ס"ג דב"ן הנמנים בכלל רפ"ח הם מכלל אורות דמלכים שנפלו לבי"ע ואינם א"א ואו"א שנפלו אחוריהם באצילות עצמו כי אם היו הם איך אנו מכוונים בק"ש להעלותם מבי"ע. באופן כי כל הנאצלים מראש א"ק עד סוף העשיה כולם בחי' ו"ק שהם זו"ן מ"ה וב"ן אלא שנפרטים לי"ס שהם עסמ"ב אותם המ"ה וב"ן הפרטים שהם הזו"ן הפרטיים חוזרים ונפרטים לי"ס וכעד"ז עד סוף העשיה. הרי נתבאר היטב מ"ש כי כל פרצופי כל העולמות הם נק' זו"ן שהם ו"ק כל פרצוף נקרא בן שהוא זו"ן בערך הפרצוף העליון שעליו שנקרא או"א בערכו וגם אותו הפרצוף העליון גם הוא נקרא זו"ן בערך הפרצוף שלמעלה ממנו וכן כולם. ואע"פ שהג"ר שלימים וכלולים מי"ס הנה אותו הכלות אינו אלא בערך הפרצופים התחתונים מהם אמנם בערך הפרצופים העליונים מהם כל אותו הכללות אינ רק פרטי הי"ס דו"ק. נחזור לענין כי כל פרצוף תחתון נקרא בן לפרצוף שעליו והוא מברר בירורי הפרצוף העליון ההוא ומעלה אותם לפרצוף שעל גבי פרצוף שעליו לתקנם. המשל בזה הנה ידוע כי ישראל נקראו בנים לזו"ן דאצילות וע"י התורה והתפלות והמצות שעושים ישראל מתבררים מבחינת בירורי המלכים דזו"ן ומבחי' הנשמות ומעלים אותם למ"ן לישסו"ת לתקנם וכפי ריבוי או מיעוט אותם הבירורים שמעלים ישראל מבחי' הזו"ן כך כפי אותו השיעור ניתן כח בזו"ן ומבררים גם הם מבירורי ישסו"ת ומעלים אותם לאו"א עילאין לתקנם כי הזו"ן נק' בנים לישסו"ת. וכן ישסו"ת שנק' בנים לאו"א עילאין מבררים גם הם מבירורי או"א עילאין כפי ערך אותו השיעור שנברר מהם ומעלים אותם הבירורים לא"א לתקנם וכעד"ז או"א שנק' בנים לא"א מבררים מבירורי א"א ומעלים אותם לעתיק לתקנם וכעד"ז א"א שנקרא בן לעתיק גם הוא מברר מבירורי עתיק ומעלה אותם לפרצוף הקודם אליו לתקנם וכל זה הוא בערך מה שנתברר ועלה מן הזו"ן כמבואר בע"ח ובס' מבו"ש ש"ב ח"ב פ"ו עם מ"ש בש"ב ח"ג פ"ח ופ"ט ע"ש היטב. אמנם תיקון כולם עליונים ותחתונים תלוי בתיקון זו"ן דאצי' ותיקון זו"ן דאצי' תלוי ביד ישראל הנק' בנים לזו"ן דאצי' (ע"ב) וע"י התפלות של ישראל מתבררים מבירורי המלכים דזו"ן מבחי' העולמות ומבחינת הנשמות שיעור קצוב בכל תפלה ותפלה ומעלים אותם למ"ן וכפי גודל כונתם וזכותם ומעשיהם וזכות הזמן שבו נאמרה התפלה ההיא כך גודל תיקונם להעלות ניצוצות רבים דמ"ן אם בכמות אם באיכות ובכל יום מעלים ניצוצות חדשות מחדש ואין יום דומה לחבירו ואין בריה דומה לחבירתה ואין צדיק דומה לחבירו. וזהו גודל חיוב מצות התפלות והמצות וכל אחד מתקן ומעלה כפי בחי' הראויה אליו ותתקן החלבנה מה שלא תתקן הלבונה ולכן הכל צריכים זו לזה ולא יוכל שום אחד מיראל לעשות מה שיעשה חבירו וכפי גודל הבירור שמתברר ועולה ניתוסף כח למעלה ויורד שפע מלמעלה ע"י זווג העליונים להשפיע בתחתונים וע"י השפע היורד מוסיף כח בתחתונים ללקט ולברר ולהעלות מ"ן כנזכר כל זה בפרקים הנ"ל: והנה נודע כי בכל עת וזמן שמתבררים ועולים האורות דרפ"ח והכלים דמלכים דב"ן מבי"ע למ"ן הם מתבררים ועולים ונתקנים קצת בכל מדריגה ומדרגה ובכל פרצוף ופרצוף אבל אינם נגמרים להתברר לגמרי כי אין הסיגים שבהם נפרדים מהם לגמרי עד עלותם אל האצילות העליון שהוא בחי' חכמה הכללית הנקרא נקדות שהוא שורשם ולא עוד אלא שאפילו באצילות עצמו אינם נגמרים להתברר ולהתתקן לגמרי עד עלותם אל האצילות דכל פרצוף שהוא החיה והוא פרצוף הרביעי דכל פרצוף שהוא אבא דכל פרצוף הנקרא מחשבה כי במחשבה אתבריר כולא והוא זריק פסולת מגו מחשבה ובעלותם עד ששם אז אין יכולת בסיגים ההם (שנשארו בה סכ"י) לישאר שם והם נפרדים מהם על סדר הנז"ל כי בפרצוף מחשבה דעתיק נבררו ונתקנו בירורי א"א ונוק' ובפרצוף מחשבת א"א נבררו ונתקנו בירורי או"א עילאין ובפרצוף מחשבת או"א עילאין נבררו ונתקנו בירורי ישסו"ת ובפרצוף מחשבת ישסו"ת נבררו ונתקנו בירורי זו"ן ובפרצוף מחשבת זו"ן (דאצי') נבררו ונתקנו בירורי עתיק דבריאה וכן עד"ז מפרצוף לפרצוף וכן הוא בפרטי פרטים מספי' לספי' וכמבואר כל זה במבו"ש ש"ה ח"א פ"ב ישאי אפשר לסיגים להפרד מן הבירורים לגמרי אם לא על ידי מחשבה דאבא דכל פרצוף המברר ומתקן בירורי הפרצוף שתחתיו וכן נתבאר בש"ב ח"ג פ"ג פ"ח כי סדר הבירור הוא כי הבירורים דפרצוף תחתון עולים להתברר ולהתתקן ע"י הפרצוף העליון שעל גביו הסמוך לו כגון מנפש לרוח או מרוח לנשמה וכיוצא ואי אפשר לשום בירור לעלות ולהתתקן ע"י הפרצוף העליון שעל גבי פרצוף שעליו כגון מנפש לנשמה או מרוח לחיה וכיוצא רק ע"י הפרצוף שעליו והוא על סדר הנז"ל. אמנם צריך להבין עם זה מה שנתבאר בש"ב ח"ג פ"א כי כל הבירורים דכל הי' נקודות צריכים לעלות ולהתברר ולהתתקן ע"י שורשם העליון מהם שהם הטעמים דע"ב וס"ג דפנימיות דא"ק אשר מזיווגם יצאו כל העשר נקודות ולא יצאו זה מזה ומה שנתבאר במ"א כי מזווג דא"א יצאו או"א ומזווג דאו"א יצאו הז' מלכים הוא בפרט האחרון שאיפשר לפרט כנודע וכנזכר לעיל וכל העשר נקודות יצאו חסרים ובלתי מתוקנים ולפיכך צריך להעלות כל הבירורים דכל העשר נקודות למ"ן לשורשם העליון דע"ב וס"ג הנזכר דא"ק כדי שיזדווגו ע"ב וס"ג הנזכר להוציא את הט"ס דב"ן החסרים לאותם הבירורים וגם להוציא ע"י הזיווג הנזכר את הי"ס דמ"ה החדש המתיחסים לאותם הבירורים וכ"ז אי אפשר אם לא ע"י זיווג הטעמים דע"ב וס"ג (צ"ט ע"א) דפנימיות דא"ק כנודע. ונודע כי כפי הסדר שנברר ונתקן ונעשה בששת ימי בראשית וגם מה שנתקן ביום הששי דמעשה בראשית ע"י אדה"ר כדוגמתו ממש נתקן ונעשה בכל יום כנודע וכנזכר בכמה מקומות ובספר הכנות בדרוש המפיל וכמו שיתבאר לקמן בע"ה באריכות באופן שכל הבירורים צריכים לעלות למ"ן לשורשם העליון דא"ק כנז"ל: אמנם לפי מה שנבאר עתה בע"ה בקיצור יתבאר הענין כי שתי הבחינות הנזכרים אמת ושניהם מוכרחים ושתיהם כאחת טובים. והענין הוא כי לפי מה שיתבאר לקמן בע"ה כי בתיקון העולמות נתקנו ונכללו ונתקשרו פרצופי כל העולמות זה בזה וכל פרצוף נכלל מכל העולמות כולם ואין בו מחלקי בחי' עצמותו רק ספי' אחת לבד ושאר הספי' שבו הם מקובצלות מכל העולמות אמנם הם מבחינות המתייחסות לאותו הפרצוף בדקדוק ע"ש היטב. המשל בזה כי כל פרצופי אבי"ע דא"א דאצי' נתקנו ונעשו מן הכתרי' דכל פרטי פרצופי אבי"ע דאצילות דכל העולמות וכל פרטי ספירות שהיו בו מתחילה נתקנו ונעשו פרצופי כתרים