דס"ג דכל פרט עד אין קץ ירדו עם הכלים דס"ג לבי"ע. והנה בהצטרף עם עשר האותיות דס"ג מספר שלהם והוא המדרגה הז' והוא הפנים דמלכות דחכמה דפרצוף דגבורה הנזכר יעלו למספר ע"ב והכולל: ושני מדרגות עליונות דמ"ה והם פנים ואחור דאותיות עצמן לבד דט"ס עליונות דכתר דמ"ה נשארו באצילות והם נתונים בכלים דנה"י דא"א וממדריגה השלישית שהיא הפנים דמל' דכתר דפרצוף מל' דפרצוף ת"ת דאצי' שהיא מספר ד' אותיות הוי"ה שהוא כ"ו דכל פרט עד אין קץ ירדו עם הכלים דמ"ה לבי"ע. והנה בהצטרף עם הכ"ו הנזכר מדריגה השביעית שהיא מספר מ"ה שהיא פנים דמלכות דחכמה דפרצוף ת"ת הנז' יעלו עם הכולל למספר ע"ב: גם שני מדרגות העליונות דשלשה שמות י"ה והם פנים ואחור דאותיות עצמן דט"ס עליונות דכתרים די"ה דפרצופי המלכיות דפרצופי נה"י דאצי' נשארו באצילות (ואור סכ"י) דנו"ה נתונים בכלים דאו"א ואור דיסוד בכלים דנה"י דא"א. ומהמדריגה השלישית שהיא הפנים דמלכיות דכתרים דפרצופי המלכות דפרצוף הנה"י דאצילות שהוא מספר ג' י"ה העולים מ"ה דכל פרט עד אין קץ ירדו עם הכלים די"ה (לבי"ע סכ"י) ומדריגה זו השלישית לבדה שהוא מספר הג' י"ה העולים מ"ה עמדה בט"ס עליונות דחכמה דמלכות דפר' ת"ת דמ"ה שנאר ריקם מבלתי אור שלו שהם העשר אותיות דמ"ה לפי שנשארו מחוברים בכלים דס"ג ברדתם לבריאה ופגעו בעשר אותיות דס"ג ונתחברו עמהם ולא ירדו לכלים שלהם וכדי שלא יגרר ויעלה ג"כ המספר שלו אחר האותיות (דס"ג סכ"י) ולא יוכל לקום בתחיית המתים ע"כ נשארה מדריגה זו דנה"י במקומה ולא ירדה לכלים שלה: ומדריגה הראשונה העליונה דב"ן והוא הפנים דאותיות עצמן דט"ס דכתר דב"ן נשארה באצילות והיא נתונה בכלים דנה"י דא"א. וממדריגה השנית שהיא אחוריים דט"ס עליונות דכתר דפרצוף מלכות דפר' מלכות (דאצילות סכ"י) שהיא י' אותיות עצמן דריבוע דהוי"ה עד אין קץ ירדו עם הכלים דב"ן לבי"ע. והנה מספר המדריגה הזו הב' דב"ן שהוא באחוריים דמלכות דכתר הנז' היא ע"ב הרי ד"פ ע"ב הם רפ"ח והם מספר המדריגות הראשונות אשר מהם התחילו לירד האורות דע"ב ס"ג מ"ה ב"ן דמ"ה וב" דב"ן דא"ק עם הכלי' לבי"ע ושאר המדריגות שמהם ולמטה לא עלו בשם דמכל שכן הוא ושאר המדריגות שמהם ולמעלה נשארו באצילות בכלים דא"א ואו"א כנז"ל וזה היה בכל פרטי פרצופי אבי"ע דמחצב העולמות והנשמות: והנה אחר שבירת הכלים דמלכים דאצילות שהוא החיה דכל פרט וירידתם לבי"ע שהוא הנר"ן דכל פרט נתגלו ונפרדו מהם הקלי'. וכאשר רצה המאציל העליון להעלות הכלים הנז' עם האורות דרפ"ח שנשארו בהם למ"ן (ע"ב) להשלים בירורם ותיקונם ולהוציא הט"ס העליונות דב"ן החסרים מכל פרט אשר עדיין לא יצאו וי"ס דמ"ה ע"י זווג עליון דע"ב וס"ג דא"ק. ונודע כי אין זווג בעולם זולתי ע"י העלאת מ"ן מן התחתונים והנה עדיין אדם אין להעלות המ"ן הנז' כי הנה ידוע כי תמיד אי אפשר לבירורים בשום אופן לעלות למ"ן בלי מי שיעלה אותם והוא ע"י התחתונים ר"ל ע"י הפרצופים התחתונים שכבר יצאו ונתקנו והם נק' בנים בערך הפרצופים העליונים שעליהם. והענין כי כל פרצוף תחתון מחבירו נקרא בן אליו והוא מברר בירורי פרצוף העליון ההוא שעליו ומעלה אותם לפרצוף שעל גבי פרצוף שעליו לתקנם וכמ"ש במ"ש ש"ב ח"ג פ"ט וז"ל וכל תחתון מחבירו נק' בן אליו והוא המעלה המ"ן שלו נמצא כי כל הפרצופים דכל העולמות נקרא בנים שהן זו"ן אלא שכל פרצוף נק' ב"ן שהוא זו"ן בערך הפרצוף שעליו ונק' או"א בערך הפרצוף שתחתיו ונקרא א"א בערך הפרצוף התחתון השלישי אליו ונקרא עתיק בערך הפרצוף התחתון הרביעי אליו נמצא שכל פרצופי כל העולמות נקראים זו"ן שהם ו"ק וכמ"ש בשער ג' שער עיגולים ויושר פרק ג' וז"ל דע כי בחינת זו"ן שיש בכל העולמות כולם הם נקרא ז' קצוות של גוף של אותו העולם כי כן יצאו בעת האצילות הראשון שנאצלו חסרים ג"ר לז"א וט"ר לנוקבא ואלו הב' צריכים ג' זמנים עיבור יניקה ומוחין להשלימם נמצא כי בכל עולם ועולם אינם צריכים מוחין ועיבור רק זו"ן של אותו העולם בערך א"א ואו"א של אותו העולם שהם שלמים כפי אותו העולם אמנם בבחינת הכולל יהיו כל הה' פרצופים של אותו העולם נקראים זו"ן של עולם שלמעלה ממנו ויהיו חסרים מוחין בבחי' הכולל כנזכר והבן זה היטב עכ"ל: הרי מבואר כי כל פרצופי כל העולמות הם זו"ן למה שלמעלה מהם ושכל חמשה פרצופים דכל עולם הם זו"ן שהם ו"ק לה' פרצופי' של עולם שלמעלה מהם כל פרצוף לפרצוף שכנגדו בעולם העליון המשל בזה כי חמשה פרצופי האצי' הם זו"ן שהם ו"ק לה' פרצופי א"ק וחמשה פרצופי א"ק כל אחד נקרא או"א לפרצוף שכנגדו בה' פרצופי האצי' וגם ה' פרצופי א"ק גם הם נקראו זו"ן שהם ו"ק בערך הקודם אליו וכמ"ש הרב בשער ההקדמות בדרושי א"ק וז"ל ועתה יתבאר ענין אחד נמשך מן האמור והוא כי הנה שם אדם אינו נקרא אלא הזכר והנקבה שהם זו"ן שהם מ"ה וב"ן ונמצא כי א"ק הוא בחי' זו"ן מ"ה וב"ן בערך הקודם אליו ודי בזה ויש בו כללות ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן וכן בחי' אורות היוצאים ממנו כולם יחד הם זו"ן כלול מע"ב ס"ג מ"ה ב"ן. והנה מ"ה וב"ן שבהם שהם נקרא אחרי התיקון עולם האצילות הוא בחינת זו"ן של אלו ההארות חיצוניות ולכן נקרא אדם דאצילות ולכן אינ מתפשט אלא מהטיבור דא"ק ולמטה וכן אדם זה דאצילות כולל ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן והמ"ה והב"ן שלו שהם זו"ן דאצילות יוצא מהטבור דא"א ודאו"א משם ולמטה עכ"ל: הרי נת' היטב מה שכתבנו כי אפי' א"ק עצמו הוא זו"ן שהם ו"ק שהם מ"ה וב"ן בערך הקודם אליו ואלו המ"ה וב"ן הכוללים שבו נפרטים לעסמ"ב שהם י"ס שהם הה' פרצופי' שבו כ"ז בפנמיותו וכעד"ז במ"ה וב"ן הכוללי' בחיצוניותו שנפרטים (צ"ח ע"א) לעסמ"ב שהם י"ס שהם ה' פרצופים שבו ואותם המ"ה וב"ן הפרטים שהם זו"ן שהם הו"ק שבחיצוניותו המתפשטים מטבורו ולמטה נפרטים גם הם לעסמ"ב שהם י"ס והם הם ה' פרצופי האצילות המלבישים לא"ק מטבורא דיליה ולתתא ואינם רק זו"ן שהם ז"ק אלא שנפרטו לי"ס ומהם נעשו עתיק וא"א ואו"א וזו"ן דאצילות. ובתחילה יצא שם ב"ן שהוא ז"ק זו"ן שהם מ"ה וב"ן דב"ן דא"ק והם הם הז' מלכים דב"ן דמיתו ואינם רק ז' מלכים אלא נפרטו לי"ס שהם עסמ"ב והם עתיק וא"א ואו"א וזו"ן דב"ן דאצילות. ואח"כ בתיקון יצא שם מ"ה החדש שהוא ז"ק זו"ן שהם מ"ה וב"ן דמ"ה דא"ק ונפרטו גם הם לעסמ"ב ע"ד הנ"ל ובירר ותיקן לע"ב ס"ג מ"ה ב"ן דב"ן כמ"ש בע"ה. וכן מבואר בדרוש א' משער מ"ד ומ"ן כי לא יצאו רק ז' מלכים אלא שנפרטים לעשרה ע"ד ז' היכלות שהיכל העליון כולל לג' והאחרון כלול מב'. וכן נתבאר בפ"ח משער מוחין דצלם כי שם ב"ן שהם הז' מלכים לבד (עם שהם ז' מלכים לבד סכ"י) יש בהם רפ"ח שהם עסמ"ב והוא לסיבת כי הו"ק נעשו י"ס גמורות ע"ש והוא כי התרין פרקין עילאין דחג"ת עלו ונעשו חב"ד ופרקין עילאין דנה"י נעשו חג"ת וכמ"ש לקמן בע"ה. ונמצא כי החו"ב שהם ע"ב