פירוש הראב''ד לספר יצירה-פרק ב משנה א-
מ"א עשרים ושתים אותיות יסוד. פירוש אחר שביאר בפ"א מהות הנתיבות וחקיקתן ומהות הספירות ודוגמתן בעולם בשנה ונפש ויחודן והעלמתן ועצמותן חזר ופירש לך בפרק זה האיך משתלשלים האצילות מהם. ולכן אמר יסוד כי הם יסוד לכל הנמצאים. ואמר כי הג' אמות אשר הם אם ויסוד לכל הנמצאים לפי שכל הנמצאות נמצאו מהם. ומה שבעצמי הספירות נקראו אמות מלשון כי אם לבינה תקרא נקרא למטה מהם יסודות. ואמנם גם הכפולות והפשוטות מן האמות נמצאו. והמשל בזה הנה חכמי הרופאים כינו לאיברי האדם על שם היסודות עד שכנו המוח בשם הליחה הלבנה, וכנו לטחול בשם השחורה ולכבד הדם ולמרה שבכבד הירוקה כנגד אש עפר רוח ומים. ואיני סבור שיחשוב שום אדם ממי שחננו השי"ת שכל מי שיחשוב שהמוח הוא הליחה לבדה או [המרה מן] הירוקה לבד או הכבד מן הדם לבד או הטחול מהשחורה לבד. אמנם כל אחד מהם מורכב מכולן וכן הדין בכל איברי האדם וכן הדין בעצמי הכפולות והפשוטות שיסודן אמ"ש. אמנם נקראו פשוטות לערך מה שמורכב מהם או לפי שאין להם תמורות. ויש לך לדעת כי לשון פשוטות יאמר על כמה פנים. האחד מהם מלשון ופשט את בגדיו כי הוא מחליף בגדי השלחים בשלח וכולם בדרך חסד ורחמים מעילוי לעילוי, והשני [מלשון] אל פשטתם היום שפירושו שמתפשטים ונמשכים והולכים עדי עד ועיין בספר הבהיר. ומלת כפולות מלשון בכפל דסנו מי יבא כי הוא כפול מזכר ונקבה ומדבור ומתמורה. ולפי שיש מן הי"ס אשר הם עגולים וכדורים כעין גלגל ויש מהם כענפים המתפשטים מהשרש. והמשל בזה גלגל ההיקף בגלגלים ויש מהם ענפים לענפים המשל בזה האילן שיש לו ענפים וענפים לענפים וענפי ענפי ענפים לענפים ויש לו עלין ופרחים ופירות כן עץ החיים הנקרא אדנ"י הוי"ה אהי"ה יש לו שרש שממנו נובע מקור להוציא כל הנמצאים ממנו. ובלי ספק שהמקור הנובע ממנו לעליונים הוא מעצם המקור. אמנם הנתיב חשר ממנו נובע לתחתונים נבדל מהנתיב אשר ממנו נובע לעליונים. וכן לכל מין ומין יש לו נתיב בפ"ע, יש מהנתיבות ההם והענפים ההם אשר נמשכים אליו לצד זכות ולהפך בזכות הנמצא ולהעלותו מעילוי לעילוי להשיבו אל אביו (בינה), וכיוצא באלו הנתיבות הנמשכות אליו מן החסד להעלותו אל אביו כן יש נתיבות הנמשכות אליו מצד הדין והחובה להשליכו הבורה אשר הוא מלא נחשים ועקרבים וכל מיני הפסד, נמצאת אומר שמקור ההויה וההפסד המתחלפות בכל הנמצאות כולם נובעות אליהן ר"ל אל כל מין ומין מן הזכות אשר לו בעליונים כ"ל מחסדי ה' ומהחובה אשר לו מהשם מצד הדין. וע"פ הזכות והחובה יתהוה ויפסד ויתחלף בדין בני חלוף ר"ל להיות פושט צורה ולובש צורה, ולהיות השי"ת פועל בכפים האלה כל פעולותיו נאמר נשא לבבנו אל כפים אל אל (חסד) בשמים (ת"ת) וכמו שיש כף ידים כך יש כפות רגלים. והסוד של כף זכות ושכותי כפי עליך עד עברי. והנה כל הנמצאות חקוקות בכפים האלה שנאמר הן על כפים חקותיך וגו' והסוד ביד כל אדם יחתום לדעת כל אנשי מעשהו כי האדם אדם ממש והבן זה. והנה ע"י מבינים היודעים להתחסד עם יוצרם שנאמר במה אקדם ה' אכף לאלהי מרום, ואומר אשר בידו נפש כל חי, הנה ביאר לך כי כל הנפשות והרוחות הם בידו בסוד בידך אפקיד רוחי:
כף זכות וכף חובה. צא"ל כשם שאנו מצווים לעבוד יוצרנו בתרי"ג מצות כך כל אחת ואחת מהי"ס מצווה לעבוד את יוצר הכל ויתנשא המלך לעדי עד. וז"ס שאנו אומרים אשר קדשנו במצותיו כי המצות ניתנו מן העולם ועד העולם וזהו סוד מנין שהקב"ה מניח תפילין. וז"ס שארז"ל מנין שהקב"ה מתפלל שנאמר ושמחתים בבית תפלתי. ונאמר נשבע ה' בימינו ובזרוע עוזו אלו תפילין. וכן תמצא בכמה מקומות שהקב"ה עוסק בתורה. וכן אם תדקדק בדברי רז"ל ובדברי הנביאים ע"ה תמצא זה מבואר מאד וכן נקראת תורת ה' וכן תמצא בכמה מקומות תורת מלאכי השרת כמו שארז"ל בפסוק אשר תנה הודך על השמים בענין מ"ת ולפיכך יש במלאכים ג"כ עונש וגמול ודחייה קל"ח שנים והם המלאכים שבאו להפוך סדום מפני שגלו סודו של הקב"ה ואמרו כי משחיתים אנחנו נדחו ממחיצתם מאז עד סולם יעקב אבינו והנה מלאכי אלהים וגו' שזמן זה תמצאהו קל"ח שנים ועיין בב"ר, מכאן אתה למד שכף זכות וכף חובה פשוטות לעליונים ולתחתונים והכל לפי הדין. כף זכות וכף חובה שארז"ל עבר אדם עבירה אוי לו שהכריע עצמו ואת כל העולם כלו לכף חובה, עשה מצוה אחת אשריו שהכריע עצמו ואת כל העולם כלו לכף זכות:
ולשון חק מכריע בינתים. פירוש כל צבא השמים עומדים עליו מימינו לזכות מצד החסד ומשמאלו לחובה מצד הדין אלו מלמדים חובה ואלו מלמדים זכות שנאמר אם יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף וגו' ויחננו ויאמר פדעהו מרדת שחת מצאתי כפר:
ולשון חק. פירוש הבינה שהיא מרוח אלהים היא מכרעת בין האש ובין המים שנאמר המשל (חסד) ופחד (גבורה) עמו עושה שלום במרומיו. ומ"ש לשון ולא אמר רוח מכריע בינתים שכן דרך הרוח להכריע בין האש ובין המים לפי שרצה לכלול במלת לשון עולם שנה נפש כי יש לשון ים בעולם ובשנה ובנפש לשון החי. והנה הלשון מכרעת בין החיך העליון והתחתון ובין הלב והמוח והיא מכרעת בין האש ובין המים, כי בתפלה יהפך מדת הדין לרחמים ובדברי נבלה תהפך מדה"ר למדה"ד כמ"ש רז"ל הכל יודעין למה כלה נכנסת לחופה אלא כל המנבל את פיו אפילו נגזר עליו משבעים שנה לטובה נהפך עליו לרעה שנאמר בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה ועיין במס' כתובות. ואמר לשון חק, פירוש הבינה כי ברית לשון פירושו יסוד ובינה ונקרא הלשון חק כי כל חק ומשפט משם יצאו וידוע כי מצד הזכות החיים ומצד החובה המות וזש"ה מות וחיים ביד לשון וכל עניני החוק הן של כמות של כל מין ומין הן חק האיכות של כל מין ומין הן חק האנה ר"ל בתנועה וגלגול הן חק המצב הן חק הלו הן חק הפועל וההפעלות כולם יצאו על פי הלשון ע"פ ה' יחנו וע"פ ה' יסעו כן הלשון שהיא הבינה מכרעת בין עולם עליון לתחתון ובין האש והמים ומוציאה מה שבמחשבה לנראה כי היא מגלה כל נסתר:
שלש אמות מ"ם דוממת. פירוש קול דממה דקה וסוד נאמן רוח מכסה דבר מצד טבע החסד שהיא שוקטת וכחה ביסוד המים ומנהיג בנחת לבריותיו ודוגמתו בעולם העליון זש"ה לך דומיה תהלה. וכל לשון דממה רומז אל החסד, ושי"ן שהוא של אש משמעת קול המיה וצעקה ושריקה וידוע הוא כי הסערה הוא מצד המיית הרוח וחבור שתי המדות יקים סערה לדממה, דממה וקול אשמע. ונאמר מצד הדין ישרוק ה' לזבוב וזבוב הוא אלהי עקרון, והבן זה:
אל"ף חק מכריע בינתים. פירוש כ"ע נקרא אל"ף חק וכשם שהבינה מכרעת בין זכות וחובה כן כ"ע מכריע בין דממה ושריקה. ורומז אל הצינורות היורדות מכ"ע אל החסד והגבורה ואל האמצע להכריע: