צט) ומכאן תבין סוד ספירת הדעת, שנתחדש בעולם הנקודים. כי בכל פרצופי א''ק עד הנקודים, אין שם כי אם ע''ס כח''ב זו''ן, ומעולם הנקודים ואילך כבר יש גם ספירת הדעת, ואנו חושבים כחב''ד זו''ן. והענין הוא כי כבר נתבאר לעיל באות ע''ט, שגם ענין עלית מ''ן לא היה בפרצופי א''ק, אלא רק ענין עלית המסך לפה דראש, ע''ש. ותדע, שספירת הדעת נמשך מעלית מ''ן דזו''ן אל או''א. כי נתבאר, שהזו''ן שעלו שם למ''ן לחו''ב, המה נשארים שם גם אחר יציאתם משם למקומם למטה, בכדי ליתן קיום והעמדה להזווג דאו''א פב''פ, והזו''ן האלו הנשארים באו''א, נקראים ספירת הדעת. וע''כ יש עתה לחו''ב ספירת הדעת המקיים ומעמיד אותם בזווג פב''פ, שהם הזו''ן שעלו שמה למ''ן, ונשארו שמה גם אחר יציאת הזו''ן למקומם. וע''ב אנו חושבים מכאן ואילך את הע''ס בהשמות כחב''ד זו''ן. אבל בפרצופי א''ק, שמקודם עולם הנקודים שעוד לא היה שם ענין עלית מ''ן, ע''כ לא היה שם ספירת הדעת. גם תדע שספירת הדעת מכונה תמיד בשם ה' חסדים וה' גבורות. כי הז''א הנשאר שם הוא בחינת ה''ח, והנוקבא שנשארה שם היא בחינת ה''ג.

ואיו להקשות הרי איתא בספר יצירה, שהע''ס, הן עשר ולא תשע, עשר ולא אחד עשר, ולפי האמור שבעולם הנקודים נתחדש ספירת הדעת הרי יש אחד עשר ספירות: כחב''ד זו''ן. והתשובה היא, שאין זה הוספה של כלום על הע''ס, כי נתבאר, שספירת הדעת היא הזו''ן שעלו למ''ן ונשארו שם, וא''כ אין כאן הוספה אלא שיש ב' בחינות זו''ן: הא' הם הזו''ן שבמקומם למטה, שהם בחינת גוף, והב' הם הזו''ן שנשארו בראש באו''א, מטעם שכבר היו שם בעת עלית מ''ן ואין העדר ברוחני. הרי שאין כאן שום הוספה על הע''ס, כי סוף סוף אין כאן אלא ע''ס כח''ב זו''ן בלבד, ואם נשארו גם בחינת הזו''ן בראש באו''א, אין זה מוסיף כלום על בחינת הע''ס.