כרפאי לישראל . כשאני חפץ להושיעם ולרפאות עוונותם נגלו לפני כי פעלו תמיד שקר וגנבים מהם תמיד באים וגונבים ממון חביריהם ואף פושטי' גדודיהם בלסטיות ללסטם את הבריות :

כרפאי . כאשר עלה בלבי לרפאות את ישראל מחלי צרתם אז נגלה עון אפרים ורעות שומרון אשר פעלו שקר ר''ל מיד בא העון ומקטרג עליהם : וגנב יבוא . גנב אחד מהם מזדון לבו יבוא ויפשוט בגדי גדוד אנשים בחוץ לעין כל ולא יפחוד ממי ואם כי בתחילה היה גנב לעשות מעשהו בסתר לבסוף יעשה בפרסום :

פשט . ענין הסרת המלבוש כמו ופשט את בגדיו ( ויקרא ו ) :

ובל יאמרו ללבבם . אינן נותנין אל לבם שכל רעתם כתובה לזכרון לפני :

ובל יאמרו ללבבם . אינם חושבים בלבבם שאני זוכר כל רעת' הנה עתה מעשיהם הרעים מקיפים אותם מסביב והמה נגד פני ורואה אני אותם :

ישמחו מלך . מלכם חפץ ברעה שהם עושים :

ברעתם . במה שעושים את הרעה משמחים את מלך ישראל כי כשר הדבר לפניו וחפץ בזה : ובכחשיהם . במעשה השקרים משמחים את השרים :

ובכחשיהם . בשקריהם :

בוערה מאופה . שהוסקה מיד הנחתום כן יצרם בוער בקרבם : ישבות מעיר . י''ת מה שתירגם ואיני יכול ליישב בו לשון המקרא ולפי משמעו ישבות יצרם הרע שהיה מעירם : מלוש בצק עד חומצתו . משחשב בלבו את הרעה כיצד יעשה אותה הוא שובת וישן עד הבוקר שהוא יכול לעשותה כמו שהאופה שובת מלוש בצק עד שהחמיצה שהוא יכול לאפות וכן הוא אומר ( במיכה ב ) הוי חושבי און ופועלי רע כל משכבותם כאור הבקר יעשוה :

כמו תנור . חמום הזנות בוער בהם כמו תנור הבוער מהיסק האופה : ישבות מעיר . היצר המעיר אותם לזנות ישבות מלישת הבצק עד שיתחמץ שיהא ראוי לאפותו , ר''ל אינו בטל מן הזנות מעת שחשב כ''א עד שיהיה ספק בידו לעשות ולא יותר ולפי שהמשילו אל התנור אמר לשון הנופל בתנור שאין התנור בטל מן האפיה כי אם עד שיתחמץ העיסה ולא יותר :

בוערה . מל' הבערה והיסק : ישבות . ענין מניעה ובטול : מעיר . מלשון התעוררות : מלוש . מלשון לישה והוא עשיית העיס' כמו לושי ועשי עוגות ( בראשית יח ) : בצק . עיסה כמו את בצקו ( שמות יב ) : חומצתו . מל' חמץ :

יום מלכנו . ביום שהיה ממליכין את מלכיהם : החלו שרים . נעשו שרינו חולים : חמת מיין . מחום היין הבוער בם והמלך מושך ידו מן הטובי' והכשרים להתחבר את לוצצים :

יום מלכנו . ר''ל ביום שמחת מלך ישראל כיום הלידה או יום המלכתו אז נעשו השרים חולים בעבור נאדות מהיין כי הרבו למלאותם לשתיה ונעשו חולים מרבוי השכרות : משך ידו . כ''א משך ידו מתקון המדינה להתחבר עם הלוצצים :

החלו . מל' חלי : חמת . הוא נאד וכן וחמת מים ( בראשית כא ) : לוצצים . מל' לץ :

כי קרבו כתנור לבם בארבם . הכינו והזמינו את לבם במעשה אורב שלהם כתנור זה שמכינים ומסיקין אותו לאפות : כל הלילה ישן אופיהם . נחתום שלהם המסיק את התנור לאחר שהכינו לבם וחשבו את גמר הרעה איך יעשוה : ישן אופיהם . כלומר עד הבוקר ישנים ולבוקר בוערים כאש עד שגמרו את רעתם :

כי קרבו . אשר הקריבו והכינו לבם לארוב זה על זה כמו שהאופה מכין התנור להסקה : ישן אופיהם . האופה ישן הוא כל הלילה וכאשר יאיר הבוקר הוא מבעיר שלהבת בתנור כדרך האש המעלה להב ר''ל בעוד שאין סיפק בידו לעשות הוא שבת ונח אבל מיד כשיהי' לאל ידו לעשו' מיד עושהו :

קרבו . ר''ל הכינו : בארבם . מל' אורב : אופיהם . מל' אפיה :

ואכלו את שופטיהם . הרגו את סנהדרין שלהם לפי שהיו מוחים בידם ומה עלתה להם כל מלכיהם נפלו לפי שאין קורא בהם אלי ובירושלמי במסכת ע''ז דרשו ביום שהמליכו את ירבעם החלו שרים חמת מיין כמו שמפורש אתון לגביה אמרין ליה קום עבד לן עכו''ם אמר לון השתא עתי רמשא הוא וכל עמא שתיין כלומר עת שכרות הוא שמא עכשיו שכורים אתם ומחר תחזרו בכם איזלון ואיתו בצפר' אזלו ואתו בצפרא הדא היא כי קרבו כתנור וגו' אמר לון אנא דחיל מן סנהדרין דילכון אמרון ליה אנן קטלינן לון הדא היא ואכלו את שופטיהם : משך ידו וגו' . כד הוה חמי בר נש כשר הוה מותיב גבוי תרין ליצנין ואינון אמרין לו איזה דור חביב מכל הדורות והוא אמר לון דור המדבר ואינון אמרין לו ולא עבדין עכו''ם והוא אמר לון אגב דהוו חביבין לא איתענשון ואינון אמרין לו חש דמלכא בעי למעבד כן דום שהמלך רוצה לעשות כן :

יחמו כתנור . היצר מחממם לעבירה כתנור בוער' : ואכלו . הרגו את הסנהדרין על שמיחו בידם ולכן נפלו כל מלכיה' ועכ''ז אין בהם מי שיקרא אלי לשוב מדרכו :

יחמו . מל' חום : ואכלו . ר''ל הרגו :

יתבולל . יבולבל בגולה בין האומות : עוגה בלי הפוכה . תירגם יונתן כחררה דעד דלא איתהפכת איתאכלת עוגה חררה שאופין על הגחלים :

הוא יתבולל . הוא התערב בין העכו''ם ולמד מעשיהם : עוגה בלי הפוכה . כחררה הנאפת על הגחלים כשאינם מהפכים אותה מעבר אל עבר שאז היא נשרפת מקצתה ואינה אפויה מקצתה כן הוא אינו מתבונן במעשיו להיות על צד השווי והיושר :

יתבולל . מל' בלבול וערבוב כמו שם בלל ה' ( בראשית יא ) : עוגה . חררה וכן ועשי עוגות ( שם יח ) :

והוא לא ידע . לא שם אל לבו שאכלוהו מלכי ארם בימי יהואחז שנא' ( מלכים ב יג ) כי לא השאיר ליהואחז וגומר וישימם כעפר לדוש ואעפ''כ לא חזר ירבעם בנו מדעת ( מרעת ס''א ) אביו : גם שיבה זרקה . תרגום יונתן אף חלישותא מטתינון ואינון לא מסתכלין :

אכלו זרים . העכו''ם לקחו מארצו ואינו משים על לב כאלו לא ידע מזה : גם שיבה זרקה בו . נזרקה בו תשות כח מול האויב כאיש שיבה ואינו משים על לב :

שיבה . הוא עוד יותר מזקנה : זרקה . ר''ל נזרקה :

וענה גאון ישראל בפניו . וימאך יקרא דישראל ואינון חזן ל' עוני ואין וענה זה ל' עתיד אלא ל' עבר כמו וקרא זה אל זה ( ישעי' ו ) שמעתי שקרא זה אל זה וכמו ועשה לו כתונת פסים ( בראשי' לז ) ואף זה לשון עבר כבר נמעטו ונשפלו ובכל זאת לא שבו אל ה' :

וענה . יכנע : גאון ישראל בפניו . ר''ל בעיניו ראה השפלת והכנעת גאונו ועכ''ז לא שבו אל ה' : בכל זאת . עם כל הפורעניות הזאת הבאה עליהם לא בקשוהו ועדיין לא לקחו מוסר :

וענה . ענין הכנעה כמו מאנת לענות מפני ( שמות י' ) : גאון . מלשון גאוה ורוממות :

אין לב . להבחין מה טוב להם ומה רע להם : מצרים קראו . לאותם שהרעו להם מעולם הם קוראים לעזרה : אשור הלכו . אל מלך אשור הלכו שיעזור להם :

כיונה פותה . כיונה הנפתה בקלות כאלו היא בלא לב כי תמהר לרדת אל הרשת לאכול מן הזרעים שבה ואינה מבחנת כי שם תלכד כן הוא אפרים כי קראו למצרים לבוא לעזרתם והלכו לאשור לחסות בצלו ולא יבינו שהוא לרעתם :

פותה . מל' פתוי ולכן יקרא הסכל פתי כי הוא נפתה בקל :

כאשר ילכו . למצרים אפרוש עליהם רשתי כעוף השמים שהנשר והנץ עולין למעלה ממנו ומורידין אותו לארץ כן אורידם במצרים על ידי נבוכדנצר : איסירם כשמע לעדתם . אביא עליהם יסורים ככל אשר אני משמיע לעדתם ביד ירמיה הנביא שעתידין הם לומר לו התפלל נא בעדנו וגו' ( ירמיה מב ) ויגד לנו ה' אלהיך וגומר אם טוב ואם רע וגו' ואמר להם אם שום תשימו נפשיכם לשוב מצרים והיתה החרב אשר את' יראים ממנה שם תשיג אתכם וכל הענין : איסירם . לשון ייסורין ומנחם פי' ל' קשר ומוסרותיך אנתק ( ירמי' ל ) אבל דונש פתר ל' ייסורין כמו ( ויקר' כו ) ליסר אתכם ונוסף היו''ד השני באיסירם כאשר נוסף ביישירו ועפעפיך יישירו נגדך ( משלי ד ) . ל''א כעוף השמים הנלכד ברשת התלויה על כלונסות ולאחר שהם ברשת מורידין הרשת :

כאשר ילכו . למצרים ולאשור לבקש עזרה : אפרוש וגו' . ויפלו בה בדרך מהלכם ר''ל ההליכה ההיא תהיה להם למכשול : כעוף וגו' . דרך העוף הנלכד ברשת התלויה ממעל לנפול ולרדת לארץ עם הרשת ולכן המשילם לעוף ואמר אורידם לארץ כי ילכדו ברשת ויפלו עמה לארץ : איסירם . אייסר אותם כפי שהשמעתי לעדתם במדבר דברי האלות הכתובה בתורה :

איסירם . מל' יסורין :

ואנכי אפדם . אני הייתי חפץ לפדותם מרעה אשר הם בה והם דברו עלי כזבים אמרו אל ירמיה שקר אתה מדבר ( שם מג ) לא שלחך ה' לאמר אל תבואו מצרים :

נדדו ממני . נדדו ללכת ממני : שוד להם . השודד יבוא עליהם והוא אשור : ואנכי אפדם . בלבי היה לפדותם מצרתם אבל המה דברו עלי כזבים כי כחשו בהשגחתי כמו שנאמר ויחפאו בני ישראל וכו' ( מלכים ב יז ) :

נדדו . ענין הנעה : שוד . ענין עשק וגזל : אפדם . מלשון פדיון :

כי יילילו על משכבותם . כי על כן תבא להם יללה כך ת''י : יתגוררו . יש להם מגורות של דגן לפיכך יסורו וימרדו בי :

כי יילילו . כאשר הם מייללים על משכבותם בוכים ומתרעמים על צרותם אז אינם זועקים אלי בלבם כי מכחשים בהשגחה : על דגן . בעבור חסרון הדגן והתירוש הולכים לשוטט בארצות אחרות לגור שם והמה סרים וממרים בי כי יאמרו מקרה הוא ולא ה' פעל כל זאת :

יילילו . מל' יללה : על דגן . בעבור דגן : יתגוררו . מלשון גרות : יסורו . מל' סרירה ומרידה :

ואני יסרתי חזקתי זרועותם . ביראתי על ידי נביאי לשמוע אליהם במה שהם מייסרים אותם ויתחזקו זרועותם :

ואני יסרתי . וכאשר קשרתי זרועותם לחזקם היטב הנה המה חשבו עלי רע לומר לא ממנו באה ובין הרעה ובין הטובה חושבים למקרה :

יסרתי . ענין קשירה כמו כי אסר נאסרך ( שופטים טו ) והוא ענין חוזק כי קשירת הדבר הוא חזקו :

ישובו לא על . שבו למצרים ולא להועיל להם לכך נקוד על בקמץ כמו ( שמואל ב כג ) נאם הגבר הוקם על שהוא לשון עילוי ואינו דבוק לתיבה שלאחריו : היו כקשת רמיה . כשרוצה לירות בו חץ לצפון הוא יורה לדרום : יפלו בחרב שריהם . יוחנן בן קרח ( ירמיה מג ) וכל החיילים ששבו למצרי' : מזעם לשונם . לשון קשה שהשיבו לירמיה : זו לעגם . אשר ילעיגו להם בארץ מצרים למה שבת' אצלנו כדי להביא עלינו פורעניות והלא כתוב לכם לא תוסיפו לראותם עוד ( שמות יד ) :

ישובו לא על . משימים עצמם לא כנגד העליון יתברך כ''א כנגד המקרה והיו כקשת איש רמיה שלא יורה החץ אל המקום שנפנה בתחלה כ''א בהיפך כן הם אינם תולים הדברים בהשגחה כי פתאום יהפכו עצמם ממנה ומכחישים בה ותולים הכל במקרה : יפלו . לכן יפלו שריהם בחרב האויב : מזעם לשונם . ר''ל בעבור מה שמדברים בלשונם דברים שהם לזעם לה' כי יכחשו לומר אין ה' משגיח : זו לעגם . במדה הזאת אחזו בעוד היותם בארץ מצרים כי גם אז כאלו לעגו על האמונה האמתית כי כחשו בהשגחה :

על . מלשון עליון וכן הוקם על ( ש''ב כ''ג ) : כקשת רמיה . ר''ל איש רמיה כי דרך צייד הרמאי להפנות קשתו לצד אחר לבל תברח החיה ופתאום מהפכה מול החיה ויורה בה : מזעם . ענין קצף ועברה :