אות טו: כתב בספר שמות דף קנ"ג ע"ב, אמר רבי חזקיה, טעם שהשכור יכול לברך ואין יכול להתפלל, לפי שהתפלה עולה לעולם העליון מאד שאין שם אכילה ושתיה, אמנם הברכה היא עולה למדור התחתון, מקום שיש בו אכילה ושתיה, שמשם יוצא שפע שבע רצון: אות טז: וכתב שם בדף ר"א ע"א וע"ב, ממשלת היום וממשלת הלילה הם ממונים ביום, [ואלו ממונים בלילה], אלו שולטים ביום ואלו שולטים בלילה, וכשהאור יוצא, כרוז יוצא הכינו עצמכם ממשלת היום, ובאותה שעה שהכרוז יוצא, כל אחד עומד על משמרתו שנפקד עליו, לכן צריך האדם שיזהר בתפלתו שתהא בכונה, לפי שהממונים השולטים על האויר לוקחים הדברים, ויש ממונה אחד לצד מזרח שמצפה למה שהאדם מוציא מפיו, ואם היא בכונה נושקין אותה לצד דרום. יש ממונה אחר שולט באויר והוא ממונה על כל מי שיש לו צרה ומתפלל עליה מתוך שברון הלב ונמיכת רוח, ואם אותו הדבר בכונה, הממונה נוטלה ונושקה ואומר לה, הקדוש ברוך הוא ירחם עליך ומעלה אותה לפניו יתברך. לצד צפון יש ממונה אחר שולט באויר, והוא ממונה על אותם שמתפללים, כדי להכניע צריהם, ואם הוא בכונה נושקה ואומר, הקדוש ברוך הוא יפילם לפניך: אות יז: וכתבו בספר שמות דף קכ"ט ע"א, אמר, כשישראל מסיימים שים שלום, כרוז יוצא למעלה ואומר, מי הוא האיש שזוכה ועושה נשמות חדשות למטה, שמזכה את הרבים שישובו בתשובה, אז הם מזומנים שני עדים מאותם שהם (זכריה ד,י) עיני ה' משוטטים בכל הארץ, ואומרים אנו מעידים על פלוני בן פלוני שעושה כך, אשרי חלקו שבעבורו יזכה אביו לטובה, באותה שעה הוא מוכן ממונה אחד שהוא גזבר על צורות הצדיקים, ואותו ממונה מביא צורת זה הצדיק המזכה את הרבים, ומשים אותה לפני ה' יתברך, מיד הקדוש ברוך הוא רומז לד' מחנות מלאכים ונוטלים אותה צורה של אותו צדיק והולכים עמה ומראים לה ע' עולמות שיש לו בפני עצמו, ואם היו יודעים בני אדם מה מעלת הרודף אחר הרשע להחזירו בתשובה, היה רודף אחריו כרודף אחר חייו, העני הוא מזכה לבני האדם בעושר ובשלמות אחד, אבל זה מזכהו יותר לפי שגורם לצד אחר של אלהים אחרים שלא ישלוט, וגורם להקדוש ברוך הוא שיתעלה על כסא כבודו, וגורם לאותו הרשע שיזכה לנפש חדשה: אות יח: וכתב שם דף קכ"ט ע"א וע"ב, קדושה שאנו מקדישים בעמידה, אנו מזכירים שבח של מלאכי השרת, שעל ידי שאנו מקלסים אותם, מניחים אותנו להכנס לתוך הפתחים באהבה, ואין מעכבים בידינו. ואם תאמר, וכי רמאות יש חס ושלום כלפי מעלה, יש לומר כי המלאכים הם קדושים יותר ממנו והם נוטלים קדושה יותר, שאלולי שאנו נוטלים ומושכים עלינו קדושת אלו, לא היינו יכולים לקדש שם שמים ולהיות חברים עמהם, וכבודו יתברך לא היה משתלם למטה ומעלה אלא על ידי שאנו מתחברים כאחד עם מלאכי השרת ומשבחים אותם. מה שכן האמת, כדי שיהיו חברים עמנו בקדושה, ולכך קדושה זאת אנו אומרים אותה בלשון הקדש, כי כל דבר שבקדושה צריך לשון הקדש וצריך עשרה, אבל קדושת ובא לציון היא בתרגום שאפילו יחיד אומרה. ואם תאמר, אם כן הקדיש שהוא בעשרה למה סדרו אותו בתרגום, יש לומר, כי טעם גדול בדבר שהוא עולה בכל הרוחות ומשבר כל הקליפות של צד אחר, ולכך אנו צריכים לומר בלשון אחר לשון ארמי, שהוא של אותו הצד ולענות אמן בכל כחנו, כדי לשבר כחם ולהוסיף כח בגבורה של מעלה, ולכך אנו אומרים אותו בלשון תרגום, לומר, כי צד אחר על כרחו שלא בטובתו ישתבר ויענה אמן, כי האל יתברך הוא השליט על כל:: אות יט: וכתב עוד בספר שמות דף ק"ל ע"א, תפלת ערבית הוא להגין עלינו מפחד בלילות מכמה צדדים, פחד של גיהנם, כי באותה שעה טורדים הרשעים בגיהנם ונותנים להם ענשם בלילה על חד תרין מהיום, וזהו טעם שאנו מקדימים לומר והוא רחום בערבית, אמנם בשבת שאין פחד גיהנם אין אנו צריכים לומר. ויש פחד בלילה של קטרוג הנשמה כשרוצה לעלות לפני ה' יתברך, ולכך אנו אומרים שומר את עמו ישראל. ויש פחד בלילה מכמה מזיקים, שיש להם רשות להזיק מי שיוצא מפתח ביתו, ולכך אנו מקדימים לומר ושמור צאתנו ובואנו: אות כ: וכתב בספר שמות דף קל"ב ע"ב, הקדושה של עמידה שהיא בעשרה צריך בלשון הקדש, אבל קדושה דסדרא שהיא ביחיד, לכך היא בתרגום. וסימן לדבר, שנים מקרא ואחד תרגום, פירוש שנים שהם רבים צריך לשון הקדש, ובתרגום די אחד: אות כא: וכתב בספר דברים דף רצ"ד ע"א וע"ב, מעלת מי שמוציא בשפתיו התפלה, הקשה בפסוק (קהלת י,כ) כי עוף השמים יוליך את הקול, כי אחר שכתוב (מלכים ו,יב) בחדר משכבך מי יוליך הקול, ותירץ, כי כל מה שחושב האדם אינו עושה דבר אלא אם כן מוציאו בשפתיו והוא אינו מכוין בו, ואחר שמוציא הדבור אותה המלה בוקעת האויר והולכת ושטה בעולם ולוקחים אותה כמה בעלי כנפים, לכן מי שמתפלל צריך להוציא בשפתו: אות כב: וכתב בספר דברים דף רפ"ו ע"א, מי שאינו רוצה לענות אמן, עליו נאמר (ירמיה ב,יג) אותי עזבו, ומה עונש יש להם לחצוב להם בורות מורידין אותו לגיהנם מדרגה אחר מדרגה, עד שמורידין אותו לאבדון, ואם עשה כראוי מעלין אותו מדרגה אחר מדרגה לאור באור פני מלך, ועליהם נאמר (תהלים לא,כד) אמונים נוצר ה': אות כג: וכתב בספר שמות דף ר"ב ע"א, העמידה צריך בלחש, לפי שהמלאכים הממונים לקבל העמידה נקראים אזנים, ואם אותה התפלה נשמעת לאזני האדם אין שומעין לה למעלה, לכן צריך ליזהר: