דחג"ת נהי"ם באורך ולכן בחרו לומר כן ורבינו ש"ש זצוק"ל ס"ל להפך שאם נאמר גבורה דחסד עד מל' דחסד בשבוע א' היה במשמע שהוא בחג"ת נהי"ם של זרוע ימין של עתה לכן יותר טוב לומר חסד דגבו' כו' שמשמע יותר שהוא חסד דגבורה שהוא עתה בזרוע שמאל: באופן שאיןם מחלוקת ביניהם וכולם נתכוונו לדעת א' ומשמעות דורשין איכא בינייהו והעיקר הוא שצריך לכוין בכל לילה בענין ההיו"ת המנוקדות שאלו הויו"ת המנוקדות הם בחי' החסדים שהוא הנשמה הפנימית המתלבשת בכלים דכל א' מז"ק דז"א דהיינו שצריך לכוין בלילה הראשונה שמתפשט המל' דחסד הא' בג' כלי חסד דז"א הידועים וכן המל' דבו' הא' בג' כלי חסד דנוק' הידועים ובליל ב' שמתפשט היסוד דחסד הא' ודגבו' הא' בכלים דחסד דזו"ן כנז"ל ונדחין המלכיות דחו"ג לג' כלי הגבורה דזו"ן שהיא בג"ה דחג"ת דז"ל דפרצוף חסד דזו"ן והיא עתה גבורה דפרצוף החסד דאורך שמששת לחסד דגבורה בעובי ואלו היינו מכוונים בגבורה דחסד שהוא בזרוע ימין היה צריך לכוין בכל הלילות דשבוע ז' ב' הויו"ת דניקוד סגול והכלים ג' כלי חסד דזו"ן עכ"מ בסדור של העומר של הרב ח"ר אליעזר חזן זלה"ה): עוד כתב שם וז"ל עוד יש כוונה אחרת וגם היא אמיתית והענין הוא כי הנה בכל מוח ומוח יש ז' בחי' וכן בכל מדה ומדה יש שבעה בחי' וכנגדם הם הז' שבועות כו' עכ"ל: הנה מבואר מזה שצריך לכוין כוונת העומר דכל לילה מחמשים לילות בכל ספירה וספירה מחב"ד חגת"ם הנזכר בהשואה אחת כגון ליל ראשון דשבוע א' יכוין להמשיך גדלות א' דיש"ס לחכמה דחכמה דכל אחת מז' ספירות חב"ד חגת"ם דז"א. בליל שני גדלות דתבונה לבינה דחכמה דכל א' מז' ספירות חב"ד חגת"ם דז"א וכן על דרך זה בכל לילה באופן שבשבוע א' נגמר להתקן חכמה דכל אחת והם הם חכמה דז"א כלולה מז' והענין הוא כי העשר ספירות דז"א וכן דכל פרצוף כל ספירה כלולה מי"ס והם עשרה פרצופים שוים בקומתם באורך וברוחב מלבישים זה את זה בשוה וכל אחד כלול מכולם ר"ל כי פרצוף הכתר דז"א הי' ספירות שבו נעשו מעשרה כתרים דעשרה פרצופיו ואין בו מעצמותו כי אם הכתר שבו והוא משמש לכתר שבו וחכמה שבו מכתר דחכמה ובינה שבו מכתר דבינה וכן עד תשלום עשר ספי' שבו ע"ד הנז' והעשר ספירות שהיו לו (ס"ו ע"א) נעשו כתרים לכל עשרה פרצופיו וכן עד"ז פרצוף החכמה כי כתר שבו נעשה מחכמה דכתר וחכמה שבו מעצמותו ובינה שבו מחכמה דבינה וחסד שבו מחכמה דחסד וכן כל ספירה עד תשלום עשר ספירותיו והעשר ספירות שהיו לו נעשו חכמות לכל העשרה פרצופים וכן פרצוף הבינה נעשה מבינות דכל העשרה פרצופים ואין בו מעצמותו רק הבינה והי"ס שהיו לו נעשו בינות לכל העשרה פרצופי' וכן עד"ז כל העשרה פרצופים וכל זה בכללות וכן היה בפרטי פרטות כי פרצוף הפנימי נפרט לעשרה אלפים רבבות ופרצוף אמצעי לששה אלפים רבבות ופרצוף חיצון לאלף רבוא וכולם היו ע"ד הנזכר וכ"ז היה אחר שנפרטו ונכללו ונתלבשו זב"ז כל כללות הה' פרצופים הכוללים דז"א דאצי' ע"ד הנזכר וכ"ז אחר שנפרטו ונכללו ונתלבשו זב"ז כל כללות החמשה פרצופים הכוללים דאבי"ע דז"א דאצילות ע"ד הנזכר וכל זה אחר שנפרטו ונכללו ונתלבשו זה בזה בכללות ובפרטות כל כללות ה' פרצופים עתיק וא"א ואו"א וזו"ן דאצילות ע"ד הנזכר: וכל זה אחר שנפרטו ונכללו ונתלבשו זה בזה בכללות ובפרטות כל כללות חמשה פרצופים דאדם קדמון ואבי"ע בכללות ובפרטות ע"ד הנזכר וכנזכר כל זה בכמה מקומות ובפרט בפ"ה משער עשירי שער התיקון ובשער פרקי הצלם ובפרט בפרק י"ב משער מ"ב שער דרושי אבי"ע המתחיל בענין האורות שאנו אומרים ששרשם נשאר למעלה כו' ע"ש באופן שהי"ס דכל פרצוף הם כל ספירה כלולה מכל אבי"ע כנזכר בדרוש ששי משער פרצוף זו"ן ע"ש: נחזור לענין כי מ"ש הרב ז"ל בענין העומר כי בשבעה שבועות נתקנים חב"ד חגת"ם דז"א וכתב עוד כי השבעה שבועות הם כנגד כל מוח וכל מדה משבעה ספירות חב"ד חגת"ם הנזכר אינם אלא הז' פרצופים הפנימים מי' פרצופי די"ס דז"א הנז"ל השוים בקומתם באורך ולא הז' ספירות חב"ד חגת"ם דכל הי' פרצופים די"ס בעובי באופן שצריך לכוין סדר כונת העומר דכל לילה מחמשים לילות דימי העומר הנזכר בשער הכונות לכל פרצוף משבעה פרצופי חב"ד חגת"ם הנז"ל נמצא שבהשתלם ימי העומר נשלם להתקן חב"ד חגת"ם דכל א' משבעה פרצופי חב"ד חגת"ם דז"א ונשאר להתקן נה"י דכל פרצוף משבעה פרצופים הנז' ושלשה פרצופי נה"י החיצונים השוים בקומתם תשלום עשרה פרצופים די"ס דז"א ואלו נתקנים ומתפשטים המוחין בהם בליל שבועות כי הם סוד לוחות האבנים וכל זה בפרצוף השלישי הכולל הנקרא בינה הנתקן ע"י ישסו"ת הנק' בינה בקטנות וגדלות א' וכן הוא בפרצוף הרביעי הכולל הנקרא חכמה הנתקן בקטנות וגדלות שניים ע"י או"א עילאין הנקרא חכמה וזה מוכרח כי בזה יובן היטב יען כל פרצוף מז' הפרצופים הנז' כולל ג' קוים ימין ושמאל ואמצע כוללים דחב"ד ודחג"ת כנגד כל הז' שבועות שכל שבוע כנגד קו אחד משא"כ אם היו בעובי וד"ל: והנה בדרוש חג השבועות בשער הכונות כתב הרב ז"ל כי בשבעה שבועות כבר נתפשטו המוחין בחב"ד חג"ת וגם במל' הדבוקה עמו אחור באחור ועתה בחג השבועות נתפשטו גם בנו"ה וה"ס לוחות האבנים שניתנו ביום (ע"ב) שבועות כנזכר בזוהר דתרין לוחין אינון נו"ה כו'. גם יש ענין אחר והוא שבחג השבועות עולה הז"א עד דיקנא קדישא דא"א ולוקח כל קומת א"א ונעשה כמוהו כו' ואמנם זה הכתר הנמשך לז"א הוא מתחיל להכנס בז"א מתחלת ליל שבועות ונגמר באשמורת הבוקר והוא נמשך ע"י עסק התורה שלומדים בלילה הזו נמצא שצריך לכוין ע"י עסק התורה להמשיך לפרצוף כתר דז"א מוחין ממוחא סתימאה ומאוירא ומגולגולתא דא"א: והנה נודע כי אין הכתר נמשך ובא עד שישתלם להתקן כל הגוף כנודע ואם כן צריך לכוין להמשיך בתחלה תשלום התפשטות המוחין דקטנות וגדלות ראשון ושני לנהי הפרטיים דחב"ד וחגת"ם דפרצופי בינה וחכמה הכוללים דזו"ן ולהמשיך מוחין שלמים דקטנות וגדלות א' וב' לפרצופי נה"י הכוללים תשלום העשר פרצופים די"ס דפרצופי בינה וחכמה הכוללים דזו"ן ואח"כ להמשיך המוחין מתלת רישין דא"א הכל ע"י לימוד הכ"ד ספרים להמשיך המוחין לכ"ד פרצופי נה"י דמ"ה ודב"ן דחכמה ודבינה שלשה פסוקים מכל ספר כנגד חח"ן בג"ה דת"י דכל נה"י תורה כנגד ת"ת שהוא כתר דנה"י דכלם נביאים לנו"ה דכלם כתובים ליסודות דכולם וכל זה שנמשך במ"ט ימים עד אשמורת הבוקר דשבועות הוא המוחין דאחור באחור ולכן לא יש זיווג בכל אלו הימים ואפי' בליל שבועות עד היום. ואח"ך ע"י תפילת שחרית ומוסף יכוין להמשיך מוחין דאחור ופנים דפנים דפנים דישסו"ת ואו"א עילאין ותלת רישין דא"א לג' פרצופי בינה וחכמה וכתר הכוללים דזו"ן והם המוחין דחיה אבי"ע