והמועדים והצומות וימיהם כמו שסודרו מימים קדומים. וכבר הודעתיך שאבנה אותם על שמי ואשים ז' שערים פשוטים וז' שנים מעוברים ויהיו סימנים על זה לפי דרכם: נ'ת'ח'ד'ש' ע'ל' פ'י' א'ב'ר'ה'ם': ויתגלגלו מתחלת מחזור רס"ז חלילה עד מחזור רע"ח. ואצטרך לחבר אל זה סדרי המולדות וענינים אחרים לפי הצורך. ואצטרך להחל בסדרי המחזור הכללי מפני שבו השערים הכוללים כל סדר וסדר של כל מחזור ומחזור, י"ט מלות לכל מחזור שמורים על סדרי י"ט בג' ענינים לכל מלה שהיא סימן, כמלת בח"ג שמורה שראש השנה ב' בשבת והחדשים חסרים וניסן ג' וזה דרכם: מחזורי הירח י"ג מ ח ז רים: עב עשי עשי דחה נמ נלא תשפ רס"ו: חה נער נלא תדא שפ שנמ שתב רס"ז: דא שנמ שנמ תב עבש עשי עשי רס"ח: נמ תשפ עשפ עשי תה עחד נער רס"ט: שי שתב חעב נער לא שנה שנמ ר"ע: עד עשי דחה שנמ נמ תדא עשפ רע"א: נה נלא תרא עשפ שי שתב העב רע"ב: שפ שנמ שתב העב ער עשי לחה רע"ג: תב עשפ עש עשי חה נער נלא רע"ד: שי העב נער נלא דא שנמ שנמ רע"ה: לא דחה שנמ שנמ תב עשפ עשי רע"ו: נמ תדא עשפ עשי שי חעב נער רע"ז: שפ שנמ שתב חעב ער לחה שנה רע"ח: כבר התבאר לך למעלה שי"ב שנים הם פשוטות והם א' ב' ד' ה' ז' ט' י' יב' יג' יה' יו' יח' והמעוברות הם ז' והם ג' ו' ח' יא' יד' יז' יט' וכולם מסומנות בכל מחזור ומחזור של י"ט זו אחר זו: נזרי מעל. עם כל גובהם. לב יהוקם על. על כל הם. י"ג י"ט מפעל. אבני שהם. נתחדש על פי אברהם: זחא זשא הכז השא גבה בחג בשה שנים פשוטות: ל' ע' ש' ד' ח' ת' נ': ז ז ה ה ג ב ב תשרי וסוכה: ב ב א א ה ד ד צום גדליה: ב ב ז ז ה ד ד צום כפור: אב אב וז וז דה גד גד חשון: ג גד א אב ו ה הו כסלו: ג גד ד ה ב א ב חנוכה: ד הו בג גד זא ו זא טבת: ו א ה ו ג א ג עשרה בטבת: ה ז ד ה ב ז ב שבט: וז אב הו וז גד אב גד אדר: ה ה ד ה ב ה ב צום אסתר: ו א ה ו ג א ג פורים: א ג ז א ה ג ה ניסן ופסח: בג דה אב בג וז דה וז אייר: ד ו ג ד א ו א סיון: ב ד א ב ו ד ו עצרת: הו זא דה הו בג זא בג תמוז: א ג א א ה ג ה י"ז בתמוז: ז ב ו ז ד ב ד אב: א ג א א ה ג ה ט' באב: אב גד זא אב הו גד הו אלול: חדשתי סוד צרכי צבור. לא לגלם גם לא לבור. לעס"ה יו"ד עם ראש דבור. לשמו שלם סו"ד: זחג זשא החא השג גכז בהה בשז ז' שנים עבור: ם' ה' ר' ב' א' י' פ': ז ז ה ה ג ב ב תשרי ור"ה: ב ב א א ה ד ד צום גדליה: ב ב ז ז ה ד ד צום כפור: אב אב וז וז דה גד גד מרחשון: ג גד א אב ו ה הו כסלו: ו ז ד ה ב א ב חנוכה: ד הו ב גד זא ו זא טבת: ו א ד ו ג א ג י' בטבת: ה ז ג ה ב ז ב שבט: וז אב דה וז גד אב גד אדר א: אב גד וז אב הו גד הו אדר ב: ה ב ה ה ד ב ד צום אסתר: א ג ו א ה ג ה פורים: ג ה א ג ז ה ז ניסן ופסח: דה וז בג דה אב וז אב אייר: ו א ד ו ג א ג סיון: ד ו ב ד א ו א עצרת: זא בג הו זא דה בג דה תמוז: ג ה א ג א ה א י"ז בתמוז: ב ד ז ב ו ד ו אב: ג ה א ג א ה א ט' באב: גד הו אב גד זא הו זא אלול: כשתרצה למצוא סדרי השנה כולה לכל מה שאתה צריך לדעת מעניינה המתגלגלים חלילה לעולמי עד. דע תחלה כמה שנים יש לנו מהיצירה או ממחזורי הירח או ממחזורי השמש או מחשבוני השטרות או מזמן החרבן. ואם תדעם כולם יהיה יותר נכון. ואמנם אם תדע חשבון היצירה ממנו תוציא השאר, אחר שתדע לכל א' ואחד מהם התחלה ועל ההתחלה האחת עם הזמן שאתה בו תוכל להוציא מה שתרצה. ואמנם מפני שיהיה קל עליך כל החשבון אדריכך לדעת התחלות המחזורים השנים, ובמה שאנו בו היום מהם, וזמן היצירה בכמה שנים אנו ממנו היום, והתחלת זמן השטרות וכמה יש לנו משנותם, וכן זמן החרבן, במהרה בימינו יבנה בית המקדש חדש ונתחיל מאז למנות מעת הבנין, מנין חדש, וגם יהיה לנו שם חדש ולב חדש ורוח חדשה כי יתן יי את רוחו עלינו במהרה יהיה בימינו אמן: מחזור רס"ו: לחמה כד בח"ג יזי"א קצ"ט מולד תשרי שנת ל"ו א: לחמה כה הכ"ז לה"ז תתרע"ה מולד תשרי שנת ל"ז ב: לחמה כו בש"ז יב"ד תתע"ה מולד תשרי שנת ל"ח ג: לחמה כז בש"ה יא"ב ש"פ מולד תשרי שנת ל"ט ד: לחמה כח זח"א יהי"ה קע"ו מולד תשרי שנת מ' ה: לחמה א גכ"ז לג"ז תתרנ"ב מולד תשרי שנת מ"א ו: לחמה ב בש"ה לב"ה תקס"א מולד תשרי שנת מ"ב ז: לחמה ג זח"ג יו"ב של"ז מולד תשרי שנת מ"ג ח: לחמה ד הש"א להי"א תתקמ"ו מולד תשרי שנת מ"ד ט: לחמה ה גכ"ה יב"ח תשמ"ב מולד תשרי שנת מ"ה י: לחמה ו זש"ה לז"ה תקל"ח מולד תשרי שנת מ"ו יא: לחמה ז זש"ג לו"ג מ"ז מולד תשרי שנת מ"ז יב: לחמה ח הכ"ז לגי"א תתקב"ג מולד תשרי שנת מ"ח יג: לחמה ט בח"ה יז"ח תשי"ט מולד תשרי שנת מ"ט יד: לחמה י זש"ג יו"ו רכ"ח מולד תשרי שנת נ' יה: לחמה יא הכ"ז לד"ג כ"ד מולד תשרי שנת נ"א יו: לחמה יב בח"ה לאי"א תת"ק מולד תשרי שנת נ"ב יז: לחמה יג זש"ג לו"ט תנ"ו מולד תשרי שנת נ"ג יח: לחמה יד הש"ג יד"ו ר"ה מולד תשרי שנת נ"ד יט: נשלם מחזור רס"ו: ואלה הם י"ג מולדות לי"ג ראש"י מחזורי"ם: יג"ג תשצ"ד רס"ז יזי"א קצ"ט רס"ו: ל"ב תתק"ד רס"ט לו"ח ש"ט רס"ח: לז"ט תתרי"ד רע"א יד"ה תי"ט רס"י: יה"ז מ"ד רע"ג לג"ב תקכ"ט רע"ב: לד"ד קנ"ד רע"ה לאי"א תרל"ט רע"ד: יב"א רס"ד רע"ז יו"ח תשמ"ט רע"ו: לה"א תתנ"ט רע"ח: נשלמו י"ג ראש"י מחזורי"ם לי"ג מולדו"ת: ואלה הם סימני הפסחים למחזור י"ט וחוזרים חלילה לחשבון מרצו ואפריל חדשי הגוים: יבא פסח יבא פסח: בכ"ב במרצו שנת ב' בב' באפרילי שנת א': בל' במרצו שנת ד' בי' באפרילי שנת ג': בז' באפרילי שנת ו' בי"ט במרצו שנת ה': בד' באפרילי שנת ט' בט"ו באפרילי שנת ח': בב' באפרילי שנת י"א בכ"ד במרצו שנת י': בכ"א במרצו שנת י"ג בא' באפרילי שנת י"ב: בכ"ט במרצו שנת י"ה בט' באפרילי שנת י"ד: בו' באפרילי שנת י"ז בי"ח במרצו שנת י"ו: בי"ד באפרילי שנת י"ט בכ"ו במרצו שנת י"ח: נשלמו י"ט שנים של המחזור בפסחים לחדשי הגוים וחוזרים חלילה תמיד: דע כי אנחנו היום בסוף ה' אלפים ומ"ה שנים ליצירה, ויש לנו ה' שנים ממחזור חמה ויש לנו י' שנים ממחזור רס"ו ללבנה. ומחזורי חמה נשלמו מהם ק"פ מחזורים מן כ"ח שנה לכל מחזור ומחזור. ואם כן אנחנו עתה בה' שנים ממחזור קפ"א ונשלמו בשנה זו שהיא שנת חמ"ה. כי בשנת מ' נשלמו ק"פ מחזורי חמה ויצא העולם מן כ"ח אל פע"ל, והרמז בו "יי בחכמ"ה יסד ארץ". והיא היתה שנת כ"ח לחמה ושנת מ' ליצירה ושנת ה' ללבנה. כי הלבנה השלימה בשנת הל"ה רס"ה מחזורים. ועל כן נשלמו היום בסוף זאת השנה י' שנים ממחזור רס"ו וה' שנים ממחזור קפ"א. ויש לנו אלף ותקצ"ו שנים ממחזור מחשבון השטרות. ואם כן התחלתם היה משנת ג' תמ"ט. וזה שאם תחבר ג' תמ"ט עם א' תקצ"ו יעלו המ"ה. ויש לנו מחשבון החרבן אלף ורי"ז שנה. ואם כן התחלתו היתה בשנת ג' תתכ"ח והן קע"ב שנה קודם תשלום ד' אלפים. ועל אלה החשבונות הנזכרים תמצא המבוקש. והנה עתה בראש השנה נתחיל למנות לפי היצירה ה' אלפים ומ"ו שנה. וסדר השנה בסימן זש"ה והיא שנת עבור והיא שנת י"א למחזור רס"ו והיא שנת ו' למחזור חמה של קפ"א. וסימנך סוף קר"א דבלעם "או"י מ"י יחי"ה משמ"ו א"ל" (במדבר כד' כג'), או"י משיחי"ם מ"ו א"ל י"ה. וסימנך עוד, ואמר "א"י אלהימ"ו צו"ר חסי"ו" (דברים לב' לז'), או"י אלהי"ם חיי"ם שמ"ו. ולשטרות נתחיל ונמנה אלף ותקצ"ו שנים ולחרבן נתחיל ונמנה אלף ורי"ח שנים. וסימנך "וראית את א'חרי", וסוף הגלות ארכ"א איתיהיב להון והיא שנת המ"ט וסימן "פרח מט"ה אהרן לבית לו"י" כי אז יהיה התלי נברא חדש והיה הלוי לכהן: והנה נתחיל למנות מן ה' של אברהם שהיא שנת י"ג לשערים, וסימ' "אחד היה אברהם". והיא גם כן שנת אלה"י אברהם אשר הוא בר מא"ה, והוא סימן ה' של דח"ה שהוא בי"א למחזור רס"ו. ובסימן זש"ה הקודם לו בסימנים גם כן בי"א סימנים הנרמזים בשני מיני המחזורים הי"ג של זה רמ"ז תיבות לסימני י"ג מחזורים שמחילים מן בח"ג ומשלימין במלת ש"פ וזה מן ת' עד פ'. ולזכרון השנה אכתוב כל המולדות של י"ג חדשיה שנת א"ל י"ה היא שנת מ"ו: יא"ו רנ"א מולד חשון לז"ה תקל"ח מולד תשרי: יד"ז תשנ"ז מולד טבת לג"ו תתרמ"ד מולד כסלו: יז"ט תרפ"ט מולד אדר א' לו"ח ת"ע מולד שבט: יג"י תרפ"ט מולד ניסן לב"ט תתקע"ו מולד אדר ב': ל"ז קי"ה מולד סיון להי"א ת"ב מולד אייר: לג"א תרכ"א מולד אב י"א תתק"ח מולד תמוז: יד"ב של"ד מולד אלול: ודע כי מהלך סופי המולדות בחלקיהם מתגלגל תמיד בסימן אדז"י גו"ט בח"ה חלילה. ומהלך סופיהם בשנים מתגלגל כך די"ו האזו"ב א"ז ג"ב ח"ד גט"ה ד"י, זה בשנים נפרדות והכל חוזר חלילה תמיד. ט"ה אי"ו באזו"ב ח"ז ג"ט חד"י ט"ה וזה בזוגות. ואמנם בשתי אותיות שבם מתחילין בם משלימין. ובראשי המחזורים מתגלגלים בסופי חלקיהם מן ר"ט אל ר"ט לעולמי עד. ובד' מחזורים יושלם שם אחר שלם בשני זוגות ובשני נפרדים. ומאלה הסימנים שכתבתי פה וממה שקדם להם בעניינים אלו תמצא חפציך: