הזיווג אשר אמרנו שהוכן בחסד לאבא ואמא הוא בסוד רוחא ברוחא שכן אריך מרכין זרועותיו ומעורר נשיקין ביניהם בסוד אחוה כי הן פרצופי האר' בלבד לפיכך אין להן מעצמן זווג אחר רק אילת אהבים ויעלת חן ר"ת חבוק נשוק כי שמאלו תחת לראשי קודם בתקון זה וימינו תחבקני כדי שלא יהא לבם רואה את הערוה בשעת הנשיקה שהוא רוחא ברוחא מטרפשא דלבא ולמעלה דע כי פסוק שמאלו בא בשיר השירים פעמים. הראשון בסוד זו"ן דכתיב בהו שמאלו תחת לראשי בתוספת למ"ד כי ראשה חלש ודעתה קלה. ושמאלו של זעיר הזמנה אליו לחזקה שכן כתיב שם כי חולת אהבה אני. והשני בסוד אבא ואמא דכתיב שמאלו תחת לראשי דכחדא אזלין וראשיהון שוין ובגדלות זעיר עולה עמו אליהן וכתיב אנהגך אביאך אל בית אמי תלמדני אשקך מיין הרקח שהוא עם המלה בגימט' שדי וכולל י"ב הויות עם המקור להשלמת הזווג העליון עד ראש רחל בתחלת תקונה מנקודה לפרצוף והוא מכוון לחציו התחתון של ת"ת זעיר בין דרועין דמלכא ממש ואיך תהיה יד שמאל מגעת שם אלא בשפלות ידים לפיכך אומר לראשי כלומר מזומן לראשה בגדלות וכשהיא שם יצדק בו תחת ראשה ממש ובזה צדקו דברי מי שכתב כי גדולה גבורה הן אב ואם ושהן אח ואחות והכוונה על זרועות אריך המתלבשים באבא ואמא ואין נשיקין בלא הבל וזה נרמז בפסוק ישקני מנשיקות פיהו חלקהו ודרשהו פי לחוד הו לחוד פי לנשיקין לפיכך לא כתיב פיו ודע כי יש נשיקות שהן מלא פום כמו וישק יעקב לרחל שקדמה לכל דבר והם מחכמה ובינה של זה דכתיב ביה חכו ממתקים מעוט רבים שנים אלמא חיך עליון ותחתון שניהם במשמע בחכמה ובינה של זה. ואין לחוש כאן לבטול אמא ודיניה אדרבה היא מתרחבת בסוד צבי היא לכל הארצות ר"ת צהלה ושמחה ברבוי ההשפעה והיא תהלתה ויש נשיקות במקצת כמו ישקני מנשיקות פיהו הראשונות קודמות לבעילת מצוה שהן הכנה לאימא עצמה לעשותה כלי ולמ"ד השמוש במלת לרחל הוא סוד רוח נמסר לה בפקדון מתמיד לשכב אצלה להיות עמה בסוד וא"ו שזכר הכתוב במלת ואד יעלה מן הארץ כי הנה אד משם אדני רומז לאתערותא מת"ת ולא סליק כדקא יאות מבלעדי סימנין דדכורא והנשיקות השניות קודמות לבעילת קדושה שהיא להרבות את הדמות זרע קדש ועל זה נאמר כי יבעל בחור בתולה תחלה שהיא מצוה רבה הקדושה אח"כ דכתיב יבעלוך בניך לפיכך צריכה נשיקה במקצת פן ירבו החסדים על הולד ולא יהיה ממזג כראוי וגם בעילת מצוה ובעילת קדושה יש בהן להקל ולהחמיר כי בראשונה שאין אשה מתעברת ממנה מקבלת שפע רב כפי כחה צבי היא להתרחב ולהעשות כלי אע"פ שאינו ניכר לפי שהוא מלוי רוחני ולא גשמי אבל בשניה אינה מקבלת אלא לפי צורך הולד ודאי' מג' חדשים ראשונים שהתשמיש קשה לזה ולזה ואולם סדר הנשיקין הוא בזה האופן לעולם נושק אבא לאימא תחלה והיא מעלה הבל כנגדו ואח"כ נושקת אימא לאבא כדכתיב אמצאך בחוץ אשקך והוא מעלה הבל נגדה. וכשאבא נותן לאימא הנשיקה במקצת מצד בינה שבו בלבד כטעם ישקני מנשיקות פיהו ולא כל נשיקות אז אבא מקבל הבל מאימא מצד חכמה שבה כי הבל בינה שבה היה מתבטל בהארות אבא אלו נכנס בתוכו וכשאמא מחכמה שבה נושקת לאבא מקבלת אימא הבל ממנו מצד בינה שבו שאין כח באימא עכשיו לקבל יותר מהשעור הזה כטעם אמצאך בחוץ וכל זה הוא כדרך מה שביארנו למעלה כי מהצד הפנימי של זרועות אריך הקרוב לגוף ומחבקו נעשו חכמה ובינה לאבא ומאחורי שניהם לאימא אלמא גבורות אבא הם חסדים לאימא וחסדים ראשונים שהיו לאימא נעשו גבורות לאבא כן הדבר הזה וכל האמור כאן אינו אלא הארת אבא ואימא להגביל שעור ההתפשטות שעתידים זעיר ונוקביה להצטייר ולהגלם אח"כ במעי האם כמו שיבא: