בית קודם הבא סימניה

ספר יונת אלם-פרק נב

ספר יונת אלם-פרק נב

-
להבין אמרי בינה מה הוא עבור אימא הנמשך מן ההבנה שבארנו למעלה דע כי מלת עבור נחלקת לשתים ע"ב רי"ו כי הנה שפע אימא כשהיא מעוברת מזעיר הוא בא מכח ד' שמות הא' מצד אבא בסוד זרע דידיה והוא שם הויה במלוי יודי"ן העולה ע"ב ורי"ו הוא צרוף ג' שמות מצד עצמם והם שם אהי"ה ביודי"ן העולה קס"א שהוא באימא ממש ושם של הויה בההין העולה ב"ן שהוא לה סימן תחתון הכולל יסוד ומלכות דידה מספר שניהם יחד רי"ג ולהשלים מנין רי"ו נקח שם אלקים ונחלוק אותו בג' חלוקות אל מימין מי משמאל ה' באמצע על הדרך שיבא בסוד היניקה והוא עצמו סימן עליון המאוחר לעולם ותלוי בתחתון וע"ב שאמרנו משלים רי"ו למלת עבור ואית דיימא שיש ע"ב רי"ו מימין וע"ב רי"ו משמאל וכמה שנתבאר למעלה כי שתי חכמות חזרו לאבא ונשארו ב' תיבות לאימא הרי ע"ב בשתי בחינותיו מיוחס לאבא ורי"ו פעמים לאימא והכל עולה אל מקום א' ואולם זמנים הרבה קבע הטבע החכם לסוד העבור שאנו בבאורו יש יולדת לתשעה חדשים או לשבעה או לשנים עשר וטעם היולדות לתשעה כי אמנם זעיר במעי אימא הוא מקופל ראשו בין ברכיו ושש קצוותיו שהן עיקר בניינו כלולים תלת גו תלת פי' גג"ת בנה"י כי הא דאמור רבנן אציליו על ארכבותיו וכל א' מן התחתון מוסיף כח מג' העליונים ונעשים ט' וסוד היולדות לז' כבר ידעת כי חצי ת"ת התחתון של אריך נכלל בחצי ת"ת העליון ואריך שהוא בינה שבכתר ממשיך בכחו זה שובע שמחות לאימא במקומה שגם היא בסוד בינה ואריך הוא מלגו ואימא מלבר והנה כאשר יהיה זעיר מושפע מאימא בלבד בסוד תבונה אז הוא עבור תשעה וחציו העליון של זעיר נכלל בחציו התחתון אמנם בזמן שאימא משפע אריך שבה חולקת מכבודה לזעיר אז גם קפולו של זעיר הוא ממטה למעלה ואע"פ שראשו בין ברכיו הנה בעליית הברכיים אצל הזרועות גם הראש עולה עמהם והרי היא נכלל חציו התחתון בעליון בסוד עבור יוכבד שהיא אמא ממשה שהוא זעיר וכתיב ותרא אותו כי טוב הוא שנקפל תחתון בעליון ועל ההפוך מזה כתיב כי יצר לב האדם רע עיין לקמן פ' צ"ז אך העבור שכלו טוב הוא הראשון שעלה במחשבה להשתלם באימא שכח אריך מעורב בו והוא סוד בראשית בזכות משה דכתיב ביה וירא ראשית לו ונכלל יסוד זעיר וחצי ת"ת התחתון שלו בחצי ת"ת העליון בדוגמת קפולו של אריך ולהיות הת"ת מדה אחת ונכלל חציה בחציה ויסוד מתעלה אצלה לא הוצרכה אז לכלילות המדות האחרות אך ג"ג הוצרכו להיות כלולות מנה"י וכפל מדותיהם הרי שש והשביעית היא מדת ת"ת וגדול כבודה שיום א' בחודש הז' סגי ליה דרב גובריה כי הא דאמרי רבנן היולדות לז' יולדות למקוטעין וזהו סוד מה שאמרו כי משרע"ה נולד לז' להיותו מקפול ת"ת חציה בחציה ויעקב לא כן שהוא מיסוד זעיר וכתיב ביה וימלאו ימיה ללדת לפי' אמרו בזוהר משה מלגאו יעקב מלבר והעבור השלישי לי"ב חדש הוא לצורך מלכות בסוד ואחר ילדה בת שנשתהתה ג' חדשים אחר זעיר והמספר מכוון על הדרך האמור שנכללה מלכות גם היא עם נה"י מגג"ת:

הגדרות

שמור

סימניות

חזור

פירוש

סגור