הקדמה לקונטרס חסדי דוד (מהרב אמת ליעקב)-
שמעו מלכים האזינו רוזנים אנכי לה' אנכי אשירה אזמר לה' אלהי ישראל. כעל כל אשר גמלני ה' וזיכני לחזות בנועם האי ספר"א דמארי טב קונט' הקדוש הזה חסדי דוד הנאמנים. זאת פעולת צדיק הרב החסיד המקובל האלהי כמוהר"ר דוד מאגא"ר זצוק"ל. מה נאה אילן זה אילנא דחיי מקור מים חיים מה נאה ני"ר זה הרואה אמר ברקאי מאירת עינים לנו לעינים אשר אסף איש טהור ברוב חכמתו וברוח מבינתו אין חקר לתבונה הן הראנו נפלאות מתורתו עמד וימודד אר"ש באר"ש ערבה וכלל במגילת ספר הזה כל החכמה חכמת האמת מאלף ועד תיו בקצ"ר אמיץ הדור אתם ראו כי רוח אלהים דיבר בו. ומזה כמה שנים לשמע אזן שמעתי כי הקונטרס הזה היה נמצא ביד איש אחד מן הרמתיים מיקירי ירושלים ושלחתי לו כתב פעם וב' שישלח לי העתקו ולא איסתייעא מלתא ומאותו היום והלאה שהיתי מצטער טובא כדי לראותו. ואל אלהי"ם ה' לא ימנע טוב להולכים בתמים והבא לטהר מסייעין אותי מן השמים לכו חזו מפעלות אלהי"ם נפלאות תמים דעים כי בהיותי מסבב בשליחות זה אנכי בדרך נחני ה' באתי לעי"ת זאגארה יע"א שם ראיתי מראות אלהים מרגניתא טבא בבית החכם השלם מ"ד צדיק תמים כמוה"ר דוד קריספין נר"ו מכ"י הרב המופלא רבי"ן חסידא כמוהר"ר ראובן בכר יעקב זלה"ה וישבתי שם ימים ולילות והעתקתי אותו ויגעתי הרבה להוציא לאורה מנוקה מכל טעות שהיה מטושטש וסידרתי אותו בסדר נאה ושו"ש שמחה גדולה כמוצא שלל רב תלי"ת. ומשם נסעתי לעי"ת יאגבול יע"א שם מצאתי להבן יקיר של חכם הנזכר פרי עץ הדר רב אחא"י ורב חביב"א מבני חוב"ב מחבב שלוחי א"י החכם השלם והכולל עצו"ר כמוה"ר רפאל קריספין נר"ו החזיק במעזי ושרטט וכתב לאוהביו וריעיו יחידי סגולה שבעי"ת קארנאבט יע"א הי"ו שיסיעוני במתן דמים שיעור הדפסת קונט' הזה וכן עשו:
ואני תפילה לאל נורא עלילה יחד כולם יהי שלום בחילם שלום בארמנותם הון ועושר בביתם ויאריכו ימים על ממלכתם הם ובניהם וכל אשר להם וזכות הרב המחבר יגן עליהם ועלי שאזכה לחזור על הארץ הטובה בביתי ובחומותי ויבא יעקב שלם בגופי ובממוני ובתורתי לי ישוב לעבוד את ה' עבודה תמה תמיד כל הימים אכי"ר:
(א) תחילת הכל היה אור הא"ס ב"ה פשוט ואין דבר פנוי ממנו וכשעלה ברצונו לברא העולמות שיכירו גדולתו צמצם עצמו ונשאר מקום חלל בנקודה האמצעית שבו ובמקום ההוא האציל כל העולמות והצמצום הוא שורש הדין ומהרשימו נתהוו הכלים ואח"ך המשיך קו א' של אור והוא סוד הרחמים וע"י נתהוו עיגולים ויושר די"ב פרצופי א"ק וי"ב פרצופי אבי"ע והעיגולים נקרא נפש והיושר רוח ועיגולי כל הפרצופים קדמו ליושרם וכן עיגולים ויושר של העליון קודם לתחתון חוץ מעתיק וא"א שתחילה נעשו עיגולי ע"י וא"א ואח"ך יושרם ובין בעיגולים ובין ביושר יש בהם כלים ואורות הנקרא עצמות ונקרא נר"ן ח"י. והכלים נחלקים לפנימי וחיצון והחיצון גדול מהפנימי והאורות נחלקים לפנימי ומקיף והמקיף גדול מהפנימי והפנימי מאיר חציו עובי של הכלי מצד פנים יען נכנס ומתלבש בתוכו והמקיף מאיר חציו עובי של הכלי מצד חוץ:
(ב) כל בחי' האורות הנז"ל הנק' נר"ן ח"י הנר"ן נקרא אור פנימי ונקרא צ' דצלם יען מתלבשים בכל הט"ס דאותו פרצוף דהיינו הנשמה בחב"ד ועיקרה במוח ומשם משלחת פארות אורותיה ע"י הגידין הלבנים בכל כלי הפנימי. והרוח בחג"ת ועיקרו בלב ומשם משלח פארות אורו ע"י העורקים הדופקים בכל כלי האמצעי. והנפש בנה"י ועיקרה בכבד ומשם מאיר ע"י הגידין הגסים המלאים דם בכל כלי החיצון דאותו פרצוף. והחיה נכנס בפנים וחוזרות לצאת דרך השערות ומתחלקת לג' מקיפים כדי להקיף לנר"ן דאותו פרצוף בלבד ונק' ל' דצלם ומקיף החוזר. והיחידה מתחלקת לד' מקיפים כנגד הנרנ"ח ומקפת לאותו פרצוף ולכל הפרצופים שממנו ולמטה ונק' מ' דצלם ומקיף הישר. וזהו בין בכללות דהיינו מפרצוף לפרצוף ובין בפרטיות דהיינו מספי' לספי' שבכל פרצוף ופרצוף:
(ג) סדר העיגולים והיושר הוא באופן זה דבתחילה נתפשט הקו ונעשו י' עיגולי א"ק ובתוכם היושר דא"ק והמקיף הישר דא"ק נתרחק ועמד אצל העיגולים ונשאר חלל בין פנימי דיושר למקיף דיושר ושם נתהוו עיגולים ויושר דכל הפרצוף שתחתיו. וכן בין פנימי למקיף דעתיק נשאר חלל ושם נעשו הפרצוף שממנו ולמטה וכן בא"א וכן בכל הפרצופים ואין מתחברים פנימי ומקיף רק בעשיה. וסדרם כך הקו פנימי מהכל ועליו מלביש א"ק ועליו עתיק דאצי' מלביש לנה"י דא"ק ועליו א"א ועליו או"א ועליהם זו"ן ועליהם ה' פרצופים בי"ע ועל העשיה מקיף דיושר דידה ועליהם עיגולים דידה ועליהם מקיף ועיגולי יצירה ועליהם מקיף ועיגולי בריאה ועליהם מקיף ועיגולי נוק' דז"א ועליהם מקיף ועיגולי ז"א ועליהם מקיף ועיגולי אימא ועליהם מקיף ועיגולי אבא ועליהם מקיף ועיגולי א"א ועליהם מקיף ועיגולי עתיק ועליהם מקי' א"ק ועליהם הא"ס ב"ה הסובב הכל הרי דבפנימי הפני' משובח ובמקיף ועיגולים החיצון משובח:
(ד) סדר עמידת היושר בתוך העיגולים הוא כך כי היושר בוקע גג העיגולים ובעובי חלון גג העיגולים עומד הג"ר דיושר והכתר ממשיך או"פ לי"ס דעיגולים והחכמה ממשכת או"פ לז"ת גוף דיושר והבינה ממשכת או"מ חוזר היוצא דרך השערות ומקיף לז"ת גוף היושר והוא גרוע מהאור פנימי ומתדבק עם הכלים וע"ג זה המקיף מלביש א"א ובחלל המל' דעיגולים מתפשט ז"ת דיושר ורגלי הא"ק מתפשט עד קרקעית עיגולי עתיק. ויושר ו' פרצופי האצילות מסתיים בהשוואה א' עד קרקעית עיגולי א"א. לבד מנו"ה דעתיק שהיו מתפשטים קודם התיקון יותר למטה בסוד דדי בהמה ואח"ך בתיקון אסף את רגליו כנודע ויושרי פרצופי דבי"ע מתפשט עד קרקעית עיגולי עתיק כמו א"ק והקו המתלבש בא"ק אינו מתפשט עצמותו כ"א עד קרקעית עיגולי א"א כמו פרצופי האצי' ומשם ולמטה לא יש כ"א הארת הק ולכן האצי' המקבל מעצמות הקו שכנגדו נק' אצילות ומשם ולמטה נשתנו מהותם ונק' בי"ע:
(ה) א"ק נקרא כתר ונקרא קוץ הי' ושורש ונקרא עתיק ונוק' וא"א ונוק' ויחידה בערך כללות העולמות. אצי' נק' חכמה י' דהוי"ה שם ע"ב וטעמים ונקרא או"א ונשמה ונקרא חיה בערך כללות העולמות. בריאה נקרא בינה ה' ראשונה דהוי"ה ושם ס"ג ונקודות ונקרא ישסו"ת ונקרא גוף ונקרא נשמה בערך כללות העולמות. יצירה נקרא ו"ק ו' דהוי"ה ושם מ"ה ותגין ונקרא ישראל ולאה ונקרא לבוש ורוח של הכללות. עשיה נקרא מלכות ה' אחרונה דהוי"ה ושם ב"ן ואותיות ויעקב ורחל ונקרא היכל ונפש של הכללות כי בפרטות יש בכל הבחי' כל הנז"ל דהיינו א"ק ואבי"ע והוי"ה וי"ס ועסמ"ב וטנת"א וי"ב פרצופים ושורש ונשמה וגוף ולבוש והיכל ונר"ן ח"י אלא שבא"ק נתקבצו כל הה' א"ק דהיינו א"ק דא"ק וא"ק דאבי"ע ונעשו א"ק ואבי"ע שבו. ונתקבצו הכתרים די"ס ונעשו י"ס דיליה. ונתקבצו הה' קוצין ונעשו ההוי"ה דיליה. ונקבצו כל הה' שרשים דהיינו שורש דשורש נשאר במקומו ונקרא שורש דא"ק ולקח שורש דנשמה ונקרא נשמה דיליה ולקח שורש דגוף ונעשה גוף דיליה ולקח שורש דלבוש ונעשה לבוש דיליה ולקח שורש דהיכל ונעשה