עוד כונה אחרת לשלג: וישלח יעקב יכוין כי ע"י הכונת של השלג שהיא בשם צמרכ"ד הוי"ה אדנ"י שביסוד ונ"ה וח"ג שנעשה מהם ג' רי"ו כמבואר במקומו ויתחברו בשורשם שה"ס רי"ו שבבינה וה"ס חרב גלית הפלשתי כי בתחלה לא נתגלה ע"י השלג כי אם ג' אלפין של ג' אהי"ה ועתה ע"י יחוד זה נתגלו ג' מילואו אהי"ה בשלמות ויעשה מהם חרב הנזכר וכ"ז יכוין במלת יעקב שהוא גי' ב"פ הוי"ה אדנ"י ובמלת מלאכים שאז שה"ס ב"פ מלאך שהוא ג"כ ב"פ הוי"ה אדנ"י הרי ד"פ הוי"ה אדנ"י שנעשה מהם ד"פ רי"ו הנזכר וכ"ז יעלה אל עשו אחיו להכניעו ע"י חרב הנזכר: כונת המצח ימרח מצחו בשלג ג"פ ויכוין להמשיך ג' אלפין של ג' אהי"ה במילוי הג' אלפין גי' שלג והם בבינה להמשיכם במצחא דז"א למתק הדינים שאותו המצחא ויתרחצו בחלב והוא טוב מאוד להסיר הכעס והשכחה: (ע"ב) טבילה בהפשרת שלגים: יאמר פסוק עושה גדולות ויכוין שש"ע נהורין דפני אריך יאירו לו"ה להכניע י"ס דקלי' היונקת מו"ה ובשי"ן דעושה יכוין שהוא ממשיך מבינה א"ש שהוא אלהים דיודי"ן אל"ף למ"ד ה"י יו"ד מ"ם להכניע ולשרוף ד' ספי' דקלי' ויכוין שאם פגם והוריד לאו"א למטה יכוין להעלות למעלה ויהיו זו"ן מלבישים לאו"א וע"ק ויהיה מלביש ע"ק לאו"א וזו"ן בסוד לבושיה כתלג חיוור: במקוה של הפשרת שלגים יכוין שע"י שטובל בשלג הנפשר מתקרר גוף האדם והוא סיבה לשיתחמם הגוף אח"כ כנודע בחוש ולכן יכוין להעלות נפשו ורוחו בסוד מ"ן ע"י שיתחברו עם ו"ה כנודע וע"י העלאת מ"ן לבינה מתרבים האורות למעלה מן הפרסה בסוד האורות הנמשכים מצינורות הדיקנא ונבקע הפרסא ומתחברין מיין עילאין עם מיין תתאין ואז הוא בסוד הו"ה כי אות הו' ה"ס הפרסה וב' ההי"ן ה"ס תרין מיין מיין הנזכר בסוד ציור הא' י' למעלה וי' למטה ו' באמצעיתא ועי"ז מתחברין יחד בינה ותבונה ונעשים פרצו' א' ונעשה זיווג העליון ע"י השלג שה"ס ג' אלפין דג' אהי"ה במילואם שנפשרים ע"י חמימות של הגבורות שע"י נעשה הזיווג ובאותו השלג שנפשר ונעשה מים טובל האדם וזש"ה כי לשלג יאמר הוה ארץ כי ע"י השלג נעשה סוד הו"ה כי יש אם למקרא ויש אם למסורת ובהגיע אלו המים למלכות נעשה ארץ ויכוין שמוסר נפשו ורוחו ומעלה אותם עם ו"ה שבשם למקוה העליון חסד דחסד אימא עילאה בסוד מ"ן וע"י כן מתרבים האורות של הפרסא הבאים מסוד דיקנא עילאה וסוד ג' ראשונות דאימא סוד שלשה אלפין דג' אהי"ה במילוי יודי"ן אלפי"ן ההי"ן ועולים ובוקעים ויוצאים דרך הפרסא סוד יהו"ה ועולין מיין תתאין לקבל עילאין ונכללים ישסו"ת באו"א ומסו' השלג הנפשר ונעשה מים למטה וכשמתפשט במל' נעשה ארץ וז"ס כי לשלג יאמר הוה ארץ: יחוד לאחר גלגול השלג: עלי באר ענו לה עלי גימ' י"ק יכוין להכות מוחין דקלי' כי י"ק עולה כמנין ב"פ ה"ן והם אותיות שאין להם זווג וסודם בבלהה וזלפה וכבר נודע שמהם יוצאים תרין צפרין שהם מוחין של הקלי' ויכוין להביאם אל הקדושה ע"י שיתחברו אלו האותיות עם באר מים חיים ויכוין כי בא"ר עולה אי"ל ה"ה ויח"ם (יחוד זה) יאהדונה"י ענ"ו גי' קכ"ו שהוא אדנ"י בריבוע כזה א' א"ד אד"נ אדנ"י וע"י יחוד זה יתמתקו וגם יתמתקו ד"ל אותיות מילוי המילוי דאדנ"י כזה אל"ף למ"ד פ"א דל"ת למ"ד ת"ו נו"ן וא"ו נו"ן יו"ד וי"ו דל"ת ויכוין של"ד יהיו ל"ה אותיות הנז' כי התי"ו תהיה במילוי יו"ד: ענין אין גורם תיקון כל הפגמים שעולה לצ"ט הפסקות כשיעשה הפסקה של ג' ימים הכונה הוא למתק כל דיני רחל וממשיכים לה י"ס ואז מתקשטת בכ"ד קישוטים שהם אלף תק"ס וגם סוד ב' גבורות זולת הי' גבו' (קכ"ד ע"א) שיש לה כמ"ש בכונת ק"ש וכל גבורה ה"ס שם ב"ן שני פעמים ב"ן גי' אלף מ' וסוד הי"ס כל אחד כלולה מעשר הרי ק' הכל גי' ב' אלפין ותנ"ז כמנין ימי מאה הפסקות וזאת הכונה של השלג כמו שהיא כתובה לעיל בהפסקת השלג וצריך לעשותה ביום ג' של הפסקה והשלג עולה לצ"ט הפסקות וע"י זאת ההפסקה הם ק' ויש ד"ל ימים יתרים כי יום שלישי שעושה טבילה הנז' של השלג גורם שמל' תחזור פב"פ עם ז"א ואז יש חלה סוד מילוי דמילוי דאדנ"י שהם ד"ל אותיות: עוד כונת השלג עניינו כי צירופי הוי"ה הוא מה שהיה בשעת הפגם אך עתה שעולים או"א ועמהם זו"ן יכוין י"ב הויות כסדרן. שם המפורש הנזכר בכל מקום הוא הוי"ה דפנימיות דעת דז"א דאצילות כזה יהוה יוד חולם נשמה לנשמה דדעת ה"א צירי נשמה פנימי וא"ו קמ"ץ רוח באמצעי. ה"א אחרונה בצירי נפש בחיצון דדעת. ע"ח שער השמות פ"ג ע"ש: (ע"ב) ז"ל מהרח"ו זלה"ה: גם מצאתי בכ"י מורי זלה"ה ברוך ב' מל' ובינה ר' חכמה ו' ת"ת ך' כתר וטעם לזה כי אימא של כלה היא קודמת ואח"כ אביה ואחר שנתייחדה עם אמא ואביה מזדווגת עם זוגה תפארת ועולה עמו עד הכתר עכ"ל. ואפשר שאין זה כ"א בברוך של העמידה כנראה מהתיקונים דל"ז ע"א: שם י"ב הוא זה מגוגל ומצורף ומנוקד ומוטעם בנשימותיו השלש בכתיבה מרובעת יה יה והה וה יה בשכמל"ו עכ"מ ובמקום אחר מצאתי וז"ל שם ב"ן י"ב כו' ואין מוסרין אותו דע כי שם ב"ן י"ב הוא שם זה יאאההדוינההי שהם י"ב אותיות והנקודות הוא שהצניעום מפני הפריצים שלא ישתמשו בו וכשהוא צדיק שם אהי"ה מסייעו במחשבתו ושם הוי"ה בדיבורו ושם אדנ"י במעשיהו עכ"מ: לחם גי' ג' הויות דנוצר ומלח גי' ג' הויות דונקה ומזיווג ב' מזלות אלו בא לאדם המזון כנזכר בפי' משנת פת במלח כו' עי' בס' הנופות נוף ג': יוצר דערבית דחול בז' היכלי דנוק' דבריאה ויוצר דשחרית בז' היכלי ז"א דבריאה ודליל שבת בהיכלי אימא דשרית בהיכלי אבא דבריאה ודליל כפור בנוק' דא"א ודיום דא"א דבריאה: משלי סימן י"א צדקת תמים תישר דרכו וברשעתו יפול רשע יובן במה שמביא הרב זלה"ה על פ' יגמור נא רע כו' וגם במ"ש על יוחנן כ"ג ור"א שנטל חלקו ודוק. וגם פסוק צדיק מצרה נחלץ ויבא רשע תחתיו יובן כמ"ש. וגם פסוק הן צדיק בארץ ישולם אף כי כו' גם פסוק מפרי פי איש ישבע טוב וגמול ידי אדם ישיב לו יובן בהקדמה הנ"ל ובמה שהביא הוא ז"ל על המוכיח לחבירו ואינו מקבל גם בזה יובן פ' חטאים תרדף רעה ואת צדיקים וגו': ז"ל הרב ז"ל דע שהמגולגל המשלים נוטל חלקו וחלק חבירו בסוד יכין רשע וצדיק ילש כי אותו הלבוש שעשה רשע זה ע"י קצת צדקותיו ומעשיו (קכ"ה ע"א) הטובים ולא זכה ללובשו עתה המגולגל המשלימו לובשו וזהו וצדיק ילבש והנה יוחנן כ"ג שמש בכהונה גדולה פ' שנה ובודאי שע"י עבודתו כמה וכמה לבושין דיקר עשה לו אלא שאח"כ נעשה צדוקי אז אבד כל החלקים הטובים ההם והנה דוגמת