המלובש בה ועובר דרך מלכיות דכחב"ד דאצי' ומאיר וממשיך נפשות ורוחות דנרנח"י לכל פרצופי האצי' ואז מזדווגים ג"ר וו"ק דג"ר דישסו"ת וממשכין מוחין ובתוכם מלובשים האורות הנזכר לשני פרצופי חג"ת ונה"י דחיצוניות דפנימיות דזו"ן ואז מזדווגים השני פרצופי' הנז' דזו"ן וממשיכים מוחין ושפע ויכוין להמשיך המוחין והשפע הנזכר עם אור הא"ס המלובש במלכות דפרצופי א"ק ודפרצופי כחב"ד וז"א דאצילות ומתלבשים גם במלכות דאצי' ואז יורד המלכות עם כל האורות הנזכר ועובר דרך מלכיות דכחב"ד וז"א דבריאה ומתלבש גם במלכות דבריאה ומאיר וממשיך נר"ן דנרנח"י לפרצופי הבריאה ויורד ועובר דרך כחב"ד וז"א דיצירה ומתלבש גם במלכות דיצירה ומאיר וממשיך נרנ"ח דנרנח"י לפרצופי היצירה ויורד ונמשך השפע והמוחין והאורות הנז"ל לכח"ב שהם עתיק וא"א ואו"א דחיצוניות דפנימיות דעשיה דאצי' ודעשיה התחתון שהוא למלכיות דכחב"ד ואז מזדווגים הפרצופים הנז' וממשיכים המוחין והשפע הנז' לזו"ן דחיצוניות דפנימיות דעשיה והמוחין והשפע הנז' נק' כסות והאורות הנז' עם האור הא"ס מתפשטים ומאירים וממשיכים נרנח"י דנרנח"י לכל פרצופי העשיה וע"י כן ניתן כח ועוז לפרצופים הנז' לברר מחלקי הכלים ואורות שבעשיה וממשיכים להם מוחין פנימיים ומקיפים עם נרנח"י דנפש הנק' מוחין דעיבור ואז נתקנים הבירורים הנז' קצת ומתעלים הכים החיצוניים דפרצופי האצי' הנזכר דמוחין דזו"ן הנזכר עם הבירורין הנז' ועולים מהיכל להיכל עד עלותם אל היצירה ומלבישים לכלים האמצעיים שלהם העומדים שם ביצירה. וזהו שבהגיענו לברוך שאמר שצריך לכוין אל חיבור ששם ב"ן שבעשיה עם שם מ"ה שביצירה ושם אדנ"י שבעשיה עם שם הוי"ה שביצירה כי כבר גמרו כל חלקי העשיה דאצי' עם הבירורים לעלות אל היצירה ע"י אמירת סדר קרבנות. ומ"ש שע"י אמירת סדר הקרבנות עולים הפנימיות חב"ד דעשיה להלביש חיצוניות נה"י דיצירה וכעד"ז עולים כל המדריגות עד א"ס פנימיות כל מדריגה להלביש חיצוניות המדריגה שעליה וכן בזמירות עולים עוד מדריגה אחרת ע"ד הנזכר וכן ביוצר עולים עוד מדריגה אחרת ע"ד הנזכר וכן בעמידה עוד מדריגה אחרת ע"ד הנזכר כמ"ש כל ענין במקומו בע"ה היינו בבי"ע התחתונים אבל בבי"ע דאצילות שירדו לבי"ע התחתונים לברר כנז"ל הם עולים עם הבירורים שנבררו מכל עולם ועולם ועולים לגמרי מעולם לעולם כנז' עד עלותם אל האצי' בעמידה שאז עולים למקומם האמיתי שבאצי' במקום שהוא עתה בחול שאף האצי' אינו במקומו האמתי כי בחול יורדים כל האבי"ע וכמתלבשים בימי החול עד ליל שבת שאז יוצאים האבי"ע דקדושה מתוך ימי החול ומתעלים עוד ועולים למעלה למקומם ושורשם העליון ונשאר חלל פנוי בין הקדושה לימי החול י"ד מדרגות ולפיכך נאסרה המלאכה בתחילת ליל שבת אע"פ שעדיין לא עלו זו"ן אלא עד חג"ת דישסו"ת משא"כ בי"ט שהותר מלאכת אוכל נפש אע"פ שכבר עלו זו"ן עד חב"ד דאו"א עילאין ואפי' בשבועות שעולים עד א"א וכמ"ש במקומו בע"ה. ומ"ש לעיל שבלילה יורדים היא ירידה אחרת כמבואר כל זה בשער ההקדמות בדרושי אבי"ע ובפרט בדרוש ב' מדרושים הנזכר וכן בע"ח שער סדר אבי"ע (מ"ב ע"א) עם מה שנתבאר בספר ע"ת ובספר הכונות ובפרט בדרוש שני מדרושי סדר תקון התפלה ובכמה מקומות וזהו בכללות ובע"ה כל ענין יתבאר במקומו באר היטב יותר ובפרטות בס"ד עם שמות הכלים והנרנח"י בע"ה: (צ"ב ע"ב) הקדמת פטום הקטורת: אח"כ יאמר פטום הקטורת ועניינו הוא לברר ולהעלות שארית בירורי חלקי אבי"ע על הנקודות שנשארו מזמן מיתת המלכים בתוך הקליפות בסוד נשמה וחיות להם כנודע כי כשיצא שם מ"ה החדש בירר מהנקודות מה שהיה אפשר לברר אז ותיקן כל פרצופי האצילות ושארית בירורי חלקי בחינת אצילות של הנקודות מהיותר מובחר שבהם נעשה קליפת נוגה דאצילות כלול מטוב ורע ומהסיגים הגמורים שבהם נתהוה אצילות של הקליפות והנוגה הנז' הוא בסוד נשמה וחיות להם ושארית בירורי הכלים הפנימיים והאמצעיים והחיצוניים של הנקודות נדחו לבריאה ומשארית בירורי הכלים הפנימיים נעשו כל חלקי הבריאה בכל פרטיה על סדר האצילות ושארית בירורי חלקי הבריאה מהיותר מובחר שבהם נעשה קלי' נוגה דבריאה טו"ר ומהסיגים הגמורים שבהם נתהוו כל פרטי בריאה של הקליפות ונוגה הנז' נשמה וחיות להם ומשארית בירורי הכלים האמצעיים נעשו כל חלקי היצירה בכל פרטיה ומהיותר מובחר משארית בירורם נעשה קלי' נוגה דיצירה טו"ר ומהסיגים הגמורים שבהם נתהוו כל פרטי יצירה של הקלי' ומשארית בירורי הכלים החיצוניים נעשו כל חלקי העשיה בכל פרטיה ומהיותר מובחר משארית בירורים נעשה קליפת נוגה דעשיה טו"ר ומסיגים גמורים שבהם נתהוו כל פרטי עשיה של הקלי' ומצבם ומעמדם הוא בכל אחורי נה"ל דכל עולם שהוא אחורי העשיה דכל עולם. והנה לפי כי כל שארית בירורים הנז' שירדו לבי"ע הם משארית בירורי ז' המלכים שהם זו"ן שהם שתי אותיות ו"ה שמספרם י"א נתחלקה שארית הקדושה (צ"ג ע"א) שבתוך הקליפה לי"א בחינות י"ס פנימיים בסוד נשמה וחיות בתוכם וא' מקיף עליהם כמספר י"א סמני הקטורת הרומזים לי"א בחי' הנז' אשר ע"י אמירת פטום הקטורת בכוונה כפי כח כוונתו הוא מברר ומעלה מקדושת הי"א בחי' הנז' וכפי זכותו ועוצם כוונתו כך ירבה כחו לברר ואמירתה בכוונה הוא יסייענו לחזור בתשובה גם ימנה באצבעותיו הסממנים: ועתה באמירת פטום הקטורת יכוין להעלות הקדושה מתוך הקלי' ולהעמידה בגבול קדושת העשיה להיות מוכן להעשות חיצוניות למלכות דעשיה כמ"ש בס"ד: הקדמת אנא בכח: והנה ענין שם מ"ב הוא זה הנה נודע כי כל עולכם ופרצוף עליון הוא מקור ושורש למה שלמטה ממנו כנודע כי במלכות דיצירה נתפשטו עשרה ענפים מי"ס דיצירה והם שרשים לי"ס דעשיה וכן במל' דבריאה נתפשטו עשרה ענפים מי"ס דבריאה והם שרשים לי"ס דיצירה וכן במלכות דאצי' נתפשטו עשרה ענפי' מי"ס דאצילות והם שורש י"ס דבריאה ובמלכות דעקודים נתפשטו ענפי י"ס דעקודים והם שורש לי"ס דאצילות וכן עד"ז מעולם לעולם שלמעלה מנו עד שנמצא שכולם ענפים מסתעפים מי"ס דא"ק שהם שורש ומקור לכל העולמות והם משורשים ביחידה שלו וכל זה בכללות וכן הוא בפרטות מפרצוף לפרצוף וכן בפרטי פרטות מספירה לחברתה. והנה טבע האור העליון חפצו וחשקו ותאוותו לעלות למקורו ושורשו להכלל ולהדבק שם כשלהבת קשורה בגחלת ואם ככה יעשה יתבטל מהות תיקונו לפיכך שם המאציל לכל בחי' יראה פנימית שלא יעלה האור ההוא ויכנס פנימה יותר מהראוי לו וגם יראה חיצונית וחק וגבול שלא ירד למטה ויצא יותר ממדריגתו והנה יראה זו היא שם מ"ב שהוא בחינת גבורה כמספר יראה ושם זה הוא האוחז ומעכב לאור העליון שלא יעלה יותר מהראוי לו ושלא ירד יותר מגבולו ושם זה הוא ביצירה ר"ל בחג"ת שהם בחי' כלים האמצעיים שהוא פרצוף האמצעי דז"ל דכל בחי' והוא מעכבו