עוד פירשתי בו פי' אחר, בהקדמת הספירות מלמעלה למטה ומלמטה למעלה. שפי' הרשב"י ע"ה בתיקון בפסוק "כי אין כידוד". שפי', כ' כתר, ויהו"ה הוא י' חכמה, ה' בינה, ו' שית ספירן, ה' מלכות. ונקרא כתר כ' בסוד "עשרה עשרה הכף". ופי' עשרה ממטה למעלה, י' מאדנ"י שהוא במלכות, ששם ראש האור המתפשט בשם יהו"ה מלמעלה למטה, ששם ראש האור כתר. וזהו "עשרה עשרה הכף" וכו'. והוא האור המתפשט בשם יהו"ה שהוא כולל י' ספירות שהם לבוש אל האור, והאור עולה בהם ויורד דהיינו כ'. ולפי דרך זה נוכל לפרש "מי כה"', מי ידמה אליו ומי ישוה אליו, אלא "כה"' כי כ' כתר המתפשט בי' ספירות שהוא השם. ואמר לרמוז זה עוד "ה' אלהינו" שעניינו דין ורחמים, והיינו אור היורד והשופע, ואור העולה המקבל. וחזר הכתוב ופי' טעם הענין ואמר "המגביהי לשבת", פי' המגביה י' לשבת, שמגביה את הי' שהוא מקור האור על הו"ה, ונמצא שם בן ד' כסדרו שהוא יהו"ה. והיינו י' מלמעלה למטה, וזהו סיבת הי' מלמעלה למטה. וסיבת הי' מלמטה למעלה הוא "המשפיל[י]" פי' המשפיל י' שהוא י' למטה מהו"ה, דהיינו שם בן ד' הוה"י שהוא י' ספירות מלמטה למעלה. וכדי להבין ולראות הענין הזה היטב, ביאר שיובן ויראה בשמים ובארץ, פי' "בשמים" תפארת המשפיע, "ובארץ" המל' המושפעת. והיינו יהו"ה מצד הת"ת (זכר) והוה"י מצד הנקבה, מל' מושפעת: