מלעלות לחב"ד וע"כ נקראו ידים שהם חג"ת וכן יש בו ג"פ י"ד אותיות והוא מתחלק לז' שמות לעומת ז' תחתונות חג"ת נהי"ם כל שם משש אותיות בספי' אחת וכל שם כלול מכולם ויש בו פרטות כולם נגד פרטות שבעה תחתונות שבספי' ההיא ועל שם מ"ב זה נאמר בשתי' יכסה פניו ובשתים יכסה רגליו ובשתים יעופף ר"ל שבשתי אותיות ראשונות שבכל שם יכסה פניו שהם חב"ד דכל ספירה אות א' לכסות אור פנימי ואות ב' לכסות אור המקיף שלא לעלות לשורשו ובשתי אותיות שניות שבכל שם יכסה רגליו שהם פנימי ומקיף דנה"י דכל ספירה שלא יתפשט וירד למטה ממדרגתו ובשתי אותיות אחרונות יעופף בפנימי ומקיף בחג"ת דכל ספירה לעלות בעת עליית העולמות למקום הצריך לו ולא יותר כי ב' אותיות ראשונות אוחזים ומעכבים לו שלא להתעלות יותר וכ"ז הוא ע"י שמות הרמוזים בפסוק זה באופן זה בשתי"ם יכס"ה פני"ו ר"ת גי' צ"ב כמספר ס"ג ועשר אותיותיו וי"ט מילוי דמ"ה לכסות או"פ וצ"ב ב' כמוהו לכסות אוה"מ ובשתי"ם יכס"ה רגליו ר"ת גי' ב"פ ח"ק ח"ק אחד לכסות הפנימי וא' לכסוף אור המקיף וכל ח"ק מספרו ס"ג ומ"ה ובשתים יעופף תיבת יעופף נחלקת כי יע"ו מספר אלהים לצורך הפנימי וב' פ"פ מספר אהי"ה דיודי"ן לצורך (ע"ב) המקיף והנה ידוע כי סדר ממשלת עליון בשבעת ימי השבוע הוא כי בכל יום שולטת ומושלת ספירה א' מז' ספי' התחתונות דכללות ודפרטות בכל העולמות בהתלבשותם זה בזה להשפיע ולהנהיג העולמות. גם נודע כי פירוש כללות ענין חיצוניות ופנימיות הנז' בכל מקום הוא כי ב' פרצופי נה"י וחג"ת עיבור ויניקה שהם נפש ורוח של אותו העולם או הפרצו' או הספירה נקרא חיצוניות בערך ג' פרצופים הפנימיים חב"ד דדלות שהם נשמה חיה יחידה שלו שנקראים פנימיות בערכו ונודע כי פנימיות התחתון ערכו בערך חיצוניות העליון ממנו ועתה צריכין אנו לעלות שש מדריגות חיצוניות חב"ד ופנימיות חג"ת דעשיה ע"י ששה שמות דמ"ב הראשונים להלביש פנימיות וחיצוניות מלכות דיצירה העומדת שם שבה שש אותיות דשם השביעי שקוצי"ת ולחבר כל שם מהששה שמות אל אות א' דשם השביעי ולכן באמרו תפלת אנא בכח כו' יכוין בר"ת להמשיך ששה שמות הראשונים מחג"ת נה"י דיצירה להעלות ע"י ג' שמות הראשונים את חיצוניות חב"ד דעשיה שהם חג"ת ונה"י דחב"ד להלביש פנימיות המלכות דיצירה שהם חב"ד שבה וע"י ג' שמות אחרונים להעלות פנימיות חג"ת דעשיה שהם חב"ד דחג"ת להלביש חיצוניות המלכות שהם חג"ת ונה"י שבה באופן זה באומרו ששה תיבות ראשונים יכוין להמשיך שם הראשון אבגית"ץ מחסד דיצירה בשתי אותיותיו הראשונות יכסה פנימי ומקיף דחח"ן דחכמה דחסד ונצח דחכמה דעשיה ע"י השמות הנז"ל ובשתי אותיות שניות לכסות פנימי ומקיף דחח"ן דנצח דחסד ונצח דחכמה ע"י שמות הנז"ל ובשתי אותיות אחרונות לעופף בפנימי ומקיף דחח"ן דחסד דחסד ונצח דחכמה ולהעלות כל כללות החח"ן דחסד ונצח דחכמה ע"י שמות הנז"ל להלביש חח"ן דחב"ד דמלכות דיצירה ולחברו לאות ש' דשם השביעי וכן עד"ז באומרו שש תיבות האחרות שהם קבל רנת עמך כו' יכוין בשם קר"ע שט"ן להמשיכו מן גבורה דיצירה בשתי אותיות ראשונות לכסות פנימי ומקיף דבג"ה דבינה דגבורה והוד דבינה דעשיה ובשתי אותיות שניות לכסות פנימי ומקיף דבג"ה דהוד דגבורה והוד דבינה ובשתי אותיות אחרונות לעופף בפנימי ומקיף דבג"ה דגבורה דגבורה והוד ולעלות כל כללות הבג"ה דגבורה והוד דבינה ע"י השמות הנז"ל להלביש בג"ה דחב"ד דמלכות ולחברו אל אות ק' דשם השביעי וכסדר הזה יכוין בכל שם כי שם נג"ד יכ"ש ימשיכנו מת"ת דיצירה לכסות ולהעלות דת"י דדת"י דת"ת ויסוד דדעת דעשיה להלביש דת"י דחב"ד דמלכות ושם בט"ר צת"ג ימשיכנו מנצח דיצירה לכסות ולהעלות חח"ן דחח"ן דחכמה דחסד דעשיה להלביש חח"ן דחסד ונצח דמל' ושם חק"ב טנ"ע ימשיכנו מהוד דיצירה לכסות ולהעלות בג"ה דבג"ה דבינה דגבורה דעשי' והוד להלביש בג"ה דגבורה והוד דמל' ושם יג"ל פז"ק ימשיכנו מיסוד דיצירה לכסות ולהעלות דת"י דדת"י דדעת דת"ת להלביש דת"י דת"ת ויסוד דמלכות הכל ע"ד הנז"ל ופי' השמות כנז"ל ולכן באומרו תפלת ר' נחוניא אנא בכח יתן ריוח בין כל שתי תיבות: והנה ביום ראשון שולט החסד ולכן שם הראשון דשם מ"ב שהוא אבגית"ץ הוא הגובר ובו כלולים כל הו' ולכן ביום ראשון יכוין להמשיך הו' שמות הנז"ל מחג"ת נה"י דחסד דיצירה להעלות שש מדרגות דחב"ד וחג"ת דחסד דעשיה להלביש פנימיות וחיצוניות דמלכות דחסד דיצירה הכל כסדר הנ"ל וכסדר הזה ביום שני בגבורה דכל העולמות וביום הג' בת"ת וכן כולם עד שביום שבת במל': יכוין להמשיך ששה שמות דמ"ב האלו מו"ק דו"ק דיצירה דהיינו ביום ראשון מו"ק דחסד יום (צ"ד ע"א) שני מו"ק דגבורה יום ג' מו"ק דת"ת יום ד' מו"ק דנצח יום ה' מו"ק דהוד יום הששי מו"ק דיסוד יום ש"ק מו"ק דנקודת המלכות עצמה לחיצוניות חב"ד ופנימיות חג"ת דעשיה להעלותם להלביש פנימיות וחיצוניות מלכות דספירה השולטת ביום ההוא: הקדיש (פ"א ע"א) של הודו שהוא ס"ג ומ"ה שייך ג"כ קודם קוה אל ה' כו' ושייך גם כן לקדיש בתרא של ערבית ושייך גם כן לאחר קריאת תורה שבכתב: וקדיש דיוצר שהוא ס"ג וע"ב שייך גם כן לאחר ובא לציון כו' ושייך ג"כ לקדיש דיוצר דערבית ושייך גם כן לאחר קריאת המשנה ולאחר קריאת הקבלה: וקדיש שלאחר נפילת אפים שהוא ע"ב ע"ב שייך ג"כ קודם עמידה של מנחה ולאחר עמידה וקודם עמידה דערבית ואחריה ושייך גם כן לאחר קריאת ס"ת: קדיש דס"ג ומ"ה להעלות העשיה דערבית ודאחר תפלה לדוד ודאחר ערבית ואחר תורה שבכתב: יכוין שבח הגדול והקדוש הזה בלשון תרגום להכניע הקליפות ולבטלם ולברר ולהעלות מתוכם את הי"א מיני קדושה שנשארו בהם מז' מלכיות זו"ן ו"ה ולחברם לאותיות י"ה או"א שהם המוחין האלו: יכוין השני פרצופי דנה"י וחג"ת דזו"ן וכל א' כלול מה' כבר נתקנו מאליהם והם כלולים כל אחד מה' פרצופים דהיינו נה"י וחג"ת ובינה וחכמה וכתר דנה"י וכן דחג"ת דז"א וכן דנוק' כבר הם מתוקנים מאליהם והם נק' נרנח"י דרוח ונרנח"י דנפש והם הם השבעה מלכים דזו"ן בכללות הקדיש יכוין כי יש בו ד' מ"ב שנים דאותיות ושנים דתיבות דהיינו יתגדל ויתקדש שמיה רבא הם ד' תיבות ומבעלמא עד משיחיה הם עשר תיבות ומן אמן יהא כו' עד סוף הקדיש הם כ"ח תיבות הרי אחד דתיבות ותיבת ד"י הם י"ד אותיות ומאמן עד עלמיא הם כ"ח אותיות הרי מ"ב א' דאותיות והז' ווין דוישתבח כו' הם בגי' מ"ב ב' דאותיות והז' תיבות דוישתבח כו' יש בכל אחד מהם ששה אותיות הרי מ"ב שני דתיבות והמ"ב דאותיות הם דמ"ה והם דמוחין דגדלות דאימא והמ"ב דתיבות הם דס"ג והם מוחין דגדלות דאבא והכל הוא בעשיה דז"א דאצי' ובז"א דעשיה עצמה והמוחין דאבא דהיינו ב' המ"ב דתיבות הם מוחין דגדלות להיכל ק"ק דעשיה דז"א דאצי' ולהיכל ק"ק דז"א דעשיה והמוחין דאמא דהיינו הב' מ"ב דאותיות הם מוחיןם דגדלות לו"ק שהם ששה היכלות התחתונים הנק' ז"א דעשיה דז"א דאצי' וז"א דז"א דעשיה והמ"ב הא' דאותיות הרמוז בד"י עד עלמיא הוא