אחר שנתבאר הביטוש דאו''מ באו''פ הנוהג אחר התפשטות הפרצוף לבחינת גוף, שבסבתו מזדכך המסך דגוף וכל האורות דגוף מסתלקים, והמסך עם הרשימות הנשארים בו עולים לפה דראש, ומתחדשים שם בזווג דהכאה מחדש, ומוציאים קומה חדשה בשיעור העוביות שבהרשימות, נבאר עתה, ד' מיני אורות טנת''א, הנעשים עם הביטוש דאו''מ ועליות המסך לפה דראש.

כי נתבאר שע''י הביטוש דאו''מ בהמסך דגוף, הוא מזכך להמסך מכל עוביות דגוף עד שנזדכך ונשתוה להמסך דפה דראש, שהשתוות הצורה עם הפה דראש נמצא מיחדהו כבחי' אחת עמו, ונכלל בזווג דהכאה שבו. אמנם נבחן שאין המסך מזדכך בבת אחת, אלא על פי סדר המדרגה, דהיינו מתחילה מבחי''ד לבחי''ג, ואח''כ מבחי''ג לבחי''ב ואח''כ מבחי''ב לבחי''א, ואחר כך מבחי''א לבחינת שורש, עד שנזדכך מכל בחינת עוביותו ונעשה זך כמו המסך דפה דראש. והנה אור העליון אינו פוסק מלהאיר אף רגע, והוא מזדווג עם המסך בכל מצב ומצב של הזדככותו, כי אחר שנזדכך מבחי''ד, ונסתלק כל הקומת כתר הזו והמסך בא לעוביות דבחי''ג, הרי אור העליון מזדווג עם המסך על פי העוביות דבחי''ג הנשארת בו, ומוציא ע''ס בקומת חכמה, ואחר כך כשנזדכך המסך גם מבחי''ג ונסתלק גם קומת חכמה, ולא נשאר בהמסך רק בחי' ב', נמצא אור העליון מזדווג עמו על בחי''ב ומוציא ע''ס בקומת בינה. ואחר כך כשמזדכך גם מבחי''ב ונסתלקה הקומה הזו, ולא נשאר בו רק עוביות דבחי''א, הנה אור העליון מזדווג עם המסך על עוביות דבחי''א הנשארת בו, ומוציא קומת ע''ס בקומת הז''א. וכשנזדכך גם מעוביות דבחי''א וקומת הז''א מסתלקת, ולא נשאר בו אלא שורש העוביות, מזדווג אור העליון גם על העוביות דשורש הנשארת בהמסך, ומוציא ע''ס בקומת המלכות. וכשנזדכך המסך גם מעוביות דשורש וגם קומת המלכות נסתלקה משם, כי לא נשאר בהמסך עוד שום עוביות דגוף, הנה אז נבחן שהמסך ורשימותיו עלו ונתחברו עם המסך דראש ונכלל שם בזווג דהכאה, ויוצאים עליו הע''ס החדשות, הנקראות בן ותולדה לפרצוף הראשון. והנה נתבאר, שענין הביטוש דאו''מ באו''פ המזכך להמסך דגוף של הפרצוף הא' דא''ק, ומעלהו לפה דראש שלו, שעי''ז נולד ויוצא פרצוף שני ע''ב דא''ק, אין זה נעשה בבת אחת, אלא על סדר המדרגה, אשר אור עליון מזדווג עמו בכל מצב ומצב מהד' מדרגות שהולך ובא עליהם במשך זמן הזדככותו, עד שנשתווה לפה דראש. ועד''ז שנתבאר יציאת ד' קומות במשך זמן הזדככות הגוף דפרצוף א' לצורך ע''ב, כן יוצאות ג' קומות במשך זמן הזדככות המסך דגוף דפרצוף ע''ב, בעת אצילותו לפרצוף ס''ג, וכן בכל המדרגות. כי זה הכלל, אין המסך מזדכך בבת אחת אלא בסדר המדרגה, ואור העליון שאינו פוסק להתפשט להתחתון, נמצא מזדווג עמו בכל מדרגה ומדרגה שבדרך זיכוכו.

אמנם אלו הקומות שיוצאות על המסך במשך זמן הזדככותו ע''פ סדר המדרגה אינן נחשבות להתפשטות מדרגות אמיתיות, כמו הקומה הראשונה שיצאה מטרם התחלת הזדככות, אלא שהן נחשבות לבחינות נקודות, ומכונות בשם או''ח ודין, כי כח הדין של הסתלקות האורות כבר מעורב בהם. כי בפרצוף הא', הנה תיכף כשהביטוש התחיל לפעול וזיכך את המסך דגוף מבחי''ד, הנה נחשב כאלו היה כבר נזדכך כולו, כי אין מקצת ברוחני, וכיון שהתחיל להזדכך כבר מוכרח להזדכך כולו, אלא מתוך שמדרך המסך להזדכך על סדר המדרגה, יש שהות לאור העליון להזדווג עמו, בכל מדרגה של עוביות שהמסך מקבל במשך זמן הזדככותו, עד שמזדכך כולו, כנ''ל, וע''כ אלו הקומות היוצאות במשך זמן הסתלקותו, כח ההסתלקות מעורב בהן, ונחשבות רק לבחינות נקודות ואו''ח ודין. ולפיכך אנו מבחינים בכל פרצוף ב' מיני קומות, בשם: טעמים, ונקודות. כי הע''ס דגוף שיצאו בראשונה בכל פרצוף, נק' בשם טעמים , ואותם הקומות היוצאות בהפרצוף בדרך זיכוכו, דהיינו אחר שכבר התחיל המסך להזדכך עד שמגיע להפה דראש, כנ''ל, הן נקראות בשם נקודות.

ואלו הרשימות הנשארות למטה בגוף אחר הסתלקות האורות דטעמים, נקראות בשם תגין . ואלו הרשימות הנשארות מקומות הנקודות נקראות בשם אותיות שהם כלים. והתגין שהם הרשימות מהאורות דטעמים הם חופפים על האותיות והכלים, ומקיימים אותם. ונתבאר ד' מיני אורות הנק' טעמים נקודות תגין ואותיות. אשר הקומה הראשונה היוצאת בכל פרצוף, מה''פ הנקראים: גלגלתא, ע''ב, ס''ג, מ''ה וב''ן נק' בשם טעמים. וקומות היוצאות בכל פרצוף אחר שכבר התחיל להזדכך, עד שמזדכך כולו, נקראות בשם נקודות. והרשימות הנשארות מהאורות דטעמים שבכל קומה אחר הסתלקותם, נק' בשם תגין. והרשימות, הנשארות מהאורות של קומות הנקודות אחר הסתלקותם נק' בשם אותיות או כלים. ותזכור זה בכל ה''פ, הנק' גלגלתא, ע''ב, ס''ג, מ''ה, וב''ן, כי בכולם יש הזדככות, ובכולם יש אלו ד' מיני אורות.