בית קודם הבא סימניה

הושע פרק-ו

הושע פרק-ו

{א}
לְכוּ֙ וְנָשׁ֣וּבָה אֶל־יְהוָ֔ה כִּ֛י ה֥וּא טָרָ֖ף וְיִרְפָּאֵ֑נוּ יַ֖ךְ וְיַחְבְּשֵֽׁנוּ׃
לכו ונשובה . יאמרו לכו ונשובה וגו' : יך ויחבשנו . יך ל' הווה הוא , הוא מכה אותנו והוא יחבשנו :
לכו ונשובה . מוסב למעלה לומר הנה בעת יצר יאמרו כה זה לזה לכו ונשובה אל ה' : כי הוא טרף . ולא בכח ידו גבר האויב : וירפאנו . והוא ירפא אותנו כי הכל ממנו ובידו : יך . הוא הכה אותנו והוא יניח תחבושת על המכה וכפל הדבר במ''ש :
לכו . הוא ענין לשון זרוז : יך . מלשון הכאה : ויחבשנו . ענין קשירת המטלית על המכה והשבירה כמו ולנשברת לא חבשתם ( יחזקאל לד ) :

{ב}
יְחַיֵּ֖נוּ מִיֹּמָ֑יִם בַּיּוֹם֙ הַשְּׁלִישִׁ֔י יְקִמֵ֖נוּ וְנִחְיֶ֥ה לְפָנָֽיו׃
יחיינו מיומים . יחזקנו משתי פורענות שעברו עלינו משתי מקדשות שחרבו : ביום השלישי . בבנין בית השלישי יקימנו : מיומים . משתי עתים שעברו עלינו : ביום השלישי . בעת השלישי :
יחיינו מיומים . הנה שלח לנו רפואה משני העתים שעברו עלינו הוא גלות מצרים וגלות בבל : ביום השלישי . בעת השלישי בגאולה העתידה יקימינו מן הנפילה ונחיה לפניו עד עולם כי לא נבוא עוד לגולה :
יחיינו . ענין רפואה כמו עד חיותם ( יהושע ה ) : מיומים . ר''ל מהעתים :

{ג}
וְנֵדְעָ֣ה נִרְדְּפָ֗ה לָדַ֙עַת֙ אֶת־יְהוָ֔ה כְּשַׁ֖חַר נָכ֣וֹן מֽוֹצָא֑וֹ וְיָב֤וֹא כַגֶּ֙שֶׁם֙ לָ֔נוּ כְּמַלְק֖וֹשׁ י֥וֹרֶה אָֽרֶץ׃
לדעת את ה' . באמת ובתמים נכונים כשחר זה אשר נכון מוצאו : ויבא כגשם לנו . כגשם הבא להיות חיים לעולם שאז יבא להורות חיים שיבאו לנו : יורה ארץ . ירוה ארץ :
ונדעה . אז נדעו איך נרדפה לדעת את ה' : כשחר נכון מוצאו . ר''ל כמו הבוקר כשרואה האדם תחלת אורו הוא בטוח שיצא השמש על הארץ ויראוה כן יהיה הרודף לדעת את ה' נכון ובטוח שימצאהו : ויבוא . רב טוב יבוא לנו כמרבית מי הגשם וכמלקוש המרוה את הארץ ומשביעה :
נרדפה . אמר בלשון שאלה על מרבית ההשתדלות : כשחר . היא אור הבוקר : נכון . ברור ומובטח : מוצאו . מל' יציאה : כמלקוש . הוא המטר המאוחר היורד על הקשין ועל המלילות כמו כעב מלקוש ( משלי טז ) : יורה . ענין שביעה כת''י והוא הפוך כמו ירוה שהוא ענין שביעה כמו כגן רוה ( ישעיה נח ) :

{ד}
מָ֤ה אֶֽעֱשֶׂה־לְּךָ֙ אֶפְרַ֔יִם מָ֥ה אֶעֱשֶׂה־לְּךָ֖ יְהוּדָ֑ה וְחַסְדְּכֶם֙ כַּֽעֲנַן־בֹּ֔קֶר וְכַטַּ֖ל מַשְׁכִּ֥ים הֹלֵֽךְ׃
מה אעשה לך . מפני מדת הדין איך אוציא משפטיך לאור : וחסדכם כענן בוקר . כל טובתכם וצדקתכם אינה כלום :
מה אעשה לך . ר''ל אבל אתה הואיל ואינך שב אלי מהו הטובה והתרופה שאעשה לך הלא אין לכם זכות כי חסדכם היא כענן בוקר שאין מביא הגשם כי כן אתם מראים חסד ואין כל מאומה : וכטל . כמו הטל היורד בהשכמה שבחום השמש יפסק וא''כ משכים בבוקר והולך מיד כן אתם אף אם תעשו מה מן הישר לא תאחזו בה זמן מרובה :

{ה}
עַל־כֵּ֗ן חָצַ֙בְתִּי֙ בַּנְּבִיאִ֔ים הֲרַגְתִּ֖ים בְּאִמְרֵי־פִ֑י וּמִשְׁפָּטֶ֖יךָ א֥וֹר יֵצֵֽא׃
על כן חצבתי בנביאים . על אשר חצבתי עליהם דברי על ידי הנביאים והם לא נזהרו בהם לפיכך הרגתים באמרי פי בשביל אמרי פי כך תירגם יונתן , ע''כ כמו על אשר וכן כי על כן ראיתי פניך ( בראשית לג ) כי על כן לא נתתיה לשלה בני ( שם לח ) : ומשפטיך אור יצא . בתמיה ואיך אוכל לשאת לכם פנים מפני מדת הדין ומוסב על מה אעשה לך :
על כן . הואיל וכן דרכיכם לכן חצבתי לכם דברי ע''י הנביאים להיישיר אתכם לדרך הנכוחה אבל לא הועלתי כי הרגתי את הנביאים ע''י אמרי פי ר''ל הנבואה היתה סבה להיות נהרגים על ידכם כי כן הרגו את זכריה ואת אוריה על שנבאו בדבר ה' : ומשפטיך . ואיך א''כ יצא משפטיך לאור להצטדק בדין :
חצבתי . ענין כריתת אבנים כמו חוצב בהר ( מ''א ו ) ואמר בל' שאלה על גזרת הדברים וחתוך האמרים : אור . דרך המקרא לכנות הטובה בשם אור וכמו שמכנה הרעה בשם חושך :

{ו}
כִּ֛י חֶ֥סֶד חָפַ֖צְתִּי וְלֹא־זָ֑בַח וְדַ֥עַת אֱלֹהִ֖ים מֵעֹלֽוֹת׃
ודעת אלהים . חפצתי מעולות :
ולא זבח . ולא תצדקו א''כ בעבור הבאת הזבחים : מעולות . ר''ל חפצתי יותר מעולות :

{ז}
וְהֵ֕מָּה כְּאָדָ֖ם עָבְר֣וּ בְרִ֑ית שָׁ֖ם בָּ֥גְדוּ בִֽי׃
כאדם . כאדם הראשון : שם בגדו בו . בארץ טובה שהושבתים בה שם בגדו בי כאדם שהכנסתיו לגן עדן ועבר על מצותי :
כאדם . כמו אדם הראשון שהמקום הכניסו לג''ע ועבר על מצות ה' ואכל מעץ הדעת כן המה עברו בריתי ובגדו בי ובהארץ אשר נתתי להם וכאומר לכן כמו שגרשתי את אדם מג''ע כן אגרשם מארצם :

{ח}
גִּלְעָ֕ד קִרְיַ֖ת פֹּ֣עֲלֵי אָ֑וֶן עֲקֻבָּ֖ה מִדָּֽם׃
עקובה מדם . מליאה אורבי רציחה כמו ואת עקבו ( יהושע ח ) . ויעקבני ( ברא' כז ) :
קרית . עיר מלאה אנשים פועלי און : עקובה מדם . מלאה אורבים לשפוך דם נקי :
עקובה . ענין מארב ואורב כמו ואת עקבו מים ( יהושע ח ) :

{ט}
וּכְחַכֵּ֨י אִ֜ישׁ גְּדוּדִ֗ים חֶ֚בֶר כֹּֽהֲנִ֔ים דֶּ֖רֶךְ יְרַצְּחוּ־שֶׁ֑כְמָה כִּ֥י זִמָּ֖ה עָשֽׂוּ׃
וכחכי איש גדודים . וכאסיפת איש ציד דגים האוספם בחכה יחד כן חכי גדודיהם חבורות כהניהם המתחברי' ללכת בדרך ירצחו שם כולם שכם אחד : כי זמה עשו . כי עצה היא אשר נתיעצו לפני אסיפת' לאיז' מקום ילכו לרצח ולשלול שלל , וכחכי אימדור''ש בלעז ואף בל' משנה חכי ל' חיבור הוא ( ב''ק קי''ט , יע''ש ) ולא יטיל בו יותר משלשה חכין הם תפירות שהסורק מחבר בהן שני ראשין מן הבגד יחד כשחובטו במקלות ולשון זה משלי והגון בעיני וכן פירושו וכשיש בהם חבור אדם הנאספים יחד חבר כהנים הוא לרצח והראשון מדברי ר''מ שליח צבור זצ''ל : שכמה . לשון כת אחת :
וכחכי וגו' . כמו שגדודי הלסטים מחכים איש עובר דרך לשלול אותו כן הוא חבורה של כהנים ירצחו בדרך כולם שכם א' ובדעה אחת : כי זמה עשו . כאומר לא רציחה ממש בידים כי הם ירצחו במעשיהם התעובים והמגונים ובהם מסבבים אבדן נפשות :
וכחכי . ענין תקוה כמו וחכיתי לה' ( ישעיה ח ) : גדודים . מרבית אנשים יחד קרוי גדוד : חבר . מל' חבורה וסיעה : שכמה . ר''ל צד אחד ודעה אחת כמו לעבדו שכם אחד ( צפניה ג ) : זמה . מעשה תעוב ומגונה :

{י}
בְּבֵית֙ יִשְׂרָאֵ֔ל רָאִ֖יתִי (שעריריה) [שַׁעֲרֽוּרִיָּ֑ה] שָׁ֚ם זְנ֣וּת לְאֶפְרַ֔יִם נִטְמָ֖א יִשְׂרָאֵֽל׃
שערוריה . י''ת ל' שינוי ששינו את דרכם וכן שמה ושערוריה ( ירמיה ה ) :
שערוריה . דבר מגונה ומאוס : שם זנות לאפרים . ר''ל כי שם ראיתי זנות לאפרים אשר יזנה אחר עגלי הזהב ושם נטמא ישראל כי כולם נגררו אחר העגלים :
שערוריה . ענין דבר מגונה ומאוס כמו שמה ושערוריה ( ירמיה ח ) :

{יא}
גַּם־יְהוּדָ֕ה שָׁ֥ת קָצִ֖יר לָ֑ךְ בְּשׁוּבִ֖י שְׁב֥וּת עַמִּֽי׃
גם יהודה . אף הוא הואיל וקלקל : שת . המשית זמן פורענות לה : קציר . עת סילוקה וגלותה כמו עוד מעט ובאה עת הקציר לה ( שם נא ) בפורענות בבל בספר ירמיה : בשובי שבות עמי . בהוכיח אותם לשובב משובותם : שבות עמי . לשון משובה נערו' ויולדות אינווייזור''א בלע''ז וכן בנים שובבים ( שם ג ) הבת השובבה ( שם לא ) :
גם יהודה . ר''ל לא די שחטאת אתה ישראל אלא שגם יהודה עשה לך קציר וסעיף להוסיף על העברות ר''ל גם הוא אחז בדרכך כשהיה בלבי להשיב מהגולה בני השבי של עמי וכאומר עם כי היה בלבי לרחמם הנה לא ארחמם כי בני יהודה הבעירו חמתי במה שאחזו בדרכי ישראל לעבוד עבודת כוכבים כמותם והם היו סיבה לזה :
שת . ענין שימה : קציר . ענף וסעיף כמו ועשה קציר ( איוב יד ) : שבות . מל' שבי הגולה :

הגדרות

שמור

סימניות

חזור

פירוש

סגור