמתחתיה, להז''ת, כנ''ל בקומת כתר. ואח''כ נעשה הזווג על העוביות דבחי''ב שנשאר בהמסך ויצאו ע''ס בקומת בינה, והגוף שממעלה למטה נתפשט בספירת הגבורה, והוא מלך הג' דנקודים. וגם הוא נמשך לבי''ע ונשבר ומת. ונתבטלה גם העוביות דבחי''ב בראש וגוף, ונפסק הזווג דקומת בינה גם בראש, והאחורים של קומת בינה דראש נפלו להמדרגה שמתחתיה בהז''ת. ואח''כ נעשה הזווג על העוביות דבחי''א שנשאר בהמסך, ויצאו עליה ע''ס בקומת ז''א, והגוף שלו ממעלה למטה נתפשט בשליש עליון דת''ת, וגם הוא לא נתקיים ונסתלק האור ממנו, ונזדככה גם העוביות דבחי''א בגוף וראש, והאחורים דקומת ז''א נפל למדרגה שמתחתיה, להז''ת.

ובאו נגמרו כל האחורים דאו''א לירד, שהם האח''פ, כי בשבירת מלך הדעת נתבטלו באו''א רק אח''פ השייכים לקומת כתר. ובשבירת מלך החסד נתבטלו באו''א רק אח''פ השייכים לקומת חכמה. ובשבירת מלך הגבורה נתבטלו האח''פ השייכים לקומת בינה. ובהסתלקות שליש עליון דת''ת נתבטלו האח''פ דקומת ז''א. ונמצא שנתבטלה כל בחינת הגדלות דאו''א ולא נשאר בהם רק הגו''ע דקטנות. ונשאר בהמסך רק עוביות דשורש, ואח''כ נזדכך המסך דגוף מכל עוביותו ונשתוה למסך דראש, אשר אז נמצא נכלל בהזווג דהכאה של ראש, ומתחדשים שמה הרשימות שבו חוץ מהבחינה האחרונה, (כנ''ל באות מ''א), ובכח התחדשות הזה יצא עליו קומה חדשה הנק' ישסו''ת.

ומתוך שהבחינה אחרונה נאבדה לא נשאר בו כי אם בחי''ג, ויוצאים עליו ע''ס בקומת חכמה, וכשהוכרה עוביות דגוף שבו, יצא מהראש מאו''א, וירד והלביש במקום החזה דגוף דנקודים. (כנ''ל באות נ''ה), ומוציא מחזה ולמעלה הע''ס דראש, והראש הזה מכונה ישסו''ת. והגוף שלו הוא מוציא מהחזה ולמטה בב''ש ת''ת עד סיום הת''ת. והוא מלך הד'ל דנקודים, וגם הוא נמשך לבי''ע ונשבר ומת, ונזדככה העוביות דבחי''ג ראש וגוף, והכלים דאחורים של ראש נפלו למדרגה שמתחתיה במקום גוף שלהם. ואח''כ נעשה הזווג על עוביות דבחי''ב הנשאר בו, ויצא עליו קומת בינה, והגוף שלו, שממעלה למטה, נתפשט בב' הכלים נצח והוד. והם שניהם מלך אחד, דהיינו מלך ה' דנקודים, וגם הם נמשכו לבי''ע ונשברו ומתו, ונזדככה גם העוביות דבחי''ב בראש וגוף, והכלים דאחורים של הקומה נפלו להמדרגה שמתחתיה, להגוף. ואח''כ נעשה הזווג על עוביות דבחי''א שנשארה בו, ויצא עליו קומת ז''א, והגוף שלו, שממעלה למטה, נתפשט בהכלי דיסוד, והוא מלך הו' דנקודים. וגם הוא נמשך לבי''ע ונשבר ומת, ונזדככה גם העוביות דבחי''א בראש וגוף, והכלים דאחורים שבראש נפלו להמדרגה שמתחתיהם, לגוף. ואח''כ נעשה הזווג על העוביות דבחינת שורשמ הנשאר בהמסך, ויצא עליו קומת מלכות, והממעלה למטה שלו נמשך להכלי דמלכות, והוא מלך הז' דנקודים. וגם הוא נמשך לבי''ע ונשבר ומת, ונזדככה גם העוביות דשורש בראש וגוף, והאחורים דראש נפלו להמדרגה שמתחתיה, בגוף. ועתה נגמרו להתבטל כל הכלים דאחורים דישסו''ת, וכן שביה''כ דכל ז''ת דנקודים, הנק' ז' מלכים.

והנה נתבארו הטעמים ונקודות שיצאו בב' הפרצופין או''א וישסו''ת דנקודים, הנק' ע''ב ס''ג, שבאו''א יצאו ד' קומות זה למטה מזה שהם: קומת כתר הנק' הסתכלות עיינין דאו''א, וקומת חכמה הנקראת גופא דאבא, וקומת בינה הנק' גופא דאמא, וקומת ז''א הנק' יסודות דאו''א שמהם נתפשטו ד' גופין, שהם מלך הדעת ומלך החסד ומלך הגבורה ומלך ש'''ע דת''ת עד החזה. וד' הגופין אלו נשברו פנים ואחורים יחד, אבל מבחי' הראשים דהיינו בד' הקומות שבאו''א, נשארו בהקומות כל הכלים דפנים שבהם, דהיינו בחינת הגו''ע ונ''ע דכל קומה שהיה בהם מעת הקטנות דנקודים. ורק הכלים דאחורים שבכל קומה שנתחברו בהם בעת הגדלות, הם בלבדם חזרו ונתבטלו בסבת השבירה ונפלו להמזרגה שמתחתיהם, ונשארו כמו שהיו לפני יציאת הגדלות דנקודים. כנ''ל אות ע''ו ע''ז ע''ש.

ועד''ז ממש היה בפרצוף ישסו''ת יציאת ד' קומות זה למטה מזה, שקומה הא' היא קומת חכמה, ונק' הסתכלות עיינין דישסו''ת זה בזה, וקומת בינה, וקומת ז''א, וקומת מלכות, שמהם נתפשטו ד' גופין, שהם: מלך ב''ש תתאין דת''ת, ומלך נו''ה, ומלך היסוד, והמלכות. וד' הגופים שלהם נשברו פנים ואחור יחד, אבל בהראשים, דהיינו בד' הקומות דישסו''ת, נשארו הכלים דפנים שבהם, ורק האחורים בלבד נתבטלו בסבת השבירה, ונפלו להמדרגה שמתחתיהם. והנה אחר ביטול אלו ב' הפרצופים או''א וישסו''ת, יצא עוד קומת מ''ה בנקודים, ו לפי שלא נתפשט ממנה לבחינת גוף אלא רק תיקוני כלים בלבד, לא אאריך בו. וכבר נתבאר בתלמוד ע''ס דף תקמ''ג אות ע'. ובאו''פ ד''ה וכאשר, ע''ש.