מתחילין מתשרי והחדשים מניסן כמ"ש הרז"ל הכא. וא"כ נמצא בז"א שהוא חמה יש לו י"ב חדש מלאים ומתחילין מתשרי בבחי' שנים ונוק' שהיא לבנה יש יב"ח ומתחי' מניסן בבחי' חדשים וחדש העיבור הוא להשלים חדשי הנוק' עם חדשי הז"א ולכן אין מעברין אלא באדר דעד אדר נשלמו חדשי הנוק' ומעברין חדש אחד כדי להשלימ' ומטעם זה אין מעברין בניסן כמו שרצה חזקיהו דניסן הוא שנה אחרת כמ"ש הרז"ל ומניסן אנו מתחי' לעשות חשבון חדש. וגם מטעם זה אין מעברין באלול יען דעדיין לא נשלמו חדשי הנוק' כ"א עד אדר וכדי להבין מה בחי' הם אלו של זו"ן שכתב הרז"ל נקדים מ"ש הרב מר זקיני שר שלום זלה"ה בליקוטיו וז"ל: כתב הרז"ל בדרושי ר"ה ובספר הכונות ישן בדרושי ר"ח בביאור ענין חסרון ומלוי הלבנה כי י"ב חדשי השנה הם כנגד י"ב צירופי הוי"ה וי"ב צירופי אדנ"י והם ו"ק שהם ששה מלכים דז"א וו"ק שהם ו' מלכים דנוק' ובו' חדשים החורף נתקנים ו"ק דז"א והם מ"ה דמ"ה עם מ"ה דב"ן הנק' דכורא בערך ב"ן דמ"ה וב"ן דב"ן ובו' חדשי הקיץ נתקנים ו"ק דנוק' והם ב"ן דמ"ה וב"ן דב"ן ונק' נוק' בערך מ"ה דמ"ה ומ"ה דב"ן עכ"ל הצריך לעניינינו: ופי' דבריו דנודע דמ"ה וב"ן הם זו"ן והנה בזמן המלכים יצאו מ"ה וב"ן דב"ן מ"ה דב"ן ז"א ב"ן דב"ן נוק'. ואירע בהם מקרה המלכים בין בז"א ובין בנוק' ובזמן התיקון יצאו מ"ה וב"ן דמ"ה שהם זו"ן דמ"ה ותיקנו למ"ה וב"ן דב"ן שהם זו"ן דב"ן דהיינו מ"ה דמ"ה תיקן למ"ה דב"ן ומ"ה דב"ן אעפ"י שהוא דכורא. נעשה נוק' יען שהוא מב"ן בערך מ"ה דמ"ה שהוא ממ"ה ונתחברו שניהם יחד ונעשה פרצו' ז"א כלול ממ"ה דמ"ה וממ"ה דב"ן והם דכר ונוק' שבו. וכן נוק' ב"ן דמ"ה תיקן לב"ן דב"ן וב"ן דמ"ה אעפ"י שהיא נוק' נעשה דכורא יען שהוא ממ"ה בערך ב"ן דב"ן שהוא מב"ן ונתחברו יחד ונעשו פרצוף דנוק' כלולה מב"ן דמ"ה ומב"ן דב"ן והם דכר ונוק' שבה א"כ נמצא דז"א הכלול ממ"ה דמ"ה וממ"ה דב"ן נק' דכורא בערך הנוק' הכלולה מב"ן דמ"ה ומב"ן דב"ן אבל האמת הוא שמ"ה וב"ן דמ"ה הוא דכורא והראיה שנעשה דכורא דזו"ן ומ"ה וב"ן דב"ן הוא נוק' והראי' שנעשה נוק' דז"א: מעתה נמצא דמ"ה וב"ן דמ"ה שהוא ז"א הם יב"ח השנה והם מתחי' מתשרי דהיינו ו"ק דמ"ה דמ"ה הם מתרי עד אדר ו"ק דב"ן דמ"ה הם מניסן עד אלול ואלו הם ימות החמה שהם יב"ח מלאים שהם שס"ה ימים. וכן מ"ה וב"ן דב"ן שהוא נוק' הם ג"כ יב"ח והם מתחילין מניסן דהיינו ו"ק דב"ן דב"ן הם מניסן עד אלול וו"ק מ"ה דב"ן הם מתשרי עד אדר ואלו הם ימות הלבנה שהם יב"ח חסרים שהם שנ"ד ימים וזמ"ש הרז"ל דהחדשים הם במל' נחלקים לב' בחי' הא' הוא בהיותה מצד עצמה והב' הוא מצד הדכר הוא על מ"ה וב"ן דב"ן שהיא נוק' וכפי"ז נמצא דמתשרי עד אדר הם מ"ה דמ"ה עם מ"ה דב"ן והוא הוא ז"א הכלול מדכר ונוק' ומניסן עד אלול הם ב"ן דמ"ה וב"ן דב"ן והיא נוק' הכלולה מדכר ונוק': והנה מ"ש הרז"ל וכל החדשים הם בחי' ראש ולכן כל חדש וחדש יש בו מספר ל' יום כו' הטעם שהם ל' יום הכונה יען דכל ראש הוא כללות כח"ב ואי אנו מונים הדעת יען שהדעת הוא תולדת חו"ב ואינו ספי' בפ"ע ולכן אנו אומרים כח"ב והנה כ"א מאלו הכח"ב כולל י"ס כיון שכל א' הוא ראש בפ"ע כמ"ש בשער א"א וא"כ נמצא שהם ל' ספי' ולכך כל חדש שהוא כללות ראש א' כולל ל' יום כל זה הוא בחדשי החמה שהם מלאים אבל בחדשי הלבנה שהם חסרים נמצא שחסר יום לכל חדש וא"כ נמצא שכתר וחכמה דכל חדש כלול כל א' מעשר ובינה דכל חדש כלולה מט"ס וחסר ממנה בחי' המל' וזה המל' היה נתקן ע"י קידוש החדש בפה של הסנהדרין יען דפה הוא מל'. ומ"ש הרב דאלו החדשים הם בז' בחי' של הראש ומטעם זה נק' ראשים יען דכולם הם רמוזים בראש נלע"ד דהכונה הוא דבחי' אלו נק' ראשים יען דע"י מתנהג כל הגוף דהיינו הגלגלה שהוא בחי' המוח אשר בו מתלבש הנשמה וכן האזנים חוש השמע וכן העינים חוש הראות וכן החוטם חוש הריח וכן הפה חוש הדיבור וע"י כחות אלו יכול הגוף לעשות פעולותיו ומ"ש בשמועה אחרת היפך מזה שהם ו"ק כו' כבר כתב דהכל הולך למקום אחד והכונה שהו"ק הם הענפים של ראשים אלו ומ"ש שבששה חדשים חסר בחי' הפה כו' כמו כן חסר בחי' המלכות בו"ק כמ"ש בשמועה אחרת דכיון שחסר בשורש כך חסר בענפים והנה בחי' זו נעשה ע"י חדש העיבור ולכך אנו מעברים באדר יען שהוא סוף חדשי הנוק' שהם מ"ה וב"ן דב"ן ואעפ"י שכבר השלמנו בכל חדש בחי' הפה אינו אלא דרך רמז מ"מ חדשי הנוק' חסרים ולכן אנו משלימים בכל ג' שנים חדש אחד כדי שעי"ז יושלמו ימי הלבנה עם ימי החמה ועי"ז נעשי' חדשי הלבנה י"ג חדשים חסרים וע"י נשלם בחי' פה של הכללות של מ"ה וב"ן דב"ן ומ"מ צ"ל דבחדשי הז"א שהם י"ב מלאים א"כ נמצא דחסר מהם בחי' הפה ומל' והיה צריך לעשות אותם י"ג חדשים מלאים כדי להשלים פה של ז"א שהוא כללות מ"ה וב"ן דמ"ה אלא יובן עמ"ש הרז"ל בע"ח שכ"ז פ"א וז"ל ז"א אין בו רק ט"ס והעשירית היא פרצו' הנוק' והוא אינו רק ט"ס יע"ש וכ"כ ש"ל פ"ג וז"ל כי הז"א אין בו רק ט"ס והמל' משלימתו לעשר אמנם המל' שהיא נוק' דז"א יש בה י"ס כי יש בה מל' שבמל' יע"ש ולכן בחדשי הז"א אין אנו צריכים חדש כדי להשלים בחי' פה והמל' דנוק' עצמה משלימתו לבחי' פה ומל' אבל בחדשי הנוק' יש לה פה ומל' בפ"ע ולכן אנו צריכים חדש א' להשלים בחי' פה ומל' שלה זהו משנלע"ד והקב"ה יאיר עינינו בתורתו אכי"ר עכ"ל: