מ"ב עשרים ושתים אותיות יסוד. פירוש הם יסוד ושרש לכל הנמצאות: חקקן. באויר ובמים ובאש כמו שביארתי לעיל: חצבן. פירוש הפריד חלקי כל אות ואות עד שנשלמה צורת כל אות ואות של כ"ב אותיות הן באויר הן במים הן באש, וחקקן בתהום שנאמר בחקו חוג על פני תהום וחקקן בשמים שנאמר הידעת חוקות שמים וחקקן בארץ שנאמר בחקו מוסדי ארץ. וחצבן בכל אחד מאמ"ש אותיות הקדש שבהם באש שנאמר קול ה' חוצב להבות אש, ובמים נאמר קול ה' על המים, ובאויר נאמר קול ה' יחולל אילות פירוש מלשון חללו של עולם, ועיין בספר הבהיר בפירוש מזמור זה: שקלן. פרוש אחר שנתהוו האותיות סדרן במדה ובמשורה מי ראוי להיות ראש בכל רמ"ח איברים ושס"ה גידים מי יהיה קבוע ומתנועע כי יש בהם רוח חיים כי עץ חיים היא למחזיקים בהם והם מרוח אלהים חיים. וזש"ה מי מדד בשעלו מים פירוש לצורך בריות שבמים העשויות באותיות הקדש, ושמים בזרת תכן אותיותיהם לכל צבא השמים העליונים, וכל בשליש עפר הארץ פירוש לכל יצורי תבל הן דומם צומח חי מדבר, ושקל בפלס הרים אלו אותיות הקדש שהם הורים ואמות לעולם ומלואו, וגבעות במאזנים פירוש מי תכן את רוח ה' ואיש עצתו יודיענו: והמירן, זה שהיה ראש להיות סוף בסוד הגלגול ברוח כי אל מקום אשר יהיה שמה הרוח ללכת ילכו לא יסבו בלכתן. והמירן מגריעות לעלוי ומעלוי לגריעות מימין לשמאל ומשמאל לימין ממעלה למטה ומלמטה למעלה מלפנים לאחור ומאחור לפנים. והמירן מהיפך אל ההפך: וצרפן, פירוש בצורה כל מין ומין בצורתו ר"ל באותיות ופירושו חברן: וצר בהן כל היצור, פירוש מדת הכל שהיא כוללת כל הנפשות וכל הנמצאות בתבנותם באיכיותיהם וכח חומר פשוט מוסכם לכל שמיטה ושמיטה שיתפעל ממנו פעולות ידועות למקובלים באמת: