השם העשירי לספירות הוא השם הנקרא אהי"ה והוא השם המורה על הספירה הנקרא אין שהיא כתר שנודעת היא לעצמה ואין מושגת זולתה, וזהו לשון אדי"ד והנה הספירה הזאת היא עולם כרחמים הגמורות שאין עמהם תערובות דין בעלום אלא כולו רחמים גמורים כמו שנבא בעז"ה: תדע כשששלח השם יתברך משה רבינו עליו השלום אל מצרים אמר לפניו רבונו של עולם באיזה מדה אתה שולחני אם במדת הדין או במדת הרחמים, וכהא אמרינן ואמרו לי מה שמו מה אומר עליהם, א"ל במדת הרחמים אני שולחך והנני מבאר: תדע כי יש שם שנקרא מדת הדין גמור הוא שם אלדים, ויש שם שנקרא רחמים והוא ידו"ד יתברך אבל יש בו קצת תערובות דין לפי ששם ידו"ד יתברך הוא סוד התפארת והוא קו האמצעי והוא כלול ברחמים ובדין כמו שידעת כבר, ואמר לו משה רבינו עליו השלום רבון העולמים אם תשלחני במדת הדין למצרים אינם יוצאים משם לעולם ואצ"ל במדת הדין גמור אלא אפילו במדת ידו"ד יתברך שהוא כלול ברחמים ובדין אין ישראל יוצאים משם לפי שישראל היו שקועין בעבודה זרה במצרים לפיכך לא היו ראוין ליגאל לא מעט ולא הרבה כמו שנתבאר ביחזקאל ביום בחרי בישראל ואשא ידי לזרע בית יעקב, ואודיע להם בארץ מצרים כי ביום ההוא נשאתי ידי להם להוציאם מארץ מצרים אל ארץ אשר תרתי להם זבת חלב ודבש ואמרתי להם איש שיקוצי עיניהם השליכו ובגלולי מצרים אל תיטמאו וימרו בי ולא אבו שמוע לי איש שיקוצי עיניהם לא השליכו וכתיב לשפוך חמתי עליהם לכלות אפי בהם בארץ מצרים ואעשה למען שמי לבלתי הקל עיני הגוים אשר המה בתוכם ואוציאם מארץ מצרים הרי לך שלא היו ראין ליגאל אפילו על ידי השם יתברך שהוא מדת הרחמים הכלול באותו שעה אמר לו הקדוש ברוך הוא מצד מדה שהיא כלולה מעט או הרבה אינם ראוין ליגאל אבל הן נגאלים במדה שכולה רחמים גמורים שהוא סוד הכתר שהוא עולם הרחמים והוא אדי"ד שאין בו דין לא מעט ולא הרבה, והסוד ואעשה למען שמי ממש זהו השכינה שהיתה עמהם בגלות שירדה עם יעקב אבינו עליו השלום שנאמר אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה, כי יעקב ראה שלא יהיו בניו ראויןליגאל, לפיכך ירדה שכינה עמהם ובא השם יתברך להוציא את השכינה יצאו ישראל השרין עמה וזהו ואעשה למען שמי, זו היא השכינה וכבר ביארנו שהיא נקרא. שם וזהו סוד עניין שנאמר ונעשה לנו שם לפיכך אמר השם יתברך למשה אהי"ה אשר אהי"ה אני השם העליון שאינו מושג, ונודע לזולתי לך אמור להם שוב אהי"ה שלחני אליכם, וסוד שנאמר וחנותי את אשר אחון, אף על פי שאינם ראוים, וכל זה מן הטעם שנשבע אברהם בין הבתרים שנא' אשר כרת את אברהם ושבועתו ליצחק ויעמידה ליעקב לחק שאמר לו אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה מהו גם עלה כלומר בבואי להוציא שכינה ממצרים אוציא את בניך עמה, וזה טעם שהשכינה גולה עם ישראל בכל מקום, וזהו סוד שנאמר אני ידו"ד בעתה אחישנה ומה שאמרו זכו אחישנה לא זכו בעתה שבא להוציא שכינה, וימשכו ישראל עם השכינה שהם נאחזים בה אפילו בטומאתם שנאמר השוכן אתם בתוך טומאתם, וזו היא ענין יציאת מצרים ואעשה למען שמי ממש וזהו שאמר הכתוב כלו הפך לבן טהור הוא. כבר ביארנו לך שהשכינה היא סוד הגאולה, והחירות שהוציאה ישראל ממצרים, והטעם לפי שהבינה נקשרת בכת"ר שהיא עולם הרחמים, והכתר בעצמו הוציאם ממצרים על ידי הבינה: והספירה הזאת נקראת - הוא והטעם לפי שאין בכל הנמצאות כולן מי שיגיע לכת"ר עליון, לפי שאין הדבר מושג לנמצא זולתו לפיכך נקרא אדי"ד לעצם אמיתתו הוא מושג ולא לזולתו והנה הבינה שהיא ספירה שלישית לא הגיע משה רבינו עליו השלום לידיעת אמיתתה ק"ו זולתו והנה נקרא אין מטעם זה אין מי שישיג על אמיתתה ועל ענין הנהגתו בעולם או ענין חפצו בבריאותו או לדעת מה טעם דבר זה כך או דבר זה כך (בכל הדפוסים מסתיים כאן הספר בלשון זה - ודי לך בזה המעט שרמזתי לך מן השמות הקדושים אם תזכה עדיין ותשמע ממני מעזרת השם יתברך והש"י למען רחמיו וחסדיו הוא יפתח לבנו בתורתו ויזכנו לזמן שכתוב כי מלאה הארץ דעה את ידו"ד כמים לים מכסים. סליק בעזרת דשמיא היודע סודות וגנזי רזיא והוא יזכנו בעלמא רחמייא לעלם לעלמיא אמן. כן יהי רצון. מכאן ולהלן הוא הוספה מכ"י) או ענין צדיק ורע לו רשע וטוב לו כמו שאמר במיתתו של ר' עקיבא שתוק כך עלה במחשבה לפי שאין דברים הללו מושגים אלא לכתר העליון הנקרא הוא, וזהו סוד ופני לא יראו כי הג' ספירות העליונות אינן מושגות ק"ו הכתר בעצמו וזהו שאמר וקראתי בשם י"י לפניך כלומר הספירות לפנים מהשגתך וחנותי את אשר אחון אעפ"י שאינו הגון לפי דעתכם ורחמתי את אשר ארחם אעפ"י שאינו ראוי לרחמים לפי מחשבותיכם וכן הענין בצדיק ורע לו וזהו עניין שאמר לו הקב"ה למשה שתוק כך עלה במחשבה ומטעם זה נקרא הוא כלומר הוא הנודע לעצמו ולא לאחר. ודע כי הספירה הזאת היא מקום הרחמים הגמורים והיא מעבירה על הפשעים ואעפ"י שבני אדם ראויין כלייה בספירה הזאת מכפר עליהם ומרחם וחונן עליהם כעניין וחנותי את אשר אחון ורחמתי את אשר ארחם והסוד הגדול הרמוז והוא באחד ומי ישיבנו כלומר הוא נודע לעצמו לבדו באחד לבד אין ידוע שינוי ולפי' ומי ישיבנו שאין מי שידע חפצו ומחשבתו בדברים ודע כי במעשה העגל ראויין היו כלייה וכל הפרשה כפשוטה ועתה הניחה לי ואכלם בעולם הדין ומצד הדין ראוין כלייה מה עשה משה נכנס לעולם שכולו רחמים ויחל משה מלשון תחלה נכנס לספירה שהיא תחלת כל ההתחלות נכנס למדת הכתר למקום שכולו רחמים וביטל את הגזירה לשעה ובאותה שעה בקש לדעת הדרכים שיכנס בהם מכל צד ומכל עבר לפני הכתר שהוא עולם הרחמים ואמר הודיעני נא את דרכיך והשם ית' אמר לו שיש לו שלש עשרה מדות שבהם יפיק כוונתו ושאלתו מעולם הרחמים ושם יפיק כל שישאל בכל עת צרה כלומר בעומדו במקום הזרועות שהוא ענין הצרות ואמר לו שבאותן שלש עשרה דרכים יכנס משה וכל ישראל לעולם הרחמים וזה סוד יודיע דרכיו למשה ואמר לו השם ית' תדע לך כי בכל שעת שתעורר מדת הדין בעולם יצאו ישראל לקראתו של הקב"ה באחד משלש עשרה מדות הללו ומיד היא חוזרת לאחור ומתבטלת לפי שאלו שלש עשרה מדות הם דגל המרכבה ומחנותיו ונוצחות כל מדות הדין וזהו סוד פגעת את שש ועושה צדק בדרכיו יזכרוך כלומר בכל שעה שהיית' בא לדון את ישראל בכעס היה יוצא לקראתך בשלש עשרה מדות ומחזיר כל מדות הדין לאחור וזהו סוד שאמר יודיע דרכיו למשה ומה שאמרו חז"ל בראש השנה ברית כרותה לשלש מדות שאינן חוזרות ריקם שנאמר הנה אנכי כורת ברית וגו' ועניין נפלאות הוא סוד הפעולות התלויות בכתר וכן הוא אומר לעושה נפלאות גדולות לבדו לבדו ממש וכתיב זכר עשה לנפלאותיו היסוד הוא זכר לנפלאותיו כי הכתר אינו מושג לא מעט ולא הרבה אלא מצד הפעולות וכן הוא אומר שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה מי בודאי ברא אלה סוד הספירות הקשורות בכתר ודע כי מצד זה אין דרך לשום בריה ליכנס בעניין בריאת העולם וטעם בריאת כל הנבראים על תכונה זו שאין מי שיגיע להשיג סוד המחשבה והחפץ ולפיכך נקרא הוא וכתיב והוא באחד ומי ישיבנו וזהו עולם החסד והרחמים הגמורים שהוא מכפר כל חטא וכל עון ואעפ"י שאין בני אדם ראויין לכך מה כתיב ויפתוהו בפיהם ולבם לא נכון עמו והוא רחום יכפר עון והוא רחום בוודאי והוא מכפר עון ואעפ"י שאינן ראויין והגונים לפי שהוא סוד עולם הרחמים תדע ששני כתובים מורים אותנו על הענינים הגדולים אלה"ים בענין הצרות הוא בעניין הכפרות האחד מדת הדין גמורה לוחמת מלחמת ישראל ונפרע להם מצריהם והוא אלה"ים כתיב בו פדה אלה"ים את ישראל מכל צרותיו הוא מדת הרחמים גמורה מכפרת על ישראל אעפ"י שאינם ראויין וכתיב והוא יפדה את ישראל מכל עונותיו כמה הם נפלאים שני מקראות הללו פדה אלה"ים את ישראל והוא יפדה את ישראל ואחר שהודענוך אלו הענינים הגדולים בעניין סוד אהי"ה והוא יש לנו להכנס ולעוררך על שאר השמות שזה השם מורה עליהם ומה שתצטרך לדעת כי בהיות השם ית' עושה לישראל תשועות אז מתחבר הכתר לגמרי במלוי התפארת והתפארת במלכות וזוהי התשועה הנכללת בשני עניינים על ישראל ופודה אותם ונפרע להם מצריהם הרחמים מן הכתר והפרעון על ידי התפארת בהיותו ממלא את המלכות כלי זין ולפי' אמרו חז"ל ימינך י"י נאדרי בכח ימינך י"י תרעץ אוייב ידו אחת משקעתן וידו אחת מצלת אתכם ולפיכך אמרו בחג הסוכות בהקפת המזבח אני והוא הושיעה נא הכל רמוז וזוהי הנקראת אין כלומר הספירה שאינה מושגת היא אמתת עצם הבורא ית' אין מי שיוכל לדעת בספירה הזאת מהות ועצם ועניין לפי שנקראת אין גבול וזה המקום שלא שלטה עין כל בריה להשיג נתיב לא ידעו עיט ואין נביא ומלאך יכול להשיג ולדעת אמתת הספירה הזאת לפי שנקראת אהי"ה לעצמה נודעת ונקראת הוא כמי שאינו עומד לנוכח ונקראת אין כלומר אם ישאל שואל עליה ישיב המשיב אין מי שידע דבר הספירה הזאת וכל התשובות שלה אין וכמה יגעו וטרחו עצמםאותם שחשבו לדבר מדרך השלילה ולא ידעו מקום השלילה והדבר הזה הוא הפך האומר הוציא יש מאין כי האין הוא העיקר שהוא עיקר הכל אבל אינו מושג לזולתו והחכמה נקראת יש להנחיל אוהבי יש אכן יש י"י במקום הזה והיש יצא מן המקור העליון שהוא אין וכן הוא אומר והחכמה ממאין תמצא פי' לא כדעת הסוברים מוציא יש מאין שהוציא דבר מלא דבר כלומר מאפיסה מוחלטת אין הדבר כן אלא הוציא יש מאין כלומר האציל החכמה שהיא יש מן הכתר הנקרא אין כלומר אין גבול ואין שעור רחוק מה שהיה קודם בריאת העולם שזהו הכתר ועמוק עמוק מי ימצאנו זוהי החכמה הנקראת יש וכן הוא אומר מים עמוקים עצה בלב איש וגו' מאד עמקו מחשבותיך והנה החכמה שהיא ספירה שנייה תלויה באין וממנה נאצלת שהרי אות יוד היא הסוד הפנימי והיוד תלויה בקוץ והקוץ נקרא אין שהוא סוד אין גבול ואין שיעור ומן הקוץ נאצל היוד שהוא יש יש ממש והיא החכמה יש ועל דבר זה היו חוקרים דור המדבר על ידי מסה ומריבה על ריב בני ישראל היש י"י בקרבנו אם אין רצו לתת פירוד במקום שאין שם פירוד לעולם שהרי היוד דבקה בקוץ והקוץ ביוד והחכמה מאין תמצא היוד והקוץ דבקים ביחד ועמהם הבינה מתחברת וכן הוא אומר ואי זה מקום בינה ולפיכך נענשו בכחות שהם למטה מהם והושלכו לחוץ ובא הכלב ונשכם וכן הוא אומר ופורץ גדר ישכנו נחש והנה מן החכמה והבינה נאצלים האור והחשך ולבן ושחור ופנים ואחור וכן הוא אומר איזה הדרך יחלק אור וחושך איזה מקומו כמה נפלאות כלולות במקום זה אבל הכתר העליון הנקרא אין אינו מושג כלל ואין בו פנים ואחור ולא ענין הפוך בעולם אלא רחמים ומציאות וחסד ולא יבא ממנו דין ולא הפוך ולא עונש אלא רחמים וחסד גמורים אמנם הדינים יתחילו מחכמה ובינה אעפ"י שאינם פועלים בדין אלא מגדולה וגבורה ולמטה ולפיכך מגדולה וגבורה ולמטה נמצאים השרים נאחזים בהם ולא בחכמה ובינה לפי שנאחזים בכתר עולם הרחמים אמנם חכמה ובינה נקראים יש והם סוד התחלת המציאות והאצילות ומהם יבואו כל מיני השפע בסוד שמים וארץ פנים ואחור רחמים ודין וכן הוא אומר אכן יש י"י במקום הזה מה נורא המקום הזה מה נורא בוודאי וכתיב אודך על כי נוראות נפליתי נפלאים מעשיך ענין הנפלאות הוא סוד המשכת חכמה ובינה מן האין יש מאין דברים הללו אינם כדברי האומרים הוציא יש מאין כלומר המשיך יש מאפיסה מוחלטת והמבין סוד דברים הללו יבין העיקר שרמז ר' אליעזר בן הורקנוס ודברי שאר הקדושים חכמי המשנה והתלמוד לא כדברי המתהללים לא כדברי היונים ועתה התבונן כי בבקש אדם עזר גמור ורחמים גמורים מכניס מחשבותיו להגיע לאין על ידי חכמה שהיא הרצון ולפיכך ממעמקים קראתיך י"י כלומר הקוץ נאחז ביוד שהיא סוד י"י ית' ולפיכך אל יתן למוט רגליך הנה לא ינום ולא ישן (לפי שהכתר העליון הוא מקום השמירה הגדולה מאד מקום שנולדו רחמים וטוב אין שם דין ולא עונש ולפיכך הנה לא ינום ולא ישן) לפי שהכתר העליון הוא מקום השמירה הגדולה מאד מקום שכולו רחמים וטוב ואין שם דין ולא עונש ולפיכך הנה לא ינום ולא ישן שומר ישראל לפי שהשמירה שלו תמידית אין בו שינוי ולא תוספת ולא גרעון אבל בספירה הנקראת יש עיניו כיונים על אפיקי מים כיונים ממש ולפיכך כשהספירה הנקראת מלכות שומרת פעמים עיניה פקוחות ופעמים עיניה סתומות כתיב עורה למה תישן י"י אדנ"י כתיב אמנם שמירת הכתר עין אחת הנה עין י"י אל יראיו אשר עין בעין נראה אתה י"י עין בעין יראו ועיני החכמה והבינה עיניו כיונים רוחצות בחלב בחלב באמת רוחצות בחלב בלובן העליון יושבות על מלאת וכשלא יבא שפע ולובן עד המלכות אזי השינה נמצאת עורה למה תישן י"י אדנ"י וכשההפסקה נמצאת והפירוד מיד השינה באה כי בעוד שנמצא שומר ישראל אין שם שינה הנה לא ינום ולא ישן לפי שכל הטובות נמצאות מן הכתר שהוא אין שהוא הלובן העליון שהוא עולם הרחמים הגמורים והחסד הגמור ועתה פקח עיניך ותראה ענינים עמוקים מבוארים לפניך ותראה המושכלות מושגות במורגשות. והספירה הזאת היא העושה הנפלאות וכן הוא אומר לעושה נפלאות גדולות לבדו לבדו ממש הוא סוד הכתר וכן הוא אומר נורא תהלות עושה פלא וכתיב אודך על כי נוראות נפליתי והנני מבאר כתיב זכר עשה לנפלאותיו כשהזכרון שהוא יסוד דבק במלכות אזי המלכות עשה הנסים שהם זכרון לנפלאות הסתומות והנעלמות והנני רומז כשהנסים נעשות החלק הנעשה על ידי מלכות נקרא נסים והחלק הנעשה על ידי הכתר נקרא נפלאות וזהו סוד הפוך הטבע והשתנותו שהכתר העליון מאציל על המלכות על ידי התפארת אזי הים ראה וינוס שהרי מן המקום שנעשה הכל ונתאצל הכל יבא החפץ ואז נעשים הנסים בכח הנפלאות והמבין זה יבין סוד התנאים שהתנה הקב"ה במעשה בראשית וכתיב וישב הים לפנות בוקר לאיתנו וכתיב ומצרים נסים לקראתו אין נס אלא בריחה וכן הוא אומר הים ראה וינס מה ראה ארונו של יוסף וינס ויצא החוצה ולפיכך וישב הים לפנות בקר לאיתנו ומצרים נסים לקראתו וזהו סוד הניסים והנפלאות והמבין זה יבין המקומות שטעו בהם אותם הסומכים על משענת הקנה הרצוץ הפלוסופים וידעו כי מלפני הכתר ינוסו כל המושלים וכל השלטונים בהופיע הכתר יברחו כולם וינוסו מפני אמתתו ובשובו למקומו יחזרו כולם כל אחד לאיתנו אין שר ופרש מושל ושליט בעוד שהמלך מצוי שם הים ראה וינס ולפיכך דומו יושבי אי בשעה שהדבור יוצא מפי המלך כל המלאכים דומים אין אחד מושל במשמרתו שהמלך מושל על הכל סוד גדול כמוס וחתום בלא שינוי רצון רמוז הנה העניין הנסים והנפלאות ומה טעם נקראים נסים ולפיכך עשרה נסים נעשו בבית המקדש ועלמות אין מספר וסימן כל הנסים הים ראה וינס והמבין זה יבין שאין בעניין הנסים והנפלאות שינוי רצון אלא גדולה וממשלת ושולטנות ואפשר לנסים להעשות תמיד בהיותו בזמן מי שיוכל לגלות סתרי הכתר כי אז הנפלאות העליונות יופיעו ואז ינוסו כל אנשי המשמרות מלפני אדון חולי ארץ מלפני אלו"ה יעקב י"י בצאתך משעיר בצעדך משדה אדום מגערתך אלה"י יעקב סולו לרוכב בערבות ביה שמו וזהו סוד ר' פנחס בן יאיר שקול כנגד משה וששים רבו אשרי הנכנס לביתו של מלך וכל זה בהגלות הכתר העליון והמבין זה יבין סוד יום הכיפורים ויגבה י"י צבאו"ת במשפט ועתה התבונן זכר עשה לנפלאותיו כי הנסים זכר לנפלאות הסתומות והכל על ידי הזכר שהוא הגורם להגלות הנפלאות על ידי הניסים ולפיכך תמצא שהגאולות כולן על ידי בינה שהוא סוד עלום החירות בהופיע הבינה שהיא סוד הנפלאות ינוסו כל אנשי המשמרות שהרי יופיע המלך הגדול והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ויבן משה מזבח ויקרא שמו י"י נסי כי יד על כס י"ה והאלה"ים נסה את אברהם האלה"ים הממונה על מעשה הטבע נתן כל כחו ושולטנותו ביד אברהם שהוא סוד החסד הנמשך מן הכתר לעשות ניסים ונפלאות והכל סדר החכמה העליונה ואין בזה שינוי דבר אלא גלויי מלתא בעלמא והאלה"ים נסה את אברהם הוא סוד כל הנסים והנפלאות כי בהופיע אברהם נעקד יצחק לפניו ומניח כל כחו ושולטנותו ולפיכך ורב חסד ולפיכך וישב הים לפנות בקר לאיתנו ולפיכך הים ראה וינוס הרי נתבאר לך בע"ה סוד כל מקום שתמצא ניסים ונפלאות ושאין בדבר שנוי רצון ולא שינוי טבע ולא מעט ולא הרבה אלא גדולת עוצם ממשלת הכתר העליון והוראה גדולה כח חסידי ישראל והצדיקים שיש בהם כח לגלות סתרי הכתר ולעשות חפצם ורצונם לכן אמר הפסוק ומי גוי גדול אשר לו אלה"ים קרובים אליו וכתיב וכמצבייה עביד בחיל שמיא זו היא אמונה שלימה באמונת התורה ואמונת הנסים והנפלאות עמוד והתבונן נפלאות אלו. והספירה הזאת נקראת קדם כלומר קדמונו של עולם קדמונו של כל הספירות אשר משם כולן נאצלות ונמשכות באין סוף באין גבול ואברהם אבינו עליו השלום מן המקום הזה האציל השפע עד המלכות וכן הוא אומר ויעתק משם ההרה מקדם לבית אל אשרי אדם מצא חכמה כאברהם אבינו ע"ה ונדבק אברהם בקדמונו של עולם והנה סוד כל הממשלות עליונות ותחתונות מן הקדם הם נמשכות ונאצלות וכן הוא אומר ויטע י"י אלה"ים גן בעדם מקדם הכל מבואר כי הגן והעדן מקדם נאצלו וכמה הפליגו ר' אליעזר הגדול וחבריו לבאר ז"ל לא כדברי הנמשכים אחרי היונים בדברי תוהו דברי כחשים ולפיכך כשחטא אדם הראשון השכין מקדם לגן עדן את הכרובים ואת להט החרב וגו' וכשרצו אנשי דור הפלגה למרוד בשם נאמר בהם ויהי בנסעם מקדם נסעו מקדמונו של עולם וימצאו בקעה מצאו מקום הפרצה שפרץ אדם הראשון כשהכניס את הנחש והטיל זוהמא ופורץ גדר ישכנו נחש אמרו מצאנו מקום לחלק המלכות מקדם בנסעם מקדם שהרי מצנו מקום הבקוע מקום הפרצה וימצאו בקעה בארץ שנער במקום שננערו שם מימי המבול במקום שהוטל הזוהמא מימי המבול מקום המבול תבל עשו דמיהם בם ולפיכך מנחה בלולה בשמן לבד ולפיכך אמרו הבה נבנה לנו עיר ונעשה לנו שם נפריד לנו המלכות מן הכתר לפי שהמלכות היא השולטנות העצומה של כתר ועל ידיה עעשה כל מה שעשה ותהיה המלכות תחת ממשלתינו שהרי מצאנו בה זוהמת הנחש שהוטלה עליה והיא נעשית לו כמרכבה לו וכן אנחנו נוסיף להרכיב במקום זה כל כחות הטומאה למיניהם ונשתמש במלכות לחפצינו ונעשה לנו שם ולפיכך אמר השם ית' ועתה לא יבצר מהם שכבר נפרצה החומה ונכנס נחש והטיל זוהמא במלכות על ידי אדם ולפיכך אמר אשר בנו בני האדם כלומר כמעשה האבות עשו הבנים וחטאם דומה לחטא אביהם ואעפ"י כן בסוף הכל לשם גלו כלי בית המקדש ושם נעשה הצלם על ידי נבוכדנצר מה כתיב ופקדתי על בל בבבל הרי לך מבואר סוד מעשה דור הפלגה ויהי בנסעם מקדם רצו להסיע המלכות מקדמונו של עולם ולהפריד ביניהם ולהשתמש במלכות בכחות הטומאה על ידי פגימת הזוהמה של נחש שהטיל על ידי אדם הראשון בא אברהם אבינו וחזר להתחבר בכתר ויעתק משם ההרה מקדם כלומר מה שרצו להפריד אנשי דור הפלגה בא אברהם לחבר ביניהם הם אמרו בנסעם מקדם הבה נבנה לנו עיר ונעשה לנו שם ובא אברהם ויעתק משם ההרה מקדם לבית אל מקדם בוודאי הסיע האצילות לבית אל שהוא בית המלכות בא אברהם לחבר במה שהפריד אדם ובמה שרצו להפריד דור הפלגה דור הפלגה בודאי וכשנפרד לוט מאברהם מה כתיב ויסע לוט מקדם נסע מקדמונו של עולם ולפיכך כתיב השיבנו י"י אליך ונשובה השיבנו למקום התשובה הנקראת כתר (אולי צ"ל בינה) ומשם נכנס לכתר לקדם חדש ימינו כקדם ממך לי יצא להיות מושל בישראל ומוצאותיו מקדם ומה שתמצא כתוב כי נטשתה עמך בית ישראל כי מלאו מקדם פי הפסוק כך הוא בדין אמת כי נטשתה עמך בית ישראל והטעם לפי שמלאת אותם קדושה וטהרה מן הכתר העליון הנקרא קדם והם הניחו הטהרה גדולה ודבקו בכחות החצונות הנקראות טומאה שמחוץ למחנה ועוננים כפלשתים ומניחים חיי עולם הדבוקים בכתר עליון ועננים כפלשתים ועוננים ממש לא תנחשו ולא תעוננו משנדבקו בנחשים נמצאו מעוננים ולא תנחשו ולא תעוננו בענני ענן על הארץ ונראתה הקשת בענן הקשת ממש מקום יסוד וסביבותיו הוא עניין הקשת דפריא ערלה דבקה במקום הברית והםהשחיתו דרכם על הארץ ולפי' כי מלאו מקדם ועוננים כפלשתים כתוב מי הקדמני ואשלם וכתיב במה אקדם י"י וכתיב נקדמה פניו בתודה כתיב אשר נשבעת לאבותינו מימי קדם ומאי זה מקום באה השבועה מימי קדם וערבה לי"י מנחת יהודה וירשלים וגו' אל תזכרו ראשונות וקדמוניות אל תתבוננו מקומות הללו עמקים גדולים כתיב מן ארם ינחנו בלק מלך מואב מהררי קדם מלהסיעך כענין ויסע מקדם והצד השני מהררי קדם המפסיקים בין קדם לבני אדם כעניין ויסע לוט מקדם ושני הפרושים נפלאות וטובים ולפיכך ממך לי יצא להיות מושל בישראל ומוצאותיו מקדם כימי עולם יתאצלו הספירות וישפיעו זו בזו ויתקנו הצנורות מקדם ועד בית אל וזהו סוד ומוצאותיו מקדם מקדם ממש וכמוצא מים יצאו מים חיים מירושלים מן הדברים שביארנו העניינים הללו אתה צריך להבין מה שלא כתבנו כי הכל רמוז הנה: והספירה הזאת נקראת כתר כלומר הספירה הזאת היא הכותרת הסובבת כל הספירות ואין לחשוב צד ועניין מן הספירה הזאת ולמעלה ולפי שהיא הכל והיא סוד הקדמון אשר מאמתתו המציא הכל והיא המאצלת מאמתתה כל הספירות וממנה הברא הכל ונעשה הכל ואין דבר חוצה לה שאינו כלול בה וכח הספירה הזאת נקרא אין גבול וכל מה שיגיעו עניי הדעת לומר בבורא ית' לא ידעו סוד השם המיוחד וסוד עולם המצות והיכל הקדש הפנימי וסדר מעלות החיצונות הנקראות חומות העזרה וסוד הקליפות החיצונות הנקראות ערלה ושאר כוחות החיצונות הנקראות טומאה ולפיכך לא ידעו איזה הדרך יחלק אור וחושך איזה מקומו ולא ידעו סוד עולם הייחוד ועולם האין שהייחוד מתדבק בו והכל עניין אחד ולא ידעו עניין דברים החיצונים ולפיכך לא ידעו להבדיל הבדלה בין קודש לחול וגו' ודע כי בסוד הכתר הזה נאחזים כל הסודות הפנימיים של קוצי האותיות שבספר תורה וכתריהם וכולם נרמזים ונאחזים בכתר ואותם הקוצות והכתרים מורין שאין לתורה סוף וגבול בחכמה מצד הכתר העליון כמו שקוצו של יוד הוא סוד הכתר העליון שאינו מושג ואין לו סוף וקץ וגבול כך כל קוצי האותיות והתגין וכתרים הם סודות הכתר הנאחזים בעולם העליון שאין לו סוף וגבול וקץ לכל תכלה ראיתי קץ רחבה מצותיך מאד וכתיב והחכמה מאין תמצא חכמת התורה הפנימית העליונה על ידי התגין והכתרים שהם סוד אשא עיני אל ההרים מאין יבוא עזרי עזרי מעם י"י ולפיכך אמר נובלת אורה שלמעלה תורה כמה רמזו הנה ולפיכך אמר דוד גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך נפלאות הם סוד התגין והכתר שעל ראש האותיות שהם סוד הכתר ועולם העליון והם סוד נפלאות מתורתך כי הנפלאות הם מן הבינה ולמעלה ולפיכך ארוכה מארץ מדה ורחבה מיני ים תהום אמר לא בי הוא וים אמר אין עמדי אבדון ומות אמרו אלה"ים דרכה והוא ידע את מקומה והוא בודאי ידע את מקומה כי סוד הוא בעצמו סוד התגין והכתרים שהם מקומה של תורה שהתורה נתלית בהם ונשענת עליהם כמו שהיוד מהשם ית' נתלית מהקוץ שהוא הכתר העליון והוא מקום היוד כי אלה"ים הבין דרכה שלא כמדת הקב"ה מדת בשר ודם מדת בשר ודם הוא למטה ומשאו למעלה הימנו מדת הקב"ה אינו כן הוא למעלה ומשאו למטה כה אמר רם ונשא ונשא בוודאי ולפיכך קוצי האותיות וכתריהם הם סוד חכמת התורה ועומקיה והתורה תלויה בהם ולפיכך והוא ידע את מקומה ולפיכך נובלות חכמה של מעלה תורה הכל מבואר לפניך ומכאן תבין והחכמה מאין תמצא מאין ממש מן התגין ומן הכתרים וכתיב מקום ספיר אבניה בוודאי יסוד ספר תורה נקרא ספר מן הספיר מן המקום שאין שם גוון ידוע ומקום מסויים ומצוייר כמו שהספירה אין לה גוון ידוע ולפיכך מראה כל הגוונים אחריו כך ספר התורה הוא תולה בקוצות ובכתרים בעולם שאין לו סוף בעולם שאין לו גוון ולפיכך כל החכמות עליונות והתחתונות כלולות בו ולפיכך אין הספר מנוקד ואין לו טעמים ולא סוף פסוק לפי שספר תורה הוא כולל כל חכמות גלויות ונסתרות וסוד גל עיני ואביטה נפלאות מתורתיך ולפיכך ספר תורה נדרש לכמה פנים שהאדם מהפך הפסוק למעלה ולמטה וזהו מה שאמרו חז"ל הלא כה דברי כאש נאם י"י וגו' כעניין גווני להב האש שאין לו שיעור ידוע וגוון ידוע כן ספר תורה אין לו גוון ידוע לפסוקים אלא פעמים נדרש כן ופעמים נדרש כן כלומר בעולם המלאכים קוראין לו בעניין אחד ובעולם הגלגלים קוראין לו בעניין אחר ובעולם השפל בעניין אחר וכל שאר אלף אלפי עולמות הנכללים באלו השלש עולמות כל אחד מהם כפי כחו והשגתו כך הוא קריאתו בספר תורה ולפיכך אין ספר תורה מנוקד ואין בו טעמים ולא סוף פסוק אלא רמז הכתרים וקשריהם ותגיהם שהם רמז עולם הכתר שהוא עולם העליון ולפיכך הפסוק נדרש לכמה פנים ולכמה טעמים כפי העולמות ולפיכך נדרש אל תקרי אזניך אלא אזניך אל תקרי בניך אלא בוניך וזהו הסוד שאמרו בתורה ארוכה מארץ מדה וזהו שאמר משה רבינו ע"ה אדנ"י אלה"ים אתה החלות לפי שאין מי שיכנס לדעת סוד סדרי תגי האותיות וכתריהם ולפיכך ספר תורה הוא בצורה זו וכל אחד מהעולמות קורא בו כפי השגתו וכולם כלולים בתקון ספר תורה שאלו הושם לו ניקוד לפסוק הרי הגיע לצורתו וגבולו ואין מי שיוכל לציירו בצורה אחרת אמנם לא הושם לו ניקוד ולא שיעור ולא גבול ולפיכך דע כי ספר תורה הוא צורת העולם העליון ואיני יכול לפרש יותר ולפיכך דע סוד הכתר וסוד כתרי האותיות והתגין ותמצא כי כל התעלומות נאחזות בכתרים מדה כנגד מדה כתרים כנגד הכתר וזהו סוד שאמר הכתוב ואולם מי יתן אלו"ה דבר ויפתח שפתיו עמך ויגד לך תעלומות חכמה כי כפליים לתושיה כפליים בודאי כמה חדרים הם לתורה חדר לפנים מחדר ומחיצה לפנים ממחיצה עד הגיעם למקום הנקרא תעלומה שהוא סוד הכתר והחכמה הנאחזת בו שאין לשום נאצל יכולת להגיע בו וזהו סוד ותעלומה יוציא אור כשאדם מגיע לידיעת תעלומה יאירו עיניו בנסתרות ממנו אמנם השם לבדו הוא היודע סתרי התעלומות בסוד חכמה ובינה הדבקות בכתר עליון והם סוד המקורות וההמשכות ואחר שהודענוך עקרים הללו ועמקיהם וסתריהם פקח עיניך לראות מה שראוי לו לאדם להגיע ולהשיג כי הדברים הללו כבשונו של עולם וכמה אנשים סימו עיניהם ולא הרגישו בעמקים הללו והסתרים העליונים הם גנוזים בכתרים אשר על ראשי האותיות ואשרי יודעי סודות כתיב וחכמים יכתירו דעת יכתירו דעת בוודאי כי דעת הוא סוד התורה שבכתב הוא סוד ספר תורה ולפיכך צריך להכתירו בסוד הכתר העליון בסוד כתרי האותיות יכתירו דעת בודאי בכתרים וקוצי האותיות ואז התורה כלולה בגלוי ובנסתר בסוד גל עיני ואביטה נפלאות מתורתיך ועל כל הכתרים העליונים עולה כתר שם טוב אפילו על גבי התורה וכן אמרו שלש כתרים הם כתר תורה וכתר כהונה וכתר מלכות וכתר שם טוב עולה על גביהם כתר שם טוב הוא סוד ושער ראשה כעמר נקא הוא סוד מקום הטוב שאין לו גבול והפסק הוא שם טוב בוודאי שהוא טוב הגמור השלם הטוב שאין בו תערובת דע כי למטה כתיב ועץ הדעת טוב ורע בסוד כחות החיצונות הנאחזות סביב הפנימיות ולפיכך וכל צבא השמים עומדים עליו מימינו ומשמאלו כך הוא השם הנמשך משם טוב טוב שם משמן טוב ויום המות מיום הולדו הכל רמוז וזהו סוד טוב אחרית דבר מראשיתו היודעים סוד יכתירו דעת יודעים סוד נובלות חכמה של מעלה תורה וסד קוצו של יוד הכל רמוז בו: והספירה הזאת נקראת לובן העליון ולפי שכל הספירות והכפרות הן נובעות ממקום זה שאין סליחה וכפרה נמצאת אלא מבינה ולמעלה שהוא סוד הכפורת והלוחות והחרות כי משם ולמטה מקום הצרות והמצרנים ולפיכך כתיב אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו וכתיב לבנון ואמרו חז"ל בכפורים למה נקרא שמו לבנון שמלבין עונותיהם של ישראל וסוד מלבין הוא סוד התגלות הכתר העליון ואז ינוסו כל שאר הכחות שלפניו והוא מקור מים סוף דבר הנני רומז תחלת המראות שבעולם הוא הלובן ולפיכך כתיב ויחל משה את פני י"י אלה"יו ולפיכך אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו כשנים הוא סוד לבן ושחור כשלג ילבינו בהופיע הכתר ולפיכך הלבנון הוא סוד חכמה ובינה הדבקים בכתר ויעקב אבינו עשה כל חפצו ויקח לו יעקב מקל לבנה לח ולוז וערמון ויפצל בהן פצלות לבנות ודע כי יעקב צריך למקלות הללו בהכרח לפי שהיה עסקו עם לבן הארמי לובן רמאות את החזיר כי מפריס פרסה הוא והוא גרה לא יגר כי יש מקומות במרכבה שכחות הטומאה נאחזות בהם והם נקראות קשר הנחש ונקראות גם לבן הארמי הוא המרמה את הבריות הרי הוא רמאה לבן ונמצא שחור מקום המרמה ולמה תשגה בני בזרה לשמרך מאשה זרה כי נופת תטופנה שפתי זרה ואחריתה מרה כלענה ולפיכך לבן הארמי והוא אמר ליעקב נחשתי ויברכני ה' בגללך לפי שיעקב ולבן שניהם ירשו מקום הלובן יעקב ירש מקום הלובן הפנימי ראש הכתר מחשוף הלבן ולפיכך ירש את הברכה ולבן הארמי ירש לובן הרמאות מקום הכחות החיצונות אותו הלובן המועט שבו נאחזות במרכבה שאין לך דבר רע שאין בו קצת טוב ואל יעלה על דעתך דבר אחר ואין לך דבר רע כשהוא במקומו וזהו סתר גדול מסתרי האמונה וסתרי התורה וסוד וירא אלה"ים את כל אשר עשה והנה טוב מאד הכל בוודאי הוא טוב מצד הפעולה שנברא ובהיותו משמש במקומו את הכל עשה יפה בעתו אבל בצאת כל דבר מהגדר והסייג שנעשו או בהתהפך חיצונים לפנים ופנמיים לחוץ וגם כל העם הזה על מקומו יבא בשלום ולפיכך ביום הכפורים שהוא סוד התגלות העולם העליון היה מתלבן לשון של זהורית והסוד ויגבה י"י צבאו"ת במשפט בפסוק הזה סודות עליונות בעניין כל מיני הכפרה והסליחה ודע כי לבן הארמי היה אביו של בלעם וזה הרשע היה בקי בכל הנחשים שבעולם ורצה להלחם עם יעקב ואמר נחשתי ויברכני י"י בגללך הכל רמוז הנה כי לובן הנחשים הוא סוד קשר הטומאות החיצוניות בפנימיות ולפיכך הרע מבחין את הטוב והטוב מבחין את הרע ולפי שלבן הארמי היה כן הוצרך יעקב להתנהג עמו בקצת הלובן שברמאות בדרך פתלתול ועקש כמו שאמר הכתוב עם נבר תתבר ועם עקש תתפל ולפיכך והחליף את משכורתי עשרת מונים ולבן הארמי היה מזמנו של יעקב עד זמן השופטים של ישראל וזהו כושן רשעתיים וודאי שעשה רשעיות ולכן נעשה כושן תחת און ראיתי אהלי כושן הכל רמוז והנה יעקב וישראל ירשו הלבנון ועל ידו מתחברות כל הספירות אתי מלבנון כלה אתי מלבנון תבואי כמה נפלאות גנוזות בפסוק זה ולפיכך אעברה נא ואראה את הארץ הטובה הזאת ההר הטוב הזה והלבנון ולפיכך כהן גדול עובד כל עבודות יום הכיפורים בבגדי לבן מעין יום הכיפורים היו הבגדים לבנים וכשהיה נכנס לקדש הקדשים לכפר לא היה נכנס בבגדי זהב אלא בבגדי לבן מדם חטאת הכפורים אחת בשנה יכפר עליו והיה מזה דם פר ושעיר על בין הבדים ועל הפרכת ועל מזבח הזהב והכל בבגדי לבן ולא בבגדי זהב שאין הקטיגור נעשה סניגור והלובן העליון מתגלה ולפיכך לשון של זהורית מתלבן אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו ושער ראשה כעמר נקא הכל מבואר הרי לך סדר סתרי עליונים וגנוזים פנימיים גלויים לעיניך ודע כי תחלת כל המראות לבן והוא מקבל כל הגוונים וסוף כל המראות שחור ואין אחריו גוון ושאר כל הגוונים והמראות שביניהם נקראים חצי מראה שהוא נוטה ללובן או לשחרות ולפיכך הלובן העליון יופיע בלבנה ונעשית יפה וכן אומר הפסוק יפה כלבנה ברה כחמה ואומר אתי מלבנון כלה והנה הלבנה היתה מקדם מלאה בלי פגם לפי שמאצילות שפע הלובן העליון היתה מליאה בא אדם הראשון ועשה בה פגם והטיל בה זוהמא ואז נעשית חסרה ואם בהרת לבנה הוא סוד גדול רמוז הנה או כי ישוב הבשר החי ונהפך ללבן כי בהרת לבנה היא והיא באה מכוחות הטומאה הנקראת לבן הארמי וכן בלבנה הטיל צרעת אדם הראשון ונקראת בהרת ולפיכך אם בהרת לבנה היא וכתיב והיה אור הלבנה כאור חמה כמה סודות נעלמים רמוזים בפסוק זה אור הלבנה באור החמה תלוי ולפיכך והיה אור הלבנה כאור החמה ואמתי בהיות היסוד נאחז ביובל בסוד שבע שביעיות שבעה שבועות תספור לך וספרת לך שבע שבתות שנים וזהו ואור החמה יהיה שבעתיים שבעת הימים שבעה פעמים היסוד נאחז בבינה וממנה מאציל שבע שביעיות אור ללבנה כאור שבעת הימים כאותו האור שהיה בתחלת בריאת העולם אעפ"י שלא שמש אותו האור של שבעת הימים לפי שנגנז ונגנז בלבנה ובא אדם הראשון והטיל שנאה וזוהמא ונתן פגם בלבנה ונסתלק האור ממקום גניזתו למעלה מבינה ולפיכך ואור החמה יהיה שבעתיים כאור שבעת הימים ביום שיוסר פגם הלבנה ויעביר הנחש מן ההיכל וירחיקהו ואת הצפוני ארחיק מעליכם ויוציא הצלם מן ההיכל והאלילים כליל יחלוף ביום חבוש י"י את שבר עמו והכל רמוז למי שחננו השם דעה ודע כי מראות נגעים שתיים שהן ארבע בהרת עזה כשלג שנייה לה כסיד ההיכל השאת כקרום ביצה שנייה לה כצמר לבן וחכמים אומרים השאת כצמר לבן שנייה לה כקרום ביצה וחזר עקבי' בן מהללאל ופירש מראות נגעים שבעים ושניים וכן פעמונים שבמעיל שבעים ושניים ובא דבר שבקול ויכפר על מעשה קול והנחש הוא ראש הנגעים שהם באים בלבן הארמי וזהו סוד מוציא שם רע מצורע ולפיכך כל אותן מאה ושלשים שנה שהיה אדם הראשון נזוף הוליד מזיקים הנקראים נגעים והוכחתיו בשבט אנשים ובנגעי בני אדם וכלן באין מלבן הארמי כי הנחש הוא רוכב על לבן הארמי וסמאל רוכב על הנחש ולפיכך יש לבן הארמי שהרי לבן ואדום מוסכמים כאחד ושניהם רשעים ולפיכך כשלג ילבינו ואם יאדימו כתולע כצמר יהיו והכל מבואר לפניך: הדרן עלך שערי צדק תם ונשלם תהלת לא"ל עולם: