תרין בנין דינקא לון אמא ואתעברת מנייהו שזכרנו למעלה בפ' נ"ט הם המקבלים תוספת שפע מכח שני המזלות האלה באופן זה הנה התעוררות ב' המזלות איש יחד פני רעהו להעלמן וחשיבותן לא הורישנו לדבר בם אלא בלשון בטישה שהיא פגישה של חבה וריעות הגע עצמך שהם רוחא ברוחא ואין להם אפי' דוגמא לסוד פה כמו שיש בנשיקה הגשמית והעליון הוא הצריך לתחתון ביותר ובטש ביה לקבל סיוע ממנו בכדי שיוכל העליון להמשיך לאבא שפע שבע רצון מה' חסדים הידועות בסוד הדעת העליון שבכתר ונצטננו הגבורות בגודל חסדו של מזל תחתון כי הוא הממשיך אותן לאימא מעין צנון גחלים מידו של כרוב לידו של שרף בפרק בתרא דיומא. ודמיא לאותן ששנינו גבי קטרת תמיד חתה בשל כסף ועירה בשל זהב. וביום הכפורים שהרחמים גוברים אין אנו צריכין לכך בקטורת הפנימית של עבודת היום כי אז גם המחתה ביד כהן גדול שהוא רב חסד ועוד שהמחתה הזאת של עבודת פנים חשיבה טובא שהיא של זהב פרוים הפרה ורבה והיא עצמה המזבח של קדש קדשים שמקטירין עליה קטורת פנים ובשבילה הוספנו ב' טבילות וד' קידושין להוציאה משם בין הערבים בסודו המפורש בזוהר זילי ופרנסי בני היכלך. אבל בקטורת תמיד של אותו היום המחתה חלק סגן היא וגם הוא חותה בשל כסף ומערה בשל זהב ועם זאת ההארה מאותה בטישה מזדווגים אבא ואמא והנה הטפה היוצאת מאבא עם קבוץ החסדים שקבל מהמזל העליון וגנזה בדעת שבו הרי שנים שהם ארבע כי טפת אבא באה מחכמה ובינה שבו וטפת החסדים גם היא מלובשת בהכרח בגבורות אלא שהם עיקר והטפה של אמא מחכמה בינה שבה עם קבוץ הגבורות שקבלה מהמזל תחתון וגנזה אותם בדעת שבה והם עיקר אע"פ שיש בהם רושם החסדים כמו שיבא בפרק הקרוב הרי אלה ד' מוחין פירוש שנים שהם ארבע מאבא וכנגדם מאמא אלא שאין אנו מונין אותם כאן כי אם שנים שנים ולפנינו בפרק נדרוש אותם ד' ד' והכל אמת. והנה אלו הב' ב' מזומנים ליתנם לזעיר בסוד פנימי ומקיף וזה שמם תרין מוחין חד מאבא וחד מאמא שהם לזעיר חכמה ובינה ותרין עטרין עטרה של חסדים ועטרה של גבורות והעטרין האלה הם מקורות החסד והדין לזעיר שתחלת חלוק הנהגתם בו אלא שנכנסין תחלה אלו ואלו בדעת שלו כמו שנזכיר. וכל ארבע מוחין אלו כלולים מי' בסוד אות מ' שהיא אחרונה למלת צלם דכתיב ביה בזעיר אך בצלם יתהלך איש. ובזוהר פרשת ויצא דף קמ"ז תנינן קב"ה אנח תפילין בגין דנטל כל כתרין עלאין ומאן נינהו רזא דאבא עילאה ורזא דאמא עילאה ואינון תפילין שבראש כמה דתנינן כהן נוטל בראש ולבתר דנטיל אבא ואמא נטיל ימינא ושמאלא אשתכח דקב"ה נטיל כלא. והנה תחלה אבא מוסר חלקו לאמא ונדבר בו לקמן בפר' והיא כוללת אלו הד' אורות כ"ח בג"ג ומשם נמשכו להתלבש במדות תחתונות שלה לפי שזעיר אינו יכול לסבול האור הגדול שלהם עד שאמא מצמצמת אותו במה שהיא מרכנת ומשפלת עצמה וכוללת אותם בנה"י שלה הפנימיים כי החסדים והגבורות מתקבצים מג"ג שבה ונכנסים יחד ביסוד ממש. וטפת חכמה בנצח שבאותו יסוד וטפת בינה בהוד שבו וע"י כן נכנסים בראשו של זעיר בחב"ד ולפי שעיקר מוחי זעיר הם ד' מדות עליונות דאמא מתפשטות בנה"י דידה. על כן יאמר כי נה"י דתבונה הם עצמן נעשים כלים למוחי זעיר פי' לשפע היורד מלמעלה להיות מוחין לזעיר ואע"פ ששי"ן של ד' ראשין כנגד ד' מוחין ושל ג' כנגד נה"י והיה ראוי שתהיה של ד' לימין. מ"מ עיקר תפילין של עור הן בסוד תבונה כי היא מלבשת ומצמצמת האורות של מעלה לפי' שי"ן של ג' ראשים מימין ואתי כמ"ד קדש לימין המניח אבל למאן דדריש וראו כל עמי הארץ דחביב ליה (אין הקוד') [ימין הקורא] עיקר קשיא ליתא וא"ת היאך יעלה בדעת שיהא ימין הקורא עיקר ובין הפרשיות בין השינין כל א' מהן בפני עצמה הפוכה כנגדו מלמעלה למטה דלא גריעי תפילין דמרי עלמא ממכתב אלקים שבלוחות שהיו נקראים מכל הצדדין ביושר והני דידן דוגמא נינהו ואין דנין אפשר [משאי אפשר] הואיל וימין המניח עיקר בעליונים ולא נהגו איפכא בתחתונים אלא לחולשת הבנתנו כמבואר במקומו והנה סדר התלבשם בזעיר היה באופן זה של נצח אמא בחכמה שלו ושל הוד בבינה ושל יסוד בדעת ומרוב הארתם של תרין עטרין הנכנסים בדעת זעיר משלימים הארתו במקום חציו של אותו שליש אשר יחסר לו כדלעיל פ' ס"ב וזהו סוד הצלם פי' מם בתחלה הרומזת לד' מוחין כל מוח כלול מי' ואח"כ הלמד שכן מד' נעשו ג' ואח"כ נעשית הצדי במוחין ודרועין וירכים שכן נתפשטו תחלה בחב"ד של זעיר ואח"כ בגג"ת ואח"כ בנה"י נמצאו מו' קצוות נעשי' ט' והוא שלם בתקוניו משא"כ עד השתא שהיה בסוד ואו שבהם כי המוחין שלו לא היו מאירים. הנה פרשנו כללות הסוד הזה במלא קומתו של זעיר ואם נפרש הצלם כלו בתקוני הראש בלבד יהיו ט' תיקוני דיקנא דז"א רשומים באות הצדי ורמז הלמד לחב"ד דידיה מוחין ממש אבל מתפילין שהן ד' בתים נרמזו באחרונה בסוד המ"ם: