(צ"ה ע"ב) ידוע כי ה' נקודות יצאו מעינים דא"ק מבחי' ב"ן וכולן יצאו שלימות כל אחת שלימה בכל חלקי הנקודה ההיא באופן שכל אחת ואחת כוללת ה' פרצופים עתיק וא"א ואו"א וזו"ן וסדר שבירת הכלים היה בכל נקודה ונקודה מהם דכל א' וא' מהם הג"ר עתיק וא"א ואו"א שבו נתקיימו וז"ת זו"ן שבו נשברו כמבואר כל זה באורך בע"ח ער ט' פ"ו ופ"ז ופ"ג משער י"ז ובכמה מקומות משער הלקוטים ומשער מאמרי הרשב"י ע"ה וכן במבו"ש ש"ב ח"ג פ"ו יעו"ש. ועפ"י שהניח שם הרח"ו ז"ל שאלתו בצ"ע הנה ידוע ופשוט וברור הדבר כי זה בתחילת לימודו עם האר"י זלה"ה שעדיין לא נתיישב הענין בלבו והוא מחמת שהבין שמקרה המלכים ההוא היה בכללות וגם בפרטות ולכן יצא לו קושיא אבל האמת הוא כי לא היה בכללות רק בפרטות לבד ואז אין קושי' וכמו שאח"כ כתב הרח"ו זלה"ה עצמו בפשיטות ובאורך וביותר פרטות בשער הלקוטים ובשער מאמרי הרשב"י ע"ה ובכמה מקומות יש כי לא בפרטי הה' נקודות בלבד היה מקרה המלכים אלא היה בכל מין י"ס וי"ס דכל פרצוף דפרטי אבי"ע וכמ"ש בדרוש הדעת וז"ל כל פרצופי אבי"ע כלולי' ממ"ה וב"ן שהם חסדים וגבורות וכל בחי' משתיהם יש בה נרנח"י שבכל פרצוף ותחלה יצאו ז' מלכים והם זו"ן ז' קצוות שבכל פרצוף בבחי' נפש הנקרא ז' מלכיות שבז' הקצוות מבחינת ב"ן ונשברו ואח"כ באו ז' קצוות של מ"ה מבחי' נפש והמשיכו עמהם נפש דב"ן ונתקנו ואח"כ עד"ז באו רוח ונשמה וחיה ויחידה דמ"ה והמשיכו את רוח נשמה חיה יחידה דב"ן שלא נאצלו עדיין ובאו כולם כלולים בסוד תוספת בזו"ן שהם ז' קצוות שבכל כלל ובכל פרט וכל זה תבין ממצות ירושת המתים בפרשה פנחס וכן עד"ז י"ס דעגולים הם גבורות ויצאו תחילה בבחינת נפש לבד שבהם בסוד נקבה תסובב גבר ואח"כ יצא היושר שהוא חסדים בה' מיני נפש ורוח שבו ואז נשלמו העגולים בנרנח"י שבהם עכ"ל. באופן שכל י"ס דכל פרצוף דפרטי פרצופי אבי"ע נכללים בה' נקודות ובכל נקודה ונקודה מהם היה מקרה המלכים באופן שדברי האר"י זלה"ה חיים וקיימים כי אעפ"י שימצא בדברי הרח"ו ז"ל אינ קושיא וצ"ע לא מפני כך נדחים דברי רבינו האר"י ז"ל כי זה הקושיא היא מחוסר ידיעתנו שלא הבננו דבריו אבל סוף סוף דבריו דברי אלהים חיים אמת: אמנם צריך להבין מה שכתב הרב ז"ל כי בכל פרצופי אבי"ע היה מקרה המלכי' ההוא איך אפשר שהמקרה ההוא היה בבי"ע והלא ג' עולמות בי"ע אינם עולמות גמורים כמו עולם האצי' כי אינם אלא התפשטות כוחות הנוקבא דאצי' וחייליה וצבאיה וכולם בחי' נוק' ואין בהם דכורא כלל כמ"ש במ"ש ש"ב ח"ג פ"ח וכמ"ש בע"ה וכל קיומם והעמדתם הוא בכח שארית בירורי הכלים ורפ"ח אורות דמלכים דאצי' וכשיושלמו להתברר כל הבירורים אז נאמר הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד ואז השמים כעשן נמלחו והארץ כבגד תבלה כמ"ש בע"ח ש"ג ספ"ב ע"ש: ועוד כי אם היו בהם מלכים היכן נפלו הכלים שלהם בעת מיתתם כי במלכי האצי' נתבאר כי הכלים הפנימיים דמלכים נפלו לבריאה והאמצעיים ליצירה (צ"ו ע"א) והחיצוניים לעשייה אבל במלכי בי"ע לא נתבאר היכן נפלו וכעת לא השמיענו הרב ז"ל כזאת להיכן נפלו וכיוצא באלה שאלות רבות. אמנם לפי מה שנודע מכמה מקומות ובפרט בדרוש שביעי משער שלשים כי אין כל פרצוף נקרא בשם פרצוף אלא עד שיהיה כלול מי"ס אשר כל ספי' מהם כלולה מאבי"ע ונמצא כי כל פרצוף מפרטי פרצופי אבי"ע הוא כלול מי"ס כוללות והם עשרה פרצופים מלבישים זה את זה בשוה מתחילים מטיבורא דא"ק עד סוף העשיה וכמ"ש לקמן בע"ה וכל ספי' מאותם הי"ס דכל פרצוף יצא מעינים דא"ק וירדו דרך אח"פ וקבלו הארתם וירדו והלבישו לתנה"י דא"ק ובהגיע האור לגבול האצי' אירע בהם ענין ביטול המלכי' ונפלו הכלים פנימי אמצעי וחיצון עם אורות דרפ"ח לבי"ע התחתונים דאותה הספירה כמ"ש בדרושי הרב ז"ל וכן היה בכל ספי' מי"ס דכל פרצוף דפרטי פרצופי אבי"ע שבצאת הכלים והאור שלה מעיני א"ק ובהגיע האור לגבול האצי' היה בהם ביטול המלכים באצי' שבהם כסדר המפורש בדרושי הרב ז"ל אבל לא בבי"ע התחתונים. באופן שכל דרושי הרב אינם מדברים אלא בפרצופי אבי"ע דספי' אחת מי"ס דכל פרצוף מפרטי פרצופי אבי"ע הרי איך היה ביטול המלכים בבי"ע ואיך אינו אלא באצי' שבהם כנ"ל: ונודע כי סיבה א' מסיבות מיתת הז"ת היה על מיעוט קבלתם מאור האוזן דא"ק ואו"א שקיבלו הארת אור האוזן לבד נתקיימו הפנים שלהם והכתר שקבל עצמות אור האזן נתקיים כולו ועל שקיבלה מרחוק נפגמו אחורי נה"י שלו וע"כ הכתר שיש בו כח הלביש לחצי התחתון דת"ת דא"ק ומקבל לבדו את אור הטיבור שהוא נקודת החולם אבל או"א שלא קבלו כי אם הארת האוזן הלבישו את התרין פרקין עילאין דנה"י דא"ק ושניהן מקבלין את אור היסוד שהוא ניקוד שורק ואין להם כח לקבל משני נקבים וז"ת שלא קבלו אאפילו הארתה אינם מקבלים אלא מצפורני א"ק. והנה כן היה הענין בכל פרצוף ופרצוף מפרטי פרצופי אבי"ע שהיה בו מקרה המלכים ונודע כי אין הפרצוף נקרא פרצוף עד שיהיה