וביסוד דאימא הנקרא נתיב המחוברים תמיד בזיווג שהוא זיווג התדירי ויכוין להמשיך מלמעלה מספר ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן העולים רל"ב כמספר ברוך עם ד' אותיותיו ליסוד דאבא הנקרא ברוך וגם ליסוד דאימא הנקרא ברכה ימשיך מספר קס"א קמ"ג אל קנ"א אשר ביסוד דאימא שבציור אותיותיו עולה למספר רל"ב כמספר ברכה עם ד' אותיות והכולל וציור אותיותיו הוא באופן זה כי אות א' יכוין אותה בציור יו"ד מספר עשרים ודל"ת זו יכוין אותה חתוכה לב' ווי"ן שהם י"ב ועם העשרים הם ל"ב ול"ב כזה יכוין בציור יו"ד דקנ"א הם ס"ד וכל (ע"ב) אחת מד' ההי"ן דקנ"א בציור ד"י ד"ו ג' ווי"ן הם קס"ח ועם ס"ד הם רל"ב כמספר ברכה ע"ה ואם יחבר אותיות אלף עם רל"ב הנזכר עולים גש"ם שהם המ"ן שביסוד דאימא הנק' גבורות גשמים גם אותיות אלף הם אותיות פל"א שהוא יסוד דאבא המופלא ונעלם ומחובר ביסוד דאימא ופל"א עם שביל ועם שני כוללים גי' תנ"ה מספר קס"א קמ"ג קנ"א. גם תנ"ה עם כללות הז' שמות דע"ב ס"ג מ"ה ב"ן קס"א קמ"ג קנ"א עולים נתי"ב שהוא יסוד דאימא הרי איך שני היסודות מחוברים יחד וקשורים זה בזה: אח"כ במלת אתה יכוין לב' יסודות המחוברים בבחי' זיווג ולהמשיך מיסוד דאבא ה"ח והם בחי' ה' הויות עם שמות הנזכר דע"ב ס"ג מ"ה ב"ן שביסוד ההוא דאבא אל היסוד דאמא אח"כ יכוין להמשיך מיסוד דאמא כל הז' שמות דע"ב ס"ג מ"ה ב"ן קס"א קמ"ג קנ"א עם ה' חסדים שנתן לה אבא אל המלכות דאימא שהיא בחי' ג' אהי"ה קס"א קמ"ג קנ"א ויש בה ה' גבורות ה' הויו"ת והרי ניתנו ונתחברו במלכיות דאימא כל הז' שמות הנז"ל וגם ה' חסדים וה' גבורות: אח"כ במלת ההוי"ה יכוין להמשיך ולהוציא השפע הנז' מן המלכות דאמא עד המקיפים דמוחין שע"ג רישא דז"א אח"כ יכוין כי עתה הז"א הוא בן ו"ק ונקרא שם ב"ן ויכוין להמשיך לז"א הד' מוחין דע"ב ס"ג מ"ה ב"ן ויכוין לכלול כלם בשם ב"ן הנז' דז"א העולה בציור אותיותיו למספר רל"ב כמנין ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן הנזכר באופן זה היו"ד עשרים ועם מספר השני ווי"ן דאות ד' הם ל"ב וכל א' מד' ההין בציור ד"י ד"ו שלשה ווי"ן ועם מספר ד' ההי"ן עצמם הפשוטות ועם מספר השני ווי"ן דב"ן עולים רל"ב עכ"ל בקיצור: נמצא כי תכלית כונת הברכה כפי ביאור פי' הא' הוא זה שבמלת ברוך יכוין להמשיך שפע מכ"ע לחב"ד דכתר שהם שרשי או"א וישסו"ת והם עתיק ונוק' חו"ב וא"א ונוק' דעת ולזווגם ולהמשיך מהם השפע גם לאו"א וישסו"ת שגם הם בכלל חב"ד כמבואר בדרוש הדעת ובכונת השופר (אמנם בפירוש זה לא נתבאר מה הוא השפע הזה הנמשך מכ"ע לחב"ד דכתר ולאו"א) ולזווג גם לאו"א ולהמשיך משם השפע בשלשה מלות אתה ה' אלהינו לג' קוי חח"ן בג"ה דת"י דפרצוף חג"ת דחג"ת דז"א להכינם ולתת להם כח לעלות למ"ד ומ"ן לאו"א וכיון שעיקר השפע הזה הוא לפרצוף חג"ת דז"א ודאי הוא שגם הזיווג הזה הנז' בחב"ד דכתר ואו"א וישסו"ת הוא בפרצוף חג"ת דחג"ת שלהם שהוא נרנח"י דרוח דרוח כמבואר בכמה מקומות ובפרט בשער המוחין כי כפי בחי' הנתקן בזו"ן כך מפרצוף דוגמתו באו"א ובפרצופים העליונים מזדווגים ומשם ממשיכים מוחין לאותו הפרצוף דזו"ן נפש מנפש שלהם לפרצוף נה"י דזו"ן בעיבור רוח מרוח שלהם לפרצוף חג"ת דזו"ן ביניקה כו' (גם בפי' זה לא נתבאר מה הוא השפע הזה הנמשך לג' קוי פרצוף חג"ת דחג"ת דזו"ן) ואאחר כך במלת מלך העולם יכוין להעלות את החג"ת הנז' דזו"ן למ"ד ומ"ן לחב"ד דאו"א ודפרצופים העליונים ולזווגם ולהמשיך השפע והמוחין עד היסודות שלהם במלת אשר. ואח"כ במלת (פ"ד ע"א) קדשנו יכוין להמשיך השפע והמוחין דחכמה דאו"א למ"ה דמ"ה וב"ן דפרצופי חב"ד דחג"ת הנז' דזו"ן. ובמלת במצותיו ימשיך השפע והמוחין דבינה דאו"א לב"ן דמ"ה וב"ן דפרצופי חב"ד דחג"ת הנז' דזו"ן. ונתבאר כאן כי סדר המשכת השפע הזה הוא בברכת המצות שבה נרמז קדושה ומצוה והוא מזיווג שלים דאו"א עילאין הנק' קדש והוא פנימיות העולמות הנקראים עה"ב כנודע והם א"ק ואבי"ע דאצי' כנז"ל אבל המשכת השפע דברכת הנהנין אינו אלא מחיצוניות דאו"א מזיווג דלא שלים דאו"א והם ישסו"ת והוא חיצוניות העולמות הנק' עה"ז והוא א"ק ואבי"ע דבריאאה כנז"ל: ובכונה הב' הנז"ל המובא בס' המצות ובס' עו"ת בכונת הברכות כל עצמו לא בא אלא לבאר מה הוא עצמות השפע הנמשך בברול שלשה קוי פרצוף חג"ת דחג"ת הנ"ל מה שלא ביאר בכונה הראשונה הנז"ל המובא בפי' מאמרי הרשב"י ע"ה. וביאר כי השפע הנמשך לג' קוי פרצוף חג"ת דחג"ת בשלשה מלות אתה ה' אלהינו מהזיוג הנעשה במלת ברוך שהוא המ"ב אותות דע"ב ס"ג מ"ה עם מספר המלויים דע"ב ס"ג מ"ה העולים כמספר ברוך שיכוין להמשיכם במלת ברוך מן כח"ב דחג"ת דחג"ת דאו"א ולהמשיכם בשלשה מלות אתה ה' אלהינו לכח"ב דחג"ת דחג"ת דז"א ולמלכות העומדת אחורי הת"ת שהיא נוק' דחג"ת דז"א וכבר נודע הכלל בכל השמות כי פשוט בכתר ומלא בחכמה ומלא דמלא בבינה. גם נודע כי שם מ"ב הוא ביצירה שהוא פרצוף חג"ת והוא נקרא ז"א ו"ק דמקננן ביצירה. גם נודע כי כל מ"ב איהו ברישא. גם נודע כי רישא דמלכא אתתקן בחו"ג שהם התרין עטרין ודעת המחברם המלובשים בתלת פרקין תתאין דחג"ת כשמתחלקים פרקי הו"ק לי"ס ואלו נק' בערך י"ס של הפרצוף ההוא או"א וישסו"ת כי התרין פרקין עילאין דחג"ת עלו להיות כלים לג"ר שהם הפרצופים הפנימים דחב"ד דמוחין הנק' חב"ד דכתר והם נקראא בערך י"ס של הפרצוף ההוא עתיק ונוק' חו"ב וא"א ונוק' חו"ג דדעת עליון וכנז' כל זה בדרוש הדעת ובשער המוחין ובדרוש השופר ובכמה מקומות ואלו המ"ב הם מ"ב דאותיות ולא דמספר והם דפנים ולא דאחור נמצא שהם נמשכים מפנים דט"ס עליונות דכח"ב דחג"ת דחג"ת דאבא ואימא לפנים דט"ס עליונות דכח"ב דחג"ת דחג"ת דזו"ן: נמצא ששני פירושי הכוונות הנזכר הם כוונה אחת וסדר א' אלא שבפירוש השני נתבאר מה הוא השפע שכתב בפירוש הראשון הנמשך לג' קוי פרצוף חג"ת דחג"ת כנזכר והוא הוא הסדר עצמו שכתב בס' הכוונות בכוונת כל תיבת הברכה בקיצור הנז"ל: אמנם פירוש השלישי המובא בספר הכוונות שהוא כוונת ג' תיבות ברוך אתה ה' הוא ענין בפני עצמו ואינו מענין השני פירושים הנז"ל והוא כי בא לבאר סדר המשכת המוחין דנח"י דנרנח"י דרוח הנמשכים במלת הוי"ה לתלת פרצופי חב"ד דחג"ת דז"את והעני הוא כי מלבד הזווג דחג"ת דפרצופים העליונים ודאו"א וישסו"ת הנז"ל במלת ברוך גם צריך לכוין עוד במלת ברוך לזווג פרצופי חב"ד דחג"ת דפרצופי הנזכר לעיל העליונים ולהמשיך משם ע"ב ס"ג מ"ה (ע"ב) ב"ן לחב"ד דחג"ת דאבא וקס"א קמ"ג קנ"א לחב"ד דחג"ת דאמא ולזווגם. ובמלת אתה יכוין להמשיך מיסוד דאבא הארבע שמות ליסוד דאמא ומשם ימשיך כל השבעה שמות למלכות דאימא. ובמלת הויה יכוין להמשיך המוחין ממלכות דאמא ע"ג המקיפים דז"א ואח"כ להמשיכם לחב"ד דחג"ת דז"א וכנז"ל: