השם התשיעי לספירות הוא שם י"ה: ואע"פ שג' ספירות עליונות מתאחזות בזה השם והנה היו"ד רמז לספירות הט' הנקראת חכמה וה' רומזת לבינה וקוצו של יו"ד הוא סוד הכתר הנקרא אין סוף לפי שאין לכתר אות מסוימת אלא נאחזת בקיצו של יו"ד רומז לאין סוףוהנה אלו הג' ספירות מתאחדות בא' ובהן נאחזות ו"ס בסוד ו' ע"י ת"ת ובת"ת נאחזת ספירה העשירית ע"י יסוד: ודע כי י"ה בכל מקום הוא סוד עולם הרחמים ודע כי ו' הוא כסא לי"ה ה' אחרונה היא כסא לאות ו' והש"י מתייחד בשם ידו"ד ית' ולפיכך עזי וזמרת י"ה ויהי לי לישועה כלומר זמרת עולם שאין סביב לו מקטרג ולוחץ וצר ואויב זמרת אמת כי הזמירות במקום המגור הם הצורך בעניין ידו"ד וענין אברהם ולפיכך זמירות היו לי חוקיך בבית מגורי נותן זמירות בלילה עת הזמיר הגיע זמיר עריצים יענה וכרת הזלזל במזמירות ולפיכך מזמור לדוד ויעקב אבינו אמר קחו לכם מזמרת הארץ בכליכם ומעולם הרחמים המשיך עליהם ולפיכך אמר וא"ל שד"י יתן לכם רחמים לפני האיש נתפלל בא"ל שד"י לומר לצרותיו די ולפיכך קחו מזמרת הארץ ראה כמה כח האבות גדול ולפיכך מן המיצר קראתי י"ה ענני במרחב י"ה שהיא עולם הרחובות שאין שם מצרנים וכבר ביארנו שעולם המצרנות והצרות הוא מן הזרועות ולמטה והסוד מקום המשכת הרצון ויעתק משם ויחפור באר אחרת ולא רבו עליה ממש ויקרא שמה רחובות לפי שאין שם מצרנו לשום שר עליון ולפיכך על ידי רחובות העליונים זכה לבאר שבע זהו סוד ויעל משם באר שבע והסוד קחו מזמרת הארץ בכליכם וא"ל שד"י יתן לכם רחמים והיודע סודות הללו יודע מדוע נקרא מצרים ונקרא פרעה כי שני אלו סמוכים זה לזה ולפיכך הוצרכו להיות הניסים והנפלאות במצרים ובפרעה כי במקום המצרים שם מיני הפורענות ופרעה הקריב קרב מיבעי ליה אלא ופרעה הקריב את ישראל לאביהם שבשמים מה כתיב בתרי' וישאו בני ישראל את עיניהם והנה מצרים נוסע אחריהם וייראו מאוד ויצעקו בני ישראל אל י"י וזהו טעם י"י בצר פקדנוך צקון לחש מוסר למו וכתיב ואלה הגוים אשר הניח י"י לנסות בהם את ישראל וכתיב תחת אשר לא עבדת את י"י אלקיך ועבדת את אויביך: ודע כי בהתרחק ישראל אפיכלו מעט מהיכל המלך מיד פוגעים בהן מיני חיות רעות דובים ואריות ונחשים ועקרבים וכ"ש אם ישראל פורצים הגדר שסביב ההיכל ופורץ גדר ישכנו נחש וזה סוד אל תט ימין ושמאל הסר רגלך מרע אל תט' לצד ישמעאל שהוא בא מאברהם שהוא ימין שהרי ישמעאל מקטרג' עומדת סביביו ושמאל לצד יצחק שהוא מקום הפחד ושרי הפורענות אלא הדבק בתפארת שהוא הק"ו האמצעי ואינך ירא מכל רע שהרי אתה עומד בהיכל פנימי בהיכל המעדנים מקום מנוחה אין שטן ואין פגע רע וזה סוד ואתם הדבקים בי"י אלקיכם חיים כולכם היום וגו' ושמור פסוק זה וכתיב יש דרך ישר לפני איש ואחרית' דרכי מרת זה סוד אל תט ימין ושמאל: וכל מקום שאתה מוצא ישר או מישרים אלו הן שתי מדות הנקראים - זרועות וכן מישרים וישר הוא בהתאחד הספירות כל אחד מהם על מקומה וזה סוד ישר יחזו פנימו אמנם כי ישרים דרכי י"י וצדקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם הכל מתוק ליודע האמת: ודע והאמן כי בהתאחד כל הספירה על התכנתו נקראים גם כן מישרים אמנם יש דרך ישר לפני איש ואחריתה דרכי מות ושמור מקום הזכרים ומקום הנקבות בפסוק זה ע"כ בכל מקום שאתה מוצא בתורה שם י"ה הוא מקום הרחובות אין שטן ואין פגע רע ולפיכך כתיב כי יד על כס י"ה באמת הוא על כס י"ה הכל מבואר וכתיב עזי וזמרת י"ה ויהי לי לישועה זה בהלחמו פרעה אבל לעתיד לבא מה כתיב עזי וזמרת י"ה ויהי לי לישועה וכתיב אודך כי אנפת בי ישוב אפך ותנחמני וזה סוד אם עונות תשמור י"ה אדנ"י מי יעמוד הכל רמוז: והספירה הזאת נקראת - מחשבה בכל מקום וזה סוד המחשבה מן הכתר וזהו מקום מהתפשטות החפץ והאצילות וזה סוד קוצו של יו"ד התחלת התפשטות הי' והי' נקודה מחשבות וזהו מקום נקרא עמוק אשרי מי שיגיע למקום זה וזהו סוד הפנים הפנימים ועל זה אמר שלמה עמוק עמוק מי ימצאנו ב' פעמים עומק הבינה ולפנים מן הבינה עומק החכמה הנקראת מחשבה ושתי מדות הללו נאחזות בכתר והסוד מאוד עמקו מחשבותיך הבן נפלאות: וזהו המחשבה הנקראת בכל מקום - עומק וזה סוד ספר יצירה לפי שהמחשבה נקראת סוחרה וסוחרה חכמה ובינה כי טוב סחרה מסחר כסף כמה נפלאות רמוזים כי סחרה של כסף אע"פ שהוא מקום החסד כמה צרים ומקטרגים סביבותיה אבל כי ליושבים יהיה לפנים יהיה סחרה לאכול לשבעה ולמכסה עתיק הכל רמוז ולפיכך ביקש אברהם מערת המכפלה וקנה אותה מאת בני עפרן ובני חת בד' מאות שקל כסף עובר לסוחר כי טוב סחרה מסחר כסף ולפיכך המחשבה היא המקפת את כל הספירות של מטה מן הכתר וזהו סוד ספר יצירה עומק רום ועומק תחת עומק מזרח ועומק מערב עומק צפון ועומק דרום עומק טוב ועומק רע כל הדברים שבעולם שתחת הכתר נכללים במחשבה והמחשבה מקפת את כולם וסובבת עליה ולפיכך מאוד עמקו מחשבותיך מים עמוקים בלב איש ואיש תבונות ידלנה עמוק עמוק מי ימצאנו והמבין עיקרים הללו יתבונן בכמה מקומות שנכתב בתורה לשון מחשבה כי לא מחשבותי מחשבותיכם והנה בצלאל והעושים במלאכת נאמר בהן לחשוב מחשבות לעשות בזהב ובכסף ובנחושת וכתיב מעשה חושב מעשה רוקם מעשה חושב בצורות שהוא רומז לעולם המחשבה מעשה רוקם בצורות שהם רמז מן הזרועות ולמטה הכל מבואר: והנני רומז בכל מקום אומר עלה במחשבה ואמר ירד במחשבה ויסב אל העלייה וישכב שמה ואמר ירד למרכבה דע כי המרכבה היא למטה מן המחשבה ולמטה וכל המרכבה כללם עד המחשב"ה ולפיכך אמר עלה במחשבה וממחשבה ולמטה ירד למרכבה בכאן סוד פנים ואחור לבן ושחור סוד שמים וארץ בכאן סוד רחמים ודין בכאן סוד העינים עיניו כיונים על אפיקי מים רוחצות בחלב יושבת על מלאות סוף דבר זהו מעומק לפי שהיוד דבקה בכתר עליון אינה מתפרדת ממנו ונקרא - אין סוף ולפיכך עמוק עמוק מי ימצאנו מאוד עמקו מחשבותיך והנני רומז עומק המחשבה עליו נאמר שיר המעלות ממעמקים קראתיך י"י העולה עד המקום הנקרא ממעמקים תפלתו בלי ספק מתקבלת שהרי הוא דבק בכת"ר ועולה לעולם החסד והרחמים ויפק רצון סוד רמוז הנה ולפיכך רחוק מה שהיה ועמוק עמוק מי ימצאנו אמנם הם שאשת חי"ל מתפלל לשם לנוכת מצא אשה מצא טוב ויפק רצון מה' ויפק רצון ממש וזה סוד ממרחק תביא לחמה ולפיכך הכל גלוי לעין כל משכיל: וזו היא הספירה נקרא - רצון שהרצון והמחשבה מתאחזים בכת"ר ענין אחדד וזה המקום שלא השיג נברא בעולם לדעת מתנת הרצון והמחשבה ולפיכך במקום הזה מתאחדים ענין רשע וטוב לו ענין צדיק ורע לו ולפיכך אמר בענין מיתתו של רבי עקיבא הראיתני תורתו הראני שכרו ראה שחותכין את בשרו במקולים אמר זו תורה וזו שכרה א"ל שתוק כך עלה במחשב"ה ולפיכך כתיב אני אעביר כל טובי על פניך וקראתי בשם י"י לפניך וחנותי את אשר אחון אלו הן הפנים שלא נכנס בהן משה רבינו עליו השלום ולא בריה בעולם ועל זה נאמר והחכמה מאין תמצא תהום אמר לא בי היא וים אמר וגו' באזננו שמענו אלה"ים הבין דרכה: ודע כי זהו הנקרא רצו"ן באין גבול לפי שמתחברת באין סוף ולפיכך יו"ד וקוצו של יו"ד פותח את ידיך ושמביע לכל חי רצון ולפיכך ביוסף ורצון שוכני סנ"ה תבואתה לראש יוסף ולפיכך מראש הררי קדם וכבר ידעת שהכתר נקרא הרר"י קד"ם יוסף המשיך לו הרצון מן הכתר ברכות שמים מעל ברכות תהום רובצת תחת ולפיכך בכור שורו הדר לו ואינו מתיירא מקטרוג שטן בין קרני שור ולפיכך בן פורת יוסף בן פורת עלי עין הנה עין י"י אל יראין הכל רמוז: ודע כי הזוכה לישא בת זוג הראויה לו מן המקום הזה הוא שואב לישא אשה ההגונה לו והרי הוא סוד אדם בודאי ואם חטא אדם ולא זכה לישא אשה הראויה לה יקדמנו אחד ברחמים וזה סוד גדול תשמענו בקבלה פה אל פה בעזרת השם ולפיכך כתיב מצא אשה מצא טוב ויפק רצון מי"י והיודע סוד זה יבין סוד ויבן י"י אלקים את הצלע אשר לקח מן האדם לאשה ויביאה אל האדם וכתיב ויאמר האדם זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אשה כי מאיש לוקחה זאת וארז"ל במסכת נדה ויבן י"י אלקים את הצלע אשר לקח מן האדם מלמד שנתן הקב"ה בינ"ה יתירה באשה יותר מבאיש וכתיב ותצא לאה לקראתו ותאמר אלי תבא כי שכור שכרתיך וכתיב ומבני יששכר יודעי בינה לעיתים הכל ירשו מןהאם כי אם לבינה תקרא ולםפיכך בעון נדרים אשתו של אדם מתה ח"ו והמבין טעם זה יבין מה שאמרו ראויה היתה בת שבע לדוד מששת ימי בראשית אלא שאכלה פגה ולפעמים ישא אשה בתולה ואינה בת זוגו ולפיכך אמרו עם הארץ שנשא בת כהן זוגו אינו עולה יפה או היא קברתו או הוא קוברה וכתיב בגדו בנים זרים ילדו עתה יאכל חדשחלקיהם ולפיכך כתיב כי אם לבינ"ה תקרא ולפיכך אמר דוד כי אני לצלע נכון ומכאובי נגדי תמיד לצלע ודאי אבל לפי שזכה יוסף הצדיק לבת זוג ראויה ואמר ורצו"ן שוכני סנה ולפיכך ירש בכורה אף אני בכור אתנהו עליון למלכי ארץ ולפיכך נתמנה פרנס על העולם וכתיב ויכלכל יוסף את אביו ואת אחיו ולפיכך ארון יוסף הלך במדבר עם ארון הברית: ודע כי בתחלת התפילה כתיב אדנ"י שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך ולבסוף כתיב יהיו לרצון אמרי פי והתבונן מה שאמר בעניין אשר יעקב אמר מאשר שמנה לחמו והוא יתן מעדני מלך ולא פי' יותר ומשה רבינו פי' כל המפתחות ואמר ברוך מבנים אשר יהי רצוי אחיו וטובל בשמן רגלו טובל בשמן רגלו בודאי הכל מבואר והטעם לפי שהוא מושך מן הרצו"ן (פירוש א"ז הגי' אל כת"ר נקרא שמן כי שמן בא"ת ב"ש בי"ט שהוא בגימטריא אהי"ה) וזהו וטובל בשמן רגלו והנני מבאר מאחר שלדבק ברצון הוא טובל בשמן רגלו: וזו הספירה נקראת - ראשית כלומר הראש הנמשך מן הכתר ובראשית זה נבראו כל הנבראים ונאצלו כל מיני אצילות וזה סוד בראשית ברא אלקים וסוד של ב' דבראשית גדולה שתרגם ירושלמי בחכמתא כלומר בראשית ברצון סוד המחשבה בו עושה הכל ומסוד ראשית זה נאצלו כל הדברים הנקראים ראשית כל אחד על מקומו לפי מיני האצילות ולפי בריאות העולמות כך סוד כל אחד מהם כתיב י"י קנני ראשית דרכו קדם מפעליו מאז כתיב קודש ישראל לי"י ראשית תבואתה כתיב ראשית עריסותיכם חלה תרימו תרומה וירא ראשית לוכי שם חלקת מחוקק ספון כתיב ראשית חכמה יראת י"י והנה סוד בראשית סוד הספירה השנייה הנמשכת מן הכתר בסוד אות יוד: וזו היא הספירה הנקראת - חכמה כתיב ה' קנני ראשית דרכו קדם מפעליו מאז קדם הוא קוצו של יוד א"ז הוא סוד הבינ"ה וז' בניה אז ישיר משה אז ישיר ישראל מעולם נסכתי מאז מקדמי ארץ נכון כסאך מאז וזה סוד חכמה שאמר שלמה כל זה נסיתי בחכמ"ה אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני וכבר בארנו רחוק מה שהיה ועמוק עמוק מי ימצאנו ממרחק תביא לחמה וא"ת והא כתיב וה' נתן חכמה לשלמה אלא זו חכמה אחרונה הנקראת מלכות ומתוך מלכות רצה שלמה להכנס לחכמה הנקראת ראשית המחשבה הדבק בכתר ואמר כל זה נסיתי בחכמה הנקראת מלכות אמרתי אחכמה אגיע עד הרצון שהוא סוד חכמה ראשונה והיא רחוקה ממני: ודע כי יש חכמה חצונה ונקראת חכמת בני קדם היא חכמה שנתן אברהם לבני הפילגשים וכתיב ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק ולבני הפילגשים אשר לאברהם נתן אברהם מתנות וישלחם מעל יצחק בנו בעודנו חי קדמה אל ארץ קדם ולפיכך ותרב חכמת שלמה מחכמת כל בני קדם ומה שאמר וישלחם מעל יצחק נבו כמו שאמר וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב אמנם בחכמה מחשבות מה כתיב עמוק עמוק מי ימצאנו: ודע כי הכתוב שאמר מה רבו מעשיך י"י כולם בחכמ"ה עשית הכתוב זה רמוז בחכמה מחשבות ובחכמה אחרונה והכל ענין אחד ומה שהתחיל ס' יצירה בל"ב נתיבות חכמה חקק י"ה י"י צבאו"ת באמת כתיב ובלב כל חכם לב נתתי חכמה והחכמה בלב והסוד כי אותיות משם אינה מתלבשת באות אחד אלא בשתי אותיות הללו ובחכמה עליונה כתיב י"י בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה וכתיב ביום עשות י"י אלקים ארץ ושמים וכתיב בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ וכתיב מי חכם ויבן אלה נבון וידעם כי ישרים דרכי י"י וגו' בפסוק הזה הוא סוד הספירה וסוד כל כוחות החיצונות שמקיפין להם מבחוץ והנה בפסוק זה אמר סדר האצילות הספירות והמשכם מן הכתר הנקרא אי"ן סו"ף לפי שהחכמה נאצלת מן האי"ן שהוא אין סוף שאין מושג וכה"א והחכמ"ה מאין תמצא וזה סוד קוצו של יו"ד לפי שהאי"ן אין לו אות מסוימת ולפיכך נקרא אי"ן אין למעלה אני מטה בית קיבול לשפע הספי' ולפיכך והחכמה מאין תמצא צדיק להקריב אדם ייחוד אצילות החכמ"ה בבינה והבינה בדעת וז"ס מי חכם ויבן אלה יקרב הבינה לחכמה נבון וידעם יקרב הדעת לבינה כי ישרים סוד גבורה וגדולה הנאחזים בדעת זה מכאן וזה מכאן כי ישרים ודאי זה מול זה דרכי י"י אלו נצח והוד שוקיו עמודי י"י דרכי י"י בודאי בים דרכיך וצדיקים ילכו בם צדיק וצדק לפיכך צדיקים כתיב ומ"מ חסר יו"ד אחת צדיק צדק ופושעים יכשלו בם מקום הפושעים והמכשלים סביב רשעים יתהלכון והמכשלות את הרשעים וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש בדד ישב מחוץ למחנה מושבו ויוצא אותו החוצה ויצאת שמה חוץ ויצא אל מחוץ למחנה לא יבא אל תוך המחנה ופושעים יכשלו בם כי יש מקום שהוא מכשול לרשעים כתיב דרך רשעים באפלה לא ידעו במה יכשלו ולפני עור לא תתן מכשול ולפיכך זאת ירושלים בתוך הגוים שמתיה וסביבותיה ארצות ויצא בן אשה ישראלית ותצא דינה בת לאה הכל רמוז ומבואר לפיכך מי חכם וישמר אלה ויתבוננו חסדי ה': והמבין פסוק זה יבין סוד ויאמר י"י לאדם הראשון לעבדה ולשמרה לעבדה מבפנים ולשמרה מבחוץ ולעשות גדרים וסייגים לשמירת הגן שלא יכנסו כחות הטומאה לפנים אותם הנקראים פשעים ושבר פשעים וחטאים יחדיו ועוזבי ידו"ד יכלו לפיכך אמרה תורה לעשות סייגים לתורה להיכלות ושמרתם את משמרתי לבלתי עשות מחקות התועבות אשר נעשו לפניכם ולא תטמאו בהם אני י"י אלה"יכם מחקות ממש מקום הגדר והסייג נקרא חוק חק נתן ולא יעבור לפיכך ושמרתם את משמרתי אם אני שמתי חוק וסייג כ"ש מה שאתם צריכים להשים סייגים וגדרים מפני יצר הרע שבכם ולפיכך עשו משמרת למשמרתי וזהו שאמרו ז"ל ועשו סייג לתורה ואין הכל נעשה אלא על יד חכמה ובינה מי חכם וישמר אלה ויתבוננו חסדי ידו"ד צריך להקיף התבונה אל מקום החסד כי החסד הוא מקום אחיזת השרים והצרים והצוררים ולפיכך במקום גדולה וגבורה צריך שמירה וזהו סוד שמירת המקדש שצוה השם לכהנים וללוים והנה הכל רמוז פנימי וחיצון אמר הכתוב בשמירת המקדש תמיד ואת' ובניך אתך לפני אהל העדות כלומר כהנים ולוים שומרים במקדש תמיד ואתה ובניך אתך אשרי יודעי הסתרים לפי שסביב המקדש כמה מחנות של טומאה הנה מטתךו שלשלמה ששים גבורים סביב לה כולם אחוזי חרב מלומדי מלחמה ולפיכך מי חכם וישמור אלה וכתיב ויניחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה ולפיכך שבת זכור ליום ושמור ללילה תשת חשך ויהי לילה בו תרמוש כל חיתו יער הכפירים שואגים לטרף תזרח השמש יאספון ולפיכך ויניחהו בגן עדן וכו' ולא עשה כן אלא הכניסם להיכל ולפיכך נתקלקלו כל הסדרים ופושעים יכשלו בם בם ממש כי סביב רשעים יתהלכון ולפיכך בן חכם ישמח אב ובן כסיל תוגת אמו וכתיב חכם בני ישמח לבי גם אני ואשיבה חורפי דבר הרי לך מבואר קצת סדר מעלות סוד חכמה ראשונה וחכמה אחרונה וקצת חכמי הקבלה אמרו חכמה בראש וחכמה בסוף והנני רומז הזוכה לחכמה אחרונה זוכה לחכמה ראשונה וכן הוא אומר יהב חכמתא לחכימין ובלב כל חכם לב נתתי חכמה וכתיב והיה אם שמוע תשמע וכתיב ואם יפנה לבבך ולא תשמע הכל מבואר: ועתה התבונן ושמרתם את משמרתי כתיב עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמור משמרתי ואמרו רז"ל אפילו ערוב תבשילין קיים אברהם אבינו ע"ה כל כך עשה סייגים סביב כנסת ישראל כי כל מה שראו ז"ל ועשו סייגין לתורה לא עשו אלא כנגד הסייגים שעשה אברהם בתחלה וגלוי מלתא בעלמא הוא הבן סוד גדול גלוי לעינים וז"ס המזבחות שבנה אברהם וסוד מסעותיו וענייניו שעשה מיני משמרת סביב התורה באמת לפיכך אמרה תורה עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמור משמרתי מצותי חקותי ותורותי שני תורות תורה שבכתב ותורה שבע"פ ושתיהן מתחילות ממקום אברהם כלומר מן התפארת שוא סוד הגדולה והגבורה עד הצואר ומן הזרועות ולמטה השמירה צורך גדול שזהו מקום השרים החיצונים עד המלכות ולפיכך מגן אברהם מגן דוד שניהם צריכין שמירה:ועתה התבונן בכ"מ שתמצא בתורה שמירה וענין אברהם שנאמר וישמור משמרתי ועניין מה שזכרנו למעלה כמה עניינים עמוקים רמוזים ואחר שידעת זה התבונן כמה עניינים רמוזים במה שאמר הכתוב ראשית חחכמה יראת ה' וכבר רמזנו לך שספירה זו נקראת חכמה ונקראת יראה כלומר מקום היראה כי המגיע לדעת קצת המעלות ספירה זו כמה הוא צריך ליראה לפני הש"י מרוב קלות האדם ושפלותו ומעלת הש"י והיראה בשני דרכים יראה פנימי' ויראה חיצונית יראה חיצונית למטה מן האהבה ויראה פנימית למעלה מן האהבה ולפיכך יראה זו למעלה מאהבה כיצד יראה חיצונית היא סוד כל היראה מלעבור מצו' המלך לבלתי יענש ולבלתי יהרג ויתפש במאמר המלך וישפט בשפטים רעים זו היא יראה חיצונית אבל יראה פנימית היא בהיות האדם משיג מעלת הבורא ית' ורוב התענוגים ועושר וכבוד שהם בהיכליו ומזומנים לעבדיו אותם שהוא חפץ ובהגיע האדם לידיעת מעלה זו יפחד ויבהל ויאמר שמא אינני ראוי לעמוד בהיכל מלך כי לפי רוב מעלתו וגודל פחיתתי וחסרוני ימצא בי ערות דבר ויוציאני לחוץ מהיכלו ונמצא כל ימיו עומד ביראה ודאגה לבל ימצא בו המלך מום או חסרון או ערות דבר ויוציאנו לחוץ כמו שאמר הפסוק ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך ונמצא זה ירא ודואג כל ימיו מרוב אהבתו וחבתו לידבק במלך ולהיות ממשרתיו וזו היראה שהיא למעלה מן האהבה ועל זה נאמר באברהם כשרצה לשחוט את יצחק כי עתה ידעתי כי ירא אלה"ים אתה וזו היא היראה הפנימית כי המגיע למעלה זו הרי גופו ואשתו ובניו ונכסיו אינו כדאי למסרם על הבורא ית' כמו שקנה שוה מאה ככרי כסף וזהב בפרוטה אחת ולפיכך כי עתה ידעתי כי ירא אלקים אתה וזו היא היראה הפנימית שעליה מסר אברהם אבינו ע"ה גופו ואשתו ובניו ונכסיו ונאמר בו אברהם אוהבי והנני רומז יראה למטה אהבה למעלה הימנה יראה למעלה ממנה והנה הכל רמוז בעניין מעלת הספירות: ועתה התבונן במה שאמר הכתוב ראשית חכמה יראת ה' וכתיב אשרי איש ירא ה' במצותיו חפץ מאד זו היא יראה הנקרא למעלה מן האהבה וכן אשרי ירא ידו"ד ההולך בדרכיו אמנם בעבור תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו יש פנימי וחיצוי בדברים התבונן בעקרים גדולים חדרים גדולים תלוין בשערה אשרי מי שיחוננו ה' ית' עינים לראות ולהבין ועתה התבונן סוד יראה פנימית וסוד יראה חיצונית יראה פנימית סוד מעלות המלך ית' קיום מצות עשה יראה חיצונות סוד השמירה מן הקליפות חיצונה הנקראת ערלה וטומאה מצות לא תעשה: ודע כי בהדבק סוד יראה זו במלכות אז כתיב אשה יראת ידו"ד היא תתהלל היא תתהלל בודאי הכל רמוז והכל ע"י הבנים ההגונים: וספירה הזאת נקרא - עדן כלומר המקום הנובע מן הכתר כי עדן הוא לשון מקור וכהא אמרינן בשרה אמנו אחרי שנפסק המקור מדמיה ולא היתה ראוי לילד וכשנתחדשה מבקור הדמים אחרי בלותי היתה לי עדנה כלומר מקור החיים ומקור החלב כי החלב נמשך לאשה מן הדמים ליודעים סתרי הבריאה ולפי המחשבה והרצון הוא סוד מתחלת האצילות והשפע בבריאות הנקרא עדן כלומר מור הנמשך מן הכתר ונקרא מקור כמו שאדם רואה את המים היוצאים מן המקור ואין אדם רואה את המקור שממנו תחלת המקור שהוא עמוק עמוק וכה"א ונהר יוצא מעדן יוצאים מן המקור ובלשון ערבי קורין למקור מעדן וכן תחלת ההמשכה שהוא סוד חכמה ראשונה נמשך מן הכתר הנקרא א"ס לפיכך עמוק עמוק מי ימצאנו וכתיב מים עמוקים עצה בלב איש ואיש תבונות ידלנה: לפיכך סוד המרכבה וייחוד השלם אני רומז ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן ונהר יוצא מעדן קו האמצעי הנמשך מהכתר על ידי חכמה ובינה להשקות את הגן מלכות עד כאן היחוד אבל משם יפרד והיה לארבעה ראשים ומכאן ואילך סוד עולם הפירוד סוד ארבע מחנות שכינה וההיכלות ושאר השרים הממונים נפרדו כולם זה מזה אבל והנהר היוצא מעדן להשקות את הגן זהו סוד אדי"ד תפארת מלכות סוד הייחוד וזהו סוד שלשה ספירות של שבת ויברך אלדים את יום השביעי ויקדש אותו כי בו שבת מכל מלאכתו כי בו שבת בודאי סוד המנוחה במלכות וכל הנעשה בעולם על ידיו נעשה לפיכך עדן בודאי והכתובב מכריז ואומר ויטע ה' אלקים גן בעדן מקדם סוד עדן היוצא מהכתר רצון מאין גבול מאין סוף והנה הבינה הוא סוד הנהר היוצא מן החכמה להשקות כנסת ישראל כתיב ירויון מדשן ביתך ונחל עדניך תשקם נחל עדניך ממש וכתיב הנחל יעלה על שפתו מזה ומזה כל עץ מאכל פרי' לא ירעבו ועליהו לא יבול לפיכך צריך הגן שמירה ויניחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה וזהו סוד שמירת המקדש למטה והיודע סוד עדן יודע סוד אצילות ושפע דרך המעלות והצינורות עד הגיעם אל המלכות: והספירה הזאת נקראת - יש לפי שהספירה של מעלה הימנה נקראת אין כלומר אינה מושגת לפיכך נרמזת בקוצו של יוד אבל המחשבה שהיא סוד התפשטות החפץ הנקרא יש בסוד אות יוד של שם המיוחד: ודע כי יעקב אבינו ע"ה כשהגיע סוד הסולם למעלות הידועים בכנסת ישראל ובת"ת והנה י"י נצב עליו ויאמר הגיע להאציל עליו עמה מיני שפע מן החכמה והבינה לפי שהוא סוד קו האמצעי וכשעלה למעלה מן הכתפים ונתאחז בשתי אלו הספירות נתאחז בכתר אז התחיל לומר אכן יש י"י במקום הזה ואנכי לא ידעתי כי עד עתה עד הכתפים היה עולה. ועתה נתאחז בספירה הנקראת יש לפיכך ויירא ויאמר מה נורא המקום הזה ויירא ממש מקום היראה ועל שמו נקרא נורא וסימן נורא תהילות עושה פלא נורא תהלות ממש לפיכך עושה פלא מקום הנפלאות הוא ספירה עליונה כתיב אודך על כי נוראות נפלאים מעשיך עושה נפלאות גדולות לבדו לעושה נפלאות לבדו והנני רומז בעניין גדול זכר עשה לנפלאותיו חנון ורחום י"י: דע כי בעשות י"י הניסים והנפלאות במדבר שאלו וחקרו ע"י מסה ומריבה ואמרו על ריב בני ישראל את י"י לאמור היש י"י בקרבנו אם אי"ן רצו לעשות הכא בג' ספירות הללו במקום שאין הבדל ופירוד כלל כי אי"ן הוא סודד הכתר י"ש היא הסוד החכמה והבינה ועתה תדע והאמן כי הטוב הגדול הגנוז למעלה למעלה הוא סוד ג' ספירות הללו ששהם סוד ע"ה והטוב הגנוז לצדיקים נקרא עליות כמו שבארנו במעלת בינ"ה כי בכ"מ שנזכיר בינ"ה התבונן שהיא מחברת לכת"ר ולחכמ"ה והנה העה"ב שנא' בו מה רב טובך אשר צפנת ליראיךליראיך ממש נקרא יש שנא' להנחיל אוהבי יש ואוצרותיהם אמלא אוהבי ממש כי במקום האהבה עולין לחכמ"ה ולבינ"ה שהוא סוד יש והנחלה הזאת צפונה לאוהביך וליריאיך והכל מבואר: ודע כי במקום הנקרא יש הוא סוד התחלת המרכבה בסוד דין ורחמים לפיכך ואוצרותיהם אמלא ואוצרות י"ה אמלא וכתיב יראת י"י היא אוצרו ובדעת חדרים ימלאו אלא הספירות הן סוד תפילין שבראש שמניח הקב"ה שהוא תפארת בהגיע הדעת ובהתאחז הכתר בסוד החכמה והבינה בסוד קו האמצעי העולה עד למעלה כי כשעלה יעקב אבינו ע"ה והתאחז בשתי אילו הספירות אז כתו' עליו והרכבתיך על במותי ארץ והאכלתיך נחלת יעקב אביך וזהו סוד הנחת תפילין ישראל של ראש וסד וראו כל עמי הארץ כי שם י"י נקרא עליך ויראו ממך כי היראה והבינה הם שתי פרשיות של תפילין שבראש והנני מבאר בעזרת המלמד לאדם דעת כתיב ועץ החיים בתוך הגן החיים ממש החיים הם הבינה ומקורם החכמה והעץ שלהם דעת וזהו התפארת וזהו סוד הקב"ה מניח תפילין ואתה תראה כמה היא מעלת מצות תפילין וכחם למטה או כמה הוא עניין ביטולה וכמה הוא עניין גדול שאמר כל הרוצה לקבל עליו עול מלכות שמים שלימה יפנה ויטול ידיו ויניח תפילין ויקרא ק"ש וראה נפלאות גדדולות לענין כל ד' פרשיות שבתפילין שבראש בד' פרשיות: פרשה ראשונה קדש לי כל בכור שנייה והיה כי יביאך שלישית שמע ישראל רביעית והיה אם שמוע. והנני מבאר לך כבר ידעת כי סוד הייחוד בשני מקומות ייחוד המלכות בתפארת על ידי יסוד ייחוד הת"ת בכתר ע"י חכמה ובינה. וכתיב ביום ההוא יהיה י"י אחד ושמו אחד אחד בייחוד עליון ואחד בייחוד מלכות וסוד תפילין שבראש וד' פרשיות הם סוד ייחוד התפארת בכתר ע"י חכמה ובינה כיצד: פרשה ראשונה קדש לי כל בכור ממש החכמה הוא סוד הבכורה ראשית הכל. בראשית ברא אלקים וכתיב כי הוא ראשית אונו לו משפט הבכורה הרי מתאחז התפארת בכתר ע"י חכמה פרשה קדש לי כל בכור. פרשה שניה והיה כי יביאך הוא סוד יציאת מצרים להילכותיה שנאמר והיה כי ישאלך בנך מחר לאמר ואמרת אליו בחזק יד סוד חוזק יד הוא בינה שממנה שואבת היד הוציאנו ידו"ד ממצרים מבית עבדים, עיין נפלאות מבית עבדים מזרועות ולמטה הוא בית עבדים ומצרים ראש הממשלות שבעבורו ויהי כי הקשה פרעה לשלחנו ויהרוג ידו"ד כל בכור בארץ מצרים וגו' זה ראש כל הממשלות שבשרי האומות שהוא בכור שלה לפיכך ויהרג ה' כל בכור בארץ מצרים כי אברהם אבינו ע"ה ירד למצרים ומצרים ראש לכל ממשלות השרים מצרים שניה לא"י לפיכך סוד מצרים הוא בכור שבאומות למכה מצרים בבכוריהם והכל מכח בכור עליון קדש לי כל בכור סוד תחת בכורי מצרים, לפיכך ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים אני י"י ומי עשה באלהי מצרים הבינה שהיא למעלה הימנה. והיא סמוכה לה לפיכך נזכרה יציאת מצרים בתורה נ' פעמים כלומר ע"י בינ"ה יצאו ממצרים שיש לה נ' שערים ונפתחו לישראל. ואז יצאו ממצרים שאלמלא נפתחו נ' שערי בינה אין יכולת לישראל לצאת ממצרים כתיב אלו לא הוציא הקב"ה את אבותינו ממצרים הרי אנו ובני בנינו משועבדים היינו לפרעה במצרים לפי ששרו של מצרים הוא בכור ואין יכול לו אלא הבינה שיש למעלה הימנו בנ' שערים כי בבינה תלוים כל חירות וכל גאולה לפי שהיא למעלה מכל השרים ונקרא רחובות. כי מן הזרועות ולמטה הם השרים והגליית לפיכך גלות מצרים תחילת הגליות. ואברהם ירד למצרים והנה הבינ"ה שיש לה נ' שערים כשנפתחו נמצא הגאולה והחירות והסוד הגדול וספרת לך שבע שבתות שנים יובל היא שנת החמשים שנה תהיה לכם וכתיב בשנת היובל הזאת תשבו איש אל אחוזתו אזי יוצאים עבדים לחירות לפי שאין במקום הזה גלות ולא שר ולא צר לפי' גאולה תהי' לו וביובל יצא לפי' פ' והיה כי יביאך שהיא שנייה לתפילין הוא סוד הבינה וסוד היובל והחירות והגאולה לפי' כתיב בסוף הפרשה והיה לאות על ידך ולטוטפות בין עיניך כי בחוזק יד, יד ממש. הוציאנו ידו"ד ממצרים והרי לך סוד גדול מפורש כי במקום הזה יבא החזק ליד כי זה גבורות רגזה גבורה לפיכך כי בחוזק יד, שאין יציאת מצרים אלא בחוזק יד, לפיכך זה היא פרשה שנייה לתפילין נמצאת למד ששתי פרשיות ראשונות קדש לי כל בכור, והיה כי יביאך זוהי סוד חכמ"ה ובינה, פרשה שלישית שמע ישראל, ואהבת זו מדת אהבה מדתו של אברהם הזפירה הנקר' גדולה כתיב וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך, אלו הן נ' שערי בינה כי צריך לייחד עמהם גדולה וגבורה שיכנסו מהם לשערי בינה לפיכך ובשעריך פרשה רביעית והיה אם שמוע סוד הגבורה כי כל הפרשה הזאת מדברת על העונשין השמרו לכם וגו' וחרה אף ידו"ד, הרי לך מבואר ארבע פרשיות שבתפילין שהם סוד ייחוד הכת"ר הכתוב על ידי חכמה ובינה בשתי פרשיו' ראשונות בתפארת גדולה וגבורה בשתי פרשיות אחרונות נמצאת למד כי בתפילין שבראש מתאחד תפארת בחכמה ובינה וגדולה נעשה הכל ענין א' והנה התפארת שהוא קו האמצעי מתאחד באלו פרשיות ארבע שהן ידו"ד בסוד הכת"ר היא קוצו של יו"ד שהוא דבקה בחכמה ונמצא ו' של שם המיווחד מתאחד למעלה ונעשה כל שש ספירות ו' אחד עולם אחד ענין אחד לפיכך הקב"ה מניח תפילין הקב"ה ממש שהוא סוד התפארת, הרי לך מבואר סוד תפילין שבראש והטעם שבהם והתועלת, וסוד הקב"ה מניח תפילין שהתפילין שבראש הם סוד ייחוד העליון, אמנם תפילין של יד הוא סוד ייחוד מלכות בת"ת לפיכך והיה לאות על ידכ"ה עם ידו"ד כי ביארנו לך כי בגבורה שהיא סוד י"ד נשלמה הפרשיות שבתפילין והם סוד ו' ספירות הד' מן הפרשיו' סוד ד' ספירות מתאחדות בתפארת שהוא סוד ו' בבחי' עליון על ידי פרשיות ונמצא מתאחד בשלשה אותיות יה"ו כשמגיעות הספירות לי"ד שהוא הגבורה שהוא סוד פרשה ד', והנה משיכת מכולם אחיזה בי"ד שהוא בסוד יה"ו וצריך לסמוך ה' אחרונה לי"ד לפיכך והיה לאות על ידכה סמוכים לעד לעולם נמצא מלכו"ת שהיא סוד ה' אחרונה של שם סמוכים ליד שהוא סוד ד' פרשיו' הנאחזו' בתפארת ונקשרות בהם על יד קשר של יד בצורת הקשר של תפילין של יד הדומה בצורת יו"ד שהיא סוד יוד קטנה הנקרא יסוד כי יוד גדולה חכמה עליונה יו"ד קטנה יסוד, לפיכך ברית מילה הוא סוד גילוי אות יוד, נמצאת המלכות נקשרת בתפארת ע"י הגבורה הנקרא י"ד שהיא סוד פרשיות לפיכך נסמכת מלכות ליד בסוד והיה לאות על ידכה, לאות ממש וסוד אות ברית קדש הוא יסוד הוא סוד קשר של תפילין של יד בצורת יוד לפיכך תמצא תפילין של יד בשמאל, שאוחזת את המלכו"ת עמה נמצא השם המיוחד מתאחד בשני מיני יחוד, בעניין תפלין לפיכך נקראו תפילין של ראש קדושה חמורה, ותפילין של יד קדושה קלה כל דבר במקומ', והנני מבאר יותר: דע כי התפילין כשהם ברשותו של אדם ראוי להניח שתיהן כדי לייחד מלכות בתפאר"ת וייחוד תפאר"ת בכת"ר ואם אין ברשות אדם אלא תפילין אחת מניח אותה אף על פי שאינה מייחד לגמרי מייחד אותה בספירות הסמוכה לאותה תפילין שמניח, והבן עוד כל זמן שמניח מניח של יד תחילה כי כן סדר העולמו' והייחוד אבל כשחולץ של ראש תחלה כי זהו סדר הנכון שאלמלה אין המלכו"ת מתוקנת לא יופיע הכתר ע"י הבינה להשפיע אצי' בתפאר"ת וכמו כן סוד מפסיק בנתיים עבירה היא ונרגן מפריד אלוף והעיקר שלא לשוח ולדבר משעה שבירך ברכה ראשונה כדי שיתאחדו יחוד שלם כאחד. אמנם שי"ן של ג' ראשין רמז להתאחד יחוד ספירות עליונות בתפאר"ת, בסוד יהו בסוד תפילין של ראש שי"ן של ד' ראשים סוד תפילין של יד בקשר ה' אחרונה שהוא סוד מלכות בקשר עם יה"ו ונעשה השם כולו אחד בסוד השם אחד, עתה התבונן כיצד המלכות נקשרת בראש ונקראת עטר"ה מתאחדת עם הכתר בסוד של ג' ראשון וסוד שין של ד' ראשים לפיכך שין של ד' ראשים הלכה למש"ה מסיני, ואחר שבארנו זה תבין כמה הוא כח של מצות תפילין של ראש ושל יד בתפילין כתיב י"י עליהם יחיו וזהו סוד הקב"ה מניח תפילין והכל רמודז בתלמןד והנני מבאר כיצד הייחוד בדיבור כתיב ידו"ד אלה"ינו ידו"ד אחד סוד הייחוד של שם בד' אותיות כמו הוא אומר השם ראשון רמז לאות ראשונה של שם שהיד יו"ד הכולל סוד הכת"ר העליון והחכמה בסוד אות קוצו של יו"ד ויו"ד עצמה, אלקינו סוד הבינה שהיא סוד אות ה' ראשונה של שם ידו"ד סוד התפאר"ת שהוא סוד אות ו' של שם שהוא אות ג', אחד הוא סוד הייחוד אות ה' אחרונה של שם סוד מלכו"ת, וכשהוא מאריך צאחד צריך להאריך עד שתעלה המחשבה למקו' שהתחיל מתחילה כיצד מתחילתן התחיל מקוצו של יו"ד לחכמה לבינה ולתפאר"ת עד שיגיע למלכות בסוד אחד: עתה צריך להאריך במלת אחד עד שיקשור המלכות ביסוד שהיא קוצו של וי"ו שהיא התפאר"ת ומתפאר"ת לבינ"ה שהיא סוד י"י ומבינה לחכמה ומחכמה לכתר שהיא קוצו של יוד שהוא אי"ן סו"ף, נמצא הקורא פסוק אחד בק"ש מייחד הספירות מלמעלה למטה וממטה למעלה וכן ענין הקדושה בכל מקום שתמצא קדוש הוא סוד היכלות הטהרה והייחוד טהורה הוא להתרחק מכחות החיצונים ונמצאת הקדושה תוספת אצילות מן הכתר שהוא מקום הקדושה ולפי שהדבר כן הוא נאמר בנזיר קדוש יהיה גדל פרע שער ראשו ונאר בקרחקרח הוא טהור הוא והקודש סוד למד והטהרה סוד מ"ם זה סוד אצילות, וזה סוד הפסק לפיכך קדושה בכהנים טהרה בלוים שנאמר את אהרן ואת בניו תקדיש וקדשת אותם וכה תעשה להם לטהרם כו' והעבירו תער על כל בשרם, וכעצם השמים לטוהר, בטהרו את המזבח טהור יאמר, ואחר שרמזנו זה דע כי הקדושה היא סוד רמז המשכת אצילות מן הכת"ר וסוד קדוש קדוש קדוש סודו הוא אצל אות קדושה מג' ספי' עליונות לאמצעית ומאמצעית לאחרונות מן האחרונות מתאחד כל קדושה במלכו"ת, והנני מבאר קדוש קדוש קדוש הן סוד גדולה גבורה תפארת מקבלת אצילות שפע הקדושה מן הכתר והחכמה והבינה ומהם לנצ"ח הו"ד יסוד כתיב אחריו י"י צבאו"ת ומהם למלכות כתיב מלא כל הארץ כבודו, הרי לך סוד הייחוד והקדושה כיצד מתאחדים בעשר ספירות, ומה שתראה הקדושה שאמר ישעי' שנ' ואראה את י"י יושב על כסא רם ונשא אל יעלה בדעתך שאין כתיב אלא אדנ"י את אדנ"י צבאו"ת ראו עיני ע"י הכסא וזהו מקום הקדושה, לפיכך שרפים עומדים ממעל לו סביב היסו"ד עומדים שרפים שש כנפים לאחד כי למעלה מן הזרועות אין מלאך ולא שרף ולא שר אלא כל מקום שתמצא כענין זה הוא למעלה מיסו"ד ומלכו"ת כדכתיב ראיתי את ידו"ד יושב על כסאו וכל צבא השמים עומדים עליו מימינו ומשמאלו עליו הוא למעלה מיסוד ומלכות, אלו הן שבעים שרים שמקיפים את התפארת ובאותו מקום הדין של סנהדרי גדולה כדאמר לעיל אבל במקומו' שתמצא כתוב על ידו"ד סתם זו למעלה מן הת"ת כמו ותתפלל חנה על ידו"ד השלך על ידו"ד יהבך וכיוצא בזה, ועתה ראוי לנו שנעמוד במקום זה להכנס לספירה עשירית והשם יתברך יורינו האמת: