עוד נתעסקנו בפסוק "אתה הראית לדעת כי ה' הוא האלהים אין עוד מלבדו". ופי' אותו על ג' פנים. הפן הא' הוא כי משה רבינו ע"ה אמר לישראל שהם נאצלו ונבראו ונראו בעולם להודיע ולראיה גמורה נגד המשמאילים בענין המלכות שאומרים שאין לעולם עוד מנהיג, והם קוצצים. ובזה חטאו רבים ונכשלו. וזה שאמר "אתה הראית לדעת", פירוש להיות מודיע ולראיה כי ה', שהוא הת"ת, הוא האלהים. פירוש הוא מתיחד עם המלכות, שהיא המל'. פי' כראות האדם אצילות הנשמות ועניינם שהם זכר ונקבה בסוד יחוד זכר ונקבה עליונים, וא"כ יוכרח שיש למעלה ממל', שהיא נקבה מושפעת [ויש] משפיע עליה וזהו שאמר "כי ה' הוא האלהים". ואין לה מציאות לבדה אלא על ידו, "אין עוד מלבדו". פי' כמו שהוא אמת שאינה לבדה אלא ע"י הת"ת, כך אין ראוי להאמין שהם שני זכרים אלא אחד לבד. שאין לה מציאות אלא ממקור אחד ואינה נבעלת לזולתו, והשאר כולם נכללים בשם ה'. והפן השני, כי אחת מסיבות בריאת האדם הוא מפני שהאדם בתחתונים צורך גבוה, כי ע"י מעשה הצדיקים יש לה מיין תתאין לאושדא לקבלה מיין עילאין. ואם לא היו הצדיקים בעוה"ז לא היה היחוד. וזהו שאמר "אתה הראית", פי' נגלית בעוה"ז לדעת לחבר וליחד ת"ת ומל'. והיינו כי "ה' הוא האלהים". ואם לא (היתה) [היית] אתה כענין נשמתה, שאתה עושה מעשים כדי להתייחד, לעולם לא היו מתיחדים. וזהו שאמר "אין עוד מלבדו", פי' עוד בחינה כדי להתיחד מלבד זו, ולכן ראוי שתתחזק בעבורה וכו'. והפן הג' הוא זה. כי בפסוק זה רצה משה רבינו ע"ה להודיענו דרך ההשתלשלות מלמטה למעלה, כיצד ישלשל האדם מחשבתו מעליו לעיל. וזהו שאמר "אתה הראית", "אתה" הוא הת"ת, "והראית" רוצה לומר מקום ההתראות והגילוי שהוא במלכות. ומן הראוי לפי הסדר ראוי שיאמר "הראית אתה", כדי שלא יבא אדם לטעות לקצץ. לכן ייחד ואמר "אתה הראית", יחוד ת"ת ומלכות. וקרא למלכות בלשון "הראית" שהוא מורה על היחוד הגמור שהת"ת מתראה בו. ואחר כך אמר שעולה מחשבתו אל העלם הת"ת שהוא הדעת, וזהו "לדעת" ומשם יעלה אל החכמה והבינה, וזהו שאמר "ה' הוא האלהים". ואח"כ אל הכתר שהוא האי"ן. ואחר כך "אין עוד מלבדו" פירוש אותו הנעלם "אין סוף" שאין מלבדו, שאינו צריך לזולתו שאין למעלה ממנו והכל צריכין לו, ואינו צריך לשום אחר: