בה' מיני נפש ורוח שבו ואז נשלמו העגולים בנפש ורוח כו' שבהם: והיותר פשוט הוא אצלי בענין הדעת בקצרה ד' פרצופין כללים כל עולם מאבי"ע והם זכו"ן משא"כ בפרצוף הה' דאריך וכל פרצוף מארבעתם כלול מי"ס ונחלק לד' פרצופים הא כיצד חכמה הנק' אבא דעולם האצי' יש (קי"ט ע"א) בו י"ס והחכמה או הבינה שבו פרצוף י"ס ונחלק לב' באופן כי חו"ב שבו הם זכו"ן או"א שבו בסוד ג"ר שבכל א' מהם והדעת שבו נחלק לב' דעות שהם ז"ת גופא דחכמה דעת א' ימני וז"ת גופא דבינה דעת ב' שמאלי וע"י ב' היסודות שבשני הדעות הם מזדווגים כי ב' דעות אלו הם זו"ן שבהם וכללות ב' דעות אלו נקרא דעת עליון דאבא המכריע בין חו"ב שבו ואח"כ ז"ת דאבא דאצי' הכוללים זו"ן שבו הם דעת תחתון דאבא נחלק לב' דעות ע"ד הנז"ל זכו"ן והנה תחלת שרשם הם ז' כמ"ש דעת אתי בשית סטרין ומה דאשתאר הוי ק"ל לנוקבא ולפעמים נגדל לי"ס ע"ד הזעיר דכללות עולם האצילות כנודע ונמצא כי חג"ת שהיו בו בתחילה עלה בבחינת ראש שהם חב"ד ושלשתם נקרא מוח א' הנקרא דעת תחתון דאבא מצד ימין חסדים וכנגדו מצד שמאל גבורות לנוקבא ונמצא כי הת"ת שבמוח זה הוא דעת תחתון באמת המכריע בין חו"ג הנקרא תרין עטרין והנה"י שבו נעשו חג"ת אח"כ נתוספו לו נה"י חדשים כנודע ואז הת"ת שעלה והיה דעת תחתון הנחלק לו"ק שבו כי הת"ת נקרא ו' יורד ומתפשט בנה"י הישנים ונה"י החדשים שהם עתה חג"ת נה"י שבאבא ונעשה נשמה להם ועד"ז בכל פרצוף הכלל העולה כי כל בחי' דעת הם ז"ק שבכל מדריגה ומדריגה אלא שהז"ק דג"ר שבאותה מדריגה נק' דעת עליון והז"ק דכללות כל אותה המדרגה נק' דעת תחתון בבחי' ג"ר שבז' אלו כשנגדלים לי"ס גם דעת עליון ודעת תחתון הם יעקב יעקב עליון ותחתון אכן ישראל הנקרא ז"א הוא כללות כל הפרצופים הנזכר. גם דע כי זיווג יעקב ההעליון בג"ר הוא רוחא ברוחא בסוד נשיקין שבפה וזווג יעקב תחתון הוא גופא בגופא ממשביסוד תחתון שבו עוד יש זווג אחר של יעקב ודור המדבר והם אורות יוצאים מחוץ אל יעקב הנקרא גופא דז"א הכולל וכמו כן יש בלאה היוצאת לחוץ מיעקב עליון והיא זולת רחל הגדולה כגודל זעיר ורחל הקטנה מחזה דזעיר ולמטה ולפעמים אוזיפת מנהא לאה לרחל העליונה או להיפך וכן הענין בקטנה ולכן תמצא בז"א דאצי' שיש בו תרין מוחין חו"ב שבו מחו"ב דאבא דאצי' מג"ר שבהם ועוד יש בו דעת עליון נמשך מז"ק חו"ב דאבא ועוד יש בזעיר מוח ג' הנמשך מב' כתפין חו"ג דאריך וחו"ג דאבא ולכן נתלבש בתרין כתפין דחו"ג דזעיר ודעת תחתון הנק' ת"ת דזעיר מכריע ביניהם ואמנם ג' אלו הנכללים בשם דעת תחתון הם חג"ת הראשונים דזעיר שנעשו עתה ג' מוחין חב"ד אחרים לז"ת דז"א בין ב' כתפין שבו והת"ת הנק' דעת תחתון מתפשט בנה"י ראשונים ונה"י חדשים שבו כנז"ל כי ז"ק דזעיר הם פרצוף גמור של י"ס דיעקב וכל זה מצלם דזעיר מצד אבא וכנגדו מצלם דאימא ממש: דרוש כ"ה בעינים של זו"ן: ועיין בשער הייחודים במה ששמעתי מזולתי ביחוד פ' חזית איש מהיר במלאכתו וגו' וביחוד שם אלהי"ם שראשיתו חסר ומשם תבין דרוש שנכתוב כאן דע כי עי"ן בגי' ק"ל וכל בחינה שם ק"ל הוא בעינים ונודע כי הוא ג' בחי' שהם ע"ב ק"ל נ"ח וזה עניינם הנה מן הע"ב נעשים העפעפים שהם בחי' העבים הסוגרים על העיניים למנוע הראות וז"ס עבים סתר לו ולא יראה גם ז"ס בעב הענן שהוא ע"ב של העפעפים ומן הק"ל נעשים העינים בעצמם כי עין בגי' ק"ל (ע"ב) ומן הנ"ח נעשה בת עין שבתוך העין. והענין הוא כי שורש ק"ל הוא ע"ב כנודע ולכן אם תסיר שרשו שהוא ע"ב ישאר כמלוי לבד שהם נ"ח נמצא כי בת עין נק' נ"ח וז"ס ויאמר יהו"ה מסיני בא ר"ת בגי' נ"ח ומלת ויאמר בעצמה היא אותיות ומאיר וז"ס ומאיר לאישון בת עין כי בת עין הנקרא נ"ח היא המאירה את העין גם ז"ס ונח מצא ח"ן בעיני ה' כי ח"ן הוא צירוף נ"ח והוא בחינת בת עין שבתוך עיני ה' שהוא ז"א ודע כי זה המלוי העולה בגימטריא נ"ח והוא בת עין הנה ממנו נעשה הי"ה אחד שהוא סוד הבת עין והיא זאת יו"ד ה"י וא"ו ה"ה שהיא בגימטריא נ"ח וסדורו י' בה"י ראשונה א' בוא"ו ה' בה"ה אחרונה וסימנו יא"ה והנה כשתחבר שם זה העולה נ"ח עם שם ק"ל יעלו בגי' פקח עיניך ונעשים ב' שמות שם הוי"ה דמ"ה דאאלפי"ן ואהי"ה דמלוי אלפין העולה קמ"ג ושניהם בגימטריא פק"ח כי אלו הם העין ובת עין וזהו פקח עיניך וראה כו' והנה יש שם ק"ל במלוי אהי"ה דההי"ן שבאימא והוא מתלבש בזעיר בהוי"ה הנזכר העולה נ"ח והרי נתבארו העינים של זעיר ואמנם העינים של הנקבה שלו הם כך כי העין ימיני שלה הוא אחוריים דהוי"ה דמ"ה שהם בגי' עין ועין שמאלי שלה הוא אחוריים פשוטים ומליאים דהוי"ה דב"ן העולים ע"ב קד"ם כנודע והטעם כי מ"ה ראוי להיות בימין וב"ן בשמאל והנה ע"ב קד"ם של הההי"ן הוא יותר על ע"ב ק"ל דאלפי"ן י"ד אותיות והם י"ד אותיות שבהוי"ה פשוטה ומליאה וזהו ענין י"ד שנהפכה לד"י שהיד הזו מחפה על הדין שלא יתפשט יותר מגבולו ואומרת לו די. ואמנם באור בת עין הענין הוא כי הנה מצינו כתוב ועיני לאה רכות אבל ברחל לא הזכיר עינים שלה רק אמר ורחל היתה יפת תואר כו' ולפי שהעין הוא בגי' ק"ל שהם מספר חמשה הויות של ה' גבורות שניתנו לה בלבד בל ק"ל של החסדים לא ניתנו לה כנודע והנה עין שמאלי שלה הוא שני שמות של אדנ"י שהם בגי' עין והבת עין של זה העין השמאלי שלה הוא כך כי ה' פעמים י"ה אדנ"י הם גימטריא בת עם שני הכוללים של שני שמות י"ה אדנ"י אבל העין הימני שלה הוא בחי' הויות והם חמשה היו"ת של ה' גבורות שהם בגימטריא עין כנזכר והבת עין הימיני הוא כאשר אלו הה' הויו"ת שהם בגי' עין תמלאם במלוי ס"ג ומוסיף בכל הוי"ה מהם שהם שתי אותיות אחרונות של ההויות שהם ו"ה להשלימם לחשבון ס"ה כמנין אדנ"י יהיו ה' פעמים אדני ואז תחבר עמהם שם י"ה ע"ד הנז"ל בעין שמאל יהיו ה' פעמים י"ה אדנ"י שהם בגי' בת עם שתי הכוללים כנזכר בענין שמאל: דרוש קטן בענין הדעת של הנקבה רחל בימי החול: ענין הדעת של הנקבה רחל בימי החול הנה בדרושים הראאשונים נתבארו באורך ענייני הדעת הנוק' בחול ובשבת ונוסיף ביאור דע כי יש ג' כלים בכל ספי' והנה הדעת החיצון שבשלשתם אשר בנוק' בימי החול הוא הוי"ה דמלוי אלפין בבחי' אחוריים הפשוטים והמלאים העולים בגימטריא ע"ב ק"ל והדעת הפנימי שבה אז הוא אחוריים פשוטים והמלאים דהוי"ה דב"ן דמילוי ההי"ן העולים בגימטריא ע"ב קד"ם (ק"ך ע"א) ואם תחבר ע"ב ק"ל וע"ב קד"ם יהיו בג' תי"ת וז"ס פ' תחי נפשי ותהללך ונודע כי הנוק' נק' נפש וזה הדעת הוא נפש שלה וז"ס פ' ולכל חית הארץ ואמנם אם תחבר עמהם