יוחנן שימיו הראשונים היה צדיק ולבסוף חטא הנה מה שפגם הם ימיו האחרונים ולזה בא רבי אלעזר בן דורדייא שהיה פגום בכל ימיו הראשונים ובסוף ימיו עשה תשובה ונמצא שיש כאן ימים שלימים מתוקנים וימים שלמים מקולקלים והנה צד הרע שבימים אלו נטל יוחנן וצד הטוב שבימים האלו נטל ראב"ד וכמ"ש בפ' יגמור נא רע רשעים ותכונן צדיק ובפ' אם רעב שונאך כו' עכ"ל וקשה איך לא לקחו הקב"ה ליוחנן קודם שחטא כמו שעשה לחנוך ולכיוצא בו שכך הוא דרכו של הקב"ה כמ"ש בזוהר ע"פ ויתהלך חנוך וגו' או למה לא עשה לחנוך כמו שעשה ליוחנן ולא ליקח אותו ויתן תחילה ימיו הטובים למי שעשה תשובה בסוף ימיו ואפשר שלזה כיון שהע"ה באומרו יש הבל אשר נעשה על הארץ אשר יש צדיקים אשר מגיע אליהם כמעשה הרשעים כגון יוחנן כה"ג ויש רשעים שמגיע להם כמעשה הצדיקים כגון רבי אלעזר בן דורדייא ע"ה כנ"ל גם בזה יובן פ' יש מתעשר ואין כל כגון ר"א ממתרושש והון רב כגון יוחנן כ"ג: ענין ט"ב וגלות מצרים שחזר ז"א בחי' עיבור א' עיין במבו"ש ש"ה ח"א פט"ו ופי"ב: מה שאסור ליתן שלום לחברו קודם שיתפלל היינו דוקא בקול רם עי' בזוהר ח"ב דרכ"ו ע"ב שדייק מן הפסוק שאמר מברך רעהו בקול גדול דוקא וע"ש הטעם ומלך שהשלום שלו יברכנו ברכה שלימה ברוב עוז ושלום וישים חלקנו בתורתו תורת חיים אמת ושלום: אמר הצעיר כחס על הנייר שלא להניחו חלק ראיתי להעתיק בכאן דף א' שנמצא כמוס מכתבי הקדש של הרב החסיד זיע"א וז"ל: נודע כי תורה שבכתב היא בז"א דאצילות ותורה שבע"פ בכל פרטיה היא בנוקבא דז"א דאצי' ובמ"א כתוב כי מקרא בעשיה ומשנה ביצירה ותלמוד בבריאה וקבלה באצילות א"כ מוכרח הוא כי מקרא היא בעשיה דז"א דאצי' ר"ל בפרצוף החיצון דז"א הנק' עשי' וקבלה ותלמוד ומשנה הם באצי' בריאה יצירה דנוק' שהם פרצופי או"א וז"א דנוק' דז"א דאצילות ונודע כי ז"א יש לו ג'פרצופים והפרצוף הפנימי הוא כלול מחב"ד חג"ת נה"י והוא כל שיעור אורך קומת ז"א והפרצוף האמצעי הוא כלול מחג"ת נה"י בלבד ולכן מלביש לפרצוף הפנימי מחג"ת והוא שיעור חג"ת נה"י דז"א בגדלות והתחלתו מן הגרון ופרצוף החיצון הוא כלול מנה"י בלבד ולכן הוא מלביש לפרצוף האמצעי מהחזה שבו שהוא הנה"י והוא שיעור נה"י דז"א בגדלות דהתחלתו מהחזה ובמ"א כתוב כי יש בז"א ג' פרצו' כנזכר והם מלבישים זא"ז בשוה ושלשתם שוים בקומתם א"כ מוכרח הוא כי יש בז"א שלשה פרצופים חיצון ואמצעי ופנימי ונק' בי"ע דז"א וכל אחד כלול מג' פרצופים שהם בי"ע והג' פרצופים דעשיה וכן דיצירה ודבריאה הם ע"ד הנזכר כי העשיה שבהם מתחלת מהחזה והיצירה שבהם מהגרון ובריאה מהכתר אמנם בי"ע דעשי' מלביש לבי"ע דיציר' ובי"ע דיצירה לבי"ע דבריא' והם שוים בקומתם נמצא כי המקרא שהוא בתנה"י דעשיה דז"א שם הוא כל קומת פרצוף עשיה דעשי' כי הכתר דפרצוף חיצון דחיצו' הוא ת"ת דכללות עשיה שהוא פרצוף החיצון הכולל וחח"ן ובג"ה דפרצוף חיצון דחיצון הוא נ"ה דכללות עשי' ודת"י דפרצו' חיצון דחיצון הוא היסוד דכללות עשיה דז"א וכן הוא בנוק' דז"א כי יש ג' כלים כוללים שהם בי"ע דנוקבא וכ"א כלול מג' כלים ע"כ: זה הלשון מצאתי בכ"י מהרב דברי שלום זיע"א ושייך לדרוש א' דר"ה: מה שנלע"ד לפרש בכוונת הרב ז"ל במ"ש בדרוש א' דר"ה והוא דתחי' נדקדק כמה דקדוקים בדבריו דבתחילת דבריו כ' וז"ל דע כי כל החדשים הם במל' אבל נחלקים לב' בחי' הא' הוא בהיותה מצד עצמה והב' הוא מצד הזכר כו' וכן חלקם בסמוך ונראה שכ' דו' חדשי הקיץ הם בנוק' והתחלתם מניסן וו' חדשי החורף הם בדכורא והתחלתם מתשרי וא"כ צריך להבין אם כל החדשים הם במל' מה פי' דכר ונוק' שכתב. ועוד שכ' אח"ך בדרוש אחר ששמע מהרז"ל וז"ל דע כי חשבון השנים מתחיל מתשרי וחשבון החדשים מניסן והענין כי ששה חדשי החורף מתשרי ועד אדר הם ו"ק דז"א ולכן הם בסוד שנה ולא בסוד חדשים ומניסן עד אלול הם ו"ק דנוק' יע"ש: והנה חוץ ממה שצ"ל דהוא היפך ממ"ש לעיל שכתב דכל החדשים הם במל' וכן כתב דחדשי החורף הם בז"א והם בסוד שנה ולא בסוד חדש. עוד צ"ל במ"ש כאן שמתשרי ועד אדר הם בסוד שנה ומניסן ועד אלול הם בסוד חדש נמצא דהשנה אין בה כ"א ו' חדשים וכן בחדשי הלבנה אין בו כ"א ו' חדשים והלא נודע כי חדשי הלבנה הם י"ב וכ"כ חדשי השנה הם י"ב ואין חילוק אלא שזה מתחיל מתשרי וזה מתחיל מניסן: וכתב עוד שאדר הוא חוטם הדכר וכן אלול הוא חוטם הנוק' וחסר הפה של הדכר ונוק' ולכן נצטוו הסנהדרין לקדש את החדש בפה יע"ש וצ"ל דאם קידוש זה הוא לתשלום הפה של הדכר ונוק' למה היו מקדשין בכל חדש היה די שיקדשו באדר ובאלול: וכתב עוד ובז"ת טעם נכון למה אין מעברין את השנה אלא בחדש אדר האחרון לששה חדשי החורף ולמה אין מעברין את אלול בסוף ו' חדשי הקיץ יע"ש וצ"ל דאם נשלם בחי' הפה על ידי קידוש החדש למה צריך חדש העיבור לבחי' הפה: ועוד דלגבי קידוש החדש כתב שלזה צריך קידוש בכל חדש כדי להשלים בחי' הפה הדכורא ולמה לא תיקנו חדש אחר לסוף אלול כדי להשלים פה של הנוק' וממשמעות דברי הרב ז"ל נראה דהקשה קושיא זו שכתב ולמה אינם מעברים אלול כו' דאם סיום הקושיא הנ"ל לכתוב למה אינם מעברים את השנה אלא בחדש אדר ולא באלול כו' ומדכתב ולמה אינם מעברים את אלול משמע דכונתו הוא להקשות שהיה להם לתק חדש אחר באלול כדי להשלים פה של הנוק' ואם כך הוא כונתו לא מצינו שתי' ע"ז כלום. ועוד במ"ש ובז"ת טעם נכון כו' איך יובן עמ"ש לעיל מזה: וכתב עוד כי כל החדשים נק' ראשי חדשים לפי שכולם הם בחי' ראש כמו שנבאר לכן כל חדש וחדש יש בו מספר ל' יום להורות כי הם בחי' ראשים וצ"ל לאיזה ענין הביא זה ועוד דלמה הם ל' ולא עשרים ולא עשרה: וכתב עוד דהו' חדשים הם בז' בחי' שבראש והם גלגלתא ותרין אודנין וב' עיינין וחוטם וחסר בחי' הפה ומשמע דמטעם זה נק' כל ראשי חדשים וא"כ צ"ל דבז' בחי' אלו שמנה אינם ז' דגלגלתא כמ"ש בע"ח בשערי א"א וכמו שיראה המעיין: ועוד צ"ל איך יתיישב אלו הב' שמועות דכאן כתב שהו' חדשים הם בז' בחי' שבראש ושמועה אחרת כתב שהם בו"ק כו' יע"ש: וכדי להבין כ"ז נקדים מה שנודע שיש ימות החמה וימות הלבנה והנה ימות החמה הם שס"ה ימים שהם י"ב חדשים מלאים כל חדש מל' יום וימות הלבנה הם שנ"ד ימים שהם י"ב חדשים חסרים כל חדש מכ"ט יום וחצי והנה חדש העיבור הוא להשלים חדשי הלבנה עם חדשי החמה: וגם נודע דחמה ולבנה הם זו"ן גם נודע דשנים הם בז"א וחדשים הם בנוק' כמ"ש הרז"ל הכא גם נודע דהשנים