השם הששי מן הספירות הוא אלהים: וכבר בארנו לך בשער החמישי עניין המעלות בדרך שם הש"י כיצד הוא מתלבש בשמות ובכנוין כפי צורך להתנהג עם בני העולם ובאותה מדה שהוא צריך להתנהג באות מדה נקרא באותו שעה: ועתה צריך אתה לדעת כי מדת הגבור"ה נקרא אלה"ים וזהו הדין המוחלט שאין בו שנוי לפיכך נברא העולם בשם אלה"ים לומר כי כל מעשה בראשית עשוים על פי האמת והחכמה השלימה בכל הבריות למיניהם בעליונים ובתחתונים וכן אברי כל בריה ובריה מן הבריות המשונות זו מזו כולן עשוין בתכלית השלימות ומתיקון הראוי לכל בריה ובריה וכל אבר ואבר וזהו שאמר שלמה ע"ה כי כל מעשה אלה"ים הוא יהיה לעולם עליו אין להוסיף וממנו אין לגרוע והטעם לפי שהש"י עשה כולם בתכלית השלימות אין דבר בעולם יכול להיות יותר מתוקן מן מתבונה שהכינו הש,י יתעלה לפיכך נזכר בכל מעשה בראשית אלקים לומר שהכל נעשה על פי הדין לפיכך אין צריך לשנות טבע מכל הטבעים שבעולם כדי לתקנו אמנם צריך לשנותו כדי להראות מלכותו ושלטנותו על כל הנבראים להודיע שהוא עשה הכל ובידו הכל: ולפיכך תמצא במזמור הלל הגדול ג' שמות ידו"ד אלקים אדנ"י שנאמר הודו לי"י כי טוב הודו לאלקי האלקים הודו לאדוני האדונים אמנם השם הראשון הוא עצם הממשלה ומציאות השם הקדמון ית' ומחשבותיו עמוקות בסוד שאמר לעושה נפלאות גדולות לבדו וחזר בשם השני הודו לאלקי האלקים פירש במזמור ואמר לעושה השמים בתבונה לרוקע הארץ על המיםלעושה אוריםגדולים את השמש לממשלת ביום ואת הירח והכוכבים לממשלת בלילה וחזר בשם שלישי שהוא אדנ"י ופירש בו סוד האדנות והשלטונות והממשלות על כל הנבראים כמו שתאמר כל אשר חפץ י"י עשה בשמים ובארץ ואמר ובמצבייה עביד בחיל שמיא ולא איתיה למח' ויימר ליה מה עבד' וכנגד שם אדנ"י זה חזר להשלים שלישית במזמור למכה מצרים בבכוריהם ויוצא ישראל מתוכם ביד חזקה ובזרוע נטויה לגוזר ים סוף לגזרים והעביר ישראל בתוכו וניער פרעה וחילו בים סוף ושאר תשלום המזמור לפיכך נקרא הלל הגדול לפי שהוא כולל שם הקדמון ית' בפסוק הודו לה' כי טוב וכולל שם אלקי' שבו נברא העולם ע"פ הדין הישר שאין דבר צריך תוספת או מגרעת ועל התכונה שהכיננה הש"י וזהו שאמר לאלקי האלקים וכולל שם אדנ"י שהוא השם המורה על השלטנות והאדנות על כל הנבראות ובידו לשנותו ולעשות בו חפצו ורצונו כדי להודיע לכל שהוא הבורא אותם ולפיכך נקרא שם המזמור הלל הגדול ראש לכל מיני תהילות ותמצא בו כ"ו פעמים כי לעולם חסדו כנגד שם השם ית' וכבר ביארנו בשער החמשי כי בין התפארת ושם אלה"ים עומדים סנהדרי גדולה ושם הוא חיתוך הדין על פי האמת: ודע כי כל מעשה בראשית וסודי ספירות חתומים בשם אלקים מתחילה ועד סוף ביסוד תחילת צירוף האותיות בבריאת עולם והנקודה האמצעית שכל צירוף אותיות עליה סופר בספר יצירה הוא סוד א"ל לפיכך הודיע אברהם אע"ה לכל באי עולם ויקרא שם בשם י"י אל עולם וזהו תחלה לכל הכינוין הסמוכין לשם הש"י וכשתזכור אצל שם א"ל הוא סוד עשר מעלות לספירות בי' מאמרות שבה' נברא העולם תמצא' י"ב מא' ועד י' ובהם נכללים כל הנבראים והסוד הן לי"י אלקיך השמים ושמי השמים הארץ וכל אשר בה לפיכך אומר כל הנחלים הולכים אל הים אל הים ממש שהוא כנף האלקים אמנם הים אינו מלא שהכל תלוי בשה"י שהוא היסוד והעיקר לפיכך הודיע בתורה כי שם אלקים בהסתלק ממנו חותם י"ה שהוא משמו הגדול נתאר אלם אינו יכול לדבר ולעשות כלום וזהו מי ישום אלם הלא אנכי י"י בהיות שם י"י לבדו לוקח האצילות והשפע והנשמה שהכניס בשם אלקים ישאר אלם לפיכך אומר הודו לי"י כי טוב לא שינה בו ואמר הודו לאלקי האלקים וכפל בהם הדיבור וכן הודו לאדוני האדונים שאינו יחיד אלא מצד שם השם יתברך לפיכך זובח לאלקים יחרם בלתי לידו"ד לבדו: והמבין סודות הללו יבין סודות החתומים במזמור שבו נחתם ספר תהילות אמר הללויה הללו א"ל בקדשו הללוהו ברקיע עזו הרי זה המזמור מורה צירוף באלפא בית בספר יצירה וגילגולם והיאך מתלבש שם ידו"ד ית' בשם א"ל פעמים אלקי"ם פעמים אלה חציו בזה וחציו בזה בכאן יש סודות עמוקים בעניין שתמצא במעשה בראשית ל"ב פעמים אלה"ים בסוד ל"ב נתיבות פלאות חכמה שבהם נברא העולם בצירוף אלדי"ם לפיכך אין בכל האותיות אות שיתלבש בה השם באות אחת כי אם אותיות ל"ב: לי לה לו בי בה בו: חדרים גדולים הדרים במקום זה לפיכך לב הוא סובל הרוח והוא מלך בגוף והרוח סובל הנשמה בסוד ויפח באפיו נשמת רוח חיים והיודע סוד זה יודע סוד התקשרות הרוח בנשמה בסוד ידו"ד אלד"ים ויצר ידו"ד אלה"ים את האדם שם מלא על עולם מלא והעניינים הללו מן הסתרים הפנימים וצריך אתה להתבונן הטיב סדר שפע האצילות ידו"ד יתברך על כל השמותך והכינוין כי כולם נשואות בו והם כדמיון כסאות לשמו הגדול וזו היא מספירה הנקרא שמאל והנני מבאר לך ידו"ד ית' המיוחד הוא סוד הרחמים בהתאחזו באדי"ד והטעם לפי שהוא בורא את הכל והוא מלא רחמים וחסד אמנם כל שם המתחדש בחידוש עולם הוא תכונת הדין לפי שהוא עשוי ואינו עושה וכל מי שהוא עשוי יש לו גבול וסיום וזהו סוד הדין הגמור שהנבראים החסירות דבק בהם וכל חסר צריך לשאוב ולקבל לפיכך כולו דין ואם לפעמים הוא משפיע ונותן זהו מצד שמקבל בשעה שנותן שאם אינו מקבל אי אפשר לו לתת מאחר שהחסרון דבוק בו וזהו סוד קשר המרכבות כולן בסוד ארץ ושמים כי בודאי ארץ נבראת תחילה ואותה ארץ נקרא שמים אצל מה שלמטה הימנה וזהו סוד שאמר ידו"ד בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה ואמר הודו על ארץ ושמים סודות קשרי הספירות והמעלות תלויות בזה והמבין סודות עמוקים הללו יבין סוד שני מקראות שבית שמאי ובית הלל נושאים ונותנים בהם אלו אומרים כי שמים נבראו תחילה שנאמר בראשית ברא אלה"ים את השמים וגו' ואילו אומרים ארץ נבראת תחילה שנאמר ביום עשות ידו"ד אלקים ארץ ושמים: והנני רומז סדר המעלות סדורים כאן בשער זכרון מעלתם אומר שמים וארץ ובשעת קבולם והשפעתם אמר ארץ ושמים אין לך שמים בכל הנמצאות שאין לו ארץ תחילה ואין לך ארץ שאינו שמים מצד המעלות האמצעות מלבד כת"ר עליון ית' שהוא שמים אמתית נותן ואינו מקבל מלבד ארץ הנקראת מלכות אצל י' ספירות שנקראת ארץ לבד שהיא מקבלת מכולן ואינה משפעת בהן אמנם היא סוד שמים לכל הנבראים כולן והמבין סודות הללו יבין סוד שאמר הכתוב הארץ יסדת ומעשה ידיך שמים: ואחר שידעת זה, דע כי כל מקבל צריך להיות בו דין בהכרח והנה שם אלד"ים שהוא כינוי ראשון לעניין בריאת עולם בו נחתמו סדרי הדין לפיכך הוא הנקרא בכל מקום שמאל והוא מקום הדין ומאותו צד שהוא תחילת תכונות הבריאה נאצלים כל ההפכים לפיכך הש"י לפי שהוא מאציל ובורא את הכל נותן בלי חיסרון שהרי הכל נברא ונעשה בחפצו ואינו חסר כלום בתתו די מחסורו לכל שואל לפי שברצונו הכל עשוי וזה סוד גדול בהיות המחשבה שבהן נברא העולם נקרא רצון לפיכך תדע כי לצד שמאל שהוא הפך הימין יעמדו כלמדות הדין ואם יחטאו הנבראים במדת שמאל נידונין והטוב נמנע מהם לפיכך כתיב פני השור מהשמאל ששם קטיגור כל בעלי דינין ובאות הצד השטן מקטרג בין קרניו: לפיכך נקרא הספירה הזאת - צפון שממנו יתאצל כחות הדין והמקטרג וזה סוד מצפון תפתח הרעה לפי שהיא סיבת ההפכים והחסרונות נקרא צפון על טעם שאומר לך: דע כי בהיות כל הנבראים שואלים דבר מכת"ר שהוא עולם החסד והרחמים שאילות כל שואל עשוי הן נמשכות מלמעלה בין שיהיה צדיק בין שיהיה חוטא ובהגיעה אותה המתנה ששאל דרך צפון כי שם הוא המעבר לכל השאילות והחפצים אז אותם כוחות והכיתות העומדות בצד צפון מערערין על אותה המתנה לעמוד לדין עליה ואם אותו השואל ראוי לשאילה זו ישלימו חפצו ואם אינו ראוי לא יגיע להשיג בקשתו. אז מעכבים המתנה באותו מקום ושוב אינו חוזרת למעלה. לפי שלמעלה נותנים ולא נוטלים ואינה יורדת לאותו השואל לפיט שאינו ראוי לכך מצד הדין ונמצא אותה השאילה והמתנה עומדת באותו המקום לפיכך נקראת צפון ששם צפונה שאלות ומתנות וזה סוד מצפון תפתח הרעה מצפון זהב יאתה יצפון לצדיק חיל חוטא יצפון לישרים תושיה וכל אותן הטובות הגנוזות בצפון עתידים להיות לצדיקים וזה סוד מה רב טובך אשר צפנ"ת ליראך פעלת לחוסים בך נגד בני אדם נגד ממש לפי שיש בצד צפון מעכבים והיודע סוד זה יבין מה שאמרו חכמינו סכרם לברכה הרוצה להעשיר יצפין כמה הפליגו להודיענו במקום זה ויבין מה שנכתב בתורה בעניין תפילין לשמאל והיה לאות על ידך כלומר יד כהה והיא השמאל שהיא מונעת הטוב בדין מן החוטא מלשון ולא כהה בם וכמה ראוי להיות התפילין באותה המקום ואלמלא עקידת יצחק אין אחד הכל הנבראים יוכל להפיק רצון שאילתו מרוב דקדוק הדין במקום זה והיודע זה יבין סוד ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראות לפיכך תמצא מקום להטיב לרשעם אע"פ שאינם ראוים והטעם שנזדקן הדין בוודאי ועלה קצת לעולם הרחמים ונדבק באברהם וכתוב בו ואברהם זקן בא בימים ובכאן תמצא כיצד נמנעה הטובה מן הרשעים הטוב הגנוזה לצדיקים בצפון יצפון לצדיק חיל חוטא וכל מה שביארנו הוא הפך כמו שמבינים בפשט הכתוב כמה בני אדם: ודע כי במקום הזה יש בית קיבול ואחיזה והצלחה לרשעים כדי לייסר מתוכם את החוטאים וזה סוד ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו וסוד ועתה שא נא כליך תליך וקשתך חלילה וכס מעלות בדעתו של יצחק לברך את עשו בברכה הראויה ליעקב שהיא ברכת אברהם וסופו מוכיח על תחילתו והמבין סוד הטעמים שבארנו במלת צפון יבין סוד הקרבנות הנקראים קדשי קדשים שחיטתן בצפון וקבול דמן בכלי שרת בצפון ושחט אותו על ירך המזבח צפונה זבחי אלה"ים רוח נשברה ולפי שהספירה הזאת הנקראת צפון היא מעכבת להשלים חפצי החוטאים כתיב על ידכה יד כהה והסוד הגדול שהכל תלוין וקרנים מידו לו ושם חביון עוזו שםחביון עזו בוודאי שהוא אוצר שם גנוזות שאלות כל החוטאים: ומצד זה נקרא הספירה הזאת בכל מקום - פחד המשל ופחד עמו שם פחדו פחד בציון וזה סוד ופחד יצחק מפחד בלילות סמר מפחדך הכל רמוז: והספירה הזאת נקראת - גבורה בסוד לך י"י הגדולה והגבורה כלומר מקום הדין הקשה החזק הגדול שאין כל בריה יכולה ליכנס במקום הזה מחוזק הדין אלא הגבורים הנקראים על שמה וזה סוד שאומר איזה גיבור הכובש את יצרו הכל רמוז במקום הזה כי כשיכבוש אדם את יצרו אז הוא ראוי ליכנס בהיכל זה וכל חפצו יעשה לפיכך אמר מאימתי מזכירין גבורת גשמים כלומר כשיורדין בדין אם העולם ראוים אם לאו וזהו סוד כל רמזי התורה שנאמר ונתתי מטר ארצכם בעתו או ועצר השמים לםפיכך נידון בגבורה ולפיכך נקראו גבורים עומדים במקום הזה שהוא מקום המדה וזה סוד ששים גבורים סביב לה מגבורי ישראל כולם אחוזי חרב מלומדי מלחמה מפחד בלילות הכל רמוז במקום זה והנה משה רבינו עליו השלום עלה למקום הזה ולקח התורה בחזקה עיר גבורים עלה חכם כי התורה נתנה מן הימין על יד השמאל וזה סוד וידבר אלדים את כל הדברים האלה בגבורה נתנה תורה ונמשכה מן הימין על יד שמאל ונתנה למשה וזהו ביאור לכל מה שביארנו לעיל והבן זה: והספירה הזאת נקראת אש הגדולה לפי שהאש הזאת היא חזקה מכל אש שבעולם וכל מיני אש לפניהם כקש לפני אש והיא הלוחחת והשורפת והלוחמת והגורמת דין ולפי שגבורה נתנה תורה לפיכך נתנה מתוך האש מימינו אש דת למו וכתיב את דבריו שמעת מתוך האש וכתיב ואת אשו הגדולה הזאת לא אראה עוד ולא אמות לפיכך אמר מתו כולם ונפשו יצאה בדברו אותם שאין כח לכל בריה לעמוד בפני הדין הגדול התלוי בגבורה ומן המקום הזה נמשכים כל מיני אש וכתוב אחד אומר עושה מלאכיו רוחות משרתיו אש לוהט המלאכים הם רוח לפיכך רוח הטומאה ורוח הטהורה המשרתיו אש שנאמר כי באש ה' נשפט וצורך המשרתים להיות אש לוהט שזהו סוד מקום טבילה לנכנסים להיכל המלך ולהבה ליהטה כל עצי השדה ומדה זאת נקראת: צור לעניני נפלאות המוציא לך מים מצור החלמיש וכבר ביארנו זה במלת יוצו בראשית ודע שהאש יצאה מן המים למדות נפלאים אברהם הוליד את יצחק ויקח בידו את האש ואת המאכלת וילכו שניהם יחדיו סוף דבר תלויה בשער החמישי ושם תמצא ביאור לספירת זו: ודע כי המדה הזאת נקרא מקום - העושר פעמים לטובה ופעמים לרעה כי העושר שמור לבעליו לרעתו ומן המקום הזה יצא זהב אדום ואין זוכין לו אלא בדין ומן המדה הזאת מתעוררת מדת התרועה כשהיא לוחמת עם האטויבים אמנם בראש השנה מקיפין אברהם ויעקב בקול פשוט לפיכך פשוטה לפניה ופשוטה לאחריה ואשרי העם שיודעיםתרועה שמשתמשין בה ויודעין כיצד הילך איש על גחלים ורגליו לא תשרפנה היחתה איש גחלים בחיקו ובגדיו לא תחוינה לפיכך נפלה חומת יריחו ונבלעה על יד תרועה וצריכים אנו להקיף לה בראש השנה במדת הרחמים אברהם ויעקב עלה אלדים בתרועה י"י בקול שופר ולפיכך ותקעתם תרועה שנית ונסעו וכתיב קומה י"י ויפוצו אויביך ובהקהיל את הקהל תתקעו ולא תריעו כי תבואו מלחמה על ארצכם והרעותם וביום שמחתכם ומועדיכם ותקעתם בחצוצרות ויום ר"ה אע"פ שהוא ראש השנה יום תרועה יהיה לכם בכסה ליום חגינו לפי' מסבבים לה אברהם ויעקב ואנו חותמים כי אתה שומע בקול שופר אתה הוא מעולםומאזין תרועה ואין דומה לך וחותםשומע קול תרועת עמו ישראל היו' ברחמים ועל דין זה התבונה סוד הדינים הקשורים בגבורה: וספירה הזאת נקראת - זרועה והוא עושה מלחמות ונוקם נקמת ישראל כלומר בהיות מלכות לובשת כלי זיין מן הגבורה עורי לבשי עוז זרוע ה' בימי קדם וכו' הלא זאת היא המחצבת רהב מחוללת תנין וכתיב בגדול זרועך ידמו כאבן וכתיב מעונה אלדי קדם ומתחת זרועות עולם כלומר כשמזכיר שניהם מזכיר זרועות וכשמזכיר זרוע אחת היא השמאל כי ימינך וזרועך תפארתו ויש מתלבשת בזרוע בהיות המלכות מתלבשת בזרוע הגבורה והמבין סוד זה יבין מה שאמרו חז"ל בענין ר' חנינא בן דוסא וחביריו כל העולם כולו ניזון בזרוע הי':