ספר נהר שלום-דף כב עמוד ב-
ההם וחוזר ועולה ועושה י"ס לבינה מבחי' אור חוזר כנגד י"ס דיושר שבה ונשלם פרצוף הבינה של הפרצוף ההוא וכן עד"ז עושה עד תשלום הי"ס של הפרצוף ההוא או הצלם ההא של המוחין ועד"ז היה בי"ס דפרטי פרטות דפרצוף ההוא:
כי שמע קול תרנגול יאמר ברכת הנותן לשכוי בינה ופי' ברכה זו ועניינה וכונתה הוא זה ז"ל הרב ז"ל הנה שכוי עם הכולל גימטריא מלאך גבריאל והוא סוד הגבורות שביסוד דאימא והם סוד ליל והם סוד יין המשכר וצריך להמשיך מהבינה מיתוק לשכוי שהם הגבורות הנזכר ויהיו ליין המשמח בסוד ויבא לו יין דארמי ביה מיא מאתר רחיק ע"כ. והענין הוא כי היום והלילה הם כ"ד שעות והם זו"ן דכללות והם שני המאורות הגדולים ונקרא מדת יום ומדת לילה והם המ"ה וב"ן דא"ק ונחלקים לד' זמנים כי הז"א הנקרא מדת יום נחלק לשני זמנים והנוק' הנק' מדת לילה נחלקת לב' זמנים וממשלת עליון באלו הארבעה זמנים אינה שוה כי מתחלת הלילה עד חצות הוא בירור ותיקון והמשכת מוחין דב"ן דב"ן לפרצופי ב"ן דב"ן דזו"ן דכללות דכל הכ"ד שעות ואלו הם המוחין הנז"ל שהם נק' ליל שהם יין המשכר ומחצות הלילה עד הבוקר הוא בירור ותיקון והמשכת מוחין דב"ן דמ"ה לפרצופי ב"ן דמ"ה דזו"ן והם סוד יין המשמח ומהבוקר עד חצות היום הוא (פ"ח ע"א) בירור ותיקון והמשכת מוחין דמ"ה דמ"ה לפרצופי מ"ה דמ"ה דזו"ן ומחצות היום עד הלילה הוא בירור ותיקון והמשכת מוחין דמ"ה דב"ן לפרצופי מ"ה דב"ן דזו"ן כל זה הוא בזו"ן דכללות דכל הכ"ד שעות אשר תיקונם הוא באופן הנזכר כי ב"ן דב"ן הנתקן עד חצות הלילה הוא נק' נוק' ונק' אחור דאחור והם סוד התפשטות המוחין בנוק' בלילה וב"ן דמ"ה הנתקן מחצות עד הבוקר הוא סוד דכורא ונקרא פנים דאחור ובערכם נק' מוחין דפב"פ וע"י חוזרים פרצופי ב"ן דב"ן עם ב"ן דמ"ה פב"פ בחצות ומזדווגי' ונותן לה הכלי והרוחא כנזכר לקמן בברכת המעביר והם בערך יעקב ורחל לגבי זו"ן הנתקנים ביום שהם מ"ה דמ"ה ומ"ה דב"ן והם נקראי' דכורא בערך ב"ן דב"ן וב"ן דמ"ה והם נק' מוחין דפנים בפנים דכללות אבל בערך עצמם הם דכר ונוק' כי מ"ה דב"ן הוא נוק' והוא אחור דמ"ה דמ"ה הנקרא דכורא ונקרא פני כל זה בכללות חוץ מפרטי זו"ן ויעקב ורחל וכל פרצופי אאבי"ע שבכל זמן מארבעה זמנים דיום ולילה הנז"ל ויש תיקון דאחור באחור ופנים בפנים וזיווג וחיבוק ונישוק בכל זמן ועיין לקמן בהקדמת ביאור ברכת המעביר כי שם מבואר ענין זה היטב אע"פ שהוא בקיצור הוא מפורש היטב ע"ש כי זה הוא בזו"ן הכוללים דכ"ד שעות דיום שעבר:
נחזור לענין כי השכוי הנז' הם המוחין דב"ן דב"ן שהם נק' בכללות בג"ה דצלם דאימא ודת"י דגבורות דיסוד דאימא ומיתוק הנז"ל שצריך להמשיך מהבינה להמתיק השכוי הנזכר הם המוחין דב"ן דמ"ה שהם נקראים בכללות בג"ה ודת"י דגבורות דצלם דאבא. והענין שצריך לכוין לזווג את או"א דזו"ן הכוללים שהם חו"ב דמ"ה וב"ן דמ"ה דז"א הכולל הנק' מדת יום עם חו"ב דמ"ה וב"ן דב"ן דנוק' הכללת הנק' מדת לילה ולהמשיך טיפת חסדים דב"ן דמ"ה מבינה דמ"ה דז"א להמתיק את הגבורות דב"ן דב"ן שביסוד דבינה דב"ן דנוק' ואז נמתקים הגבו' הנז"ל שהם המוחין דב"ן דב"ן הנק' שכוי ע"י החסדים הנז' שהם המוחין דב"ן דמ"ה הנמשכים מבינה וגבורות דאבא ובערך אימא נק' חכמה וחסדים וזהו דארמי ביה מייא מאתר רחיק הוא אבא הנק' מרחוק כנודע ואז הוי יין המשמח ומשם ימשיך צלם דמוחין הנז' עם עשר הויו"ת מלובשים בו לפרצופי ב"ן דמ"ה וב"ן דב"ן דזו"ן דכללות:
הקדמת לב' ברכות מלביש ערומים ונותן ליעף כח:
הנה שני ברכות אלו שהם מלביש ערומים ונותן ליעף כח נתקנו למי שגרם בעונותיו לאבד מלבושים דנרנח"י שלו או שגרם להתיש כח מלבושי נרנח"י שלו. וענין מלבושים אלו הוא זה דע כי הענין הזה הוא בכל פרצו' דנרנח"י בכל פרצוף דפרטי אבי"ע ונדבר בזו"ן ומהם יובנו השאר. הנה בכל עת שנמשכין נרנח"י לזו"ן או דנפש בעיבור או דרוח ביניקה או דנח"י בגדלות או מישסו"ת או מאו"א או מאריך הנה הנרנח"י ההם נמשכים מלמעלה ויורדים ומתלבשים במוחין הנמשכים מארות דמוחין דאבא ואחר כך יורדים המוחין ההם עם הנרנח"י ההם ומתלבשים בצלם הנמשך מכלים דנה"י דאבא ואמא דפרצוף חיצון בעיבור דאמצעי ביניקה דפנימי בגדלות כמבואר אצלינו במ"א ואחר כך יורד הצלם ההוא ומתלבש תוך פרצוף זו"ן חיצון בעיבור אמצעי ביניקה פנימי בגדלות (ע"ב) ומלבד הצלם ההוא הנמשך לזו"ן נמשך עוד דוגמתן מלבוש לזו"ן מחיצוניות הכלים ההם דאו"א שהמשיכו הצלם ההוא מבחי' הנקרא עור שלהם מכלים דבחי' נפש שהוא שם ב"ן שלהם ונמשך מחוץ לפרצוף ההוא דזו"ן שנתלבש הצלם דמוחין ההם בתוכו והוא מלביש ומקיף לפרצוף ההוא דזו"ן מכל צדדיהם וסביבותיהם ומתחת רגליהם ע"ג עור שלהם והוא בערך זו"ן נקרא מלבוש דצפרנים והוא כתנות אור והוא הנקרא חשמל ושמו הוי"ה ואדנ"י. ומה שהוא מלביש לזו"ן מצדיהם וסביבותיהם נקרא מלבוש גימטריא חשמל ומה שהוא מתחת רגליהם נקרא מנעלים נע"ל גימטריא ע"ה קנ"א ולהיותו מלבוש עב וגס וגם שהוא מאורות דאו"א לכן על ידו נשמרים הזו"ן מאחיזת הקלי' כי סביב החשמל הנז' מלביש קלי' נוגה הנעשית משארית בירורי הרפ"ח ניצוצין שעדיין לא נגמר בירורם מכל בחי' ובחי' לפי ערכה והיא נקרא עה"ד חציה הפנימי טוב וחצי החיצון רע וסביבה קליפת אש מתלקחת וסביבה קליפת ענן גדול וסביבה קליפת רוח סערה. והנה קודם שחטא אדה"ר ע"ה היו לו נר"ן מהאצילות עם צלמיהם ומלבושיהם והם כתנות אור ובהם היו כלולים מלבושי נרנח"י דכל ישראל ואחר שחטא שלט אדם בליעל דקליפת נוגה עליו ולקח כל המלבושים הנז' דנר"ן שלו וחזרו להתערב בליפות טוב ורע אחר שכבר היו מבוררים לגמרי ויהיו שניהם ערומים ואז פרחו ממנו נשמה ורוח הנקרא זהרא עילאה ונשאר בו הנפש ערומה וחזר הש"י ברחמיו ועשה מלבוש לנפשו מחשמל דיסוד דנוק' דעשיה הנקרא ג"ע התחתון וזה המלבוש נקרא כתנות אור ועל המלבוש הנזכר עשה לו עוד מלבוש אחר מקליפת נוגה ונקרא כתנות עור משכא דחויא, כי הנה קליפת נוגה היא החיצונה שבארבע קליפות הנז' מעילא לתתא היא בערך עור של הנחש לפנים ממנה קליפת אש מתלקחת והיא בערך בשר הנחש לפנים ממנה קליפת ענן גדול והיא בערך כלים של הנחש לפנים ממנה קליפת רוח סערה והיא החיות הפנימי של הנחש והעה"ז נתון תוך הנחש והבן וזה המלבוש שנעשה מקליפות נוגה הוא כלול מתרי"ג איברים טובים ורעים והוא יצה"ט ויצה"ר:
ונמצא עתה כי כל מלבושי הנר"ן דאצילות ומלבושי נפש רוח נשמה חיה יחידה דבריאה יצירה עשיה שמכל פרטי פרצופי אבי"ע דכל ישראל הם מעורבים מטוב ורע וצריך עתה לבררם שנית ע"י התורה והמצות במצות מעשיות מלבושי הנפש וע"י התורה דרוח וע"י הכונה דנשמה וע"י המחשבה דחיה וע"י רעותא דמחשבה עילאה דיחידה וכמעט שלא ניתנו התורה והמצוה אלא לצורך בירור המלבושים הנזכר אבל ירידת הנפש רוח נשמה חיה יחידה לעולם הזה לא לצורך עצמם ירדו אלא לסייע בבירורי מלבושיהם