וזה בסיוע ישראל כי העליונים צריכים לתחתונים והתחתונים צריכים לעליונים וכבר נתבאר לעיל בהקדמה כי בתחלה נתקנו פרצופי א"ק ואבי"ע דעתיק והם נעשו מבחי' עתיק דכל פרטי עתיק דא"ק ואבי"ע ונכללו זה בזה ונתלבשו זה בזה ונתפשטו עד סוף העשיה והיה בהם כל מעשה בראשית ומעשה מרכבה ואח"כ נתקנו א"ק ואבי"ע דא"א הנעשים מא"א דכל פרטי פרצופי א"ק ואבי"ע והלבישו לא"ק ואבי"ע דעתיק הנז"ל שוה בשוה ועליהם הלבישו א"ק ואבי"ע דאבא ועליהם דאימא ועליהם דז"א ועליהם דנוק' ועליהם דיעקב ורחל וכל זה היה בפרטי פרטיות. אמנם לא כל פרטי פרצופי בחי' כל הפרצופים הנז' דעתיק וא"א ואו"א וזו"ן דאצילות יורדים בכל יום להתלבש בפרטי פרצופי בי"ע כנז"ל רק פרט אחד מכל אחד מהם כי כל יום מימי השבוע הוא בחי' בפני עצמה והוא נק' בחי' מלך אחד כלול מכל פרטי פרצופי אבי"ע כנז"ל בהקדמה: יום א' חסד ר"ל החסדים דכל המלכים דכל פרטי הזו"ן דעתיק וא"א ואו"א וישסו"ת וזו"ן ויעקב ורחל והוא באבי"ע דבריאה דשבוע שעבר: יום ב' גבורה ע"ד הנז"ל והוא באבי"ע דיצירה דשבוע שעבר: יום ג' ת"ת ע"ד הנז"ל והוא באבי"ע דעשיה דשבוע שעבר: יום ד' נצח ע"ד הנז"ל והוא באבי"ע דעשיה דשבוע הבא: יום ה' הוד ע"ד הנז"ל והוא באבי"ע דיצירה דשבוע הבא: יום ו' יסוד ע"ד הנז"ל והוא באבי"ע דבריאה דשבוע הבא: יום שבת מלכות ע"ד הנז"ל והוא באבי"ע דאצילות: וכל הבירורים המתבררים בכל יום הוא מן הבחי' המתייחסות לאותו יום ולא (מ"א ע"א) מזולתו ולפיכך ביום הא' דכל שבוע יורדים כל פרטי פרצופי החסדים דכל הפרצופים הנז' דאצי' המתיחסים לאותו יום דאותו שבוע ומתלבשים בפרטי פרצופי החסדים דבי"ע ע"ד הנז"ל: וכל התפלות והתורה והמצות הנעשים באותו יום הם לברר חלקי אותו יום לבד ולעלותם מיום ליום מאבי"ע לאבי"ע עד עלותם לאבי"ע דאאצי' בשבת ואז בשבת הוא בירור אוכל מתוך אוכל ואין בו פסולת כלל כי אם בירור מיניה וביה להשלימם ולהעלותם ממדריגה למדריגה עד עלותם אל מצח הרצון העליון וכבר נתבאר בס' עולת תמיד שגם בחינת המוחין דזו"ן והם זו"ן דפנימיות דאצי' דיום שעבר דהיינו דתמול שלשום שכבר נתקנו ועלו שבלילה יורדים גם הם לברר לצורך התפילות והמצות של יום הבא וכן הוא חוזר חלילה וכמבואר לעיל בהקדמת ברכת המעביר ע"ש. ובבקר חוזרים ועולים עם מה שנתברר ועולים בארבע חלקי התפילה והוא על סדר מ"ש לעיל בהקדמת ברכת המעביר ע"ש ובכל עולם מזדווגים הכלים דפרצופים הנז' לתקן קצת הבירורים ההם כדי להעלותם יותר לעולם שלמעלה מהם עד עלותם אל האצי' בעמידה כמבואר בס' עולת תמיד ע"ש: (צ"ב ע"א) הקדמת הקרבנות: הנה נודע כי כללות ד' בחי' נרנ"ח כוללים כל הנמצאים וכל א' כלול ומורכב מכולם כי הנרנ"ח דחיה היא בחי' החיה שבכל א' מנרנ"ח וכן הנרנ"ח דנשמה הוא בחינת הנשמה שבכל א' מנרנ"ח וכן הרוח הוא הרוח שבכולם והנפש היא הנפש דכולם אבל היחידה היא כוללת כולם בלי היכר וד' בחי' אלו הם בחי' ד' אותיות הוי"ה והם בחי' חבת"ם והם בחי' אבי"ע והם בחי' ארמ"ע והם בחי' דצח"ם שבכללות ושבפרטות וכל בחי' נפרטת לאין קץ. והנה משמרי טו"ר של האופנים נתהוו חומרי ד' יסודו' ארמ"ע ומהרכבתם יצאו כל הבריות שבעולם השפל ונחלקים לד' מיני דצח"ם מעולים זה מזה כי הדומם הוא הגרוע (ע"ב) שבהם כי הוא בערך העפר שבכולם ויש בו נפש המרכבת. למעלה ממנו הצומח כי הוא בערך המים שבכולם ויש בו גם נפש הצומחת. למעלה ממנו החי כי הוא בערך הרוח שבכולם ויש בו נפש המרכבת ונפש הצומחת ונפש החיונית. למעלה מכולם הוא המדבר כי הוא בערך האש ויש בו נפש המרכבת ונפש הצומחת ונפש החיונית ונפש השכלית שהיא בחיריית וד' נפשושת אלו הם כפולים ד' מסטרא דטוב וד' מסטרא דרע וכללות כולם נק' נפש הבהמיות ועל ד' דסטרא דרע רוכב יצה"ר ועל ד' מסטורא דטוב רוכב יצה"ט ועליהם מתלבש נפש דעשיה טו"ר כלולה מד' יסודות העליונים ע"ד הנז"ל ועליהם רוח מיצירה עד"ה ועליהם נשמה מבריאה עד"ה ועליהם חיה מאצי' עד"ה וד' נשמות הדצח"ם שבאדם ניזונים ומתגדלים מהדם הצח וזך הנמשך להם שהוא נפשות הדצ"ח והיותר עב שבו נהפך לבשר וזה כשגובר יצה"ט והוא מקריבו לכבד ששם הנפש דעשיה ואז הוא בריא ועושה רצון ה' יתברך ואם ח"ו גובר היצה"ר אז כולם נזונים מעכירות הדם והוא מקריב עכירות והרע שבדם אל הכבד ומלכלך נפש דעשיה ואז הוא חוטא ח"ו וגורם חולאי הנפש והגוף. וע"כ צונו האל יתברך להביא קרבן כלול מדצח"ם לתקן ולהסיר העכירות שבדצח"ם שבאדם כי המלח כנגד הדומם וסולגת ושמן ויין כנגד הצומח והבעל חי כמשמעו והוידוי כנגד המדבר וכונת הכהן כנגד נרנח"י הפנימיים ואז נחית אש גבוה ושורף ומכלה העכירות ההוא ומנקה ומזכך נפשות דצח"ם שבאדם כי הכל משורש א' ומתכפר לאדם: (מ"א ע"א) סדר כללות כונת הקרבנות: והענין הוא כי ע"י כללות אמירת סדר הקרבנות שהם בעשיה (בשבת דאבי"ע דאצילות) (ביום א' וו' דאבי"ע דבריאה) (ביום ב' וה') דאבי"ע דיצירה) (ביום ג' וד' דאבי"ע דעשיה) שהיא בחינת נפש ושם ב"ן וא"ל אדנ"י ואות ה' אחרונה דהוי"ה הכולל שהיא נרנח"י דנפש: יכוין לברר מחלקי הכלים דאחור ופנים דפנים ואחור ומאורות דנרנח"י דנפש דחיה ונשמה דנשמה המתייחסים לפרצופי פנימיות וחיצוניות דפנימיות דפרצופי חו"ב דביננה הכולל דעשיה: וגם מחלקי הכלים החיצוניים דאחור ופנים דפנים ואחור דפרצופי פנימיות וחיצוניות דפנימיות דפרצופי חו"ב דבינה הכולל דאצילות (ובשבת דפרצופי פנימיות וחיצוניות דפנימיות ודפנימיות וחיצוניות דחיצוניות דפרצופי נה"י וחג"ת וחב"ד וכתר דחכמה הכולל דאצי' דאבי"ע דאצי') (ביום א' וו' דאצי' דאבי"ע דבריאה) ביום ב' וה' דאצילות דאבי"ע דיצירה) (ביום ג' וד' דאצילות דאבי"ע דעשיה) דמלכים דזו"ן דפרצו' האצי' שנפלו לפנימיות וחיצוניות דפנימיות דפרצופי חו"ב דבינה הכולל דעשיה (בשבת דנרנח"י דפרצופי חכמה הכולל דעשיה ומבחי' האורות דנרנח"י דנפש דחיה ונשמה דנשמה) (ביום א' וו' דחיה דנשמה) ביום ב' וה' דחיה דרוח (וביום ג' וד' דחיה דנפש) (בשבת דנרנח"י דנפש דנרנח"י דחיה דחיה) דרפ"ח שנפלו עמהם וזה ע"י זיווג הכלים החיצוניים דפרצופי חו"ב דבינה הכולל דאצי' המתלבשים בפרטי פרצופי פנימיות וחיצוניות דפנימיות דחו"ב דבינה הכולל דעשיה וגם ע"י המוחין והכלים דמוחין דזו"ן שירדו גם הם לברר כנז"ל וזה ע"י שיכוין עתה להמשיך מהא"ס נפשות דנרנח"י לפרצופי א"ק ולהמשיך אור מלכות דחכמה דא"ק עם חלק אור הא"ס המלובש בה ולהעבירו דרך מלכיות (ע"ב) דבינה ודז"א דא"ק ולהלבישו במל' דא"ק ויורדת המלכות הנז' עם האור הנזכר