הוי"ה דב"ן דההי"ן יהיו הכל בגימטריא ע"ת וז"ס פסוק ואל יבא בכל עת גם נרמזה ההוי"ה דב"ן זו במלת בכל בגימטריא ב"ן וז"ס פסוק וה' ברך את אברהם בכל בת היתה לו לאברהם ובכל שמה וז"ס פ' ומלכותו בכל משלה ואם תחבר עוד ד' אותיות הוי"ה פשוטה העשירית אשר במלכות שהיא בלתי נקוד כנזכר בספר התיקונים תיקון ע' אשר היא הנשמה של כל המל' כמבואר לעיל בדרושים הקודמים יהיה הכל בגימטריא דעת שהוא הדעת שלה בימי החול: א"ש אפשר לומר שגם הנוק' נקרא בשם ארץ כנודע ולכן מספר חי"ת הוא הדעת שלה והחיים שלה כנעל"ד: דרוש הדעת: ענין הדעת של ז"א דע כי יש בו תרין עיטרין ה' חסדים וה' גבורות שהם עשר הויות מצד מוחין דאבא ועוד יש עשר שמות אהי"ה שהם ה' חסדים וה' גבורות מצד אימאא והנה עשר הויו"ת בגימטריא ס"ר ועשר אהי"ה בגימטריא ר"י ושניהם יחד בגי' ע"ת של דעת ולפי שהם נחלקים לד' חלקים ה' חסדים וה' גבורות וה' חסדים וה' גבורות לכן נרמזו בדל"ת וזו היא אות ד' של דעת. עוד דע כי הדעת של ז"א הוא כלול משני דעות אחד מצד אבא וא' מצד אימא והם מלובשים כל אחד בתוך היסוד שלו ודע כי החו"ג שבתוך היסוד דאבא הם בוקעים היסוד דאימא מכנגד העורף של ראשו של זעיר ויוצא דרך שם ללאה העומדת באחורי ראש זעיר והנה מורח הואא שבעוברם מתוך היסוד דאימא שהם מניחים שם השורש שלהם כנודע כי כל דבר שבקדושה מניח הרושם שלו בכל מקום שעמד פעם אחת ולכן אלו האורות הם מניחים שרשם בכל מקום שיוצאים וכמו שביארנו בי"ח נשים שהמלך יכול לישא אותם והנה אלו האורות הנזכר שיוצאים מיסוד דאבא דרך יסוד דאימא הם סוד בלעם כמבואר במקומו: דרוש גדול בענין עץ הדעת טו"ר ואגב יתבאר ענין אב"א מה עניינו וסוד המזוזה כבר הודעתיך כי התחלת קומת פרצוף רחל נוק' דז"א היא באחורי החזה דז"א אשר עד שם הוא סיום היסוד דאמא שבתוך ז"א והנה מן החסד המגולה בת"ת דזעיר כי שם התחילו החסדים להתגלות ומשליש החסד אשר שם ממנו נעשה הכתר של נוק' ומב' החסדים המגולים שבנו"ה דזעיר נעשו חו"ב שלה ומן הה' גבורות המקובצות ביסוד דזעיר נעשה הדעת שלה ואחר התקבץ הה' גבורות בדעת שבה אז יורדות ומתפשטות בגופא מחסד שבה עד הוד שבה כדמיון הה' חסדים המתפשטות בגופא דזעיר והנה עה"ד טו"ר הוא בזו"ן ואמנם בז"א הוא ממקום סיום היסוד דאמא שהוא מן החזה ולמטה כי משם ולמטה (ע"ב) מתגלים החסדים בגילוי גדול ולכן אפשר אל החיצונים לינק ולהתאחז בחסדים ההם המגולים ולכן משם ולמטה בז"א נק' רע של עץ הדעת כי החסדים הם בחי' הדעת דזעיר כנודע ואמנם בחי' החסדים שבז"א מן החזה ולמעלה אשר הם מכוסים ביסוד דאימא נק' טוב כי אין הקליפות הרעות יונקים מהם וסיבת יניקת הקלי' משם הוא לפי שהחסדים שהם האורות שבז"א הם שם מתגלים בגילוי ומשם כיון שנפתחו הם בולטים ויוצאים אאל אחוריים שבו וכיון שיוצאים אל האחוריים יש כח אל החיצונים לינק משם משא"כ בהיותם מכוסים תוך הסוד דאימא שאינם יכולים לעבור ולצאת אל האחוריים ואמנם אף במקום הגלוי אינם יכולים לינק מצד פנים דזעיר כלל אלא מצד האחוריים מן אורות של החסדים הבולטים ויוצאים לצד האחוריים וזכור זה היטב כי אין אל החיצוניים אחיזה אלא באורות החסדים אשר נהפכים ויוצאים אל האחוריים ולא במאירים אל הפנים וכל זה אינו אלא במקום גילוי של החסדים שהוא מן החזה ולמטה וצריך שנקדים לך הקדמה א' והוא כי נודע כי גם את זה לעומת זה עשה האלהים וכמו שיש זעיר ונוקביה דקדושה כך יש זו"ן דקלי' והזכר יונק מן הזכר והנקבה מן הנקבה לפי שהזכר של הקלי' הוא יותר רך וזך ועליון מן הנקבה שלו ולכן הוא יונק מזעיר עצמו דקדושה מן האחוריים שבו כנזכר ונוק' דקלי' יונק מן האחוריים של נוק' דקדושה ואמנם לא יעלה בדעתך שח"ו הקליפות של עולם האצי' שולטים ועולים עד המקומות הנזכר אך כוונתינו לומר שהשפע שלהם נמשך להם מן המקומות הנזכר עד למטה במקום של הקלי' עצמם עוד צריך שתדע כי אין המקומות הנזכר שוים כי הנה הזעיר של הקלי' יונק מן מקום הרע של זעיר כנזכר מן החזה שבו ולמטה אך הנקבה של הקלי' יונק מן מקום הרע של הקדושה של הנוק' ממקום הטיבור שלה ולמטה שהוא שליש האחרון של הת"ת שבה ולא עוד וטעם זה הוא במה שנבאר לך תחילה ענין מקום הטוב ומקום הרע של זעיר ומקום הטוב ומקום הרע של נוקבא ונתחיל בזעיר דע כי אחיזת הקלי' בזעיר הוא בשני שלישי הת"ת התחתונים שהוא המקום המגולה כנז"ל אך לא בכלו רק במה שהוא כנגד הראש של הנקבה כי הנה אחורי הראש אאינם שטוחים אלא עגלים ואינם מתדבקים לגמרי באחורי הת"ת דזעיר להיותם עגולים ובאותם שתי צדדי הראש מימין ומשמאל שהם נפרדים ואינם נדבקים היטב בת"ת דזעיר ונשארים בחי' ההם שבת"ת מגולים בלתי מכוסין בראש הנקבה ושם אחיזת הקלי'. גם נודע כי שארית גופא דנוק' אין כלו מתדבק באחורי גופא דזעיר רק הגוף שלה בלבד אמנם זרועותיה וידיה ושוקיה ורגליה אינם מכוונות עם הזרועות והשוקיים שלו להיות שיעור קומתו וקומתה בלתי שוים וכיון שאינם מכוונות אי אפשר להם להדבק ולכן הם נשארים בלתי חיבור ודבוק כלל עם אחורי זעיר וז"ס מה שביארו בס"ה ובספר התיקונים על פסוק וכנפיהם פרודות מלמעלה כו' הנאמר ביחזקאל ואמרו שם דדכו"ן אינון מתפרשאן בדרועין ובידין ובשוקין וברגלין דא מן דא והנה באחורי זעיר באותם המקומות שכנגד התפשטות זרועות ושוקין הנקבה שאינם מתדבקות עמו שם ג"כ נאחזים החיצונים וכל אלו הבחי' הם נק' עץ הדעת רע בז"א ע"ש שהקלי' הנק' רע נאחזת שם כו': ונבאר (קכ"א ע"א) עתה מילת טוב ורע שבזעיר מה עניינם הנה נת' כי הוי"ה דמ"ה דאלפין היא בז"א העולה בגימטריא אדם ואם תכה יו"ד פעמים ה"א יעלו בגימטריא ק"ך ואח"כ תכה ג"כ ה"א פעם וא"ו יעלה בגי' ע"ח אח"כ תכה ג"כ וא"ו פ' ה"א אחרונה יעלו בגי' ע"ח סך הכל בי' רע"ו אותיות ורע וזהו עץ הדעת טוב ורע. והענין הוא כי במה שהודעתיך כי כל בחי' הכאת האורות זה בזה הוא בבחינת האחוריים כי כל האורות מכים זה בזה וע"י הכאתם ופגישתם זה בזה מתנוצצים ויוצאים מהם ניצוצות אל צד האחוריים ושם נעשים כמנין ורע להורות אחיזת הקלי' בהם ומילת טוב הוא כך כבר הודעתיך כי המילוי לבדו של הוי"ה דאלפין דמ"ה בגימטריא י"ט כמנין חוה שהיא נוק' דאדם שיוצאה ממילוי הוי"ה דמ"ה גם ב' אותיות האחרונות שהם וא"ו ה"א עולים בגימטריא י"ט והטעם הוא לרמוז על חוה נוקביה ששעור קומתה הוא מן הת"ת דזעיר ולמטה אשר שם בחי' ב' אותיות הנז' כי שתים הראשונות הם בראשו דזעיר והנה אם תסיר ב' אלפין שבמילוי ב' אותות האחרונות הנזכר אשר כנגדם עומדת רחל שהיא חוה באחוריהם וכאשר אין ב' אלפין אלו שהם סוד ב' אורות אינם יוצאים לצד האחור אז נשאר בגימטריא טו"ב כיון שאינם יוצאים לצד האחור ואין הקלי' יונקים מהם והרי נתבאר מילת עץ הדעת טוב ורע בז"א עצמו וגם בשם