גם יכוין בח"י ברכות אלו שהם מן הנותן לשכוי כו' עד סוף ברכת התורה לתקן כלים ואורות דאור ישר וחוזר די"ב פרצופים הכוללים דז"א דעשיה דאצי' ודעשיה ולהמשיך להם מוחין ונרנח"י דמ"ה וב"ן דאור ישר וחוזר באופן זה: ברכת הנותן לשכוי וברכת פוקח עורים הם באור ישר ואור חוזר דמ"ה וב"ן דעתיק דכורא הנקרא חכמה והם בניקוד פתח. ברכת מתיר אסורים וזוקף כפופים הם באור ישר ואור חוזר דמ"ה וב"ן דנוק' דעתיק הנקרא בינה והם בניקוד צירי. ברכת מלביש ערומים והנותן ליעף כח הם באור ישר ואור חוזר דמ"ה וב"ן דאריך ונוקבא הנקרא דעת והם בניקוד מוצא. ברכת רוקע הארץ והמכין מצעדי גבר הם באור ישר ואור חוזר דמ"ה וב"ן דאבא הנקרא חסד והם בניקוד סגול. ברכת שעשה לי כל צרכי ואוזר ישראל הם באור ישר ואור חוזר דמ"ה וב"ן דאימא הנקרא גבורה והם בניקוד שבא. ברכת עוטר ישראל ושלא עשני גוי הם באור ישר ואור חוזר דמ"ה וב"ן דישסו"ת הנקרא ת"ת והם בניקוד חולם. ברכת (מ' ע"א) שלא עשני עבד ושלא עשני אשה הם באור ישר ואו"ח דמ"ה וב"ן דז"א הנק' נצח והם בניקוד חירק. ברכת המעביר וברכה ראשונה של התורה הם באור ישר ואור חוזר דמ"ה וב"ן דנוק' דז"א הנק' הוד והם בניקוד קיבוץ. ברכת והערב נא ואשר בחר בנו הם באור ישר ואור חוזר דמ"ה וב"ן דיעקב ורחל הנק' יסוד והם בניקוד שורק: (צ"ב ע"א) הקדמת ברכת התורה: והנה נודע כי התרי"ג מצות הם באבי"ע דבי"ע דכל עולם מד' עולמות אבי"ע הכוללים נרנח"י דנר"ן דנרנח"י דמ"ה וב"ן ומצות עסק התורה שהיא שורש התרי"ג מצות הוא באבי"ע דאצילות דכל עולם מד' עולמות דאבי"ע הכוללים נרנח"י דחיה דנרנח"י דמ"ה וב"ן והוא הוא המוחין דאבא הנז' אצלינו במ"א שנמשכין לז"א ע"י עסק התורה כמ"ש ז"ל נובלות חכמה תורה הוא המוחין דאצילות הנז' הנתקן ונעשה מחכמות שהם אבא דפרטי פרצופי אבי"ע ואי נמצא בו שום ספירה אחרת חוץ מחכמה דכל פרטי פרצופי אבי"ע כנודע. ובזה יובן איך לא כתב הרב ז"ל גבי אבל שאסור להניח תפילין דר"ת המורה על מוחין דאבא כנודע כמ"ש קצת המקובלים שלא יניח האבל תפילין דר"ת שאין הענין כן אלא שחייב להניחם כשאר כל המצות שהרי הוא חייב בכל המצות וכל מצוה ומצוה יש המשכת מוחין מאו"א שניהם וכן בתפילין עצמם נמשכין מוחין מאו"א שניה בין בתפילין דיד בין בתפילין דראש בין דרש"י בין דר"ת ואי חילוק ביניהם אלא שאלו מוחין דבינות דשניהם ואלו מוחין דחכמות דשניהם כמו החילוק שבין תפילין דראש לתפילין דיד דשניהם ואין האבל אסור אלא בדברי תורה המורה על האצי' דאבי"ע הנז': ונמצא עתה כי על ידי ברכת התורה יכוין בכללות להמשיך צלם דמוחין לפרצוף ז"א דאצילות דאבי"ע וזה מלבד כונת המשכת המוחין דאור חוזר דהוד דפרצו' אמצעי דז"א דעשיה דאצילות ודעשיה התחתונה: ואח"כ (מ' ע"א) ע"י לבישת טלית קטן על בשרו יכוין להפריד הקלי' מכלים דנה"י דפנימיות דחיצו' דיצירה וע"י הברכה יכוין להמשיך בהם מוחין מזיווג דנשמות דפנימיות העולמות עם נרנח"י דנפש וע"י לבישת טלית גדול עליו יכוין להפריד הקליפות מכלים דנה"י דחיצוניות דחיצוניות דיצירה וגם מכלים דכחב"ד חג"ת (שהם עתיק ונוק' וא"א ונוק' ואו"א וישסו"ת) דחיצוניות דחיצוניות דעשיה וע"י הברכה יכוין להמשיך מוחין מזיווג דחיות העולמות עם נרנח"י דנפש לנה"י דחיצוניות דחיצוניות דיצירה וגם יכוין להמשיך מוחין מזווג דחיות העולמות עם נרנח"י דרנח"י לכחב"ד חג"ת דחיצוניות דחיצוניות דעשיה: ואח"כ ע"י הנחת תפילין דיד יכוין להפריד הקלי' מכלים דנה"י (שהם פרצופי זו"ן ויעקב ורחל) דחיצוניות דחיצוניות דבריאה וגם מכלים דכחב"ד חג"ת (שהם פרצוף עתיק ונוק' וא"א ונוק' ואו"א וישסו"ת). דחיצוניות דחיצוניות דיצירה וגם מכלים דכחב"ד חג"ת (שהם פרצופי עתיק ונוק' וא"אא ונוק' ואו"א וישסו"ת.) דפנימיות דחיצוניות דעשיה וע"י הברכה יכוין להמשיך מוחין מזיווג דחיות העולמות עם נרנח"י דנפש לנה"י דחיצוניות דחיצוניות דבריאה וגם להמשיך מוחין מזווג דחיות העולמות עם נרנח"י דרנח"י לפרצופי כחב"ד חג"ת דחיצוניות דחיצוניות דיצירה: גם יכוין להמשיך מוחין מזווג דנשמות דפנימיות העולמות עם נרנח"י דרוח נשמה חיה יחידה לפרצוף כחב"ד חג"ת דפנימיות דחיצוניות דעשיה. ואח"ך ע"י הנחת תפילין דראש יכוין להפריד הקליפות מכלים דנה"י (שהם פרצופי זו"ן ויעקב ורחל) דחיצוניות דאבי"ע דחיצוניות דאצי' וגם מכלים דכחב"ד חג"ת (שהם פרצופי עתיק ונוק' וא"א ונוק' ואו"א וישסו"ת) דחיצוניות דחיצוניות דבריאה וגם מכלים דכחב"ד חג"ת שהם (פרצו' עתיק ונוק' וא"א ונוק' ואו"א וישסו"ת) דפנימיות דחיצוניות דיצירה ויכוין להמשיך מוחין מזיווג דחיות העולמות עם כל הנרנח"י דנרנח"י לפרצו' כחב"ד חג"ת נה"י דחיצוניות דאבי"ע דחיצוניות דאי' גם יכוין להמשיך מוחין מזווג דחיות העולמות עם נרנח"י דרנח"י לפרצוף כחב"ד חג"ת דחיצוניות דבריאה גם יכוין להמשיך מוחין מזיווג דנשמות דפנימיות העולמות עם נרנח"י דרנח"י לפרצופי כחב"ד חג"ת דחיצוניו' דחיצוניות דיצירה: הרי בזה נתקנו חיצוניות ופנימיות דחיצוניות דעשיה ויצירה וחיצוניות דחיצוניות דבריאה וחיצוניות שהם בי"ע דאבי"ע דחיצוניות דחיצוניות דאצי' ע"י אלו המצות מעשיות. ואח"כ ע"י הדיבור שהיא מ"ע של התפלה נתקן פנימיות וחיצוניות דפנימיות דאבי"ע באופן זה: (ע"ב) והנה ידוע כי מיתת המלכים היתה בזו"ן דפרטות ר"ל בזו"ן דעתיק ובזו"ן דא"א ובזו"ן דאבא ובזו"ן דאימא ובזו"ן דז"אא ובזו"ן דנוק' וכל פרצוף מאלו הפרצופים כלול מכל הפרצופים הנז'. וזה היה בפרט האחרון דפרטי פרטות וכמבואר לעיל בהקדמה וזה היה בפנימיות וחיצוניות דפנימיות ובחיצוניות ופנימיות דחיצוניות דפנים ודאחור והכלים עם הרפ"ח ניצוצות דמלכים דעתיק נפלו לעתיק דבי"ע. ודא"א לא"א דבי"ע ודאו"א לאו"א דבי"ע. ודזו"ן לזו"ן דבי"ע. באופן זה כי הכלים הפנימיים דמלכים הנז' נפלו לפרצופי הבריאה. והכלים האמצעיים ליצירה. וכלים החיצוניים שלהם לעשיה ונתבאר בשער השמות ובכמה מקוות כי כדי לברור הכלים ושארית הרפ"ח דכל פרט יורדים כל הפרצופים העליונים דאצי' בימי החול בסוד גלות השכינה ומתלבשים בפרצופים שכנגדם למטה בבי"ע. עתיק דאצי' בעתיק דבי"ע. וא"א בא"א ואו"א באו"א וזו"ן בזו"ן. כלים פנימיים שלהם בבריאה ואמצעיים ביצירה וחיצוניים בעשיה. ובי"ע הנז' מתלבשים בבי"ע דחול וזה לצורך שארית בירורי כלים ואורות דמלכים דזו"ן דעתיק וא"א ואו"א וזו"ן דאצי' שנפלו לבי"ע על סדר הנז' כי הכלים הפנימים של מלכי עתיק וא"א ואו"א וזו"ן דאצי' נפלו לבריאה וכלים האמצעיים של המלכים הנז' ליצירה וכלים החיצוניים שלהם לעשיה כנודע וע"כ בימי החול יורדים הכלים דפרצופים העליונים דאצי' ע"ד הנז"ל לברר בחינותיהם שנשארו בבי"ע