הרי אלה הנשיקות וההבלים שזכרנו (שתיהן) [בכת"י - שתים] שהן ד' לזה ולזה שהן שתי נשיקות ושני הבלים לכל א' בערך מה שנותנים ומקבלים כדי שלא תתחדש כאן שום הויה אלא מזכר ונקיבה ויש לאבא לבדו תוספת בזה והוא הדבור שצריך לפייסה מה שגנאי הוא לה כי השתיקה יפה הרי כאן ה' מציאות נשיקות הבלים ודבור שכנגדם ה' מוצאות לאותיות התורה אחה"ע בומ"ף גיכ"ק דטלנ"ת זסצר"ש ולפי מה שהנחנו שאין שום הויה בלא זכר ונקיבה גם הדבור צריך שימצא באימא לא נאמר נאלמתי דומיה רק במלכות לפיכך היא צריכה תמיד שיבעול וישנה שבכל יום חוזרת להיות נקודה ונבנית מחדש עם חדוש מעשה בראשית אבל באימא עילאה ההזמנה הראשונה לעולם עומדת ותמיד עושה פירות אלא שהדבור כמוה בחדרי לבה ואפילו לפומיה לא גלי כ"ש שאינו מגיע לאזנה והוא טעם ואל אישך תשוקתך דמרציא ארצויי וקרי להו רבנן אשתו תובעתו לקיים מה שאמרנו על כן אמרה תורה שדרכיה דרכי נועם וידעת כי שלום אהלך ופקדת נוך ולא תחטא וכל שהוא לשם שמים אע"פ שאינו עושה פירות עכשיו במוחש הגשמי כגון היה הוא זקן או היא זקנה לא גרע מבעילת מצוה להזמין אתערותא מתתא אל הרצון העליון דכל יומא זמניה הוא היום אם בקולו תשמעו וזהו בסוד הנפש אשר עשו בחרן אע"ג דכתיב ואני זקנתי ואדוני זקן ומלת חר"ן בגימ' אלקים תלת זימנין כי היו אברהם ושרה ממשיכים נפשות הגרים במספר שוה (מתחלת) [מתלת] מוחין דלעילא בסוד קטנות אשרי המיישיר מחשבותיו ומכוין דעתו לשמים ובזה תבין מה שמצינו בדברי רשב"י נשמתא לנשמתא ורוח לרוח שכן אמרו בזהר פ' וירא דף ק"ג ע"ב קב"ה אתידע ולא אתידע בגין דאיהו נשמתא לנשמתא ורוחא לרוחא גניז וטמיר מכלא וצריך לדעת כי פרי הנשיקות נשמות וההבלים רוחות והנה הנשיקה הראשונה שאבא פועל אותה ואימא מתפעלת ממנה החסד גובר בה והוא סוד נשמתין מסטרא דדכורא שתחלתן חסידים גבורים וכו' כמבואר בתקונים ונדבר בם בפ' נ"ה וההפוך כשכנגדה וכן ההבלים אמנם מהדבור מוצא הנפש אחת היא לאימא עילאה מפיוס האב המגיע לאזני מלכות שלא מתה לפי האמת אלא אתבטלת והדבור מועיל אליה להתנער מעפר ואין כאן נפש לנפש למעט את התפלה שלא תהא דברנית דלא בעינן נשים מסוללות ודע כי החיות פנימי לזרועות זעיר נתקן במעי אמא מן הנשיקות גדולה משל אבא וגבורה משל אימא והחיות לשוקיו מן ההבלים נצח מאבא והוד מאימא ויש עוד לאלה הנשיקות וההבלים שתוף אהדדי זוג זוג משיתוף הנשיקות נתקן הפנימיות לת"ת ומשתוף ההבלים ליסוד שהעטרה כלולה בו בסוד נפש מרוח וההבל הזה כלול תרין בכלילות עשר הוא עצמו ו' זעירא הוי ושעשע יונק דא זעיר על חור שעתידה נוקביה לצאת ממנו שלא ישלוט בו פתן אין עוד רק מלכות שמים נוקביה דזעיר יסודתה מדבורא של אבא דעלה כתיב ה' בחכמה יסד ארץ והיא נפש ממש במקומה וכלולה ימין ושמאל ואמצע כשם שהרוח כלול מנה"י והנשמה מגג"ת אף אנו נאמר שהחיה כלולה מחב"ד והיחידה בכתר שהוא שרש לג' קוים הרי כאן ה' חלקי הנפש כל חד כלול תלת דעלייהו כתיב כל הנשמה תהלל י"ה דוקא בגי' ט"ו כליליות ויש בכל זה להוסיף לקח אך מה שבארנוהו מספיק אל המכוון הנה להועיל לבני גילנו ולקרבן לתורה: