הנזכר להסיר זוהמת הנחש מהם ולבררם להאירם ולזככם: ונמצא כי מלבד מלבושי הנרנח"י הנז"ל דכל אחד מישראל שחזרו להתערב טוב ברע ושצריך עתה לבררם שנית ע"י התורה והמצות כנ"ל הנה גם יש עוד מלבושים אחרים הנז"ל שחזר הש"י לעשות לאדם אחד מיסוד דנוקבא דעשיה והוא נקרא כתנות אור ואחד מקליפת נוגה והוא נקרא כתנות עור והם גרועים ממלבושי הנרנח"י הראשונים וכל א' משניהם כלול מתרי"ג איברים. והנה (פ"ט ע"א) תרי"ג איברי מלבוש כתנות אור הם כנגד תרי"ג מצות התורה ובהם תלוים קיום התרי"ג מצות התלוים בד' אותיות הוי"ה כמ"ש שמי עם י"ה שס"ה זכרי עם ו"ה רמ"ח וכמו שד' אותיות ההוי"ה הם שורשי ד' יסודות חבת"ם או"א וזו"ן שכל הי"ס נכללים בארבעתם כן התרי"ג מצות הם נכללים בד' אותיות הוי"ה שורשי ד' יסודות חבת"ם דמלבוש כתנות אור אלא שנפרטים לתרי"ג מצות כנגד פרטי תרי"ג איברים שבו והמלבוש דכתנות עור נחלק לשנים חציו הפנימי טוב כלול מתרי"ג איברים ובהם תלוים כל פרטי המדות הטובות הנכללים בארבעה שרשים והם הענוה והשתיקה והמיאוס בתענוגי הגוף והשמחה התמידית בחלקו. ואלו הם הד' שרים אלא שנפרטים בכל התרי"ג איברים וחציו החיצון כלול מתרי"ג איברים שבהם תלוים כל פרטי המדות הרעות הנכללים בד' שרשים ד' אבות נזיקין והם הגאוה והשיחה בטילה ותאות התענוגים והעצבות ואלו הם ארבעה השרשים אלא שנפרטים בכל התרי"ג איברים והנה התרי"ג איברים דכתנותאור מתלבשים תוך תרי"ג איברי הטוב דכתנות עור והם מתלבשים תוך תרי"ג איברי הרע דכתנות עור והם מתלבשים תוך תרי"ג איברי הגוף והנה בענין המצות יש ג' חלוקות ראשונה היא כאשר יקיים האדם איזו מצוה ממ"ע יכוין להסיר זוהמת הנחש מאותו האבר דמלבושי נרנח"י ודכתנות אור המתייחסים לאותה המצוה ולהמשיך לתוכו התפשטות אור שכנגד אותו האבר מאיברי הצלם והמוחין והנ"ר דנרנח"י. וכן בהמנעו מעבור על כל אחת משס"ה ל"ת יכוין להסיר זוהמת הנחש מאות הגיד המתייחס לאותה המצוה ולהמשיך לתוכו התפשטות אור שכנגד אותו הגיד מגידי הצלם והמוחין והנח"י דנרנח"י. והשנית היא כאשר יחסר מן האדם איזה מ"ע שעדיין לא קיימה הנה הוא חסר אבר ממלבושי הנרנח"י ודכתנות אור המתיחס לאותה המצוה כי עדיין זוהמת הנחש אדוקה באותו האבר ואין אור המוחין והנרנח"י מתפשטים בו. והשלישית היא אם באה המצוה לידו ולא קיימה הנה הוא גורם להשליט אבר הד' קליפות הנז"ל על אותו האבר שליטה מחדש על שליטתם הראשונה והרי אותו האבר מת לגמרי ועליו נאמר וחסרון לא יוכל להמנות וזה יותר חמור כל אשר בו מום. וכן שלשה חלוקות אלו הם במל"ת או שבא לידו ונמנע מעבור עליו כנז"ל או שלא בא לידו ולא קיימו או שבא לידו ועבר עליו הכל ע"ד הנז' במ"ע אלא שאם עבר על לא תעשה אינו נחסר ממנו אותו האבר המתיחס לאותה העבירה אלא שמתעות אותו הגיד ומתייבש ונקרא בעל מום ועליו נאמר מעוות לא יוכל לתקון: והנה תחלת הכל צריך להזהר מאד להכניע להסיר ולהפריד צד הרע דמלבוש כתנות עור דקליפת נוגה שהם התרי"ג איברים דמדות הרעות כנ"ל כי הם קשים מן העבירות עצמן מאד מאד ולהגביר צד הטוב דמלבוש הנזכר שהם התרי"ג איברים דמדות הטובות יען הם תיק וכסא ומושב לכתנות אור ואין כח בתרי"ג איברי מלבושי הנרנח"י ודכתנות אור לפעול ולקיים התרי"ג מצות ע"י תרי"ג איברי הגוף אם לא באמצעות תרי"ג איברי מלבו דכתנות עור המחובר לגוף והנה ענין זה נחלק לג' חלוקות ראשונה היא כי כל עוד שלא הפריד הרע דכתנות עור ממנו שהם המדות הרעות נמנע הוא מלקיים התורה והמצות בעוד טומאתו בו ואם יקיים (ע"ב) יהיה שלא לשם שמים ובטורח רב ועליו נאמר נזם זהב באף חזיר ועליו אמרו ז"ל זכה נעשית לו תורת סם חיים לא זכה נעשית לו סם המות. שנית אם יתגבר כארי תחלה להלחם עם יצרו להעביר מעליו המדות הרעות ויקיים התורה והמצות ואז יקרא צדיק גמור ירא שמים הכובש את יצרו. שלישית אם יתחזק עוד ויתמיד להתנהג בזה עד שיוטבעו בו המדות הטובות בטבע בלי מלחמת היצה"ר ולא יתאוה החומר למדות הרעות כמ"ש של נעליך מעל רגליך אז יזדכך מלבוש דכתנות עור ויתהפך לכתנות אור ואז יאירו הנרנח"י והמוחין והצלם במלבושי הנרנח"י ובכתנות אור ויתלבש בו ההוי"ה הכולל ויהיה כסא קדוש למרכבתו יתברך כמ"ש האבות הם הם המרכבה ואז הוא שלם בכל מיני השלמות ונקרא חסיד גמור אהוב אוהב את המקום עובד את ה' מאהבה ושים עיניך בדברים אל ותצליח דרכך: והנה אין אדם אשר לא יחטא ועי"כ שולטים עליו אותם הארבע קליפות הנז"ל ומפשיטים מעליו לבושי הקדושה דנרנח"י ומלבישים אותו בגדים צואים לבושי קליפה וזה כפי ערך החטא כי אם החטא הוא קל כך אין שליטתם עליו גדולה ואין לבושו מסתל עליו אלא שנחלש כח הלבוש ההוא ואם החטא הוא חמור אז גורם להשליט עליו הקלי' החזקות ומפשיטים מעליו לבושו לגמרי ומחליפים טוב ברע ומלבישים אותו בלבוש רע מצד הקליפה וזה כדי להחטיאו יותר כדי שישאר מסור בידם ואח"כ צריך שע"י התורה והמצות לחזור לברר ולהעלות כל אותם מלבושי הנרנח"י שנאבדו ע"י חטאו וע"י חטא אדה"ר והאל בחסדו הגדול חוזר ומתקן לבוש חדש למי שנסתלק לבושו לגמרי ולמי שנחלש כח לבושו חוזר לתקנו ולחזקו ולחדשו או ששתי החלוקות הם באדם א' אלא שזה בלבושי מקצת הנרנח"י וזה במקצתם ואעפ"י שיהיה ע"י חטא א' כנודע כי יש חטא גורם פגם גדול בבחינות עליונות ובערך בחי' התחתונות אינו נחשב כ"כ: והנה ב' בחינות המלבושים האל נתקנים בכל לילה ע"י נוקבא קדישא דז"א דאצילות בעלות הנשמות ליסודה בפקדון להעלות מ"ן בעת הזווג בחצות וכשנמשכים המוחין חדשים לזו"ן בחצות מלובשים בלמים הנמשכים מנה"י דאו"א וגם נמשך עמהם מחיצוניות נה"י דאו"א החשמ"ל הוא מספר מלבוש ושמו הוי"ה ואדני להלביש לזו"ן וכנז"ל הנה עתה בברכת מלביש ערומים והנותן ליעף כח יכוין להמשיך לפני של המלבוש הנז' דזו"ן שע"ח ריבוא נהורין כמספר אור פני"אל שהוא מספר מלבוש וכמספר חשמ"ל והם ב' שמות א"ל מלאים עם ח' חוורתי העולים למספר שע"ח מאנפין עילאין דא"א לפנים דזו"ן ובעת הבוקר אור עת התגלות אור דמעשה בראשית בוקר דאברהם חסד אל יומא דכולהו אז הנוק' דז"א בטובו מחזק ומחדש חלושי מלבושי הנשמות ואת ערומיהם מלביש בלבוש גמור וכל זה הוא מאות המלבוש שנמשך לזו"ן בחצות כנז"ל ומחסדו הגדול שהם השני א"ל מלאים עם השמונה חיוורתי שנמשכו להם: כי משי אפיה לימא המעביר: הנה להבין ענין ברכה זו צריך להביא איזה הקדמות בקיצור נמרץ עם שהם פשוטים ליודעי דעת. הנה נודע כי סדר המשכת המוחין (צ' ע"א) בזו"ן הוא כי בתחילה הז"א מקבל המוחין דאו"א חלקו וחלק נוקביה והוא מאיר אליה דרך אחוריו מהארת המוחין דילה שהם ממוחין דצלם דאימא ובונה ומתקן פרצופה דאחור ואח"כ מסתלקין כל המוחין מהז"א למעלה וחלק המוחין דיליה נשארים ע"ג רישיה וחלק המוחין דנוק' מתפשטים ונכנסים בנוק' ועי"כ נגדלת בכל האחור דז"א ואז ננסרת ואח"כ עולים שניהם לחיק או"א ושם חוזרים פב"פ ומזדווגים ונותן לה הז"א כלי ורוחא ואח"כ חוזרים למטה למקומם וחוזרים או"א ומזדוגים וממשיכים להם המוחין דפנים ומתפשטים ונכנסים תחילה בנוק' ונגדלת בכל פנים דז"א וחוזרים ומסתלקים ממנה עצמות המוחין ונכנסים