עו"ת כי בלילה מסתלקין מן הזו"ן ומכל הפרצופים דאצי' המוחין של יום שעבר ויורדים לבי"ע לברר בירורים ועולים עם הבירורים בד' חלקי תפלת שחרית וצ"ל מ"ש לעיל כי בלילה מסתלקין המוחין מז"א ונכנסים ומתפשטים בנוקבא כנ"ל ובמש"ל כי אי אפשר לבירורים להתתקן ביום א' מבואר כי מש"ל כי בלילה מסתלקין המוחין מז"א ונכנסים בנוקבא כנ"ל הוא במוחין של היום ההוא. המשל בזה כי הזו"ן דכללות דכל הכ"ד דיום ראשון של השבוע מתחילים להתתקן בתחלת ליל ראשון ומתחילים המוחין דאו"א להכנס בב"ן דב"ן דז"א והוא מאיר דרך אחוריו מהארת המוחין דאימא ובונה ומתקן ב"ן דב"ן דפרצוף אחור דנוקבא עד חצות הלילה ומחצות עד הבוקר נתקנים פרצופי דב"ן דמ"ה דזו"ן אב"א ע"ד הנז' ומהבקר עד חצות היום נתקנים פרצופי מ"ה דמ"ה דזו"ן אב"א ע"ד הנז' ומחצות היום עד הלילה נתקנים פרצופי מ"ה דב"ן אב"א ע"ד הנז' וכנז"ל בברכת הנותן לשכוי כו': ובליל שני מלבד שמתחילים הזו"ן דיום ב' להתתקן אב"א ע"ד הנז' בזו"ן דיום א' הנה עתה מתחילים הזו"ן דיום א' להתתקן פב"פ באופן זה כי עתה בליל ב' מסתלקין המוחין מז"א דיום א' ונכנסים ומתפשטים בנוקבא כסדר הנז"ל עד חצות הלילה וע"ז אנו אומרים ברכת המפיל כנז"ל ובחצות ננסרת ועולים לחיק או"א ומזדווגים ונותן לה כלי ורוחא וחוזרים למטה למקומם ומזדווגים או"א וממשיכים להם המוחין דפנים ונכנסים בנוקבא ומשאירים בה רשימו יתירה וחוזרים ומסתלקים ממנה המוחין דאחור ופנים ונכנסים בז"א וע"ז אנו אומרים ברכת המעביר כנז"ל והולכים ונתקנים פרצופי הפנים שלהם עד תשלום כ"ד שעות דיום ב' ובנפילת אפים דיום ג' אז מזדווגים זווג להוליד ואע"פ שיש זווג בכל חלק מד' חלקי הכ"ד שעות כי בחצות הלילה מזדווגים פרצופי ב"ן דב"ן עם פרצופי ב"ן דמ"ה שלהם ובעמוד השחר זווג דב"ן דמ"ה שלהם ובתפלת שחרית מ"ה דמ"ה ובמנחה מ"ה דב"ן שלהם הם דפרטות ואינם עיקריים אבל הזווג הכולל דכללות כולם הוא בנפילת אפים באופן שבתשלום כ"ד שעות של יום שני נגמר תיקון בנין פרצופי פנים דזו"ן דיום א' ובנפ"א דיום ג' מזדווגים: (ע"ב) והזו"ן דכללות דיום ב' נגמרו להתתקן בבחי' אאב"א ובליל ג' מסתלקים המוחין מז"א דיום ב' ונכנסים בנוקבא ע"ד הנז"ל בזו"ן דיום א' עד תשלום כ"ד שעות דיום ג' נגמר תיקונם והמוחין דזו"ן דיום ראשון יורדים בליל ג' לבי"ע לברר ועולים עם הבירורים בד' חלקי תפלת שחרית כנז"ל והרי נשלם תיקונם במדריגת זו"ן דאצילות שהם בחי' רוח. ואח"כ בליל ד' עולים להתתקן ולהשתלם במדריגת או"א כי מדריגת זו"ן בערך או"א הוא כמדריגת בי"ע בערך זו"ן וכן הוא מפרצוף לפרצוף כמבואר לעיל בהקדמה ונתקנים שם במדריגת או"א ע"ד שנתקנו במדריגת זו"ן כנז"ל ואח"כ עולים להתתקן בא"א עד"ה והבירורים דיום ב' כבר נשלם תיקונם בזו"ן ועתה עולים להתתקן באו"א עד"ה וכעד"ז נעשה לכל הבירורים וכן כתב בדרושי התפילין איך מסתלקים המוחין דזו"ן ועולים למעלה מיום ליום ממדרגה למדרגה. וכמבואר בכ"מ בע"ח ובפרט בספר מ"ש ופשוט הוא ליודעי דעת כי כן הוא סדר תיקון העולמות והנשמות מפרצוף היום לפרצוף הכולל של השבוע ומהשבוע לפרצוף הכולל של החדש ומהחדש לפרצוף הכולל של השנה ומשנה לפרצוף הכולל של השמטה ומשם לפרצוף הכולל של היובל דכל מלך מז' מלכי זו"ן דכל פרצוף דפרצופי אבי"ע עד שיגיעו לשורשם העליון שבא"ק והתבונן בענין זה היטב מאד ובהקדמת יתבאר באורך בע"ה וכעד"ז חוזר חלילה: ואלו הזו"ן הכוללים דכל הכ"ד שעות הם זו"ן דפרטות דספי' אחת הוא פרצוף אחד דמלך אחד מז' מלכי זו"ן הכוללים דכל שבוע אשר תיקונם הוא בהמשך שבוע א' מלך א' ליום וביום שבת הוא זווגם (וסדר תיקונם וזכותם ועלייתם הוא משבוע לשבוע עד א"ס ב"ה סכ"י) ואלו הזו"ן הכוללים דכל שבוע הם מלבד הזו"ן הפרטים דאבא או דאמר או דז"א או דנוקבא דז"א (הכוללים) דכל חדש אשר תקונם הוא בהמשך ד' שבועות דכל חדש ואלו הזו"ן (דכל חדש הם זו"ן דפרטות דספירה א' מו"ק דזו"ן דכללות דששה חדשי הקיץ או החורף כי בהמשך ששה חדשי החורף נתקני' ו"ק דז"א והם מ"ה דמ"ה עם מ"ה דב"ן ובששה חדשי הקיץ נתקנים ו"ק דנוקבא והם ב"ן דמ"ה עם ב"ן דב"ן כל קצה בחדש א' חסד בתשרי גבורה בחשון כו' כל חדש כלול מד' שבועות שבהם נתקנים ד' אותיות הוי"ה דכללות הי"ס דכל קצה שהם או"א וזו"ן דאותו הקצה וכל שבועה כלול משבעה ימים לתקן הז"מ דכל א' מד' פרצופים הנז"ל דכל קצה סכ"י) ובכללות קיץ וחורף נתקנים הזו"ן דכללות השנה אשר כל עצמם הם זו"ן דפרטות דספי' א' שהוא פרצוף א' דמלך א' מז' מלכי זו"ן הכוללים דכל שמיטה שתיקונם הוא בהמשך הז' שנים דכל שמיטה וכל עצמם הם זו"ן דפרטות דספי' א' שהוא פרצוף א' דמלך א' מז' מלכי זו"ן הכוללים דכל יובל אשר תיקונם הוא בהמשך ז' שמטות וכל אאלו סדר תיקון הבירורים שלהם והמשכת המוחין להם וכל פרטי תיקונם הוא ע"ד הנז"ל בזו"ן דכללות דכל הכ"ד שעות וד"ל (ואלו תיקונם וזיכוכם ועלייתם הוא מיום ליום לשבוע ומשבוע לשבוע לחדש ומחדש לחדש לשנה ומשנה לשנה לשמטה ומשמטה לשמטה ליובל ומיובל ליובל עד א"ס והוא ע"ד מ"ש אצלינו בביאור ענין חיצוניות ופנימיות לעיל ד' ל"ה ע"א וב') ובע"ה יתבאר כל ענין במקומו באורך ובפרטות בס"ד (כי עדיין לא נתבאר בכאן מהקדמה זו כל הצורך ובפרט ענין בירור ותיקון ששת ימי בראשית איה מקומם כי לא שוו בשיעוריהם לימי חודשי השנה ולא לשמיטים ולא ליובלות ובע"ה בהקדמה יתבאר הענין הזה באר היטב בס"ד סכ"י): וצריך לידע חשבון השנים לפי סדר חשבון הספירות דפרצופי ו"ק דזו"ן הנפרטים לשיתא אלפי שני דהוי עלמא כדי לידע באיזה פרצוף היא אותה השנה ובאיזו ספירה הוא אותו החדש ובאיזו ספירה מחבת"ם דאותה הספירה הוא אותו שבוע ובאיזה ספירה מו"ק דאותו שבוע הוא אותו היום כדי לידע לברר ולהעלות הבירורים המתייחסים לכל יום ויום כראוי וכנכון וכדי לידע לכוין בברכת המפיל והמעביר וכל התפלות דאותו יום שהם במוחין דפרצוף דיום שעבר ולא דאותו יום שהוא עומד בו כנ"ל כגון עתה שאנחנו עומדים באלף (צ"ב ע"א) הששי שהוא ביסוד וכבר עברו ממנו ת"ק שנה שהם חב"ד ח"ג ועתה אנו בת"ת דיסוד וכבר עברו (ממנו כ"ח שנים שהם חו"ב דת"ת וח"ס חב"ד חג"ת נ"ה מי"ס דדעת דת"ת דיסוד דזו"ן וחדש סיון הוא ת"ת דב"ן דמ"ה וב"ן דב"ן דזו"ן הנקרא נוקבא בערך מ"ה דמ"ה ומ"ה דב"ן הנתקנים בחורף שבוע הראשון דסיון הנז' הוא בז"ק דפרצו' אבא דיסוד הנז' והיום א' הוא בחסד דו"ק דפרצוף אבא הנז' ועד"ז יחשוב ויכוין כנ"ל עכ"מ בסכ"י) ממנו כ"ה שני' שהם חו"ב דת"ת וחמש ספי' חב"ד ח"ג מי"ס דדעת דת"ת דיסוד דזו"ן וחדש אדר הוא היסוד דמ"ה דמ"ה ומ"ה דב"ן דזו"ן הנקרא דכורא בערך ב"ן דמ"ה וב"ן דב"ן הנתקנים בקיץ ושבוע הראשון דאדר הנז' הוא בו"ק דפרצוף אבא דיסוד הנז' והיום הראשון הוא בחסד דז' קצוות דפרצוף אבא הנז' ועד"ז יחשוב ויכוין כנ"ל: (ט"ל ע"ב) והנה בח"י ברכות השחר חוץ מהכוונות שנתבאר במקומם: