עוד נתעסקנו בפסוק "תתן אמת ליעקב". ופירשתי כי "תתן" היא בסוד המתנה שהיא הבינה, כמאמר רז"ל "מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה", והיינו בינה הנגנז. ולכן אמר "תתן אמת", הוא הת"ת בסוד יחודו ודבוקו אל כתר ובינה. והיינו [מלת "אמת"] א' כתר, מ' בינה, וכללותו א"ם להורות על הבינה, בסוד יחודה למעלה, ות' תפארת. ונקרא "יעקב" בסוד בחינה תחתונה, כדפי' ב[סוף] סימן מ"ז. ואמר שייחד אותו למעלה באופן (שסוד) [שעוד] יעלה לענין אמת בסוד היחוד. "חסד לאברהם", הנה גדולה נקראת חסד, בסוד חסד עליון דהיינו יחודה עם הכתר ע"י החכמה. וכן חסד פי' בזוהר בענין זה שהוא צד המתנה עם החכמה ונקרא אברהם בסוד בחינת הגבורה, דהיינו בגבורה שהוא סוד הדיבוק. והיחוד (עם) [ע"י] הגבורה, כדפי' בספ"ר בשער ערכי הכינויים. ועליה נאמר "ויסע אברם הלוך ונסוע הנגבה". ועוד נקרא "אברהם" בסוד בחינה תחתונה שהיא המשגחת בעה"ז, ששם נעשה אברהם מרכבה. ולא אמר "בגבורה" כלל, מפני כי ייחוד הבינה עם הגבורה הוא סוד התעוררות הדין, ולכך אין ראוי לדבר בו. "אשר נשבעת", פי' נכללו ג' אבות בסוד השביעיות ע"י ה"מתנה", הבינה הנז' למעלה. והנה כלל אותה בסוד השביעיות ובסוד השפעתה ג"כ. "מימי קדם" שתי ימים של "קדם", הוא קדמונו של עולם, כדפי' "ימי קדם", חכמה ובינה: