מעלת התפלה: אות א: מעלת תפלת אבות, כתב בספר בראשית דף רכ"ה ע"ב, ג' פעמים בכל יום יורד רוח אחד במערת המכפלה ויושב בקברי אבות, ועומדים על עמדם ומתפללים על בניהם: אות ב: כתב עוד שם בדף רכ"ה ע"ב, סוד שגלה רב המנונא סבא, כי הראו לו שיותר מועילה תפלת רחל, בכל זמן שהעולם צריך, יותר מהאבות: אות ג: וכתב בספר שמות דף ט"ז ע"ב, סוד שאם לא מתפללים המתים על החיים, לא היו מתקיימים החיים אפילו שעה אחת: ובספר שמות דף קמ"א ע"ב כתב, כי כשהולכים לבית הקברות על המתים, שם הם נמצאים ושם היא הנפש ושומעת בצער החיים והיא מודיעה הדבר לרוח, ואז הרוח מודיע הדבר לנשמה והנשמה הולכת ומעוררת לאבות העולם: אות ד: וכתב בספר ויקרא דף ע"א ע"א, אמר כי כשהעולם בצער והולכים להתפלל על הקברות, אמר ר' אבא, לא ילכו שם בלא ג' תעניות, ור' יוסי אמר אפילו בתענית אחד, ובלבד שיהא העולם בצער. והביא מעשה, שהמתים מזדעזעים כשמוליכין שם ספר תורה ויש שם פסול או חסר או יתיר: אות ה: עוד שם בספר ויקרא דף ע"א ע"ב, נתן טעם, למה אנו הולכים להתפלל על המתים כשיש שום צער, והא כתיב (דברים יח,יא) ודורש אל המתים, והשיב [ודורש] אל המתים, דוקא שהולך האדם אל הגוים עובדי עבודה זרה שלעולם נקראים מתים אפילו בחייהם, אבל ישראל ואותם הצדיקים, עליהם אמר שלמה ע"ה (קהלת ד,ב) ושבח אני את המתים שכבר מתו, כלומר שבזמן שכבר מתו ועכשיו הם חיים בגן עדן, ועוד כי שאר האומות כשהולכים על המתים הולכים בכשופים אבל ישראל הולכים אצל מתיהם בתשובה ותענית, וכונתם שנשמות המתים יתפללו להשם יתברך עליהם והקדוש ברוך הוא חס עליהם: אות ו: וכתב בספר בראשית דף רל"ד ע"א, כי תפלת הרבים יש לה מעלה, וזה שאמר (תהלים קב,יח) פנה אל תפלת הערער, כי תפלת היחיד הקדוש ברוך הוא מפשפש בה לדעת זה היחיד המתפלל מה טיבו ומה מעשיו, וזהו פנה, לכך צריך האדם לעולם להתפלל עם הרבים, לפי שלא בזה את תפלתם ואינו מפשפש וחוקר אחריהם: אות ז: עוד בספר בראשית דף כ"ג ע"ב, טעם שאנו אומרים (תהלים עח,לח) והוא רחום, לפי שכמה מלאכי חבלה רודפים אחר תפלת האדם להדיחה, ולכך אנו אומרים והוא רחום יכפר עון, כנגד ס"מ, ולא ישחית, כנגד משחית, והרבה להשיב אפו, כנגד אף, ולא יעיר כל חמתו, כנגד חמה: אות ח: עוד בספר בראשית דף כ"ג ע"ב, תפלת העני משובחת שמאחרת כל התפלות מלפניה, שנאמר (תהלים קב,א) תפלה לעני כי יעטוף, לשון איחור. ובזה פירש כי תפלת ערבית נקראת תפלת עני וזהו תפלת ערבית רשות, שיעקב תקן אותה בעד כל ישראל שהם בגלות ברשות האומות, ולפי זה תפלת ערבית חשובה מכל התפלות: אות ט: ובספר שמות דף פ"ו ע"ב, כתב, תפלת העני משובחת מכל התפלות, שהיא עולה עד כסא הכבוד והקדוש ברוך הוא משתבח בתפלת העני, וכל מי שמנזף בעני כמנזף חס ושלום בשכינה: אות י: ובספר במדבר דף קצ"ה ע"א, כתב, סוד תפלת העני שמקובלת יותר מכלן ותכף נענה, לפי שהעני מתוך צרה מטיח דברים כלפי מעלה חס ושלום, והקדוש ברוך הוא תכף עונהו, וזהו תפלה לעני, כי יתעטף אין כתיב כאן אלא יעטוף, שמאחר תפלות אחרות ואינם נכנסות לפני ה' יתברך עד שיכנס תפלת העני, והקדוש ברוך הוא בעצמו מקבל תפלת העני ואין נזקק לה שום שר: אות יא: ובספר בראשית דף ר"ט ע"ב ר"י ע"א, כתב, סוד שהמתפלל צריך שתהא תפלתו בלחש, לפי שהתפלה הנשמעת אינה הקול [ה]יוצא מהאדם רק הוא קול אחר שיוצא מן אותו קול, וסימן (בראשית מה,טז) והקל נשמע חסר וי"ו, רמז, כי כשהתפלה בלחש וקול האדם לא ישמע אז מקובלת: אות יב: וכתב בספר דברים דף ר"ס ע"ב, בענין התפלה, סוד שנמצא בספר רב המנונא, מי שאינו משפיל עיניו למטה בעת התפלה, מקדים עליו מלאך המות, וכשתצא נשמתו לא יסתכל בהוד השכינה לפי שזלזל בשכינה שהיא כנגדו, שנאמר (תהלים טז,ח) שויתי ה' לנגדי, והוא מביט בה: אות יג: וכתב בספר שמות דף נ"ז ע"א, כל המתפלל ואינו מתכוין בתפלתו לתועלת העולם שיתברכו בו עליונים ותחתונים, דוחין תפלתו לחוץ, והוכיחו, מדכתיב (ישעיה א,יב) כי תבאו ליראות פני, ולא כתיב לראות, לרמוז פועל יוצא לשני: אות יד: וכתב בספר במדבר דף קצ"ה ע"א, במעלת התפלה, אמרו, כי דוד ע"ה שם נפשו בשעת התפלה בד' דרכים, האחד כמו העני, וזהו (תהלים קב,א) תפלה לעני, וכמו העבדים, (תהלים פו,ב) הושע עבדך, וכמו החסידים, (תהלים פו,ב) שמרה נפשי כי חסיד אני, וכמו אותם המוסרים עצמם על קדושת שמו. אמר רבי שמעון בר יוחאי, הרמותי ידי אל ה', כי מי שמתפלל ומתכוין באלו הד' דברים בכל יום, אין תפלתו חוזרת ריקם. בתחלה ישים עצמו כעבד, וזהו כשאומר הזמירות, ואחר כך יעשה עצמו כאותם שמוסרים עצמם, וזהו בשעה שאומר שמע ישראל, וכשאומר אמת ויציב, יעשה עצמו כעני הדופק פתחי מרום, וכשאומר שומע תפלה, ישים עצמו בכלל החסידים, שכבר התפלל על הצדיקים ועל החסידים, ובשעת שומע תפלה ישוב בתשובה ויפרט חטאיו, כי באותה שעה ימינו פשוטה לקבל שבים, ואחר כך יוצא קול אחד ואומר לו (ישעיה מט,ג) עבדי אתה: