החכמה מלבישים לי"ס דפרצוף הכתר המתפשטים באור וכעד"ז בכל הי"ס עד שלבסוף נעשית פרצוף המל' מהמלכיות שהם עטרת היסוד של כל הי"ס שהיו מלבישים זה לזה בעובי ונעשה מהם כחב"ד חג"ת נהי"ם דפרצוף מל' באורך מלבישים לי"ס דפרצוף היסוד המלבישים לי"ס דפרצוף ההוד ולא נשאר בה מחלקה כי אם המל' שבה שהיא עטרת היסוד שבה: נמצא עתה כי הי"ס שבגולגלתא שהם מלבישים זה לזה בעובי והם משמשים באורך לכתרים דכל הי"ס נעשו מי"ס דפרצוף הכתר שהיו מתפשטים תחילה באורך וכעד"ז הי"ס של פרצוף הכתר של עתה המתפשטים באורך הם הם הכתרים של הי"ס שהיו בעובי ונעשה מהם י"ס דפרצוף הכתר באורך והם משמשים לכתרים דכל הי"ס בעובי כי הכתר דכתר משמש לכתר דכתר בעבי שהוא כתר די"ס דגולגלתא והחכמה של הכתר דאורך של עתה שהוא מוח ימין של פרצוף הכתר הוא משמש בעובי לכתר דחכמה די"ס דמוח חכמה שהוא מוח ימין דכללות הי"ס כו'. וכעד"ז בבינה שבכתר כו' עד המלכות שבכתר באורך שהוא עטרת יסוד דפרצוף הכתר של עתה הוא משמש בעובי לכתר די"ס דמל' בעובי שהם י"ס דעטרת היסוד. וכעד"ז הי"ס דחכמה של עתה שהם מוח ימין דכללות הי"ס שה מלבישים זה לזה בעובי והם משמשים באורך לחכמות שהוא מוח מין דכל הי"ס. וכעד"ז הי"ס דפרצוף החכמה המלביש באורך לפרצוף הכתר שנעשה מהחכמות דכל הי"ס שהיו בעובי ונעשה מהם י"ס דחכמה באורך והם משמשים בעובי לחכמות דכל הי"ס כי הכתר שבחכמה דאורך משמש לחכמה דכתר בעובי שהם הי"ס דגלגלתא והחכמה של החכמה היא היא שנשאר מחלקה עד המל' שבחכמה שהיא עטרת היסוד דפרצוף חכמה דאורך הוא משמש בעובי לחכמה די"ס דמל' שהם הי"ס שבעטרת היסוד כמבואר ומפורש בהקדמה באורך וברוחב בכללות ובפרטות ובפרטי פרטות בראיות הנכונים למבין תן לחכם ויחכם: נמצא עתה שכפי הפי' הא' שמתפשטין המוחין בשבוע א' בחב"ד חגת"ם די"ס דפרצוף חכמה הנק' מוח ימין שהם מלבישים עתה בעובי זה לזה והן הם החכמה דחב"ד חגת"ם שהיו באורך. וכפי הפי' הב' שמתפשטין המוחין בשבוע א' בחכמה דחב"ד חגת"ם באורך שהם הם חב"ד חגת"ם דחכמה שהיו בעבי. נמצא שכל פי' כלול מהב' פירושים שכפי הפי' הא' שמתפשטים בחב"ד חגת"ם דחכמה שהם עתה בעבי מלבישים זה לזה וכולם מוח ימין הן הם החכמה דחב"ד חגת"ם שהיו באורך וכפי הפי' הב' שמתפשטין המוחין בשבוע א' לחכמות דחב"ד חגת"ם של עתה באורך הן הן החב"ד חגת"ם דחכמה שהיו בעובי. נמצא שבכל הב' פי' יש בו ב' הבחי' של עובי ואורך דהיינו חב"ד חגת"ם דחכמה וחכמות דחב"ד חגת"ם דהיינו שלפי הפי' הא' הוא שבשבוע א' בחב"ד חגת"ם של עתה שהיו חכמות דחב"ד חגת"ם מעיקרא. ולפי הפי' הב' הוא שבשבוע א' בחכמות של חב"ד חגת"ם הכוללים של עתה שהיו חב"ד חגת"ם דמעיקרא הרי כי כל פי' כלולים הב' פירושים והם הפכיים זה מזה ולכן כתב שהפי' הא' עיקר: וכעד"ז יובן ג"כ ענין התפשטות החסדים בז' שבועות וכן התפשטות החסדים בז' ימי החג שביאר הרב ב' דרכים אלו אם התפשטות החסדים הוא שהחסד הא' מתפשט בחג"ת נהי"ם דחסד בשבוע א' וכן בנענועים דיום א' או שמתפשט החסד הא' בז' חסדים שבז"ק דהיינו בחסד דחסד ובחסד דגבורה עד החסד שבמל' בשבוע א' וכן ביום א' דחג והסכים בזה לדרך הב' שהרי צריך ליתן חלק מכל החסדים ליסוד ומל' ואם היה החסד הא' מתפשט בחג"ת נהי"ם דחסד שהוא זרוע ימין לא היה קישור וחבור לחסדים זה בזה ולא היו נוטלים יסוד ומל' חלק מה"ח הכוללים: והנה כל המקובלים הראשונים בין בעומר ובין בחג תפסו הדרך הא' שדחה הרב ז"ל כי כן סדרו ביום א' חסד דחסד ביום ב' גבורה דחסד כו' עד שביום ז' מל' דחסד והוא הדרך שדחה הרב ז"ל ולכן רבינו הרב שר שלום זצוק"ל הגיה וסידר חסד דגבורה עד שביום ז' חסד דמל' ולדידי חזי לי כי כולם נתכוונו לדעת רא' כי כפי מ"ש למעלה ענין התכללות והתקשרות הי"ס זה בזה בענין העובי והאורך שנתחלפו ממה שהיה למה שהוא עתה אחר התיקון דהיינו שבספי' החסד שהוא זרוע ימין היה בו חג"ת נהי"ם בעובי מלבישים זה לזה דהיינו חסד דחסד בפנים לכולם ועליו מלביש גבורה דחסד כו' עד מלכות דחסד מלבשת ליסוד דחסד וכולם זרוע ימין וכן חג"ת נהי"ם דגבורה מלבישים זה לזה בעבי וכולם עומדים בזרוע שמאל עד חג"ת נהי"ם דמל' מלבישים זה לזה בעובי וכלם עטרת היסוד ובעת התיקון אותם חג"ת נהי"ם דחסד נתפשטו בבחי' פרצוף ונעשו באורך ז"ת דפרצוף החסד דהיינו חסד דחסד נשאר במקומו והגבורה דחסד הלכה לשמאל ונעשה ממנה זרוע שמאל דפרצוף החסד ות"ת שבחסד נתפשט בקו האמצעי ונעשה ממנה גופא עמודא דאמצעיתא דפרצוף החסד וכעד"ז בכולם עד שהמל' שבחסד נתפשטה ונעשה ממנה עטרת דיסוד דפרצוף החסד הרי שחג"ת נהי"ם דחסד שהיו כולם מלבשים זל"ז בעובי נתפשטו באורך ונעשו ממנה באורך ז"ת דפרצוף החסד וכן ז"ת דפרצוף דגבורה שהיו כולם בזרוע שמאל מלבישים זל"ז בעבי נתפשטו באורך ונעשו ז"ת דפרצוף הגבורה והלבישו לז"ת דפרצוף החסד עד הז"ת שבמל' שהיו מלבישים זל"ז בעובי וכולם עטרת היסוד נתפשטו והיו באורך ונעשו פרצוף דז"ת כנזכר בז"ת דפרצוף החסד והלבישו לז"ת דפרצוף היסוד הרי כי החג"ת נהי"ם דחסד דמעיקרא שהיו כולם לזרוע ימין נתפשטו באורך ונעשו ז"ק דפרצוף החסד והם משמשים עתה בעובי לחסדים דכלהו כי הגבורה שבחסד דמעיקרא היא משמשת לחסד שבגבורה של עתה וכן בכולם נמצא כי החג"ת נהי"ם של החסד שהוא זרוע ימין של עתה הם מהחסדים דכל הז"ק שהיו מתפשטים באורך ועתה נתקבצו בעובי והם משמשים לחג"ת נהי"ם דחסד והם משמשים באורך לחסדים דחג"ת נהי"ם וכן חג"ת נהי"ם דפרצוף חסד המתפשטים עתה באורך שהם החג"ת נהי"ם דזרוע ימין דמעיקרא והם משמשים עתה בעובי לחסדים דחג"ת נהי"ם של עתה. וכעד"ז בחג"ת נהי"ם דגבורה שהם זרוע שמאל של עתה שנעשו מהגבורות של ז"ק דמעיקרא שהיו באורך ונתקבצו עתה כולם בזרוע שמאל מלבישים זל"ז בעובי וחג"ת נהי"ם דגבורה דמעיקרא שהיו עומדים בעובי כולם בזרוע שמאל נתפשטו באורך ונעשו ממנו ז"ק דפרצוף הגבורה מלבישים לז"ק דפרצוף החסד והם משמשים בעובי לגבורות של הז"ק באורך עד הז"ת דמל' שהם חג"ת נהי"ם דמל' שהם עטרת היסוד של עתה שנעשו מהמלכיות של הז"ק דמעיקרא באורך ונעשו עתה חג"ת נהי"ם דמל' בעובי וכולם מלבישים זל"ז בעטרת היסוד וחג"ת נהי"ם דמל' בעובי דמעיקרא נעשו עתה באורך חג"ת נהי"ם דפרצוף מל' והם משמשים בעובי למלכיות דחג"ת נהי"ם דאורך: נמצא שבין אם נאמר שהחסד הא' מתפשט בשבוע א' בחג"ת נהי"ם דזרוע ימין של עתה שהם בעובי מלבישים זל"ז והם מתפשטים לחסדים דז"ק באורך ובין אם נאמר שהחסד הא' מתפשט בשבוע א' בז"ק דפרצוף החסד המתפשטים עתה באורך ומשמשים לחסדי' דחג"ת נהי"ם בעובי והם הם החג"ת נהי"ם דחסד זרוע ימין דמעיקרא ולכן המקובלים הראשונים שכתבו גבורה דחסד ות"ת דחסד כו' עד המל' דחסד בשבוע א' הוא כדי שנבין שהחסד הא' מתפשט בז"ק דפרצוף החסד של עתה המתפשטים באורך בכל הז"ק שאם נאמר חסד דגבורה חסד דת"ת היה ס"ד שהם חג"ת נהי"ם דזרוע ימין של עתה שהם משמשים לחסדים