הטעם האמתי הפשוט ואין בו ספק להקרא נוצר מזל עליון ונקה מזל תחתון הוא מוכרע ממקום כבודם בתקוני דיקנא קדישא כי הנה נוצר הוא מהשערות שבסוף הזקן מבחוץ בצד העליון כלפי פנים והוא תיקון שמיני שעל הסטרא שבאמצע ונקה הוא משערות הצדעים הנמשכות בשקולא עד הגרון ומאירות בצד התחתון הפנימי מהזקן הנוגע בחזה ובטבור ואולם הי"ג מדות בכלל יפה הן נדרשות ממעלה למטה ומה גם עתה יהיה נוצר עליון ונקה תחתון וכאשר נבוא לדרוש אותן ממטה למעלה אז יתהפך הסדר וההבדל בזה הוא בין שני האורות המתפשטים מאריך לזעיר שהן פנימי ומקיף כי זה עולה וזה יורד וראיתי לגדול הדור שסדר הפנימי יורד והמקיף עולה אך העמיק הרחיב בסוד הרבה יותר מן המכוון הנה ואני אתנהלה לאיטי לפרש מה שמצאתי לאחדים מגורי האר"י גם הם שסדרו הפנימי עולה והמקיף יורד עם תוספות ביאור כפי מה שיסבלוהו העיון הישר לקיים דברי חכמים ולפי זה ח' מדות ראשונות שבפרשה הן בפנימי מלכות יסוד הוד נצח ת"ת פחד חסד ובינה דרישא דאין אשר יקראוה חכמה שבכתר על א' מהדרכים שפירשנו למעלה בפ' הואיל ומנקודת חכמה קאתי וה' מדות אחרונות הן בפנימי הוד נצח ת"ת פחד וחסד שבכתר הוא רישא דל"א ושוין כי יסוד הכתר ובינת החכמה יחדיו יהיו תמים במדת נוצר חסד דהיינו נוצר בינה וסימן נו"ן רבתי חסד יסוד וסי' חסד עילאה דאתמשך בפום אמא ומלכות הכתר נכלל בזה היסוד לעולם אבל בחכמה אנו מונים מלכות מדה בפני עצמה בסוד אבא יסד ברתא אמנם כח"ב ויסוד ומלכות שבכתר וכתר חכמה שבחכמה אע"פ שאינם נכנסים בחשבון הי"ג מדות להאיר בסוד אור פנימי מ"מ גם המה מצטרפין לעשות אור מקיף לזעיר כמו שאר המדות וזהו פרטן אל הוא סוד ב' פאות אל מכאן ואל מכאן והוא מלכות שבחכמה בפנימי כי פאה בגי' אלקים סוד מלכות ובמקיפים הוא כתר שבכתר מימין וכתר שבחכמה משמאל והוצרכו ב' מקיפין שהרי הם ב' פאות עם היותן יחד תקון א' עוד נשוב נדבר בו רחום יסוד של חכמה בפנימי וחכמה שבכתר המקיף והוא השער שעל השפה העליונה וחנון הוד שבחכמה בפנימי ובינה שבכתר במקיף והוא הדרך שבאמצע השפה הזאת שיורד מבין תרין נוקבין דחוטמא מלא שער מכאן ומכאן והוא הנראה בקטן מיום שנולד שבא מלאך וסטרו על פיו ארך נצח שבחכמה בפנימי וחכמה שבחכמה במקיף והוא השער שעל השפה התחתונה אפים ת"ת שבחכמה במקיף והוא מקום פנוי שבאמצע השפה התחתונה כמו בעליונה חסד גבורה שבחכמה בפנימי וחסד שבכתר מימין וחסד שבחכמה משמאל במקיף והוא רוחב הזקן מכאן ומכאן עד מקום שמתחיל להתרחב בסוף הלחיים לפיכך צריך ב' מקיפין והטעם שהוא בגבורה בפנימי במקיף בחסד לפי שאהרן מתחלה היה לוי ונתעלה להיות כהן וכן הוא בסמוך כי הוד בפנימי יש לו ב' מקיפין מנצח שבזה ובזה ואמת חסד שבחכמה בפנימי וגבורה שבכתר מימין וגבורה שבחכמה משמאל במקיף והוא מקום שאין בו שער בפנים מכאן ומכאן והם נקראים תפוחים נוצר חסד זה מזל ראשון בינה שבחכמה ויסוד של כתר בפנימי שהם יחד כמו שאמרנו ות"ת שבכתר מימין ות"ת שבחכמה משמאל במקיף והוא השער הארוך שבזקן מבחוץ שהיא השורה של שער צד הפנים העליונים דנפיק חד חוטא דשערי סחרני דיקנא ותליין בשקולא עד טבורא וגם תקון זה יש לו ימין ושמאל לפיכך הוד שבכתר בפנימי ונצח שבכתר מצד ימין ונצח שבחכמה מצד שמאל במקיף והוא שער קטן שמתערב בין שער הגדול שבזקן מב' צדדין נושא עון נצח שבכתר בפנימי והוד שבכתר מצד ימין והוד שבחכמה משמאל במקיף והוא השער שלצד הגרון מב' צדדין שהוא קצר ופשע ת"ת שבכתר בפנימי ויסוד שבכתר מימין ויסוד שבחכמה משמאל במקיף והוא מה שאין השער יוצא נימא מנימא אלא ביחד נקרא תקון משני צדדין וחטאה גבורה שבכתר בפנימי ומלכות שבחכמה במקיף והוא הפה ונקה חסד שבכתר בפנימי ומלכות הנעלמת ביסוד שבכתר במקיף כי שניהם נקראים תמר והיא כלולה בו בסוד עטרה ולזה חסד הוא בפנימי כי יסוד וחסד שניהם א' שהוא פה האמא וזווג אבא ואימא ע"י חסד נקרא יומם שאינם משנה האור אלא כמו שמקבל משפיע אותו הוא בעצמו במדה אחרת שלא ע"י אמצעי משא"כ בשאר המדות ומלת ונקה הוא מזל שני שיורד עד הטבור והוא השער הארוך לו פנימה לזקן למטה לצד הגרון ועל ידו זיווג אבא ואמא ואע"ג דאיתמר ביה באדרא דתליין שערי כחתו' דיקנא מכאן ומכאן לאו דווקא בשלמא למזל נוצר שהוא חיצון שייך מכאן ומכאן אבל בפנימי כלו תקון אחד לפי' די לו במקיף א' ואמנם הספירות העליונות תלת מכתר ותרתי מחכמה אע"פ שלרוב העלמן אינן מתפשטות למטה באור פנימי מתלבשות בפרצופין התחתון לצורך העולם ומלכות שבכתר ג"כ קשורה ביסוד ואין א' מהם עושה תקון פנימי בפני עצמה מ"מ יאות לכולן להאיר בסוד מקיף שהוא אור הבלתי מוגבל ולא נתפשט אלא חופף על המוקף לצרכו ובין כתיפיו שכן ואינו מתגלה כלל ודע כי המדה הראשונה ממטה למעלה והיא מלכות שבחכמה הנקרא אל צריכה שמור רב אל התקון הנמשך ממנה לזעיר משום דכתיב ביה ואל זועם ולמען תתקשר היטב במדת הרחמים יבואו לה ב' מקיפין עליונים שהארתן מרובה מכתר הכתר מכתר החכמה וזה נוסף על הטעם שזכרנו בו למעלה והמקיפין הנלוים אליהם שהם מחכמה ובינה שבשניהם כחם יפה כל א' לבדו לפי עלויין להקף א' א' לארבע מדות רחום וחנון ארך אפים משא"כ בו' קצוות שבזה ובזה ע"כ הוצרכו להיות צמודים חסד שבכתר וחסד שבחכמה להקיף מדת ורב חסד שסוף סוף היא גבורה במקומה וצריכה סיוע להמנות בזעיר במקורות הרחמים ואע"פ שבחסד הכתר גדול כבודו באור פנימי כי הוא א' מן המזלות דרב גובריה להשפיע בעולם רחמים גדולים והנה כאן בסוד מקיף לא מצאנוהו שגיא כח אלא משתתף עם חסד החכמה לעשות שליחותו והוצרכו ב' גבורות להקיף מדת ואמת כי מאד מאד צריך להתחזק בשמירת האמת מכל צד וכ"ש שהיא חסד במקומה ימין ממש וראוי לכלול אותה בשמאל דוחה לכח אמיץ כל מערער ומקטרג לכן נשתתפו בזה גבורת הכתר וגבורת החכמה וכן נצח בפנימי יש לו ב' מקיפין מהוד שבזה ובזה והנה נוצר חסד שהוא א' מב' המזלות באור פנימי כבר בארנו כי איננו מתפשט ברחמים גדולים הרבה למטה בעה"ז כי הוא מדה משותפת לבינת החכמה דדינין מתערין מינה וליסוד הכתר שגם היסוד הוא מן המשמאילים אשר בקו האמצעי בכל מקום לפיכך צריך לשני מקיפין מת"ת החכמה ומת"ת הכתר להרבות עליו הארת הרחמים וכן ג' מדות אחרונות הוד נצח ות"ת של כתר שהן לאלפים נושא עון ופשע צריכה כל א' מהן לב' מקיפין מנצח הוד יסוד שבכתר ושבחכמה לחלשת המקיפין בערך הקודמים אליהן כמו שזכרנו אמנם זרועות הכתר דאינון וחטאה ונקה הם עצמם מתחזקים מאליהם בתוקף הרחמים מספיק לכל א' מהם מקיף א' ממלכות שבחכמה ושבכתר וראוי הוא שתהיה מלכות הכתר מקפת לגבורה אלא שכאן היא נכללת ביסוד אלמא מלכות שבחכמה כחה יפה הימנה להגן על הגבורה שהיא נמנית באפי נפשה ומלכות הכתר יספיק המקיף לחסד שלו שהוא ונקה כאמור: