היכל דיליה. ונקבצו עתיק ונוק' וא"א ונוק' די"ב פרצופי א"ק ואבי"ע ונעשו י"ב פרצופי א"ק ואבי"ע דא"ק. ונקבצו כל היחידות ונעשו נרנח"י שבו וכן אצי' לקח הה' אצי' דא"ק ואבי"ע והיודי"ן דה' הויו"ת וד' ע"ב דעסמ"ב וד' טעמים דטנת"א וה' נשמות דהיינו נשמה דשורש ונשמה דנשמה ונשמה דגוף ונשמה דלבוש ונשמה דהיכל ואו"א די"ב פרצופי א"ק ואבי"ע וחיות דנרנח"י וכעד"ז תקיש לכל שאר הג' בחי' דבי"ע כי לכן הא"ק נק' א"ק וכתר ויחידה וכו' אעפ"י שיש בו כל הפרטים יען כל בחי' נעשות מהא"ק ומהכתרים ומיחידות ומהשרשים וכעד"ז באבי"ע. וכשם שנכללו הפרצופים מעולם לעולם ומפרצוף לפרצוף כך נכללו מספירה לספירה בפרטות ופרטי פרטות: (ו) הי"ב פרצופים נכללים בט"ס דהיינו חב"ד הם עתיק ונוק' וא"א ונוק' דהיינו חו"ב הם עתיק ונוק' ודעת הוא א"א ונוקבא ונקרא חב"ד דכתר דהיינו חו"ס דכתר הם עתיק ונוק' דעת דכתר הוא א"א ונוקבא ונקרא או"א וזו"ן דכתר כי עתיק ונוקבא הם או"א שבכתר וא"א ונוקבא הם זו"ן דכתר והם נר"ן דנשמה דהיינו עתיק ונוק' הם נשמה ורוח דנשמה וא"א ונוקבא הם נפש דנשמה. והחג"ת הם או"א וישסו"ת והם חב"ד שבמוחין והם או"א וזו"ן דאו"א והם נר"ן דרוח והנה"י הם זו"ן ויעקב ורחל והם חב"ד דגופא והם או"א וזו"ן דזו"ן והם נר"ן דנפש. גם כל הי"ס נכללים בחב"ד עתיק ונוק' וא"א ונוקבא הם חב"ד דחכמה. ואו"א וישסו"ת הם חב"ד דבינה. וזו"ן ויעקב ורחל הם חב"ד דדעת הרי שכל הפרצופים נכללים בג' רישין כי החב"ד שהם עתיק ונוק' וא"א ונר"ן דנשמה הם ג' רוישין דעתיקא. והחג"ת שהם או"א וישסו"ת נר"ן דרוח הם ג' רישין דאו"א. והנה"י שהם זו"ן ויעקב ורחל נר"ן דנפש הם ג' רישין דזו"ן. גם כבר ידעת כי הז"א אין בו רק ו"ק ובעת הגדלות עולים ב' פרקין עילאין דחג"ת ונעשין חב"ד ונשלמים ע"י ג"פ עילאין דנה"י דאימא והג"פ עילאין שבתרין פרקין הנז"ל הם חב"ד דכתר והם עתיק ונוק' וא"א ונוק' והם חב"ד דנשמה. והג"פ תתאין שבתרין פרקין הנז"ל הם או"א וישסו"ת והם ב' עטרין ודעת דדעת והם חג"ת דנשמה והם חב"ד דז"א וע"ז אמר בספר הזוהר רישא דמלכא בחסד וגבורה אתתקן והג"פ תתאין עם פרקין עילאין דנה"י נעשו חג"ת ונשלמו ע"י פרקין האמצעים דנה"י דאימא ונקרא ישראל ולאה נה"י דנשמה חג"ת דז"א. והפרקין אמצעים והתחתונים דנה"י נעשו נה"י ונשלמו ע"י הפ"ת דנה"י דאימא והם יעקב ורחל נה"י דז"א: (ז) הכח"ב שהם א"א ואו"א נח"י שורש ונשמה וגוף דכל פרצוף הם בחי' יושר דכל פרצוף והם בחי' בפ"ע דהיינו שורש נשמה גוף דא"ק מלביש לקו ועליו שנ"ג דא"א וכו' עד נוקבא דז"א. וכן שנ"ג דה' פרצופי בי"ע עד שנמצא כי שורש נוק' דז"א דעשיה מלביש לגוף ז"א ועליו נשמתה ועליו גופה כי כן הסדר בכולם ואלו הם בחי' היושרים ואח"ך מתחיל הז"ת שהם זו"ן נ"ר דכל פרצוף והם לבוש והיכל והלבוש הוא כלים לאו"מ דיושר וההיכל הוא העיגולים וה בחי' בפ"ע כי ע"ג גוף העשיה הלביש לבוש העשיה שהוא או"מ דיושר דידה וע"ג היכל דידה שהוא עגולים דידה וע"ג לבוש והיכל היצירה שהם מקיפי ועגולי יצירה וע"ג לבוש והיכל בריאה שהם מקיפי ועגולי בריאה וע"ג לבוש והיכל נוק' דאצי' וכו' וכעד"ז עד שע"ג כולם לבוש דא"ק וע"ג היכל דא"ק שהוא עיגוליו: (ח) סדר השתלשלות אבי"ע ע"י א"ק היה באופן זה כי קו הא"ס נתלבש בחכמה דא"ק ועבר דרך מעבר לבד בשאר פרצופים ונתלבש בז"ת דמל' דא"ק ואור ז"ת הנזכר נעשו בסוד עשר וממנו נעשו י"ס דעתיק דאצי' ולכן המל' נקרא אני ואין כי היא מל' וכתר. וא"א הלביש ז"ת דעתיק וכעד"ז בכל שאר הה"פ עד שנוק' דז"א הלבישה ז"ת דז"א נמצא דכל הראשון גולין ורגליהם מסתיימים בשוה וכלם נקרא י' דהוי"ה וחכמה ואבא יען כלם מקבלים ע"י חכמה דא"ק. אח"ך נתלבש הקו בחו"ב בא"ק ועברה דרך שאר פרצופים ונתלבש בחו"ב דאצי' ועבר דרך שאר פרצופי אצי' ונתלבש בז"ת דמל' דאצי' ונעשית שם מסך א' ודרך המסך ירדה ונעשה עתיק דבריאה וכל הה"פ דבריאה כנזכר בפרצופי האצי' כי כלם מלבישים זל"ז הז"ת וכלם נק' בינה ה' ראשונה דהוי"ה כי כלם מקבליגם דרך מסך בינה דא"ק ובינה דאצי' וז"ס הסך הא' שבין אצי' לבריאה וז"ס בינה מקננא בכורסייא. אח"ך נתלבש הקו בחו"ב וז"א דא"ק ודאצילות ודבריאה ועבר דרך שאר פרצופים ונתלבש בז"ת דמל' דבריאה ונעשה מסך ב' והוא מהז"א דא"ק ואצי' ובריאה ודרך המסך ירדה ונעשית עתיק דיצירה וכל הה"פ דיצירה כנזכר וכלם נק' ז"א ו' דהוי"ה וז"ס ז"א מקנן ביצירה. אח"כ נתלבש הקו בחו"ב וזו"ן דא"ק ודאב"י ונעשה מסך ג' והוא מהמל' דא"ק ואצי' ודבריאה ויצירה ודרך המסך ירד אורות ז"ת דל' דיצירה ונעשו עתיק דעשיה וכל הה"פ דעשיה וכלם מלבישים זל"ז ז"ת וראשיהם מגולים וכלם נקרא מל' ה' אחרונה דהוי"ה כנזכר וז"ס מלכות מקננא באופן: (ט) א"ק יש בו עסמ"ב והם טנת"א וכ"א כלול מכולם ע"ס מ"ב דע"ב הם מתפשטים מראשו ועד רגליו דהיינו ע"ב דע"ב עד האזן. ס"ג דע"ב מהאזן עד הטיבור ומ"ה וב"ן דע"ב מהטיבור עד רגליו. ועסמ"ב דס"ג מלבישים לסמ"ב דע"ב דהיינו מהאזן ועד רגליו ועסמ"ב דמ"ה וב"ן מלבישין לסמ"ב דס"ג ולמ"ה וב"ן דע"ב דהיינו מאזן דס"ג ומטיבור דע"ב זהו פנימיות דא"ק וכולם הוציאו אורם לחוץ להלבישו כי מע"ב דע"ב המגולה יצאו שערות הראש שבהם תלויים כמה וכמה מיני עולמות הקודמים אל אבי"ע ואין רשות לדבר בהם אפי' בדרך משל רק מהאזן ולמטה וז"ס לשכך את האזן ואלו הלבישו מהקרקפתא עד האזנים דא"ק. ומע"ב דס"ג המגולה יצאו אורות אח"פ ושערות הזקן והלבישו מהאזן עד הטיבור וחיצוניות עסמ"ב דמ"ה וב"ן יצאו מהם נקודים וברודים דרך עינים ומצח דא"ק והלבישו לא"ק מטיבור עד סוף רגליו ועם חיצו' עסמ"ב דב"ן יצאו חיצוניות סמ"ב שהם נקודין תגין אותיות דס"ג ולכן נקרא נקודים יען שורשו נקודות דס"ג הנק' נקודות דנקודות ולכן הנקודות נקרא פעמים ב"ן ופעמים ס"ג ועם חיצוניות עסמ"ב דמ"ה יצאו חיצוניות סמ"ב דע"ב. וטעם קריאת המ"ה ברודים יען ב"ן הכולל היא תולדות מל' דא"ק וממנו הז"מ דמיתו ולכן שם ב"ן נקרא נקודות כי נקודות היא במל' ושם מ"ה הכולל הוא תולדות הז"א דא"ק שהתחלתו מהיסוד הנקרא הדר כי הוא סוד הדרת פנים זקן דהסריס אין לו זקן והוא מלך הדר המחייה את המלכים וזהו ברודים כמו הדר: (י) סדר יציאת אורות אח"פ הם עד"ז כי הבל האזן אשר איננו נרגש הנקרא נשמה והוא טעמים עליונים דנקודות הכוללים ע"ב דס"ג והם חב"ד ויצאו י"ס או"מ מנקב אזן ימין וי"ס או"פ מנקב אזן שמאל ויצאו בצורת ה' רמז לה' פרצוף וצורתה ה' כמספר י"ס ומתפשט דרך תיקון א' הנקרא אל ומסתיים בשיבולת הזקן ואין מתחבר או"מ עם או"פ ולכן אין בהם כלים ונקרא י' דהוי"ה. ואורות החוטם שהוא הבל יותר נרגש הנקרא רוח והוא טעמים אמצעים דס"ג חג"ת יצאו י"ס או"מ מנקב חוטם ימין וי' ספירות אור פנימי מנקב חוטם שמאל והם גם כן צורת ה' וצורות ה' כנזכר אלא שבכאן יצתה הו' מתוך הה' וגם נחלקה לו' חלקים יען החוטם הוא ז"א רוח לכן נתגלו כאן הו"ק והם ו' אלפין מימין וכן משמאל הרי י"ב אלפי"ן והחוטם עצמו הוא ציור אל"ף כי ב' נקבים הם ב' יודי"ן והכותל ו' הרי י"ג אלפי"ן כמספר וא"ו להורות דכל אורות אלו הם מס"ג הכולל כי בוא"א הוא החילוק שיש בין ע"ב לס"ג ומתפשט דרך תיקון הג' הנקרא וחנון וסיומם עד החזה