ספר שערי צדק - השער השמיני-
השם השמיני לספירות נכתבת ידו"ד ונקר' אלה"ים ידו"ד אדנ"י חילי:
וזה סוד לפי שזה מקום תחילת הדינין ומוקדם והנני מבאר לך דע כי כתר עליון הוא הרחמים הגמורים שאין בהם תערובות דין ובהתאצל ממנו החכמ"ה והבינ"ה אז תמצא דין ורחמים מעורבים אבל אין כחם יוצא לפועל בדין לפי שהם נקשרים בכתר אמנם הרחמים והדין נמשכים על ידי גדול"ה וגבורה כמו הזרועות הנמשכים מן המקור שבמוח ופועלין פעולה ולפי שעיקר המקו' לרחמים ולדין הם ע"י חכמ"ה ובינ"ה הנקראים עדן ונקרא מקור והם דבקים בכת"ר ואינם פועלים אלא ע"י גדולה וגבורה לפיכך בינ"ה שהוא מקור הדין ואינו פועל אלא על יד גבורה כך נכתב ידו"ד על יד שהוא קשור בעולם הרחמיםונקרא אלה"ים על יד נובעים ממנה לפיכך תמצא כתוב בכמה מקומות ידו"ד אדנ"י שהוא סוד המבועים ההולכים עד המלכות וזה סוד ימי פסח ושמונה ימי החג ובסוד שמיני עצרת אחד שלו ואחד שלנו וכשהנביאים עולים מלמטה למעלה קורין בתורה ידו"ד אדנ"י כמו שאמר אדנ"י ידו"ד מה תתן לי וכיוצא בו וכשהשפע יורד מלמעלה למטה וממטה למעלה והסוד ילכו מחיל אל חיל:
לפיכך תמצא הספירה הזאת נקראת - צדק עליון וזה סוד שמות אדנ"י ידו"ד שכתבנו והסימן צדק צדק תרדוף צדק ראשון סוד מלכו"ת צדק שני סוד בינ"ה כי שם הוא סוד הייחוד השלם בכל העולמות וזו היא שאמר בסמוך למען תחיה וירשת את הארץ למען תחיה צדק תחתון וירשת את הארץ והכל מבואר:
והספירה הזאת נקראת - בינה במקום הזה הוא סוד כל הנחלים העליוניםולא נכנסה בה שום אדם ועין לא ראתה סוד מעלותיה וסגולותיה לפי שהיא למעלה מכל ההשגות והנה כל הנביאים אפילו משה רבינו עליו השלום פתח תשעה וארבעים שערים ונשארה אחרונה ננעלת נמצא כל חדרי' גנוזים ונעולים בפני כל בריה וזה שאמרו הנביאים עין לא ראתה אלה"ים זולתיך יעשה למחכה לו והנני פותח לך קצת מעלותיה כדי שתכנס לידיעתם:
ודע כי שלשה ספירות עליונות כול' הם מתאחדות כאחד ולעולם לא יפרדו והשם הכולל אותםבכל מקום הוא יו"ד ה"א רמז יו"ד לחכמה וה"א לבינה וקוצו של יו"ד רמז כתר אין סוף ואינו מושג בשום עניין לייחד לו אות קבוע ודע והאמן כי לא עלה מעולם לא שר ולא מלאך ולא דבר בעולם להתאחד באלו שלשה ספירות לפי שאברהם ויצחק עלו עד הגדולה ועד הגבורה וסביבות אברהם ויצחק נאחזים שבעים שרים עליונים בשבעים כתרים על יד ישמעאל ועשו שהם סוד חק הפרה ואלמלא ישמעאל שיצא מאברהם ועשו שיצא מיצחק אין מקום לשבעים שרים אחיזה סביבותם ודבר זה נודע בסוד סדר הקשרים והנה אברהם יצחק שנאחזים בגדולה ובגבורה יש לנחלתם גבול שהרי המצרנים שלהם סמוכים להם והסוד ואקח את אביכם אברהם מעבר הנהר:
אמנם יעקב אבינו ע"ה שהיה מזוקק ולא היה במטתו פסול אין בו מקום אחיזה לאחד מן הכוחות החיצוניות כלומר ע' שרים לפיכך הוטל יעקב בין אברהם ויצחק באמצע:
והנני רומז הצד המחוקק שבאברהם ויצחק הוא היכל הקודש הפנימי והנה הקו האמצעי ביניהם הוא יעקב ונאחז במקום הטהור שבין אברהם ויצחק הם כלפי חוץ והנה שבעים שרים החיצונים נאחזות באותו צד שיש בו סימן כלומר ישמעאל מצד ז ה עשו מצד זה לפיכך כתיב הלא אח עשו שליעקב נאום י"י ואהב את יעקב ואת עשו שנאתי נמצא יעקב עלה עם אברהם ויצחק עם הכתפים והזרועים שבהם נאחזים אברהם ויצחק ונקראת דמות אדם ונמצא יעקב לבדו עולה עד הכתר ונאחז בשלשה ספירות עליונות עולה מן הוואר למעלה הנאחז בקו האמצעי עד ראש העליון ונמצאים אברהם ויצחק עולים עד מקום הזרועות עמו ומשם ולמעלה אין להם עלייה ונמצא יעקב לבדו עולה עד הכתר ונאחז בשלשה ספירות עליונות שהם נכללות בשם ית' לפיכך כי יעקב בחר לו י"ה ישראל לסגולתו לסגולתו ממש כי סוד סגולה הוא סוד י"ה ממש בסוד זרקא מקף סגול נמצא הבינ"ה נקרא סגולה ליודעי סוד האמת לפי ששרי אומות העולם עולים עד הזרועות ולא עוד וישראל לשם י"ה עולין כתיב והייתם לי סגולה מכל העמים העמים ודאי שאין אחד מכולם עולה לאותו מקום לפיכך כתיב כי חלק י"י עמו יעקב חבל נחלתו וכתיב י"י בדד ינחנו ואין עמו אל נכר כלומר אחד מכל השרים העליונים וזהו סוד ירכיבהו על במותי ארץ וזהו מקום שאין דרך לשר ומושל לעלות שם ועל זה כתבי ששם עלו שבטים שבטי י"ה עדות לישראל:
ודע והאמן כי יעקב שעלה למעלה ונאחז בשם י"ה הוא לבדו נחל נחלה בלי מצרים וזהו שאמר הכתוב והאכלתיך נחלת יעקב אביך ממקום הצואר עד מקום הראש נחלה שאין לה מצרנות וזהו שאמרו חכמים לא כאברהם שכתוב בו קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה ולא כיצחק אלא כיעקב שכתוב בו ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה ומקום הפרצה שפרץ הוא מקום הצואר שעולה למעלה מן הזרועות והבן זה היטב לפיכך כי יעקב בחר לו י"ה ישראל לסגולתו:
ודע כי דוד המלך עליו השלום צפה ברוח הקדש כל הגלויות וראה את ישראל גולין במצרניהם ואף כל גוים סבבוני וצעק על כובד הגליות המשיגות את ישראל במצרניהם ואמר מן המצר קראתי י"ה מן המצר ודאי קרא י"ה שהוא עולם הרחובות שאין שם מצרנות ואחר כך אומר ענני במרחב י"ה:
והנני רומז כתוב הרכבת אנוש לראשינו באנו באש ובמים ותוציאנו לרויה באש ובמים אברהם ויצחק ואח"כ ותוציאנו לרויה לפיכך התבונן היטיב ותראה מעלת ישראל על האומות ודרך עלייתן למעלה למקום שאין שם צורך ומקטרג ומזיק אלא כולה השקט ומנוחה ונחלה:
וזהו הספירה הנקרא - רחובות כלומר המקום שאין לו מצרניות אלא רחב בכ"מ והנה ירושלים בעולם הזה בתוך הגוים שמתיה וסביבותיה ארצות לפיכך כל רודפיה השיגוה בין המצרים וסימן כשושנה בין החוחים ואם בא רוח ונושב עלין שלה לכאן ולכאן הרי החוחין קורעין אותה כך ירשלים בזמנים הראשנים סביבות ארצות ומצרנים כל גוים סבבוני וזהו סוד גליות אבל לעתיד לבדו י"ה מתאחד בירושלים ואז כל השרים הצוררים כלים והולכים להם כלומר אינה מריעים לה עוד וזהו סוד ורחבה ונסבה למעלה הרחיבי מקום אהליך ויריעות משכנותיך יטו אל תחשוכי האריכי מיתרי' ויתידותי' חזקי כי ימין ושמאל תפרוצי זהו כי יעקב שכתוב בו ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה הבן זה הטיב ימין ושמאל תפרוצי נחלת אברהם ויצחק הבן נפלאות גדולות וזהו סוד באנו באש ובמים ותוציאנו לרויה מן המצר קראתי י"ה ענני במרחב י"ה וסוד ואת הלכת ברחבה פקח עיניך בכ"מ שתמצא כתוב רחובות וכתיב ישבו זקנים ברחובות ירושלים וזהו המקום הנקרא רחובות הנהר כי שם הוא סוד הנהר העליון שאין לו סוף וקץ לרחובותיו וזהו סוד את רחובות עיר ואת כלח כלח בו ודאי תבא בכלח עלי קבר זכה לו מובטח לו שהוא בן העולם הבא והיודע סוד רמזות האלו יבין סוד תרחיב צעדי תחתני תחתי מבעי ליה שאין דרך הלשון לומר תחתני אלא תחת נ' שהוא סוד נ' שערי בינה:
והמקום הזה נקרא - גאולה כי מן המקום הזה מושך א"ל ח"י וצריך לסמוך גאולה לתפלה ואם תבין סוד היובל ונ' שערי בינה תבין ענין זה הבנה שלימות והנני מבאר לך:
דע כי כל שבעים שרים שכתבנו לעיל מקיפין סביב אברהם יצחק ויעקב ומקיפין יעקב עד הכתף ואותו המקום הוא מקום הגלות אבל ממקום הכתף ולמעלה הוא מקום החירות ליעקב ובניו והיודע סוד זה יבין כי פדה ידו"ד את יעקב וגאלו מיד חזק ממנו וזהו שאמר הכתוב ובאו ורננו במרום ציון במרום ציון ודאי שהוא סוד הבינה שהוא מרו"ם ציו"ן והיתה נפשך כגן רוה כגן רוה ממש ותוציאני לרויה המבין עיקראים הללו יבין סוד הגאולה באמת והיודע סודות הללו יבין מה שאמר גאולה תהיה לו וביובל יצא:
ודע כי הספירה הזאת נקראת יובל וכן הוא אומר יובל היא שנת החמשים שנה תהיה לכם חמשים ודאי זהו סוד נ' שערי בינ"ה וכתיב בשנת היובל הזאת תשובו איש אל אחוזתו:
ודע כי היובל הוא סוד לחירות הרי יאורים רחבי ידים וזהו שאמר הכתוב ועל יובל ישלח שרשיו ולא יראה כי יבא חום והטעם שאין החום והקור עולין לאותו מקום לפיכך אנו מונים למתנת תורה ממ"ט יום וביום נ' הוא נתןהתורה לפי שהתורה מן היובל נמשכה ואלמלא מעשה העגל ושבירתל הלוחות אין שום גלות שהרי ממקום החירות נמשכו הלוחות וזהו שאמר הכתוב והמכתב מכתב אלה"ים הוא חרות על הלוחות אל תקרי חרות אלא חירות בודאי והנה ביובל יצאו ישראל ממצרים וכן הוא אומר וחמשים עלו בני ישראל מארץ מצרים ומכל מדברים שביארנו יש להתבונן בכ"מ סוד הגליות וסוד הגאולה וסוד המכות וכדומה לו ואפילו נער קטן ראוי להתבונן מכאן ואילך:
ויש לי לעוררך על מה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה גלות בא לעולם על עבודה זרה ועל גלוי עריות ועל שפיכת דמים ועל שמיטת הארץ כתיב אז תרצה הארץ את שבתותיה כל ימי השמה והטעם לפי שכתוב וספרת לך שבע שבתות שנים והנה הגאולה תלויה בשביעית ליודעי הנסתרות:
ועתה צריכים אנו לעוררך על סודות נפלאות בעניין יין נסך שאין הכל מגיעים לדעת עיקרי התורה וסתריה:
דע כי היין העליון המשמח אלדים ואנשים הוא נמשך מן הבינה שזכה אברהם ע"י האהבה הסמוכה לה וכן הוא אומר הביאני אל בית היין ודגלו עלי אהבה:
ודע כי היין שאדם שותה עולה למקום שהיתה תחלת תודותן והנה היין סיבה לגלות הנסתרות והנה העולם שהוא מעין הבינ"ה עין לא ראתה זולתיך היא סוד יין המשומר בענביו מששת ימי בראשית בודאי ולעולם לא נגע בו גוי שאין דרך לעלות שם שרי האומות שהרי הוא למעלה מכל הבמות והוא מקום הסוד נכנס יין יצא סוד לפיכך אין לשבעים אומות לעלות בו וחלק בו ומגע הגוי עע"ז יעשו יין נסך כי הגוים עע"ז ישתו יין נסיכם סורי גפן נכריה אבל ישראל לבד מושכין יין מן הבינ"ה וזהו היין המשמח אלדים ואנשים וזהו סוד שרמזו בתלמוד שהיין הוא סיבה לגלות סודות וסתרות לכן נאמר נכנס יין יצא סוד ואומר יין השביעית והטעם לפי שהיין למעלה משבעים שרי האומות והוא מקום הסודות סוד ידו"ד ליריאיו ובריתו להודיעם לפיכך מגע גוי עושה יין נסך ובמקום הבינה נמשך כח אחד לגבורה שהוא הייןהראוי להתנסך על גבי המזבח כלומר למזוג שני הכחות כח אברהם לייחד לה כח יצחק שנאמר וילכו שניהם יחדיו כי אברהם הוא המים ויצחק סודו היין וצריך היין ניסוך על גבי המזבח אבל היין העליון המשומר בענביו עי"ן לא ראתה אלה"ים זולתיך זהו סוד איסור יין נסך ליודעים והנה הנזיר אסור ביין לפי שהוא סוד התחלת עולם הדין והנזיר מושך מן הכת"ר לבדו שהוא עולם הרחמים וכן הוא אומר כל ימי נזרו קדוש הוא וכתיב כל ימי נדר נזרו תער לא יעבור על ראשו נדר נזרו בודאי ולפיכך אסור ביין ואחר שידעת זה:
דע כי הספירה הזאת היא סוד שכולל הספירות וייחוד העליון ועליו נאמר יהיה ידו"ד אחד ושמו אחד וכשאדם חוטא וחייב כרת או שאר מיני עונשים ונתרחק מן הבינ"ה אז הוא ביד השרים שהם תחת הבינה ונתחייב נפשו גלות כי כל הגליות הם במקום אברהם ויצחק ובהתאחז אדם בבינ"ה אינו מתיירא מנזק חולא מפגע רע ועליו נאמר יושב בסתר עליון ממש ואינו ירא מפגעים ונזקים לפי שאין שום צד ומקטרג ומסטין רשות לו לעלות באותו מקום לפיכך בצל שד"י יתלונן למטה במלכו"ת בהיותו נוטל בידו אותה הבינה ואז אינו נמסר ביד מיצר וזהו שאמר ויצא קין מלפני ידו"ד ויצא ממש וישב בארץ נוד קדמת עדן כלומר נדו אותו מקדמת עדן אשרי היודעים סתרי התורה וכשהוציאוהו מן המקום הזה אז מתיירא ואומר והיה כל מוצאי יהרגני כיכמה צוררים ומקטרגים סביב שבעים כתרים לפיכך נקרא הבינה בכל מקום תשובה כלומר כשיחטא ישראל ונפרד מן המקום הזה שהוא מקום החירות ופשפש במעשיו ונתחרט על כל פשעיו ושב למקום הבינה אז הוא נתקבל כבתחלה וזהו סוד ותחולל ארץ ותבל מעולם ועד עולם אתה א"ל תשב אנוש עד דכא ותאמר שובו בני אדם וזהו מקום התשובה שמשם יוצאות נשמתן של ישראל ותשובתו הרמתה כי שם ביתו וכתיב ביובל הזאת תשובו איש אל אחזתו:
ודע והאמן כי זהו מקום תשובתו של ישראל שנאמר ושב ורפא לו והמבין סוד זה יבין מה שנאמר ושבת עדד ידו"ד אלה"יך ושב ידו"ד אלה"יך את שבותך ורחמך ושב וקבצך מכל העמיםהלא כתבתי למעלה כי הגלות ביןהשרים הסמוכים לאברהם וליצחק ושב וקבצך בשוב ישראל לרחובות הנהר למקום שאין ידי העמים ושרים שולטים וזהו סוד ולתתך עליון על כל הגוים אשר עשה לתהלה ולשם ולתפארת לפיכך ושבת עד ידו"ד אלה"יך ושב ידו"ד את שבותך וריחמך ושב וקבצך מכל העמים:
ודע כי מצרים היתה שנייה לארץ ישראל כמו שידעת כבר לפיכך היה במצרים פי החירות היודע סוד זה יודע כמה נסתרות בעניין פי החירות ויבין סוד ואנכי אעלך גם עלה וסוד מה שאמר אלמלא לא הוציא הקדוש ברוך הוא את אבותינו ממצרים הרי אנו ובני בנינו משועבדים היינו לפרעה במצרים לפיכך וחמשים עלו בני ישראל מארץ מצריםוכתיב ואשא אתכם על כנפי נשרים ואביא אתכם אלי אשרי היודעים סתרי הרמז הזה בפשטיה וכתיב שובה ישראל עד ידו"ד אלה"יך גדולה התשובה שמגעת עד כסא הכבוד כי יש כסא לכסא וכן הוא אומר אם תשוב ישראל נאום ידו"ד אלי תשוב נאום ידו"ד ואם תסיר שקוציך מפני לא תנוד:
ודע והאמן כי הימין היא הגדולה והוא סוד אברהם פשוטה לקבל שבים הבן זה מאד ותראה כי דרך ימין עולים לתשובה ובמקום שבעל תשובה עומדין צדיקים גמורים אינם עומדין (שמא גרים) איש אשר כברכתו בירך אותם פקח עיניך וראה כמה כח התשובה עד היכן שמגעת:
והספירה הזאת נקראת - מי וכה"א שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה וכן הוא אומר בראשית ברא אלה"ים והכל רמוז את מ"י נועץ ויבינהו ויבינהו ממש והנני רומז את הבינה למעלה שהיא המבטלת את הגזרות הקשות הרעות בין של יחיד בין של ציבור והטעם לפי שהוא מקום התשובה וזהו שאמרו חכמינו ז"ל גזר דין דציבור מקרע וגזר דין דיחיד אינו נקרע ומה הקרע שלו הבינה מקרעת כל שטרי חובות שבעולםוהטעם משום תשובה כי הבינה למעלה מכל השרים וקטיגורים ובעלי קטיגור והנה כל השבים אליה לא ייראו מפחד רעה שהרי הם למעלה מכל הפגעים והנזקים והסוד כי ידו"ד צבאו"ת יעץ ומ"י יפר וידו הנטויה מי ישיבנו מי יפר ומי ישיבנו ודאי:
והטעם שנקרא בלשון מ"י שהוא מקום הסתרים והסודות עין לא ראתה אלה"ים זולתיך לפיכך נתנה לשאלה מ"י כלומר במי שאינו משיגה ושואל מי שהרי גם למשה נתנה לשאלת מי והסוד מי ימלל גבורות ידו"ד ישמיע כל תהילתו הוא סוד הגבורות שהיא מבטלת כל הגזירות ישמיע כל תהילתו בודאי כל הנשמה תהלל י"ה שלשה תיבות מורות זו על גבי זו המבין רמוזות הללו יראה סודות התורה וגנוזות פשוטים לפניו וסוד התשובה מבטל גזירה וסוד גדול רמזו בתלמוד והנני מבאר כל היושב בתענית בשבת קורעין לו גזר דינו של ע' שנה והטעם כי מן השבת יעלה אדם אל התשובה שהיא שביעית לה נמצא שניצול מגזר דין שנסבבו בשלב כתרים סביב לגדול"ה ולגבור"ה ואם עלה בתשובה שהיא מעין בינה לא ירא מכל צר ומקטרג שהרי הוא למעלה מכולן ונמצא שקורעין לו גזר דינו של שבעים שנה והסוד הכולל כל שנאמר ידו"ד צבאו"ת יעץ ומי יפר וידו הנטויה מי ישיבנה כמה חדרים וכמה גנזים גנוזים בפסוק זה ידו"ד צבאו"ת ממש ששם הוא סוד הצבאות ומהם בפנים ומהם בחוץ אבל הבינה למעלה מכולם:
ובינה נקרא בתורה גבורות בלשון רבים שנא' מי ימלל גבורות ידו"ד כי מי א"ל בשמים ובארץ אשר יעשה כמעשיך וכגבורותיך ומדת פחד יצחק נקרא גבורה בלשון יחיד לפיכך גבורות מבטלין כח וגבורה וכה"א וידו הנטויה מי ישיבנו וכתיב צדיק מושל יראת אלקים אמר הקב"ה אני מושל בכל ומי מושל בי זה הצדיק שאני גוזר גזירה והוא מבטלה כמה סתרים גנוזות במקום הזה וזהו סוד בסוד קורעין לו גזר דינו של שבעים שנה כי כמגיע אדם למעלה צדיק עולה למעלה עד הבינה וקורע כל גזר דין אשר גוזרין עליו סנהדרין של תפארת וזהו סוד וידו נטוי' מי ישיבנו בודאי:
והספירה הזאת נקראת - עולם הבא וזהו במקום שלא השיגו הנביאים אפילו משה רבינו עליו השלום לא עלה להשיגה השגה מבואר מן התפאר"ת ולמעלה וא"ת והרי השיג עד מ"ט שערי בינה דע ששער החמשים אשר נכנסים משם לגנזי הבינה וחדריה לא השיגה משה ע"ה וזהו שכתוב וקראתי שבם י"י לפניך וחנותי את אשר אחון וזהו עין לא ראתה אלקים זולתיך:
והנה כמה חכמים מן האחרונים טעו טעות גדול בענין העולם הבא ולא ידעו ולא יבינו וחשבו כי בשעת פטירתו יכנס לחיי העולם הבא כי המעייןבכל התלמוד יראה הכחשת טעותם שהרי רבי עקיבא אחר שנפטר אמר לו אשריך רבי עקיבא שאתה טהור ויצאה נשמתך באחד ואת מזומן לחיי העולם הבא והטעם לפי שאחר פטירת האדם יכנס למלכותא ומקבל פני שכינה ונכנס לפני הת"ת ושומע הלכה מפי הש"י ושם תעמודנה כל הנשמות עד תחיית המתים ויום הדין וכן אז"ל בסוטה בהתהלכך תנחה אותך בעולם הזה בשכבך תשמור עליך זה יום המיתה ובהקיצותך היא תשיחיך לעולם הבא הכל גלוי:
והנה דע והאמן כי כמו שנתחלקה הארץ בקיבוץ כל ישראל כך בקיבוץ כל הנשמות אחר יום הדין תתחלק להם נחלתם לעולם הבא כל אחד כפי הראוי לו ובמקום הזה כבר הפליגו הפלגות גדולות בספר המצות שבהן יכנסו לכמה חדרים הפנימים:
והספירה הזאת נקרא - עליה וז"ס עליייה שהיית למעלה קדשי קדשים ועל זה אמר בתלמוד ואיתבני' עלייה ובאמת כי זאת העלייה הוא למעלה מתפארת והנה סוד המלכות סוד המקדש והתפארת קדש קדשים ומבינה עד הכתר סוד העלייה שעל גבי קדש קדשים ומה שאמר ראיתי בני עליה והם מועטין אבאר לך:
דע כי הזוכים לחיי העולם הבא אינם יודעים בפי' עד יום הדין שבאותו היום יתפרשו נשמות כמו שכתוב ורבים מישני אדמת עפר יקיצואמנם צדיקים גמורים שמכריזין עליהם קודם יום הדין ואומר פלוני מזומן לחיי העולם הבא בעניין ר' חנינא בן תרדיון ור' עקיבא ושאר צדיקים שמכריזין עליהם קודם יום הדין על אילו נאמר ראיתי בני עלייה והם מועטין וכבר ביארנו באילו נפלאות גדולות וחיבורים ועניין הא דעיילי בבר הא דעיילי בלא בר ונקרא עלייה באמת שזהו העלייה שעל גבי העליות והזוכה לדעת עלייה זויבין סוד כ"מ שנאמר בתורה ותתפלל על ידו"ד השלך על ידו"ד והנני מבאר:
דע כי ב"ד הגדול שהוא בין קו האמצע"י למדת אלקים הנקרא לשכת הגזית שם חותכין כל הדינין ומתייעצין בב"ד של צבאו"ת ששם נגמרה העצה באמרו לעמת העצה יסירנה וכתיב כי י"י צבאו"ת יעץ וזה סוד שאמר בספר יצירה שהעצה נגמרת בכליות והנה בהא גמרה העצה בסנהדרי גדולה עם צבאו"ת אז הכל נתון במדת צדק וגומרת הדין וכמו כן כל אדם מישראל שלא זכה בעונותיו לעלות מן הזרעות הרי הוא בכל המזלות ונידון ע"פ הכוכבים לפי שהככבים והמזלות הם מן הזרועות ולמטה לפי שהזרועות נקראים שמים ואם זכה אדם מישראל אע"פ שהמזלות מורים על עניות ודלות וחסרון בנים וקוצר חיים אותו הצדיק עולה למעלה ממקום הכוכבים וה"ס העלייה ואז מפיק כל צרכיו ודוחק מערכת המזלות שהעלייה היא סוד מקום כל המזלות וה"ס מזל הגדול שמשם ישאבו כולם ועל הכא גרסינן חיי בני ומזוני לאו בזכותא תליא מלתא אלא במזלא תליא מילתא וזה סוד חנה ותתפלל על י"י השלך על י"י יהבך והנני יוסיף על ימיך ומקום הזכות הוא סנהדרי גדולה אם זכה צדיק לעלות לעלייה קורע כל גזר דין שבעולם והטעם לפי שנדבק במדת עלייה אין נזק ואין פגע רע ואין חסרון נדבק באותו מקום לפי שהוא המקום השלם מכל מיני שלימות ושם הששון והשמחה תמידית וזו היא שאמר בכ"מ וקורין אותו בתי גואי ומה שאומר בחגיגה ויקרא ידו"ד אלדים צבאו"ת ביום ההוא לבכי ולמספד ומקשי והא כתיב הוד והדר לפניו עוז וחדוה במקומו לא קשיא הא בבתי גואי הא בבתי בראי דע כי בתי גואי נקרא מן הבינה למעלה שהוא קו העלייה בתי בראי מהתפארת והמלכות לפי שסביב התפארת שבעים שרים שצרים את ישראל כשהם חוטאים וסביב המלכו"ת כל כסאות של מלכיות נכריות והיא כשושנה בין החוחים החוטאים באותן המקומות הן הגלות ומיני מחלות וצרות וחסרונות ומיני נזק ויגונות אבל מבינה ולמעלה אין שם כי אם ששון ושמחה אין שטן ואין פגע רע כי הכל במילוי ומה שתמצא כתוב אין רע יורד מאת ה' הוא מקום העלייה שהוא סוד הבינה ומה שתמצא כתוב כי ירד רע מאת ידו"ד הוא מן הכתרים מסביב התפארת עד הזרועות לפיכך כתוב לשער ירושלים השליך משמים ארץ תפארת ישראל כלומר הפריד התפארת את מי השליכו תפארת ישראל כלומר נפרד יסוד והמלכות והבן מאד:
והספירה הזאת נקראת - חיים כי ממנו ימשכו חיים לכל דבר שיש בו חיים ובמשוך אותם יסוד נקרא א"ל ח"י וכשמתמלאת המלכות מן העלייה נקרא אלה"ים חיים ומן הספירה הנקרא חיים נמשכת התורה שבכתב ונתנה לישראל לפיכך נקרא תורת חיים וכה"א חיים הם למוצאיהם וכתיב וחי בהם והדבקים בתורה דבקים בחיים ממש שנאמר ואתם הדבקים בי"י אלה"יכם חיים כלכם היום והטעם לפי שנקרא עץ החיים וזה סוד התפאר"ת שהוא עץ החיים לפיכך התורה נקראה בשמו עץ החיים שנאמר כי עץ חיים היא למחזיקים בה כי התורה שבכתב היא סוד התפארת הנקרא עץ חיים והכל דבר אחד וכבר ביארנו עניינים גדולים בספירה א"ל ח"י ובספירה אלה"ים חיים וכמה עניינים חסרי לב חושבים שיש חיים טובים או חיים רעים בכל המקראות שבתורה:
דע כי כ"מ שנקרא חיים אין שם רע לא מעט ולא הרבה ובכ"מ שנקרא רע אין בו (חיים) לא מעט ולא הרבה כי הדבר הנקרא חיים הוא עיקר ועצם כל טובות ותענוגים וכל מיני הגמול העתידים לצדיקיםולחסידים והמקום הנקרא מות הוא הפך החיים לפיכך אמרה תורה ראה נתתי לפניך את החיים ואת הטוב את המות ואת הרע עם החיים יבא טוב ועם המות יבא רע כי החיים ממש הם עצם הדבר נקרא כך והוא סוד הספירות העליונות מקום כל מיני אצילות ושפע ברכה וטובה והצלה ובריאות וחיים והמות ממש הוא עצם דבר ובו כל כחות הטומאה החיצונית הנקראים אשה זרה וזונה ובאר צרה נכרייה והמותממש הוא עצם דבר היודע סוד זה יבין סוד גויעה ואסיפה ומיתה האמורה בצדיקים וסוד מיתה האמורה ברשעים וסוד טומאת מת סודות גדולים תלוין בענין טומאת מת במה שרמזנו הנה לפיכך רמזו במס' ברכות כי החיים יודעים שימותו והמתים אינם יודעים מאומה ואמר הצדיקים במיתתן קרוים חיים והרשעים בחייהם קרוים מתים והנני רומז סודות נפלאות לא המתים יהללו י"ה והטעם כי הדבר נקרא מת הוא הפך עולם החיים הנקרא י"ה אבל ואנחנו נברך י"ה מעתה ועד עולם:
הנני מוסיף ביאור אמרתי לא אראה י"ה בארץ החיים לא אביט אדדם עוד עם יושבי חלד יושבי חד"ל ממש והכל מבואר למי שיש לו עינים והיודע אלו הסודות יודע סוד חיי האדם או מיתתו ויודע ויבין סוד שאלתינו בראש השנה זכרנו לחיים מלך חפץ בחיים וכתבינו בספר החיים פי"ה טועים הענין האומר כתבנו בספר החיים טובים ולא טובה שמועת' שאינ' מבינים דבר ואינם יודעים כי יש מעלה שנקראת חיים בודאי והוא מקור כל הטובות וכל מיני השפע והאצילות וחושבים שאין חיים עצם דבר אלא חושבין שהן חיי האדם בעוד שהנפש בגוף חלילה חלילה לפיכך לא יבינו סוד העונש והגמול מאחר שהדבר הזה נעלם מהם:
והספירה הזאת נקראת - נדר וזהו מקום הנדרים שאינם מושגים בנדבה לומר הרי זה לפי שמזומנת ואינה נמצאת בזמן הזה לומר הרי זה לפיכך כל הנדרים אומר הרי עלי וחתיב עלי נדריך והנה כל שבוע' בי"י לפי שבו סוד השביעית וכל נדר לידו"ד:
ודע כי במקום נדר נמשכים הבני' כשאינם באים מצד מערכת הכוכבים וגם הבנים נמשכים למזלות ולכוכבים זהו מקור' לפיכך כשבאין על צד מערכת ואדם חוטא בנדר אותה מדה נחסרה מן החוטא ובעון נדרים בנים מתים ממש והנה כשראתה חנה שלא מצאה מקום להפיק בנים בסנהדרי גדולה עלתה למקום בינ"ה שהוא מקום עלייה שהוא מקום הנדר שהוא מקום השכת בנים ולכך כתיב ותתפלל חנה על ידו"ד ותדור נדר לידו"ד ותאמר ידו"ד צבאו"ת אם ראה תראה בעני אמתיך לפיכך טוב אשר לא תדור משתדור ולא תשלם כתיב מוצא שפתיך תשמור הוא הנדר הוא מקום השפתיים למעלה והיודע סוד הספירות יודע כל דודמת הלשון בפה הוא סוד הבינה למעלה ומתבונן כי השפתת אדומות ואם חס ושלום אדם חוטא במקום זה מדקדקים בו הרבה לפיכך טוב אשר לא תדור שפתותיך שושנים נוטפות מר עובר:
והספירה הזאת נקראת - תהלה זהו מקום ההלל הגדול מגמור שאין במקום הלל זה דילוג אלא הלל גמור ממש:
והנה אודיעך בכל מקום שתמצא הלל בתורה בנביאים ובכתובים הוא רמז לבינ"ה והנני רומז ולתתך עליון על כל הגוים אשר עשה לתהלה ולשם ולתפארת ולתתך עליון בודאי לפיכך לתהלה כל הנשמה תהלל י"ה שלשה תיבות הללו מורות זו על גבי זו הנשמה תהלל י"ה והנפש היא לתפלה ולברך שם ידו"ד ומה שתמצא הללי נפשי את ידו"ד זהו סוד הלל שאין גמור כגון הלל של ראש חודש וחול המועד של פסח ולא תמצא הללי נפשי את י"ה אלא השם הכל מבואר:
ודע כי בכל מקום שתמצא הלל גמור זה סוד הבינ"ה והתהלה והלל שאין גמור הוא סוד המלכות אלה תולדות פרץ לפיכך כל האומר תהלה לדוד בכל יום מובטח לו שהוא בן עוה,ב סדר המעלות שנו כאן לפיכך תמצא מזמורים שמתחלת הללויה ומסיימין הללויה כמה נפלאות גנוזים במקום הללו כצאת הנשמה מעולם התפלה וחוזרת לעולם התהלה הללויה בראש הללויה בסוף והיודע סודות הללו יבין סוד פסוקי דזמרה שמתחילין בהללויה ומסיימין בהללויה והתבונן כי הכל לתפלה ואין הכל לתהלה ודע כל האומר הלל גמור בכל יום הרי זה מחרף ומגדף אין משתמשין בכלי קדש בחול:
והמדה הזאת נקראת - שופר גדול שתלוין בו כל מיני שמחות וכל מיני חירות וכל מיני גאולות ובשעה שמתעורר המדה הזאת לגאול את ישראל אז יהיה הקיבוץ מארבע כנפות הארץ:
לפי שזו היא המדה הנקראת סוחרת המקפת כ"ל ואין דבר מקפת אותה לפי שהמלכות כמה כחות אחרות מקיפות אותה לפיכך הוא בגלות ביניהם זאת ירושלים שנאמר בתוך הגוים שמתיה וסביבותיה ארצות שנאמר היתה ירושלים לנדה ביניהם לפיכך נתפזרו בניה לארבע כנפות הארץ:
אבל בהתעורר הבינה שנקרא רחובות נקרא סוחרת עובר לסוחר שהוא סוד של שופר גדול אז יהיה הקיבוץ גליות לגמרי וזה שאמר הכתוב והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האובדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים על מה אבדה הארץ הצדיק אבד מן הארץ ובתקיעת שופר גדול תחזור אבידה לבעלים ותחזור השכינה לציון אבל תדע כי המתן תורה בסיני בשופר יצחק היתה תקיעה והנה יעקב סוד השופר ויצחק תוקע לפיכך שופר של ראש השנה הוא סוד תקיעת שופר יצחק כתיב מי יקום יעקב כי קטן הוא לפיכך והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ואז בתקיעת אותו שופר הוא קיבוץ גליות לגמרי שהרי אותו השופר גדול הוא והוא מושך לו כל גליות ישראל למעלה מן הזרועות לגמרי ולא יעיקו עוד צריך ולא יוסיפו עוד לטמא אותה לפי שירושלים תהיה דבקה ומתאחזת בבינ"ה לפיכך הרחיבי אהלך ורחבה ונסבה למעלה למעלה וכתיב כי אוריש גוים מפניך והרחבתי גבולך ומשם ואילך לא יהיה מקום לכוחות הטומאה לעד ולעולם ליכנס לירושלים כי בתקיעת שופר יכרתו ויאבדו הצרים והקטגורים ולא ישאר לוחץ ומוחץ וגם את הגילולים ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ והאלילים כליל יחלוף ואז יהיו כנפי הבינ"ה פרודות ופרושות על המלכות בסוד ידו"ד אדנ"י וזהו סוד ביום ההוא יהיה ידו"ד אחד ושמו אחד ולא יהיה מקום פרצה לנחש ליכנס ואז ימחה זכרם ויאבדו מן הכסא שנאמר כי יד על כס י"ה מלחמה לידו"ד בעמלק ואז יתמו חוטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את ידו"ד הללויה הללויה בודאי כי משם יהיה הייחוד שלם למעלה ולמטה ואז הקליפות הנשארות הראויות לישאר תעמודנה בחוץ במקומות ולא יריעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי ומה טעם כי מלאה הארץ דיעה מלאה בודאי ולא ישאר מקום פנוי בכל הארץ הידוע שלא יהיה מלא דעת אלא יהיה עץ הדעת טוב ורע אלא כולו מלא טוב כמים לים מכסים ועל אותה שעה כתיב כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרא כולם בשם ידו"ד ולעבדו כולם שכם אחד שכם אחד ממש בודאי ועל זאת יתקנו בתפלה ויעשו כולם אגודה אחת לעשות רצונך בלבב שלם ואז הרשע כולה כעשן תכלה כי תעביר ממשלת זדון מן הארץ ואז חרפת עמו יסיר מעל כל הארץ:
והמדה הזאת נקרא בתורה בלשון סתם כיפורי"ם ומן המקום הזה יתכפרו עונות ישראל בכל זמן לפי שהוא מקום התשובה ואין כפרה בלא תשובה והנה בכל מקום שתמצא בתורה כתוב תוספת כפרה כעניין שבתות וראשי חודשים ומועדים שיש בהן קרבן מוסף הוא סוד התגלות המדה הזאת על מלכות בסבת השפע והאצילות שנתוסף באותו היום מוסיפים בו קרבן ומוסף כלומר תוספת כפרה כענין שאמר בתפלת ראשי חדשים לעמך נתת זמן כפרה לכל תולדותם סוף דבר בכל מקום שתמצא בתורה לשון כפרה הוא סוד התשובה והרפואה והכפרה והכל מטעם שאמר שהוא למעלה מן הזרועות והשרים והוא מקום עולם הרחמים וכשיפתחו שערי בינ"ה אז יתרבה שערי האור במלכו"ת באותן הזמנים והסוד כתיב שער החצר הפנימי הפונה קדים יהי' סגור ששת ימי המעשה וביום השבת יפתח וביום החודש יפתח דברים גדולים גלו הנה לפיכך זהו זמן כפרה והנני מבאר דע כי בהיות הכתר מתגלה אין מקום לפנים של זעם לעמוד לא מעט ולא הרבה וסימן יאר ידו"ד פניו אליך ויחונך הכל רמוז כי במאור פנים העליונים אין מקום לפךנים של זעם וחנותי את אשר אחון לפיכך כל מיני כפרה תלוין במאור הפנים העליונים כלומר בגלוי הפנים הואתה שעה נקרא עת רצון בכל העולמות כולם:
ודע כי בהיות המלכות עומדת בראש השנה לתת חשבון על כל אשר עשו ישראל כל השנה שעברה היא עומדת בבושה וכלימה על העשיהם של ישראל לפיכך מתכסא בכסא ליום חגינו כמי שמתעטף ומתבייש להביט והשם ית' פותח שערי אורה מראש השנה עד יום הכיפורים שאלו מק שערי בינ"ה וכשאותן שערים נפתחים אז כתיב דרשו ידו"ד בהמצאו קראהו בהיותו קרוב יעזוב רשע דרכו ואיש און מחשבותיו וישוב אל י"י וירחמהו ואל אלה"ינו כי ירבה לסלוח המבין דרך זה יבין סוד עשרת ימי תשובה למה נקרא ימי תשובה ימי תשובה ממש ולפי ששערי בינ"ה ושערי חירות ושערי גאולה ושערי כפרה פתוחות מראש השנה עד יום כפור בין לצבור בין ליחיד לפיכך דרשו י"י בהמצאו קראהו בהיותו קרוב קרוב בודאי שאלמלא שערי בינ"ה פתוחות רחוק היה הדרך מאד וכן הוא אומר מרחוק י"י נראה לי והטעם אהבת עולם אהבתיך הט אזנך ושמע:
דע כי יום שנקד יצחק על גבי מזבח ביקש אברהם אבינו עליו השלום שיפתחו שערים הללו לכל ישראל להיות כפרה לכל חטאתם והש"י הודה לו לתת לו מתנה זו לבניו ולפתוח לפניהם שערי תשובה וכה"א ויקרא אברהם שם המקום ההוא י"י יראה אשר יאמר היום בהר י"י יראה אותו היום הוא כפרה לזרעו של אברהם הנקרא מדת אהבה ולפי שספירות הרחוקים שהם כתר חכמה בינה מתגלות ביום שנעקד יצחק מראש השנה עד יום כיפור השערים נפתחים בזכות אהבה של אברהם וזהו מרחוק י"י נראה לי אהבת עולם אהבתיך על כן משכתיך חסד כסד בודאי לפיכך י"ה יום אחד ששני מיני כפרות נאחזים בו כפרת המלכות למעלה וכפרת הבנים למטה וסימן וכן יעשה לאהל מועד השוכן אתם בתוך טומאתם יום הכפורים בודאי למעלה ולמטה וכתיב וכפר על מקדש הקדש ואת אהל מועד ואת המזבח יכפר ועל הכהנים ועל כל עם הקהל יכפר ביום כפורים הוא בודאי לא יום כפרה אלא יום כפורים והמבין סוד זה יבין כמה גדול כח התשובה וכמה עולמות מתקן החוזר בתשובה ויבין כמה מעלות מקלקל וכמה גדרים פורץ מי שהוא חוטא למטה וכן הוא אומר לך דד כי שחת עמך באמת בנים משחיתים באמת הורסים בניינים ומקלקלים שורות ועוקרים נטיעות ומשחיתים עולמות ומשברים צינורות למעלה בפשעים שפושעים בודאי בלי ספק לפיכך כי יום כפורים הוא למעלה ולמטה וכן הוא אומר ובפשעיכם שולחה אמכם:
ודע כי בהתגלות סודות הבינה שהם סודות הכפרה אז כתיב כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם כתיב יכפר עלים ולא כתיב אכפר אתכם והכל רמוז כי שלשה ספורות העליונות קשורות במלת הוא אמצעית במלת אתה תחתונות במלה אנ"י כמה שערים פתוחים במקום זה למי שיש לו עינים:
ודע כי עבודות הנעשות ביום הכפורים בבגד לבן הן עבודות היום ועבודות הנעשות בבגדי זהב הן עבודות שאר הימים תמידין ומוספין והכל רמוז במסכת יוה"כ אם תחנה עלי מכנה לא יירא לבי אם תקום עלי מלחמה בזא"ת אני בוטח בזאת יבא אהרן אל הקדש לפי שביום הזה אז מתגלה עולם הרחמים לפיכך בזאת אני בוטח והסוד מחיתי כעב פשעיך וךכענן חטאתיך שובה אלי כי גאלתיך הכל מבואר והטעם שהכתר עם תכסיסיו מתגלה ביום הזה לפיכך לית רשות לשטן למסטין והנה שני שעירי יום הכפורים ושאר ענינים שעבודת יום זה מורים אותנו סוד התגלות דין ורחמים והצורך בעולם לכחות החצונות והש"י נתן פרס לכל כח כפי מה שהוא שאם היו כל הכחות שבעולם עומדות על משמרתם בתיקון הבריאה שסדרם הש"י היה הכל טובה ואין שום מזיק בעומדו במקומו כלומר הכחות הפניניות בפנים והכוחות החיצונית מבחוץ וזהו שאמר הכתוב וירא אלה"ים את כל אשר עשה והנה טוב מאד אבל בהתהפכות הסדרים שסדרם בתחלה ונכנסו חיצונות לפנים ויצאו הפנימיות לחוץ אז נתקלקלו השורות ונסתלקה השכינה ונמצא הגליות לפיכך צריך להתבונן בסדר הליכות פנימי וחיצון ואז יבין מעשה אלקים הוא כי לעולם עליו אין להוסיף וממנו אין לגרוע וכתיב והאלה"ים עשר שיראו מלפניו וכתיב לבד זה ראה מצאתי אשר עששה האלה"ים את האדם ישר והמה בקשו חשבונות רבים כלומר קלקל אדם הראשון התכונות והסדרים והבנים טמאים לפנים והוציא טהורים לחוץ ואז נהפכה הקערה על פניה ונתקלקלו כל הבניינים והסדרים וזהו סוד הכנסת צלם בהיכל כי ראתה גוים באו מקדשה אשר צוית לא יבאו בקהל לך וכתיב לא יוסיף עוד לבא בך ערך וטמא ונאמר לא יוסיף לבא בך בליעל כלו נכרת אבל אלו עמדו כל הדברים על הסדר תיקונו הראשון היה טוב במקומו ובהשתנות מקומו נשתנה טעמו ומראהו:
ודע כי בהתגלות הכתר אז יבואו כלל הדברים הפנימים והחיצונות תועלת שפע והנאה וזהו סוד שני שעירי יום כיפור הפנימי והחיצון והמבין זה יבין סוד השוחד של סמאל וסוד ע' פרי החג ושאר מיני השפע שהיו באים לאומות והסוד הגדול הכולל את הכל ונברכו בך כל משפחות האדמה וסוד הנותן מטר על פני הארץ ושולח מים על פני חוצות וכמדומה לנו כי די במה שרמזנו במלת יום כפורים:
ודע כי במשעול הכרמים יש בו כמה נמשכות לכחות החיצונות ע"י שפע הבא להם בהתגלות הבינה ע"י המלכות. ודע כי הספירה הזאת היא סוד אות ה' של הש"י שהיא ה' ראשונה של שם המיוחד וזהו מקום היייחוד העליון והנני רומז:
דע כי בהיות צדיק מתאחד עם מלכותו יבא לו השפע מהבינה וכל מיני ברכה ואצילות ואם חס ושלום ימצא הפירוד בין יסוד למלכות אז יפסקו כמה מיני שפע ואצילות לבא אל הת"ת וליסוד מן הבינה ואז מתאסף היסוד למעלה לפי שפסקה יניקתה מן הבינה וכן הוא אומר מפני הרעה נאסף הצדיק:
והמבין זה יבין שזו המדה נקראת - אם, וכן הוא אומר כי אם לבינה תקרא אל תקרי אם אלא אם וזהו שאמר הכתוב לא תקח האם על הבנים כמה סודות וכמה עיקרים פנימיים גנוזים במקום זה והמבין זה יבין שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך לפי שהאם צורך גדול הוא לך לעולם שכולו ארוך ודי לך בבנים בעולם הזה לפיכך ואת הבנים תקח לך והטעם שילוח האם למען יטב לך והארכת ימים והכל רמוז ליודעים:
ודע כי כמו שהמדה הזאת נקרא צדק עליון כנגד צדק תחתון כך כתיב יד"ו אדנ"י זו משפעת בזו אימא עילאה משפעת על אימא תתאה כתיב ישמח אביך ואמך ותגל ילדתיך א"ם וילדת' והכתוב שאמר ובפשעיכם שולחה אמכם כבר ביארנו בשער ראשון:
ודע כי השכינה הולכת עם ישראל בגלות אבל צדק העליון לעולם לא זזה ממקומה כתיב כי אם לבינה תקרא ותבונה תתן קולה פקח עיניך כמו שכתבתי לך בענין הבינה וסדריה כי בה תבנה ותכונן עולם התחתון ועולם העליון והש"י יורנו בדרך האמת אמן סלה: