עוד נתעסקנו בפסוק "גדול אדוננו ורב כח לתבונתו אין מספר". ופי' בו כי אדוני נקראת המלכות, כי הוא אדון כל הארץ, ונקראת "גדול" בסוד יניקתה מצד החסד. והנה בתחלה קדמה אליה היניקה מצד הגבורה, ואח"כ מצד החסד. ולכן [כ]שנטה כבר אל החסד נקרא "גדול" מצד הגדולה, "ורב כח", הת"ת נקרא "ורב" כנודע מענין "ורב חסד". "ה'" שהוא הת"ת נקרא "רב כח" להורות שקבל מהחסד, ואח"כ מהגבורה ששם כח עליון, שהיא הבינה, ששם כ"ח אתוון דעובדא דבראשית כנודע. והנה בהיות שזהו סוד החיבוק אל הזיווג, שהוא מתיחד בב' הזרועות, והיא בין ב' זרועות, אז מתייחדים עם הבינה שהיא נקראת "תבונה". ו"אין מספר" לקבלתם משם כי הוא הרבה לרוב. וקראה לבינה "תבונה" מפני שתבונה רומז בינה, וכן כתר שהוא יחוד ת"ת ומלכות. ועתה נתחדשתי ב"אין מספר", פירש אינו מספר ומאיר למטה בתחתונים מפני העלמו בשלש ראשונות, ולכן אין התחתונים נהנין מאותו האור כלל: