השם החמישי משמות הקדש ודע והאמן כי שם ידו"ד יתברך על דרך המעלות הוא הנקרא ה' הוא העומד לכל הספירות העליונות והתחתונות נאחזות בו ובו נאחזות ממטה למעלה ונשפעת מלמעלה ולמטה וזה השם שכל העינים אליו צופות וכל שאר שמות הקדש ממנו נמשכין ואליו חוזרין והוא המייחד כל הספירות באותיות ובו כל הנבראים כולם קיימים וכל המרכבות שבעולם עליונות ותחתונות בו נמשכות וכל סדרי עולם ויסודותיו ובנייניו עליו תלוין ואין דבר בכל העולמות שאינם משוכללים אלא בשם י"י יתברך וקודםשנכנס יש לנולהודיעך עקר שבו תמצא מרגוע על כמה ענייני השם: ודע כי השם הנכבד והנורא הזה י"י תמצאהו בתורה בכמה שימושים וכמה עניינים כי לפעמים תמצא בפני עצמו ברוב התורה כאמרו וידבר י"י ויאמר י"י ויעש י"י ולפעמים תמצא לו מתחבר שם א' משמות הקודש כאמרו אחר מעשה בראשית ביום עשות י"י אלה"ים ארץ ושמים ולא תמצא בכל מעשה בראשית כי אם אלה"ים בלבד וכשהתחיל לדבר בשלימות הבריאה בפרשת אלה תולדות השמים והארץ התחיל לדבר ולהזכיר שם י"י אלה"ים וצריכים אנו להודיעך הטעם: ודע כי בהיות הש"י משכלל ואילו כל הדברים בו מתאחזות הספירות כמו שהודעתיך לא הוצרך להזכירו במעשה בראשית לפי שעדיין לא היו כל הדברים נגמרים בגמר מלאכה ולא היה העולם על מלואו אלא כל הדברים היו נעשים ובאים אבל בהיות כל הדברים והנבראים כולם בהשלמה ובתיקון שלם אז בא והזכיר י"י אלה,ים שהם שני שמות מתאחדים אלה,ים הוא סוד אדנ"י ואף על פי כי אלה"ים הוא סוד הגבורה והדין ואף על פי שאמרו ז"ל התחיל לברא העולם במדת הדין בראשית ברא אלה"ים ראה שלא יכול להתקיים עמד ושיתף עמו מדת הרחמים והיינו דכתיב ביום עשות ה' אלה"ים ארץ ושמים ואמת הדבר ונכון ויציב אבל מכל מקום מדת הגבורה ושאר הספירות השפיעו בשם אדנ"י ונתלבש בשם הנקרא אלה"ים וברא העולם לפי ששם אלה"ים לפעמים הוא חסר ולפעמים הוא מלא הוצרך להזכירו בבריאת עולם בעוד שלא היה העולם מלא במלואו והסוד או מי ישום אלם או חרש או פקח או עור הלא אנכי י"י וסוד מי ישים אלם הלא אני י"י הוא סוד אלה"ים שאם תסור מאלה"ים ב' אותיות של שם י"י אז יהיה אלם בסוד אלם י"ה ולפכך נברא העולם בשם אלה"ים וכשנשתכללו כל הדברים וכל היצירות כולן והיה העולם במלואו הוצרך להזכיר שם י"י אלה,ים וזה שאמרו חז"ל הזכיר שם מלא על עולם מלא לפיכך אחר מעשה בראשית התחיל לפרש י"י אלה"ים על מלואו של עולם לפיכך יש לך להבין בכל מקום שתמצא בתורה י"י אלה,ים הוא שם מלא וכל הדברים הנמצאים באותה פרשה שמזכיר שם מלא הם באים בכל התנאים של מדת הדין ומדת הרחמים כמו שתמצא בבריאת אדם הראשון ובדינו ובגירושיו ובאותם העניינים ואם כן בכל מקום שאתה מוצא בתורה י"י אלה"ים יש לך להתבונן כי מדת הרחמים מתלבבשים עם מדת הדין וכל אחד מן המדות הוא פועל בשלימות הן לדין הן לרחמים והתבונן עיקר זה מאד ושמור אותו תמיד: והסוד תקיעות שופר פשוטה לפניה ותרועה וסימן עלה אלה"ים בתרועה י"י בקול שופר ופעמים תמצא שם י"י מתאחד עם אדנ"י בשני פנים מקדים י"י ואדוני אדנ"י כאמרו י"י אדנ"י חילי ולי"י אלה"ים למות תוצאות כי אליך י"י עיני יש לך לדעת כי כשמזכיר שני שמות הללו כאחת נשנה השם בקריאת נקודו וקוראים אותו אלה"ים ואף על פי שהוא כתוב שם י"י נקרא בניקוד אלה"ים וזהו רמוז למדת בינה שהיא מתאחדת עם מדת מלכות הנקרא אדנ"י ועל ידי מי על ידי י"י יתברך: ודע והאמן כי בהזכיר י"י אדנ"י כסדר זה אזי השפע יורד מן הספירות העליונות עד שמגיעין לשם אדנ"י ואז כל העולם מתברך וכשמזכיר אדנ"י בראשונה ואחריו י"י באמרו אדנ"י י"י מה תתן לי אדנ"י י"י אתה החילות אדנ"י י"י אל תשחת עמך ונחלתיך וכיוצא בו דע והאמן כי בהיות השם הנזכר בזה הסדר אז היא הכוונה בהעלות את הספירות ובהתאחד ממטה למעלה כמו שרוצה להתאחד ולהדבק באור העליון ולפעמים תמצא השם י"י מתאחד עם א"ל באמרו א"ל י"י ויאר לנו והכוונה זו כשהזכיר א"ל עם י"י אז כל העולם כולה בהשפעה ברחמים והחסד וכל המאורות בשלימות ובמלוי כי הוא א"ל חס"ד עליון ושפע חס"ד לאברהם והסוד בשם י"י א"ל עולם וגם שם י,י הוא שם הרחמים וכשאלו ב' השמות י"י א"ל מתאחזים אז כל הספירות בשמחה ובשלימות וכל הנברים מקבלים חסד ורחמים מלמעלה למטה כאמרו א"ל י"י ויאר לנו ותמצא בי"ג מדות של רחמים שהזכיר אלו שני השמות לבד ה' ה' א"ל רחום וחנון לפי שבהם כלולים כל החסד והרחמים ולפעמים שתמצא שם ה' שהוא מתאחד עם א"ל ועם אלה"ים נאמר א"ל אלה"ים י"י א"ל אלה"ים ה' הוא יודע ואמר מזמור לאסדף א"ל אלה"ים י"י דבר ויקרא ארץ ממזרח שמש עד מבואו דע כי הכוונה בו להיות השם מתלבש כל כלי מלבוש אם לדין אם לרחמים כיצד הרי כשעשו בני ראובן ובני גד וחצי שבט המנשי המזבח בעבר הירדן וראו כל ישראל לעלות עליהם למלחמה וקודם שילחמו עמהם שלחו להם פנחס ועשרה נשיאי ישראל לדבר עמהם יל עסקי המזבח מה היתה תשובתן של בני ראובן וגד וחצי שבט המנשי א"ל אלה"ים ה' א"ל אלה"ים ה' הוא יודע וישראל יודע אם במרד ואם במעל בה' אל יושיענו היום הזה לבנות לנו מזבח לשוב מאחרי ה' ואם להעלות עליו עולה או מנחה אם לא מדאגה מדבר והיה כי יאמרו אלינו ועל דורותינו מחר ואמרנו ראואת תבנית מזבח אשר עשו אבותינו לא לעולה ולא לזבח כי עד הוא בינותינו וביניכם חלילה לנו למרוד בה' ועתה שהוצרכו בני גד ובני ראובן וחצי שבט המנשי להזכיר אילו שלש מדות כאחד הזכירו שם החסד שהוא א"ל ושם הדין והגבורה והעונש שהוא אלה"ים ושם המתלבש בשניהם שהוא ה' ואמרו אם עשינו המזבח לה' לזכרון ולא לזבח הש"י ישפיע עלינו ברכותיו וטובותיו וחסדיו במדת א"ל שהוא הצד היודע הכוונה שעליה עשינו זה ואם עשינו המזבח הזה למרוד בבית משכן ה' להיות מזבח זה לעולה ולזבח אלה"ים שהוא העד והדיין ובעל דין יפרע ממנו ויענישנו על העבירה הגדולה לפיכך הוצרכו להזיר א,ל אלה,ים ה' שהם סוד אלה"י אברהם אלה"י יצחק ואלה"י יעקב הגדול"ה והגבור"ה והתפאר"ת וכן בבריאת עולם הוצרך להזכיר במזמור זה א"ל אלה"ים ה' דבר ויקרא ארץ בהיות השם מתלבש בבריאת עולם במלבוש הרחמים הגדולים וממנו מתלבש במלבוש הדין הגמור וממנו בדרך האמצעי רחמים ודין והכל בסוד בריאת הנבראים כולן כי יש להם נבראים ברחמים גמורים ומהם בדין גמור ומהם בדין וברחמים וכתיב החכמה והחסד והרחמים ביצירה בהנהגת הש"י עם העולם פעם מתננג ברחמים גמורים לפעמים בדין גמור ולפעמים בדין וברחמים ולפעמים תמצא שם ה' ית' עם מלת צבאו"ת וזה לא תמצאהו כי אם בנביאים ובכתובים באמרו בנביאים כה אמר ה' צבאו"ת ובכתובים בכמה מקומות ה' צבאו"ת עמנו משגב לנו אלה"י וגו': ודע כי כשהשם הזה מתלבש עם השם הנקרא צבאו"ת אז הוא עושה משפט ודינו לטוב ולמוטב וכפי שיצא הדין בג' לשונותך א,ל אלה"ים ה' כך הוא גומק המשפט בהתלבשו בה' צבאו"ת והסד ויגבה ה' צבאו"ת במשפט והנני רומז עניין גדול בפסוק זה כשהשם ית' עושה משפט בנבראים א"ל אלה"ים ה' אז מתלבש בגדי קנאה ומתלבש בשם ה' צבאו"ת כאמרו קנאת ה' צבאו"ת תעשה זאת ולפי שהנביאים באים להוכיח את ישראל ולהזהירם הוצרכו להזכיר שם ה' צבאו"ת בענין עדים והתראה לטוב ולרעה וכשנגמר הדין על ישראל על רוב שהכעיסוהו אלמלא שהגביהו האבות י"י צבאו"ת למעלה ועשו צדק עם ישראל לא נשארו חס ושלום שריד ופליט והסוד ויגבה ה' צבאו"ת במשפט והא"ל הקדוש נקדש בצדקה והתבונן שגבה ה' במשפט ועד היכן הגיע עד הא"ל הקדוש מדת החסד ומה עושה הקב"ה עם ישראל צדקה ולא עושה להם כלייה וזה שאמר הכתוב לך ה' הצדקה ולנו בושת הפנים: ולפעמים תמצא ג' שמות הללו בפי' אלה"ים צבאו"ת שמעה תפלתי והכוונה מדת הרחמים ומדת הדין והפחד מתלבשת כל אחת ואחת במקומה (יש ספרים גורסים ידו"ד במדת) כי א"ל במדת ההוד וד' מדותך אלו מלובשים ד' מלבושים למדת אלה"ים כי צבאו"ת ג' שמות הוא כולל נצח הוד יסוד וכשאומר הכתוב ה' ה' אלה"ים צבאו"ת ה' ספירות במשמע וכל אחת ואחת מתאחזת כראוי לה והד' מתאחדות ביסוד לפיכך רמוז בכתוב ה' אלה"ים צבאו"ת השיבנו האר פניך וננושעה ולפיכך כתיב קרוב ה' לכל קוראיו וגו' ועניין אמת במקום זה שיודע להתפלל באיזה מקום הוא עומד באותו פסוד או השם שהוא מזכיר ולאיזה ספירה הוא מתכוין בשם יתברך ועתה צריכין אנו להכנס בסוד עניינים כפי כוונת ספר זה כפי סיוע העליון אשר הוא עושה עמנו תמיד: והעיקר והשורש יש לך לדעת כי אילו ד' אותיות שהם ידו"ד שבהם נכללות י' ספירות ובו סוד האמיתי השלם כשאדם יודע לכוין עשר ספירות בד' אותיות איזה הייחוד ע"פ הרצון: ועניין הייחוד עשר ספירות בי' שמות על שם ה' יתברך הם בדרך זה - הא אחרונה הוא אדנ"י שד"י אלה"ים שהם סוד השכינה והמלכות וכנסת ישראל על כל שאר הכינוים הידועים למדה זו בתורה: ויו של שם היא סוד ו' שמות הידועים לו' ספירות הכלולות בואת וי"ו שהם א"ל חי אלה"ים צבאו"ת ידו"ד צבאו"ת ידו"ד אלה"ים שסוד אלו הספירות א"ל ח"י הוא הידוע במדת היו"ד ונקרא צד שמאל עם כמה שאר ענינים שרמזנו בזכרונם י"י צבאו"ת הוא הידוע במדת נצח ונקרא צד ימין עם שאר כמה עניינים ידועים י"י הוא סוד תפךארת שהוא סוד ק"ו האמצעי עם שאר כמה כינויים אלה"ים הוא מדת הגבורה והפחד בית דין של מעלה עם שאר כמה כינויים הא ראשונה של שם הוא סוד השם הנכתב ידו"ד ונקרא אלה"ים שהיא סוד בינה וסוד יובל וסוד צדק עליון ושאר כמה כנוין: יוד של שם הוא סוד של שם הנקרא י"ה שהוא סוד החכמה שנקרא ראשית החפץ והוא סוד היראה והרצון ושאר כמה כינויים: וסוד קוצו של יוד העליון הוא סוד הכתר בשם הנקרא אדי"ד שהוא סוד הנקרא אין סוף ונקרא אין מאין יבא עזרי ובאותו קוץ הכתר מתאחד עם שאר הספירות נמצא זה השם שהוא ידו"ד כולל כל י"ס בד' אותיותיו בכל שמות הקודשהידועים בתורה והכל תלוי בזה השם והכל מתאחד בו ואין דבר בעולם שאינו יוצא ממנו וכשאדם קורא קריאת שמע ומגיע להזכיר י"י אחד ראוי לולכוין לד' אותיותיו ולייחד בהם י' שמות בכוונה גדולה ביחוד שלם ורצון ואז יהיה אהוב ורצוי לפני הש"י: ויש לנו להודיעך כי כבר באה קבלת פנימי' בעניין קריאת שמע כי כשהאדם קוורא ק"ש ראוי לכוין ד' אותיותיו של שם בעניין זה שמע ישראל כשמגיע להזכיר י"י מתכוין לשם זה אות ראשון שהוא אות יו"ד אלה"ינו מתכוין בשם זה אות שנייה שהוא אות ה"א ה' יתכוין בשם זה באות ראשונה שהוא אות ג' אות וי"ו אחד מתכוין בשם זה אות ד' והיא ה"א אחרונה של שם נמצאת למד שאדם יכול לכוין בשעה שקורא ק"ש בשני עניינים בייחוד הש"י הענין אחד לכלול עשר ספירות ועשר שמות הקדש בד' אותיות של שם כמו שהודעתיך ולכוין ד' אותיות של שם בהזכירו י"י אלה"ינו י"י אחד כל אות ואות בכוונות שמו: ואחר שהודענוך זה יש לנו להודיעך היאך זה השם יסוד ועיקר לכל החשבונות שבעולם כבר ידעת כי החשבונות לפי דעת חכמי המחקר אינו אלא ט' ויש מהן שסבור שהאחד אינו חשבון ואין לנו עכשיו לדבר זולתי דרך כלל כי כבר ידעת כי מערכת י"י ית' נכללת מלמעלה ולמטה בג' שמות שהם אה י"ה אד' ואותיות השם הגדול אינו אלא ג' יד"ו וסדרי המרכבה אינו אלא בערך ג' דרכים וכבר ידעת כי ג' ספירות ראשונות מתאחדות ביחד והן כתר חכמה בינה ושלשה ספירות אמצעיות מתאחדות ביחד והם גדולה גבורה תפארת ושלשה ספירות אחרונות מתאחדות ביחד והם נצח והוד יסוד נמצאו ט' ספירות בתשעה מערכותוכל אלו התשעה ספירות משפיעות ברכותיהם יל ידי יסוד שהיא הספירה התשעה על הספירה האחרונה העשירית שהוא אדנ"י: ועתה פקח עיניך וראה כי כפי' מערכת תשע ספירות על שם המיוחד כך הם כל החשבונות שבעולם אינם אלא תשעה כי כשתתחיל לספור ולחשוב מא' עד י' תמצא הט' שה' פרט י' אבל כשאתה מגיע ליו"ד הרי היו,ד כדמיון הא' הרי כשאתה סופר אב"ג כך אתה סופר יכ"ל הרי היוד כמו הא' והכ' כמו הב' והל' כמו הג' וכן הדין כשאתה מגיע לצ' תמצא הצ' ט' עשריות אבל כשאתה סופר הק' הרי הק' כמו א' נמצא הולכים בעשירות ואין הנשאר אלא ט' כיצד מעשר של מאה עשרה מעשר של יו"ד א' נמצא כל החשבון כולה שאינה אלא ט' ונמצאו שמות הקודש מיוחדים בט' ספירות נכללות בשם ידו"ד אדנ"י ועל דרך זה תמצא כיאותיות האלפא בית הם כ"ז אותיות שהן ג' פעמים ט' כדרך זה שאמרנו אי"ק בכ"ר גל"ש דמ"ת הנ"ך וס"ם זע"ן חפ"ף טצ"ץ הלא תראה שאין שם אלא ט' מעלות משולשת והא' כנגד היוד והיו"ד כנגד הקוף אי"ק: ועתה יש לנו להודיעך כי חשבון שבעולם שהם ט' והמעלות שהם י' כולן תלוין בחותם השם הגדול ית' בצירוף האותיות בסוד י' אותיות א"ב ג"ד ה"ו ז"ח ט"י בצירוף א"ט ב"ח ג"ז ד"ו י"ה הלא תראה י"ה ממלא עולם וחוצה לו ובדרך הצירוף השני על הנהגות המעלות א"י ב"ט ג"ח ד"ז ה"ו הלא תראה ה"ו חותם כל העולם המעלות והצורות לפי סדר הנבראים נמצא ידו"ד חותם כל המעלות וההנהגה: ודע כי שם בן ד' אותיות הוא סוד השם יתברך מעיד ומודה שאין בעצם אמיתתו של שם יתברך שום שינוי וגרעון וחסרוןאלא אמתתו וגדולתו קיימת בשוה קודם שברא עולם ואחר שברא עולם ואלו ירצה להחריב עולם הוא נשאר במציאתו שוה קיים תמידית בלי עינוי (שינוי) בעולם: וצריך אני לעוררך על דבר גדול הזה נאמר בספר יצירה שהשם ית' ברא כל היצורים על תכונת האותיות בג' ובז' ובי"ב וצרף האותךיות ומהן ברא כל הנבראים למיניהם ולשון צירוף צריך אתה לדעת מהו: דע שאם אתה רואה חתיכות של כסף לבנה אף על פי שהיא לבנה אינך יודע בודאי בלי ספק אם יש תרעובות דבר אחר ואימתי יודע לך הדבר בודאי כשתכניס אותה תוך כור על האש במצר' ואז תדע בודאי אם יש בו שום תרעובות כאמור וצרפתים כצרוף את הכסף ובחנתים כבחון הזהב הרי נקרא מצרף כל דבר שמבחין אמיתת הכסף אם יש בו תרעובות כך וכך בדרך זה כשמחבר הש"י אותיות אלו לאלו ועשה מלות כמו דאת אומר כ"ף תי"ו רי"ש ותעשה מהן כת"ר יש לך לצרף אלו האותיות ולבחון אם יש בהן תרעובות שאינה במלות כת"ר ותמצא על ידי הצירוף שיש בה כרת שהוא הפך כת"ר ומי גילה זה הצירוף וכמו שהמצרף מבחין את הכסף כך הצירוף מבחוץ מבחין את המלות וזהו סוד אמרות ידו"ד אמרות טהורות כסף צרוף בעליל לארץ ואולם אמרת י"י צרופה: ואחר שהודענוך זה כבר ידעת כי אחד מן השמות המורים על הגדול"ה החס"ד והרחמים הוא סוד א"ל כמו שאנו אומרים א"ל מלך יושב על כסא רחמים ואומר מי א"ל כמוך נושא עון ועעובר על פשע אע"פ שאתה רואה מלת א"ל במעלה הגדולה הזאת אם תכניס אות הבמצרף תמצא אותה שהוא לא. עתה ראה כמה יש בין מלת א"ל ובין מלת לא וזה סוד שאמר בעל ספר יצירה שלשה אותיות אמש זכר באמש ונקבה באשם הלא תראה כי אמש ואשם אותיות אחדות הן ומי גרם לה' להוליד בהם זכר ונקיבה הוי אומר הפך האותיות אע"פ שהאותיות שוות וכן הוא אומר כי הטוב הוא ענ"ג הפוך וקרי ותמצא נג"ע ואמר בספר יצירה כי סוד ההפוכים כולם שנבראו בדבר אחד אין בטובה למעלה מעונג ואין ברעה למטה מנגע הרי אמרנו ב' אותיות של א"ל תמצא בהפך לא עתה כמה יש בין א"ל ובין לא ואם בב' אותיות יש הפך כזה כל שכן בשלשה אותיות כי בהרבות האותיות ירבו ההפכים כמו שאמרנו ב' אותיות בונות ב' בתים כמו א"ב ב"א ג' בונות ו' בתים אב"ג בג"א אג"ב בא"ג גב"א גא"ב ואתה ראה כי לכל מלות שבעולם כשתצרפם תמצא בהן הפכיות הרבה: אבל אותיות ידו"ד יתברך תמצא בהן י"ב צירופין ולא תמצא בהן הפוך אלא כל צירופין של ש"י כולן י"ב מורין על ענין אחד והוא סוד ההויות על ש"י ומציאתו בסוד אני ידו"ד לא שניתי כלומר בכל הדברים שבעולם תמצא שינוי זולת בה' יתברך שאין בו שינוי בעולם כיצד צירוף ה' יתברך לי"ב דרכים: ידו"ד ידד"ו יוד"ד דוד"י דוי"ד דדו"י ודי"ד ודד"י ויד"ד דיד"ו דיו"ד דדו"י: התבונן בי"ב צירופין אלו ולא תמצא בהן היפוך יותר ולא תמצא מעידין אלא הוי"ה ומציאות' והנה כשרוצים ישראל להדבק בשם יתברך שהוא ידו"ד ואינו משתנה כך ישראל אינם משתנים ואינם כלים לעולם בסוד אני ה' לא שניתי ואתם בני יעקב לא כליתם כלומר כשם שאין לי שינוי כך בני יעקב אין להם כלייה וזהו שאמר ואתם הדבקים בה' וגו' ולפי דרך זה הבן כמו שהש"י יש לו י"ב צירופין כך למספרם באו שבטי בני יעקב י"ב וכל שבט יש לו חותם בשמו הגדול ית' וזהו סוד י"ב אבני האפוד בסוד י"ב צירופין כך למספרם שבטי בני יעקב י"ב ואמר הכתוב כי שמך נקרא על עירך ועל עמך ושמו ודאי נקרא על עמו כיצד י"ב צירופין כנגד י"ב שבטים כל שבט ושבט יש לו שם ידוע מי"ב: ודע והבן כי בכל שם ושם מי"ב צירופין על שם שעלו בחלק כל שבט ושבט בהן בירך אותן יעקב שנאמר כל אלה שבטי ישראל שנים עשר וזאת אשר דבר להם אביהם ויברך אותם איש אשר כברכתו בירך אותם מאי אשר כברכתו בירך אותם כל שבט כפי השם הנופל בחלקו מי"ב צירופים על השם באותו שם בירך אותם יעקב: ודע כי שם אדנ"י שהוא סוד הברכה והבריכה שיש בה י"ב מעיינות נמשכות לי"ב שבטים והסוד הגדול ויבאו אלימה ושם שתים עשרה עינות מים ושבעים תמרים ויחנו שם על המים: ואחר שידעת זה, דע כי אין להש"י שוםם שינוי מה שאין כן בשאר כל השמות והכינויין שבעולם שהרי ראשית השמות הוא א"ל ותמצא לא וכאשר רצו ישראל להכעיס את השם ולמרוד בו לא יוכלו להכעיסו בשם המיוחד ידו"ד והכעיסו במלת א"ל זה שאמר הנביא כשכחשו בא"ל ויאמרו לא הוא כשכחשו בידו"ד לא יוכלו להכעיס את השם באותיות ידו"ד אלא באותיות א"ל שהפכו אותו ואם תאמר מניין כי לא הו' שהיתה הכוונה להכחיש שם א"ל הרי גילה הדבר בתורה בשירת האזינו הם קנאוני בלא אל כלומר בא"ל הפכו ואמרו לא ובמדת לא שהכעסוהו באותה מדה ממש אקניאם וזהו אקניאם בלא עם מדה במדה הם הפכו א"ל ואמרו לא כך הש"י אקניאם בלא עם אבל אינם כלים ואינם יכולים לפרוק עול מלכותו שהרי חותם שמו בהם קיים וזהו סוד חי אני נאום ה' אלה"י ישראל אם לא ביד חזקה ובחימה שפוכה אמלוך עליכם ואומר במקום אשר יאמרו לא עמי אתה יאמרו להם בני א"ל חי במה שקלקלו בו ממש חוזר הדבר לתקונן וכבר ידעת כי א"ל ח"י הוא מדת אות ברית קודש ולפי שקבלו בני ישראל אות ברית מילה על זה יאמר להם בני א"ל חי ואם תבין עומק זה תבין שאפילו אם חס ושלום יעשו כל הכעסים אין להם כלייה אלא היסורין באין עליהם והסוד כי יבואו אליך כל הדברים האלה הברכה והקללה וגו' והשבות אל לבבך ושב ה' אלה"יך את שבותך ורחמך ואמר בצר לך ומצאוך וגו' לא ירפך ולא ישחיתך מתהפכת לא למדת א"ל רחום א"ל לא הכל חוזר לרחמים ואם יש לך עינים הבט כמה יש כחם של ישראל בדיבוק הש"י: ואחר שהודענוך כל אלו העיקרים יש לנו לחזור ולהודיעך היאך השם הגדול ידו"ד יתברך הוא מנהיג כל העולם כולו בכוחו והיאך כל השמות הקודש מתאחדים בו והיאך שאר כינויים שבתורה הם כדמיון מלבושים שהמלך מתלבש בהם ואות' המלבושים אינם מעצם המלך ממש אבל הן כלים שהמלך מתלבש בהם פעמים מתלבש בגדי מלכות בהיות המלך בנחת בהשקט ובהבטחה בככל ארצו ועבדיו כולם בשלום וסימן עשה משתה לכל שריו ועבדיו בהראותו את עושר כבוד מלכותו ולפעמים המלך במלחמה גדולה וכמה צרים שודדים ובוזים ארצו ובאים לשלול שלל ולהשחית מלכותו אז המלך לובש בגדים אחרים שריונות וכובעות ושאר כלי מלחמה למיניהם חרבות ורמחו' מגינים וקשתות ואז המלך ועבדיו בחפזון וטרדה וכל ארצו כולה משובשת עד יעבור זעם ולפעמים המלך יושב בביתו ואין שם עמו מכל חילו ופרשיו כי אם אנשי ביתו אשתו ובניו והקרובים אליו והמלך מסיר רוב בגדיו ונשאר עמהם בהשקט ובצהלה וכמה עניינים עושים עמהם שאינו יכול לעשות בפני ההמון לפני שבני ביתו חשובין עליו כאחד מאבריו ואינו חושש להסיר מלפניהם קצת מלבושיו וכליו והסוד לא יכנף עוד מוריך ולפעמים המלך מתייחד מכל בני ביתו ולא נשאר עמו מכל אנשי הבית אלא המלכה לבד אזי המלך מתפשט כל כליו מכל וכל ואז מתדבק עם המלכה ונעשו עצם אחד וסימן פשטתי את כתנתי איככה אלבשנה וגו' ואחר הקדמה זו: דע כי השם יתברך ידו"ד הוא מתפאר ומתעטר שני שמות הקודש וכולם מתאחדים באמתות זה השם יתברך וכל אחד מורה יניין ידוע כדרך שאמרנו כיצד כשהשם יתברך הוא רוצה לרחם על עולמו ולחנן עליהם אז הוא מתלבש מלבוש מלכות והדין והרחמים והדגל הנושא בשם י"י יתברך זהו הדגל החקוק בו צורת א"ל וסימן איש על דגלו באותות ושהש"י הוא שמח עם בריותיו אז הוא מרחם על עולמו ושמח עמהם וזהו סוד יהי כבוד י"י לעולם ישמח י"י במעשיו ואז הוא לובש ומתפאר במלבושיו הנקרא א"ל והסוד א"ל מלך יושב על כסא רחמים וזהו סוד כי א"ל רחום י"י אלה"יך וסימן כי א"ל גדול י"י ומלך גדול על כל אלה"ים ופרוש הכתוב מדת הרחמים מלך גדול על כל אלה"ים אלהי"ם הוא מדת הדין ומכאן תבין סוד והאלה"ים נסה את אברהם כי האלה"ים נתן הדגל ביד אברהם שמדתו א"ל וזהו סוד אלה"י אברהם אלה"י יצחק ואלה"י יעקב ולא ואלה"י יצחק לפי שהדגל של יצחק שהוא אלה"ים ביד אברהם הוא שהוא מדת א"ל: וכשהשם יתברך כועס על עולמו מצד מעשיהם הרעים אזי מוציא כלי זעמו ומתלבש בגדי נקם וגומל לכל אחד מאנשי עולם אותו הדין שהוא ראוי והסוד יקום אלה"ים ויפוצו אויביו וסימן כי המשפט לאלה"ים הוא ואז חקוקה בדגלו של ידו"ד צורת שם אלה"ים והסוד זה רמוז קומה י"י ויפוצו אויביך יקום אלקים ויפוצו אויביו ואם כן היאך אמר בכאן י"י ובכאן אלה"ים אלא כבר הודעתיך שכל השמות תלוין בשם הש"י והא מתלבש בהן וכשאמר קומה י"י וכו' אז לקח שם י"י כלי זעמו וחקוק בו בדגלו אלה"ים וזהו סוד יקום אלה"ים וכשהש"י מביא בני העולם במשפט אינו לובש בגדי רחמים גמורים ולא בגדי דין גמורים אלא לפי שאין בא במדת הדין גמור ולא במדת רחמים גמורים אלא במדת הדין מעורבה עם מדת הרחמים והסוד ארך אפים ורב חסד מכל מקום אבל מאחר שאמר הפסוק רב חסד הפסוק מעיד שיש בו תערובות דין שאם כולו חסד מדוע אמר הכתוב רב חסד מה לנו לרוב או למיעוט אלא רובו על משפט חסד ומיעוט דין וכשהש"י שופט את העולם לפעמים נקרא במשפט י"י ולפעמים נקרא במשפט אלה"ים והכל לפי המדה שמתלבש בו השם ולפי שהעולם ראוי כיצד אמר הכתוב כי ידו"ד שופטנו ואמר יסרני י"י אך במשפט ואמר י"י במשפט יבא הרי המשפט סמוך לאלהי"ם כאמרו בקום למשפט אלה"ים ואמר כי אלה"ים שופט והסוד הזה כפי עומק עסק הדין כך נקרא הש"י בגמר דין המשפט אם המשפט רובו רחמים י"י ואם יצא לצד הדין נקרא אלה"ים וכפי דרך זה התבונן בכל מקום שאתה מוצא בתורה שהשם המוכתר הוא שם י"י כשהוא נקרא עם אחר משאר השמות אז תבין כי שם י"י הוא לבוש בגדים ידועים כפי שעה ראויה: ודע כי שאר הכנוים שאינם משמות הקודש שמותר למחקן כגון רחום וחנון חסיד קדוש וכיוצא בהן כי הם כלים לשמות הקדש שאסור למוחקם ובהם פועלים שמות הקודש פעולתם כיצד כגון השם שהוא ממונה על דגל החסד שהוא א"ל הכינוין שהן צורת חיילים הם רחו"ם וחנו"ן חסיד אר"ך אפי"ם ורב חס"ד קדוש וסולח ומוחל והשם שהוא ממונה על דגל המלחמה והדין שהוא אלה"ים הכינוין שהן צורת חיילים הן אדיר שופט דיין חז"ק כביר כ"ח איש מלחמ"ה גב"ר פוק"ד עו"ן ומשללם גמול והשם שהוא ממונה על המשפט הכלול מן הרחמים והדין י"י אלה"ים הוא השם הנקרא ידו"ד יתברך שהוא משני הכינויין שהם צורת חיילים והוא נושא עון ועובר על פשע אמת מרום רם נוצר חס"ד שוכן ע"ד וקדו"ש הרי הודענוך כלל והנני מאיר עיניך בהש"י: ודע בזמן שהוא ית' נקרא באחד מן השמות כמו מן א"ל אלהי"ם שד"י צבאו"ת וכיוצא בהם באיזה מדה הוא עומד או באיזה מלבוש הוא מתלבש וכשהוא נקרא אאחד מן השמות כגון א,ל אלה"ים או אלה או שד"י וכיוצא בהם צריך אתה לידע מי הן מחנות וצבאות ששל א"ל או מי הם מחנות וצבאות של אלה"ים ובדרך הזה תבין כי כל השמות והכינוין כולן תלוין בשם השם יתברך: ואחר שידעת זה צריך אתה לדעת מה היא מדת רחמים ומה היא מדת דין או מדת שופט או מדת דיין או מדת נושא עון מדת ועובר על פשע או מאיזה מדה האש או מדה הנקרא מים או מדת הרוח ומה היא פעולת כל אלו המדות או היאך מדות אלו מתערבות זו בזו כל אלו העניינים כלולים בכינוים והכינוים כלולים בשמות הקדש ושמות הקדש כלולים בשם ידו"ד יתברך נקרא לפעמים בכנוי זה ולפעמים בכנוי זה והכל כפי המדה שהוא מתנהג עם עולמו כמו שתמצא כתוב חנו"ן ורחו"ם י"י ואומר ואתה מרום לעולם י"י י"י אדונינו מה אדיר שמך בחל הארץ וכן כל כיוצא בזה ולפיכך צריך אדם לדעת כיצד כל השמות והכנוים נשואות בשם ידו"ד הגדול יתברך וכשתבין זה אז תדע ותבין שאתה בריה שפלה לפני תמים דעות יתברך: דע כי שלשה שמות אלו קשר כל המרכבה וכל המערכות' וכל צבאות העולם עליונים ותחתונים נשואות בהן האחד מהן עיקר והוא שם ידו"ד והשנים מהם נשואים בו והם א"ל אלה"ים אל מימינו אלה"ים משמאלו וזהו סוד וכל צבא השמים עומדים עליו מימינו ומשמאלו ועל מי כולן נשואין על שם הש"י וזהו סוד מימינן לזכות ומשמאילין לחובה מדת א"ל לרחמים ולזכות מדת אלה"ים לדין ולחובה: ואחר שהודענוך זה צריכים אנו להכנס ולפרש סוד הכינוין הרמוזין בראש מרכבות יחזקאל ויהי בשלושים שנה שהם סוד שלשים כנוין שהן סומכין המרכבה וכשהשם יתברך דן כל בריותיו לטוב ולרע לגמול טוב או לעונש או למות או לחיים כפי העולם ראוי ואף על פי שמשפטיו יתברך שמו כלם בנוים לרחמים אף על פי כן בגמר דין אינו מוותר כלום ואף על פי שמאריך אפו וממתין סוף סוף גומר הדין וזהו שאמרו חז"ל כל מאן דאמר רחמנא וותרן הוא מוותרין לו חייו אלא מאריך אפיה וגבי דילדה ולפיכך תצטרך לדעת כי כל אחד מאלו ג' שמות שהם א"ל אלה"ים ידו"ד נושאים הכינוין כמו שמתלבש נמצא הכל כינוין וכוולן תלוין בהש"י וכל אילו הכינוין נקראין כנפיםוסימן ופרשת כנפיך על אמתך וכשהקב"ה דן כל בריותיו לפי הדין שהוא ראוי לפניו דן אלו באותן השלשים כינוין ואלו הן השינוין שהבריות משתנות בהן אילו מאילו בין לטוב בין לרע שתמצא הבריות בהן כיצד זה הצדיק משונה מן הרשע כמו שזה משונה מזה כך דיניהן משונות זה מזה וכפיהיות השינוין בבני אדם כך השינוין הן בדינים הראוין כך השנוין נמצאו בשלשים הכינוים שהן גורמין הדין כיצד רחום פועל דינו וגומרו לטוב איש מלחמה וגו' דינו לעונש אמת גומר דינו לרחמים ולעונש ולפי היות שלשה שמות א"ל אלה"ים ידו"ד כל אחד נושא עשר כינוין שכלל כולם שלשים כינוין שבהם משתנים הבריות לפיכך כתיב ויהי בשלשים שנה בשלשים כינוין ראה יחזקאל הנביא ע"ה שישראל גמרו וחטאו עד שלא נשאר בבית דין של מעלה בשלשים כינוין שהן שלשים שנוין מקום זכות לישראל כדי שלא תחרב ירושלים אבל מצד דין גמור ובהסכמת א"ל אלה"ים ידו"ד ובשלשים כינוין שלהן כול' מוסכמים במשפט אמת חרבה ירושלים לוזהו סוד ויהי בשלשים שנה אז חרבה ירושלים שהיא מדה רביעית שהוא אות רביעית של שם שהוא אות ה' בחמשה לחדש ואז הלכה השכינה שהיא אות ה' הנקרא אדנ"י בגולה וזהו סוד ואני בתוך הגולה ואני ממש הלכה בגולה וזהו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה חביבין ישראל שבכל מקום שגלו שכינה עמהם: ועתה אנו צריכים להכנס בביאור כל אחד ואחד מהם או מאיזה משפחה הוא ואז תבין יראת השם יתברך: וקודם שנכנס בביאור אלו שלשים כינוים צריכים אנו לידע כי ידו"ד יתברך ידו"ד הוא השם המיוחד לישראל ושאר הכנוין כדמיון הכנפים ומלבושים שכל שאר השמות מתאחדים בהם שהרי שבעים שרים של אומות מתאחזים באלו הכינוין ובמלבושיו שלו ושם ידו"ד מיוחד לישראל לבדו וזהו סוד כי עם קדוש אתה לידו"ד אלה"יך כי בך בחר ידו"ד להיות לו לעם סגולה מכל העמים אשר על פני האדמה וזהו שאמר כי חלק ידו"ד עמו וזהו סוד כי כל העמים ילכו בשם אלהיו ואנחנו נלך בשם אלה"ינו לעולם ועד וזהו סוד וראו כל עמי הארץ כי שם ידו"ד נקרא עליך ויראו ממך והסוד הגדול יהושע עליו השלום גלהו וישמעו הכנעני וכל יושבי הארץ ונסבו עלינו והכריתו את שמינו מן הארץ ומה תעשה לשמך הגדול התבונן כי שם המיוחד לישראל לבד וזהו את ידו"ד האמרת היום וידו"ד האמירך היום נמצא שם ידו"ד המיוחד לישראל ושם ישראל מיוחד לשם ידו"ד ואין זה נפרד מזה נמצאת למד כי שם ידו"ד מיוחד לישראל לבד ושאר האומות ושריהם מתאחזים במלבושיו וזהו סוד זאת ירשלים בתוך הגוים שמתיה וסביבותיה ארצות והנני מפרש שם ידו"ד חלקו מן הארץ ירושלים וחלקו מן האומות ישראל וזהו סוד כי שמך נקרא על עירך ועל עמך וכתיב כי בחר ידו"ד בציון איוה למושב לו ואמר ברוך ידו"ד מציון שוכן ירושלים הללויה מציון מכלל יופי אלה"ים הופיע כלומר מציון הופיע לשכון בירושלים וזהו סוד כי לא יטוש ידו"ד את עמו בעבור שמו הגדול כלומר אף על פי שישראל אינם צדיקים אף על פי כן לא יטוש אותם ומה טעם לפי שבה' חלק שמו הגדול ודע כי כשהש"י מתראה בפני האומותאינו נראה בפניהם כי אם במלבושיו וטכסיסיו וכשהש"י עומד על כל ישראל הרי הוא עומד עם בני ביתו ומסיר ממנו קצת מתבושיו כמו שדרך המלך להסיר קצת מלבושיו בהיותו עם בני ביתו וזהו סוד שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך ואמרו רבותינו ז"ל כשם שבא לראות כך הוא בא ליראות סוד גדול רמזוסוד הראוין שאמרו בראש פאה ובחגיגה ואע"פ שהש"י כשהוא מתייחד עם ישראל במקדש מסיר קצת כינויו שהן מלבושיווישראל רואין עצמו של ידו"ד יתברך יותר משאר אומות אף על פי כן עדיין הוא לבוש קצת מלבושיו והכנוין והטעם לפי שאין כל ההמון ראוין להגיע לאמיתתו של שם ידו"ד יתברך ואים יכולין לדעת תכלית עיצומו אבל כשהש"י יתברך מתייחד עם הצדיקים והחסידים אבות העולם לאיתנו אז הו מסיר ממנו כל הכינוין ונשגב שם ידו"ד לבדו ונמצא שם ידו"ד פושט כל הכינוין שהן מלבושיו ועומד עם כסידי ישראל וצדיקיהם וזהו פשטתי את כתנתי איככה אלבשנה היה הש"י מתכעס עם ישראל ואמר פשטתי את כתנתי פירוש את כל אותם כינוים שיש לי כדי שלא יתאחזו בי שרי אומות העולם ונשארתי עם ישראל לבדי מדוע אתם חוטאים ורוצים שאחזור ללבוש אותם הכינוים ויתאחזו שרי האומות באותם הכינוים ויוליכו אתכם בגלות לפיכך אמר פשטתי את כתנתי איככה אלבשנה פשטתי ממני ל' כינוין שהם סוד כתנתי איככה אתם רוצים שאחזור ואלבשנה רחצתי את רגלי מטינוף ארץ העמים שהארץ הדום רגלי והיאך אתם גורמים שאוליך עמכם שכינתי בגלות בארצות העמים ויטנפו בטומאה וזהו סוד רחצתי את רגלי איככה אטנפם וזה סוד הארץ הדום רגלי ואם כן התבונן כשהלכו ישראל בגלות לבבל לבש השי"ת כינוין שהם הכתונת אז נתאחזו בו האומות וזה שאמר הכתוב ויהי בשלושים שנה אז ווי הוא כשהשי"ת נתלבש בשאר המלבושים אז ואני בתוך הגולה כל זה בגלות אבל לעתיד לבא בהיות השכינה חוזרת למקומה יפשוט השי"ת כל אותן המלבושים הכינוין והכנפים ואז יראו ישראל את הש"י פנים אל פנים וזה סוד לא יכנף עוד מוריך מכאן ואילך ויהי' עיניך רואות את מוריך כלומר לא יתלבש עוד אותן הכינוים הנקראים כנפים שבהם היה הש"י מתכסה מישראל ולא היו רואים אותו וזהו ולא יכנף עוד מוריך וזהו סוד כי עין בעין יראו בשוב ידו"ד את ציון ואמר ביום ההוא הנה אלה"ינו זה קוינו לו נגילה זה ידו"ד בודאי כל א' ואחד מראה לו באצבעו ואומר זה ידו"ד ואימתי בזמן שהוא מפשיט את הכנוין ויסלק את הכנפים ולא יכנף עוד ומניין לו שהכנפיים מסתרות ומכסות שנאמר ותחת לרקיע בכנפיהם ישרות אשה אל אחותה לאיש שתים מכסות להנה ולאיש מכסות להנה את גויותיהן ונאמר שש כנפים שש כנפים לאחד בשתים יכסה פניו ובשתים יכסה רגליו ובשתים יעופף עפיפה וכיסוי באים כאחד משנסתלקה שכינה ועשה לו כנפים הלכו ולא ראו אותה ישראל וכתיב וירכב על כרוב ויעוף זהו שאמר עשרה מסעות נסעה שכינה כדאיתא בראש השנה: ועל מה שאמרנו ששמות הקדש אינם נמחקים ואם תקשה ותאמר מאחר ששמות הקדש הם מלבושים וכשהש"י מתלבש בהן הוא נסתר ונעלם מישראל מדוע אינם נמחקים וזו היא טובת ישראל וגדולת ידו"ד כאמרו פשטתי את כתנתי איככה אלבשנה: דע כי אף על פי שאנו אומרים ששמות הקדש אינם נמחקים הם כינוים באמת שהוא מפשיט אותם אבל אינם מאדים מן העולם כאמרו ופשט את בגדי הבד אשר לבש בבאו אל הקדש והניחם שם לעולם כך הש"י עתיד להבדיל ממנו הכינוין לעת באו אל הקדש ויניחם מבחוץ ועוד לא ילבשם ואלו הן המקומות שבהן מתאחזים שרי האומות ואין שרי האומות נעקרים מן הכל ולפיכך שמות הקודש אינן נמחקין אבל שאר הכנוין שהן נמחקין כגון רחום וחנון וכיוצא בהם הן כדמיון החיילות של שרי האומות שעתיד למחקן מן העולם ולא תשאר אומה שאינה כופרת בשר שלה כאמרו ואמרו עמים רבים לכו ונלכה אל ידו"ד ואל בית אלה"י יעקב ויורינו ונלכה באורחותיו וכתיב כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרא בשם ידו"ד ולעבדו שכם אחד ולפיכך תמצא שמות הקודש שהן כינוין כדמיון השרים אינם נמחקים אבל הכינוין שהם כדמיון האומות נמחקין: ועתה יש לנו להודיעך סוד אלו השלשים כינוין שבהם הש"י מתנהג בדין עם בריותיו כל אחד ואחד לאיזה צד שהוא נוטה או מה מדת כל כינוי וכינוי או לאיזה שם משמות הקודש הוא נוטה וסימן ועליו דגל מטה מנשה וכתיב וצבאו ופקודיו תמצא דגל תמצא מטה תמצא פקודיו כך ידו"ד יתברך הוא העיקר ושמות הקודש הם סוד צורת הדגלים ושאר הכינוין הם סוד צבאותיהם: וקודם שנכנס לבאר זה יש לנו להודיע כי כל שמות הש"י כלולים בשם ידו"ד יתברך כיצד אהי"ד הוא סוד קוצו של יוד שהיא אות ראשונה של שם סודי"ד הוא סוד עצם היוד ממש שהרי אות יוד סוד י"ה וקוצו של יו"ד סוד אד"יד וסוד ה' סוד ידו"ד שבפסוק זה בכינוי אלה"ים הוא סוד אות ה' ראשונה שהיא בשם י"י יתברך וסוד אות ו' של שם הוא סוד ששה שמות שהם שלשה למעלה מחציו ו' ולמעלה ושלשה למטה מחציו ו' ולמטה שהם א"ל מימין הוי"ו ולמעלה אלה"ים משמאל הוי"ו ולמעלה ידו"ד באמצע חציו ו' ולמעלה ושלשה מחצי ויו ולמטה ידו"ד צבאו"ת מימין חצי וי"ו למטה אלה"ים צבאו"ת משמאל ויו ולמטה א"ל חי באמצע חצי ויו למטה ולפעמים נקרא א"ל שד"י נמצא בו תלוים ששה שמות ועוד תלוי שם שביעי באות וי"ו שהוא אלו"ה והסוד ולא אמר איה אלה"י עושי עושי לא נאמר אלא עושי ואומר אלו"ה מתימן יבא וכדרך זה עוד תשמע בו דברי אלקים חיים סוד אות ה' אחרונה של השם היא סוד אדנ"י ולפעמים נקרא שד"י נמצאו כל שמות הקדש כלולים בשם ידו"ד יתברך וכשאנו מזכרים שם ידוד הריהוא בא עם כל שמות הקדש ובא ידו"ד אלה"ים וכל קדושיו עמך כלומר כל שמות הקדש עמך נמצאת למד שהכל תלוי בשם השם אבל כשאתה מזכיר אחד משאר שמות הקדש אינו מדבר אלא בפרט אחד מפרטיו של ידו"ד כמו שהודעתיך: עתה צריך אתה לידע לעיין לאיזה אות מאותיות השם רמז אותו שם הקדש כגון א"ל אלה"ים וכיוצא בהם ואחר שתדע זה תבין שכל הפרטון תלוין בכלל וכל שמות הקדש תלוין בשם ידו"ד יתברך ואם כן תמצא למד כי שמזכיר שם אחד משאר שמות הקדש אז תבין שהשם מתלבש במלבוש ידוע מאותו השם אתה יכול להבין מאיזה מדה או באיזה מלבוש שם ידו"ד יתברך מתלבש או במלבוש א"ל שהוא סוד רחמים ודגל שלו מעיד שהוא א"ל רחום או מלבוש הדין והמלוכה והדגל שלו אלה"ים או במלבוש המשפט הכלול בדין ורחמים והדגל שלו ידו"ד בכל מדותיו וזהו סוד שאמרו חכמינו זכרונם לברכה כי הנה ידו"ד יוצא ממקומו יוצא ממדת רחמים ובא לו למדת הדין וכי איזה מקוםיש לו והלא השמים בזרת תיכן ואיזה מקום מנוחתי ואיזה מקומו שנוכל לומר כי הנה ידו"ד יוצא ממקומו ומלא הוא נקרא מקומו של עולםונקרא ברוך המקום ואמרו רבותינו זכרונם לברכה הוא מקומו של עולם ואין עולמו מקומו אלא פירוש הפסוק כך הוא כי הנה ידו"ד שהוא סוד שם הכלול במדת רחמים ודין יוצא ממקומו שהוא מקום הרחמים ובא לו למדת הדין ומתלבש במדה הנקרא אלה"ים שעיקר ישיבתו של ידו"ד יתברך במדת רחמים הוא תמיד וזהו שאמרו חכמינו זכרונם לברכה א"ל מלך יושב על כסא רחמים יושב תמיד אבל מדת הדין אינו עיקר ישיבת מקומו תמיד אלא כשהוא מצטרך לה בעת הדין: עוד מעלה יתירה פירש פסוק זה ופירוש באגדה זה כי הנה ידו"ד יוצא ממקומו ואמרו ובותינו זכרונם לברכה יוצא ממדת רחמים ובא לו למדת הדין וכבר ידעת כי שלשה שמות נאחזים כשלשלת מלמעלה למטה ואלו הן אדי"ד ידו"ד אדנ"י ועיקר כל אלו הוא שם אדי"ד והוא מקומו של ידו"ד ואדי"ד כולו רחמים וכשהוא יוצא משם אדי"ד שהוא רחמים והוא מקומו של ידו"ד יתברך ובא לשם אדנ"י למטה שהוא מדת הדין ובו דן את בריותיו הרי לך פשט הכתוב על מתכונתו והרי לך כל השמות הקדושים תלוים בשם ידו"ד יתברך רהנני נכנס לביאור שלשים כינוים כיצד הם אדוקים בשלשה שמות שהוא א"ל ידו"ד אלה"ים זהו סוד ויהי בשלשים שנה שהם סוד שלשים כינוין שהם סוד שלשים כנפים עשרה לצד ימין עשרה לצד אמצע עשרה לצד שמאל ועליהם שלשה דגליםדגל אמצעי ידו"ד ושם ידו"ד חותם הכל נמצאו שלשים שנה תלוים בשם ידו"ד והא על כולם וכולם עמו והכל תללוי בו ויש לחזור ולהודיע סוד סדר שלשים כינוין אלו ובאיזה מדה עומד כל כינוי וכינוי מהם כי הכינוין שבעה ועשרים כנגד שבעה ועשרים אותיות ושלשה שמות עליהם נמצאו כולם שלשים וראוים אנו להכנס בביאור זה כל אחד ואחד מהן על סדר המעלות הממשלות ועל סדר תכונות הרחמים והדין וחנו בני ישראל איש על מחנהו ואיש על דגלו לצבאותם: אלו הן כנפיו אלו הן כנפיו אלו הן כנפיו א"ל ימין ידו"ד אמצע אלה"ים שמאל גדול נורא אדיר רחום נושא עון שופט חנון עובר על פשע דיין חסין אמת חזק ארך אפים מרום כביר כח רב חסד רם איש מלחמה קדוש נוצר חסד גבור חסיד שוכן עד פוקד עון סולח קדוש משלם גמול: השם העומד לצד ימין הנקרא א"ל הוא מדת חסד והיא מדת אברהם אבינו ע"ה וזהו שאמר הכתוב ויקרא שם בשם ידוד אל הגדול ומדת חסד כלולה במים שהיא מדת כח וזהו סוד המקרה במים עליותיו עליותיו ממש עליותיו ודאי ואת עלית על כולנה וזהו סוד אל עליון וברוך אל עליון אשר מגן צריך בידיך וצריך אני לעוררך על עיקר גדול ולומר לך שאין לך בכל המדות של שמות הקודש מדה יחידה שאינה מתערבת עם חברתה כיצד אין לך מאלדים ולמטה מדת רחמים שאין בה קצת מדת דין ואין לך מדת הדין שאין בה רחמים ואם תאמר א"כ למה אתה קורא אותה מדת הדין: דע כי המדה שעיקרה ורובה רחמים אע"פ שיש בה קצת דין אותה נקרא מדת רחמים וכל מדה שעיקרה ורובה דין אע"פ שיש בה קצת רחמים אנו קוראים אותה מדת הדין ותדע לך שכן הוא שאם לא תאמר כן נמצא קוצץ בנטיעות ומפריד ביחוד שאם תאמר שמדת רחמים נפרדת מן הכל ממדת הדין א"כ לא יתחברו לעולם ואם נתחברו הרי הייחוד נפרד ואם תאמר הרי מדת רחמים הפך מדת הדין והיאך יתחברו שני הפכים כאחד דע כי דבר זה סוד האצילות הוא וקשר הספירות והנני מאיר עיניך: דע כי מדת החסד ראשיתה סולת נקייה חסד וכשהיא מתפשטת הולכת ומתעבה והרי עובי' בדמיון דין ובאותו העובי שיש בו קצת דין מתאחזת מדת הדין וגם מדת הדין באותו מקום האחיזה אינה כולה דין גמור לפי שמתערבת במקום האחיזה עם מדת החסד וכשהולכת ומתרחקת מדת הדין לקצה האחרון דין חזק נמצאו שתי הקצוות של חסד ודין חזקים במדותם ונמצא מקום האמצע כלול משניהם ואינו חזק במדתו כאחד משני הקצוות וזהו סוד האצילות הנמצאות וקשר המרכבות: ואחר שידעת זה יש לי להודיעך עיקר גדול שעליו תוכל להשען וממנו תכנס לסודות עליונים והוא שיש לך לדעת שהשי"ת ברא מים והרי המים מקבל האדם ממנו כמה מיני תועלת ואע"פ שהאדם נוגע בעצמו במים אינו ניזוק באות נגיעה אבל אם אדם נוגע בעצמו של אש הרי עצמו של אדם נשרף כאומרו היחת' איש אש בחיקו ובגדיו לא תשרפנה וא"כ הרי אלו שני יסודות שהם אש ומים הם צורך גדול בעולם שאם אין אש אין דבר מתחמם ואין חיים בעולם ואם אין מים הכל נשרף ע"י אש מה עשה הקדוש ב"ה לקח קצה האחד מן האש וקצה אחד מן המים ועשה ממנו רוח והתויך את הרוח בין המים לאש נמצא הרוח ממוצע בין קור וחום קור מן המים וחום מן האש נמצא הוא אמצעי ועל דרך זה שאר כל קשרי המרכבה כולן וכן הארץ בין המים ובין האש וכן האש בין הארץ ובין הרוח וכן המים בין הרוח ובין הארץ נמצא ארבע יסודות הולכות סביבותם ע"י אמצעי ובדרך זה מתקיימים וכדרך היסודות למטה כן דרך היסודות למעלה האצילים מזוהר עליון אם לא היה ביניהם אמצעי לא היה נקשרים לעולם ונמצא הכל עומד בפירוד ואין לך מדה פשוטה מכל וכל כי אם מקוצו של יו"ד ולמעלה והכינוין שלו כגון רחום וחנון וכיוצא בהם הם נמשכין ממקורות ידועים וכפי המקור שנמשכין כך היא פעולתם והנני מבאר לך כיצד הוא בעזרת הש"י: השם העומד לצד ימין הוא א"ל ודגלו חקוק א"ל והוא מושל על המים וסימנך א"ל הכבוד הרעים י"י על מים רבים וכנויו מיוסדים על יסוד מים העליונים אל יעלה בדעתך מים כאלו אלא המים העליונים הם מים חיים ואברהם אבינו ע"ה חפר בארות מים ותיקן החסד במדת א"ל ואלו הכינוין במדת א"ל שהוא תשעה ואלו הן גדול זו השם מד' של חסד גדול זו השם הבא מן המים והיא המדה הידוע למקובלים הנקרא מים במים כלומר כשאתה מהפך במדה הזאת תמצא רחמים מכל צד בין לפנים בין לאחור לפיכך בכל מקום שאתה רואה גדול הוא ראש מדת החסד שהוא סוד המים צלולים וזכין מראש החבית וב' צדדין של מדת גדול הצד הפונה למעלה נקרא רחון והצד הפונה למטה נקרא חנון ואע"פ שרחום וחנון מדת מים במים אין המים שבראש החבית שוים למים למטה מהם ונקרא מדת גדול צלולין וזכין מראש החבית ונקרא מדת רחום מים הסמוכין להם והם למטה ממדת גדול ומדת חנון היא קצת מים הסמוך לרחום ובדרך הזה תערים סדר הרכבת השמות והכינוים ותמצא שהם נארגין על סדר המרכבה העליונה ומכאן תכנס לסוד שאמרו במדה שאדם מודד בה כך מודדין לו הנה בארתי לך השער הזה כמה מעלות טובות למקום ואתה פקח עיניך לראות כמה גנוזים וכמה סתרים שהם גנוזים בתורה וידו"ד יורנו נפלאות מתורתו להשיג סוד ייחוד אמונתו: ומתוך המפתחות תצטרך להבין כי שם ידו"ד ית' הוא הנקרא - תפארת והטעם לפי שהשם הזה הוא מתלבש כל המלבושים הצורך לעולם פעמים מדת אדי"ד בהיותו מרחם על בריותיו ופעמים מדתלבש מדת אלדים בהיותו דן את כל הבריות וכן שאר כל השמות וזהו סוד תךפארת והעיקר הגדול ועשית בגדי קודש לאהרן אחיך לכבוד ולתפארת כחתן יכהן פאר והסוד הגדול פארות האלו שנא' ותשלחי פארות והנה שםף תפארת עולה עד הכתר העליון ויורד על המלכות ומתאחד בכל הצדדין לכך כתיב לך ידו"ד מגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד לפיכך נקרא ק"ו האמצעי וכבר בארנו עניינו למעלה בסוד וי"ו של שם המיוחד בששה שמות וזה הי' נקרא משפט והסוד משפט וצדקה ביעקב אתה עשית ואין לך משפט שאין בו רחמים ושהוא דן את עולמו בצדק יקוב הדין את ההר לפיכך צוה לסנהדרי גדולה שלא ירחמו בדין אלא אמר ושפטו את העם משפט צדק אבל הש"י ויגבה ידו"ד צבאו"ת במשפט והא"ל הקדוש נקדש בצדקה סודות עמוקים נרמזים בפסוק זה ליודעי סתרי תורה ודוד המלך ע"ה קודם שחטא אמר אני בצדק אחזה פניך ואחר שחטא אמר א"ל תבא במשפט את עבדך: ודע כי לולי המשפט המתאחז בצדין אין קיום לבריות בדין הצדקה לפיכך אמר צדק ומשפט מכון כסאך חסד ואמת יקדמו פניך: ודע כי צדק ומשפט הוא סוד המלכות והתפארת מלכות דין תפארת דין ורחמים וזו היא ספירה הנקרא תורה שבכתב ומשה רבינו ע"ה קבלה שאין דרך לשום בריה לקבלה אלא למשה שנכנס להיכל לפני' לאה' וזכה לשמש לפני' כעניין ודבר ידו"ד אל משה פנים אל פנים ותורה שבעל פה היא מלכות לפיכך אין כותבין תורה שבעל פה שלא לקבוע לו מקום מלבד תורה שבכתב משום ונרגן מפריד אלוף לפי שאין לתורה שבע"פ קים אלא בנשיקת תורה שבכתב וזהו היחוד האמיתי השלם והנה הלוחות שבהן התורה נתונה בארון אשרי העם שככה לו שהרי בידיהם הייחוד השלם והשם המיוחד השוכן ביניהם וזהו הספירה הנקרא בתורה אתה וסימן אתה נורא אתה והנה ספירת הכתר נקרא הוא שאינה מושגת כלל וזו היא קו האמצעית נקראת אתה שמשיגין אותה הנביאים על ידי מלכות ומדת מלכות נקראת אני שהיא מושגת לבעלי רוח הקדש ודברים הללו הן כבשונו של עולם ומי שיש לו עינים יראה והספירה הזאת נקראת נורא וסימן נורא תהילות עושה פלא וזו היא מדתו של יעקב וכשנתדבק בה כתיב ויירא ויאמר מה נורא המקום הזה וזהו סוד הגדול הגבור והנורא אברהם יצחק יעקב גדולה גבורה ותפארת ונקרא' נורא שבו יראו כל הנוראות וכל האספקלריאות והנני רומז אודך על כי נוראות נפלאתי וזהו סוד קשר הספירות בנורא והזפירה הזאת נקראת דעת והנני מבאר קשר הספירות העליונות חכמה ובינה וכתר והנה הדעת הוא סוד קו האמצעי נאחזת בכתר ובמלכות והכל מיוסד בו וזהו סוד בחכמ"ה ובתבונ"ה ובדעת והנני מבאר כתוב ובדעת חדרים ימלאון כל הון יקר ונעים וכתיב בדעתו תהומות נבקעו ושחקים ירעפו טל וכתיב אל תרבו תדברו גבוה גבוה יצא עתק מפיכם כי א"ל דעות ידו"ד וגו' והיודע סוד הדע"ת שהוא קו האמצעי יבין סוד מה שאמרו חכמינו ז"ל גדולה דעה שנתנה בין שני שמות א"ל דעות ה' הכל רמוז במקום זה לפיכך הביא בתחלת שאלות י"ח אתה חונן לאדם דעת וכתךיב כי אתה הדעת מאסת ואמאסך מכהן לי ותשכח תורת אלה"יך אשכח בניךגם אני ומטעם זה נקרא המלכות עץ הדעת כלומר עצו של הדעת כמו שאתה אומר בית פלונית והכל מבואר לפיכך גם בלא דעת נפש לא טוב לפי שהטוב הוא קוצו של דעת התחתון והוא אביר יעקב לפיכך הידיעה באמצע ואמרו לעולם תהא דעתו של אדם מעורבת עם הבריות: וזו היא הספירה הנקרא אמת והנני מבאר בתחלה נקרא רחום ואחריו חנון ואחריו ארך אפים ואחריו רב חסד ואם לא יספיקו כלם ואמת רחום בתחלת הבריאה בגיחו מרחם יצא אחר כן חנון חונן ומרחם ומשלו נותן מתנת חנן ואחר כן חטא אדם מאריך אפו אולי יחזור בתשובה והטעם לפי שכלי זייזן של דין ברחוק הם עומדים באים מארץ מרחק מקצה השמים השם וכלי זעמו אך קראב לקוראיו ישעו לשכון כבוד בארצנו אם זכה אדם לכל זה ואם לאו שוקלין עונותיו מעביר ראשון ראשון ורב חסד מכריע ומטה כלפי חסד אם מספיק אדם לכ"ז ואם לאו יקוב הדין את ההר הוא סוד אמת ופסק הדינין המבין סודות הללו יבין כמה הם רחמי הש"י על הבריאות והיאך דן אותם ברחמים וסוף סוף צדק וזהו סוד ואתה ידו"ד א"ל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת כמה הם גנוזים גדולים סתומים בתורה אוי להם לבריות מעלבונה של תורה ועל סוד זה תקנוברוך דיין האמת ודין משפטו אמת שפוטו וחסד ורחמים עשו איש את אחיו לפי שמדת אמת היא סוד קו האמצעי הוא א"ל מצד ימין אלה"ים מצד שמאל ידו"ד באמצע שהוא סוף ראש וסוף ואמצע לאותיותיו וזהו וידו"ד אלה"ים אמת וכתיב תתן אמת ליעקב הכל מבואר במקומות הללו: והספירה הזאת נקראת - רחמים והנני מבאר היודעים סוד סתרי מרכבה והיודעים סוד הרחמים הפנימים וסוד ובדעת חדרים ימלאון יבין סוד זכור אזכרנו עוד על כן המו מעי לו רחם ארחמנו נאום ידו"ד והמבין סוד רחום יבין סוד מי יתנני כירחי קדם וסוד רחם האם כמה גנזי גנוזים בגיחו מרחם יצא אלמלא עול' ברחמים לא נתקיים הנוצר ברחם האם דבר דבר על אופניו אמנם מצד כת"ר עליון כתיב וחנותי את אשר אחון אם אין לי מתנות חנם ורחמתי את אשר ארחם סוד היציאה ברחם האשה ואחר שיצא מרחם חוזר להטיב ומקדים רחום לחנון ידו"ד ידו"ד א"ל רחום וחנון נמצא חנון מקיף לרחום קודם הבריאה ואחר הבריאה אשרי הנכנסים לחדרי חכמה וזוכים לסתרי התורה ולפיכך כתיב המון מעיך ורחמיך עלי התאפקו פקח עיניך וראה נפלאות גנוזות בתורה: ודע כי מדת רחמים קשורה ביעקב לפיכך הוליד שנים עשר שבטים מהמון מעים נכנס בעולם הרחמים ופתח דלתות נעולים וירא ידו"ד כי שנואה לאה ויפתח את רחמה וכן שאר העקרות שכתוב בהן פתיחת רחם לפיכך ברוגז רחם תזכור והנה הזכרונות סמוכים לרחמים זכור אזכרנו עוד רחם ארחמנו ואברהם החזיק במדת חסד ויעקב במדת רחמים והנה הכתוב מכריז טוב ידו"ד לכל ורחמיו על כל מעשיו שאלמלא רחמים אין בריה נולד בעולם: והספירה הזאת נקראת - פנים, והסוד וראית את אחורי ופנ"י לא יראו אחורים הם סוד מלכו"ת לפיכך ויקרא אל משה וידבר ידו"ד אליו מאהל והש"י לא מנע ממשה שאילתו אמנם אמר לו שאין בכחו לסבול שהש"י טוב ומטיב נותן שאילת חסידיו לפיכך אמר ופני לא יראו ולא אמר ופני לא תראה לא יראו אינך יכול לראותם מי יתן ותוכל לראות ומה שאמר ודבר ידו"ד אל משה פנים בפנים כלומר בלי הפסק דבר בנתים ויוכל עמו לדבר פנים אל פנים וברוב הזוהר לא יכול משה לראות הפנים והנה משל אדם רואה פני עין החמה ואינו יכול להסתכל בו וכן הוא לא תוכל לראות פני לפי שמראה עינים חלוש וכן פנים בפנים דבר ה' עמכם ולא אמר פנים אל פנים אלא פנים בפנים כלומר פנים כדרך פנים וזהו הנה אנכי בא אליך בעב הענן וכתיב מתוך האש והכל מבואר ויש לנו עוד להוסיף לך ביאור בחתימת ספירה זו כתיב שוקיו עמודי שש שוקיו נצ"ח והו"ד עמודי ש"ש תפאר"ת שהוא סוד ששה שמות ואחר שהזכיר שוקיו שהם נצ"ח והו"ד והם עמודי שש שהם סוד יכי"ן ובוע"ז עמודים שנים הזכיר מדת היסו"ד והמלכו"ת ואמר אחריו מיוסדים על אדני פז המבין סוד אלו ועיקריהן יכנס לכמה מרכבות ועל היסוד הזה נבנו בבית המקדש עמודים שנים וגולות הכותרות אשר על ראש העמודים שנים והשבכות שתים לכסות את שתי גולות הכותרות אשר על ראש העמודים על סדרי הספירות למעלה ולמטה עוד תראה בזה כמה סתרים וכמה גנזים ראה פתחתי לפניך שערים בידיעות הש"י: