כלול מי"ס אשר כל ספי' מהם כלולה מאבי"ע ונמצא כי מוכרח הוא כי כל פרצופי אבי"ע שהיה בהם מקרה המלכים מלבישים זה את זה בשוה מטיבורא דא"ק עד סוף העשיה כי כל ספי' מי"ס דכל פרצוף דפרצופי אבי"ע יצא מעינים דא"ק ועברו דרך אח"פ והכתר שבה קיבל אור האזן וחו"ב שבהם קבלו הארתה לבד וז"ת לא קבלו אפי' הארתה וירדו והלבישו את תנה"י דא"ק כנז"ל עד סוף העשיה כל זה בכל ספי' מי"ס דכל פרצופי אבי"ע וד"ל: ונמצא כי כל מקום שכתב הרב דג"ר יצאו שלימות וז"א יצא בששה חלקי הנקודה לבד ונוק' בחלק אחד מלכות שבה לבד היינו בג"ר ובזו"ן דכל אחד ואחד מה' נקודות הכוללות דכל פרצוף אבל הה' נקודות כוללות דאותו פרצוף יצאו שלימות וכמבואר בפ"ו משער שבירת הכלים וז"ל ואל תתמה אים יצאו התחתונות אחר שבירת העליונות וגם איך כל ג"ר שבכל נקודה של ה' נקודות לא נשברו והז"ת דנקודות ראשונות נשברו התשובה היא כי בכל נקודה ונקודה יש מין אור א' שוה לערך הנקודה ההיא ואז האור שלהם של הג"ר יוכלו לקבל וז"ת (ע"ב) שבו לא יכלו לקבל וכעד"ז בכל נקודה ונקודה מהה' נקו' אירע כך ע"כ. באופן דכל דרושי הרב המדברים בפרצופי עתיק וא"א ואו"א וזו"ן אינו מדבר על הכוללים כי אם בה' פרצופים דנקודה אחת די"ס דפרצוף א' מפרצופי אבי"ע וממנה נקיש אל השאר: גם נודע כי המלכים יצאו בתחילה בבחי' כלים דנפש לבד שהם המלכות דכל מלך וכל מלכות כלולה מעשר וגם הג"ר יצאו בבחי' כלים דנפש אלא שכל אחת מהג"ר כלולה מעשר מלכיות וכל מלכות כלולה מעשר אמנם זה הכללות שהיה בהם עדיין לא היה מבורר ומתוקן כראוי עד שיצא שם מ"ה החדש ותיקנם בבחי' פרצוף כראוי כמ"ש בע"ה והכלים דז"ת דזו"ן דעתיק וא"א ואו"א וזו"ן דכל נקודה נפלו הפנים שלהם לבריאה והאמצעי ליצירה והחיצון לעשיה כל פרצוף לפרצוף שכנגדו בבי"ע כלים דזו"ן דעתיק לעתיק דבי"ע ודא"א לא"א דבי"ע וכן כולם וכלים דאחוריים דג"ר שהם א"א ואו"א דעתיק וא"א ואו"א וזו"ן נפלו למקום זו"ן דכל אחד מהם באצי' עצמו ולא אתקרי בהו מיתה וזה בערך זו"ן אמנם בערך הפרצופים העליונים מהם גם הם נקראו זו"ן אע"פ שכלולים הם מי"ס בנרנח"י שלמים אותו הכללות הוא בערך הפרצופים התחתונים מהם אבל בערך הפרצופים העליונים מהם כל אותו הכללות אינו כי אם פרטי הו"ק לבד לכן גם הם נקראו זו"ן ומקום זו"ן בערכם הוא כמו בי"ע בערך זו"ן וכן א"א בערך עתיק ועתיק בערך מה שלמעלה ממנו וד"ל וכמ"ש בע"ה כי הכל מיוסד על ערכי הכינויים לבד אבל אין ביניהם שינוי כלל אלא לפי זכות האורות ושינוי עילוי המקומות כך הוא שינוי מיעוט הרגשתם בתחתונים וד"ל ראשית דבר מאחריתו. ואותם הכלים דא"א ודאו"א וישסו"ת שנפלו למקום זו"ן שם בתוכם נתונים האורות דמלכים דזו"ן שלא נפלו עם הכלים לבי"ע שהם השש מדריגות העליונו' דע"ב וכנודע כי פשוט בכתר ומלא בחכמה ומלא דמלא בבינה עיין בס' מבוא שערים ש"ב ח"ב פ"ט וי"א ר"ל כי בחי' ד' אותיות הוי"ה עצמן בכל מקום הם בפנים דט"ב עליונות דכתר דאותה הבחי' וריבוע הפשוט דאותה הוי"ה היא באחוריים דט"ס עליונות דאותו הכתר ומספר הפנים והריבוע הנזכר דאותה ההוי"ה היא בפנים ואחוריים דמלכות דאותו הכתר הרי ד' מדריגות הראשונות דכל שם בכתר דכל פרצוף ואחריהם ד' מדריגות אחרות כמותם ממש בעשר אותיות המלא והם בפנים ואחור דט"ס ומלכות דחכמה דאותה בחי' ואחריהם ד' מדרגות אחרות בכ"ח אותיות דמלא דמלא בט"ס עליונות ומלכות דבינה דאותה בחי' וכן הולכים מד' מדריגות לד' מדרגות אין קץ וזה בכל שם ושם שבעולם. ונמצא כי הששה מדריגות העליונות דע"ב שנשארו באצי' ולא נפלו לבי"ע עם הכלים הם פנים ואחור דאותיות ומספר די"ס דכתר דע"ב ובפנים ואחור דאותיות לבד דט"ס עליונות דחכמה דע"ב והם נתונים בכלים דאבא וממדריגה השביעית שהיא הפנים דמלכות דחכמה דפרצוף מל' דפרצוף חסד דאצי' שהיא מספר שם ע"ב דכל פרט עד אין קץ ירדו עד הכלים דע"ב לבי"ע וד' מדריגות עליונות דס"ג (צ"ז ע"א) והם פנים ואחור דאותיות ומספר די"ס דכתר דס"ג נשארו באצי' והם נתונים בכלים דאימא וממדריגה החמישית שהוא הפנים דט"ס עליונות דחכמה דפרצוף מל' דפרצוף גבורה דאצי' שהיא עשר אותיות עצמן