הוא מזיווג דחיצוניות דא"א והוא כדי לתת כח כלזו"ן כדי לעלות למ"ד ומ"ן לעורר זיווג העיקרי דפנימיות דאו"א ולהמשיך ממנו המוחין השניים העיקריים המתייחסים לאותם המצות או הברכה והוא ע"ד סדר כוונת הק"ש כנודע: והנה ענין כונת הברכה ביאר אותה הרב ז"ל בשלשה מקומות הא' בפי' מאמרי רשב"י ע"ה דמ"ב בפרשת עקב והב' בס' המצות בפ' עקב. והג' בשער הכונות ושלשת' הובאו בספר הכונות הישן בענין כונת הברכה וגם מהרח"ו ז"ל הביאם בספר עולת תמיד בענין כונת הברכה ולכן נעתיק ונביא דבריהם כאן בקיצור הא' מה שהביא בפרשת עקב מכ"י האר"י זלה"ה עצמו ז"ל בקיצור: הנה בד' אותיות ברוך רמוזים כחב"ד כי אות כ' רומז לכתר עליון ואות ר' לחכמה ואות ב' לבינה ואות ו' לדעת והענין הוא כי בעלות ברכת האדם בכונה יורד מן הכתר עיון שהוא השורש עליון דכתר הטיפה הנעלמה לחכמה שהוא עתיק ומשם לבינה שהוא נוק' דעתיק עד הדעת שהוא א"א ונוקבא ועדיין השפע נעלם במקום גבוה ואח"כ במלת אתה יורד השפע להתחלת מקום הגילוי שהוא לחסד הנקרא אתה שהוא קו ימין דפרצוף חג"ת דז"א ואח"כ לת"ת הנק' הוי"ה שהוא קו אמצעי דפרצוף חג"ת הנז' דז"א ואח"כ אל הגבורה הנקרא אלהינו שהוא קו שמאל דפרצוף חג"ת הנז' דז"א וכל זה השפע היורד למדות אלו (ע"ב) לא להשפיע למטה אלא לתת להם כח לחזור לעלות אל שורשם העליון לקבל משם שפע וגם להשפיע למטה ואם לא יקבלו זה השפע תחילה אי אפשר להם לעלות כד"א ולא יראו פני ריקם סוד הפנים פני משה ובעלותם ליסודות דאו"א נק' או"א מלך העולם אשר שהם היסודות דאו"א אשר עד שם עלו ואז יורד השפע והמוחין מאו"א לזו"ן וזהו קדשנו הם המוחין דחכמה דאו"א הנק' קדש (שלום וזהו קדשנו בת"ת הנז' במ"א ר"ל להמשיך המוחין דחכמה דאו"א הנקרא קדש לז"א הנקרא ת"ת והם נקרא צד דכורא שבו והוא לאותיות עצמן דכלים דז"א כנז"ל) בצותיו הם המוחין דבינה דאו"א הנק' מצוה (שלום והם למספר אותיות דכלים דז"א שהם נק' צד נוק' שבו) ומשם נמשכים ומתפשטים עוד עד נוק' דז"א מצוה תחתונה וזהו במצותיו תרי ממצוה עליונה עד מצוה התחתונה (שלום ור"ל כי בנין ותיקון רחל נוק' דז"א היא נתקנת ממוחין דאימא שהוא מספר אותיות דכלים דז"א כנז"ל והם בחי' ו"ק דב"ן וכמבואר אצלינו במ"א באורך ע"ש באופן שבמוחין דאימא הזו"ן הם משותפים וזהו במצותיו נו"ה הנז' במ"א ר"ל לזו"ן הנק' נו"ה כנודע וכן איהו בנצח ואיהי בהוד) וכ"ז בברכת המצות כי מצוה תמשיך השפע מעולם הנעלם. אבל ברכת הנהנין אין אנו אומרים לא קדושה ולא מצוה כי אחר שנתברכו המדות הנזכר וחזרו לעלות אל הבינה להוריד שפע למטה לא הורידו שפע (לא בסוד בינה בדעת שבה ולא בסוד עלמא דאתי שהיא נקודה אמצעית שבה) אלא בסוד בינה עצמה מחיצונותה ולפיכך אנו אומרים בורא פרי כו' שהוא סוד בינה דמקננא בג' ספיראן בבריאה וזהו בורא ומשם ליצירה הנקרא פרי ת"ת בן י"ה דמקנן בז"ס ביצירה ומשם לעשיה הנקרא גפן או עץ או אדמה מלכות דמקננא בעשיה עכ"ל הרב ז"ל בפי' מאמר הרשב"י ז"ל: שלום ביאור ענין זה החילוק דברכות המצות לברכות הנהנין הענין הוא כי הנה נודע כי או"א עילאין הם כנגד העה"ב שהוא פנימיות העולמות שאין בו אכילה ושתיה והם נק' פנים ונקרא ג"ר נח"י ונקרא חכמה חיה אצי' ר"ל א"ק ואבי"ע דאצי' והם מלבישים לא"ק ואבי"ע דא"ק באורך בשוה והם כלולים מפנימיות וחיצוניות אמנם בכללות נקרא כולם פנימיות וזיווגם נקרא זיווג שלים אלא שהוא כלול משלים ודלא שלים וכללות שניהם נק' שלים ומזיווגם נמשך נרנח"י ומוחין לזו"ן ע"י התפילות והתורה וברכותיהם בכוונה וכנגדם באדם הקנה והריאה: וישסו"ת הם כנגד העה"ז שהוא החיצוניות דעולמות שיש בו מזון לגוף והם נק' ו"ק ונק' אחור ונקרא בינה נשמה בריאה ר"ל א"ק ואבי"ע דבריאה והם מלבישים לא"ק ואבי"ע דאצי' באורך בשוה וגם הם כלולים מפנימיות וחיצוניות ובכללותם נק' חיצוניות וזיווגם נק' זיווג דלא שלים אמנם הוא כלול משלים ודלא שלים אלא שבכללותם נק' דלא שלים והוא זיווג תדירי ולא פסיק וממנו נמשך מוחין דחיות ומזון ע"י ה' דברים אכילה ושתיה ורחיצה וסיכה ונעילת הסנדל ות"ה וברכותיהם בכונה וכנגדם באדם הם הושט ובני מעיים ושאר האיברים: והנה כונת ברכות המצות הוא בעולם הנעלם הנק' עה"ב והוא פנימיות העולמות (פ"ג ע"א) שהם א"ק ואבי"ע דאצי' וכונת ברכות הנהנין הם בחיצוניות העולמות שהם נקרא עה"ז והוא א"ק ואבי"ע דבריאה וברכות המצות עצמן נחלקים לשנים כי המצות מעשיות הם וברכותיהם הם בחיצוניות דפנימיות הנז"ל והמצות שהם בדיבור הם וברכותיהם הם בפנימיות דפנימיות וכעד"ז בברכות הנהנין בפנימיות וחיצוניות דחיצוניות הנז"ל כבואר כל זה בע"ח שער פנימיות וחיצוניות פ"ב ובס' הכונות בענין סעודות דשבת ובדרוש כל האוכל ושותה בט' וכו' ובכמה מקומות ונמצא כי אין חילוק בין ברכות המצות לברכות הנהנין כלל אלא שזה בפנימיות וזה בחצוניות: וזה כונה השנית בענין הברכה ז"ל בקיצור כי הנה במלת ברוך יכוין להמשיך מספר מלוי ע"ב ס"ג מ"ה עם מ"ב אותיות דכל אחד מהם העולים כמספר ברוך מלוי ע"ב ומ"ב אותיות שבו לקו ימין דחג"ת הנק' אתה ומלוי דמ"ה ומ"ב אותיות שבו לקו אמצעי דחג"ת הנקרא הויה ומלוי דס"ג ומ"ב אותיות שבו לקי שמאל דחג"ת הנקרא אלהינו ויכוין להעלות את החג"ת הנז' עם המלכות הדבוקה באחורי הת"ת בכח ג' מ"ב הנז' אל הבינה הנקרא מלך העולם וגם המלכות נקרא מלך העולם על העולמות התחתונים ויכוין להמשיך מהבינה השפע הראוי אליהם כפי בחי' הברכה של המצוה ההיא או ההנאה ההיא עכ"ל בקיצור: וזאת כונה השלישית המובא בשער הכונות ותחילה כתב הרב ז"ל שם כונת כל תיבות הברכה בתכלית הקיצור ואחר כך כתב כונת שלמה תיבות ברוך אתה ה' באורך וז"ל בקיצור ברוך תכוין לההוא שביל דקיק המחבר חכמה עם בינה אשר ע"י אתה מוריד השפע אל הז"א כדי שיוכל לעלות למעלה. וביאור ענין זה הוא כי שני מיני שפע הם האחד הוא לקל בתחילה בחי' שפע לשיהיו ראויים ומוכנים לעלות ואחר שכבר עלו אז הם מקבלים השפע האמיתי הנכון והנאות להם ולכן בתחילה צריך להוריד שפע עליון ע"י ברוך הנזכר אל אתה שהוא החסד ואח"כ אל הוי"ה שהוא הת"ת ואח"כ אל אלהינו שהוא הגבורה ועי"ז השפע יכולים לעלות אל הבינה ואז בעלותם אליה נק' היא מלך כי אין מלך בלתי חיילות אשר מולך עליהם וגם היא נקרא העולם ואז לוקחין השפע האמיתי הראוי להם וזהו אשר קדשנו כו' פי' כי אשר הוא בבינה וקדשנו בת"ת ובמצותיו הם נו"ה וצונו ביסוד ואח"כ שארית תשלום הברכה כמו בורא פרי העץ וכיוצא הכל הוא במלכות וענין הנזכר להשפיע ב' מיני שפע הוא צודק בכל התפילות והעבודות וזכור ואל תשכח: זה קיצור כונת ג' מילות ברוך אתה ה' הנזכר שם באורך תכוין כי מלת ברוך היא ביסוד דאבא הנקרא שביל